סיקור מקיף

אופטיקה

איור סכמטי של מסנן add-drop. [באדיבות Journal of Optical Microsystems (2022)]

צעד קדימה בפיתוח של מערכות מיקרואלקטרומכאניות פוטוניות מבוססות צורן

בשנים האחרונות, תהליך הדיגיטליזציה העולמית הואץ בקצב חסר תקדים. הזרמת תכני וידאו וכן וִעוּד וידאו (video conferencing) במשרדים ביתיים ובמתחמי לימוד מרוחקים הולידו שיאים בצריכת פס רחב בבתים פרטיים. יישומים חדשים כגון בינה מלאכותית ורכבים אוטונומיים יאיצו עוד יותר את נפח הדרישה של תקשורת נתונים בעתיד הקרוב. כיום, תשתית המרשתת מבוססת על תקשורת של סיבים אופטיים, והשאלה היא כיצד ניתן ליצור מערכות כאלו יעילות יותר כך שתוכלנה למלא אחר הביקוש העתידי של תקשורת דיגיטלית

אילוסטרציה 2 - קרני אור. באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב

שיטה חדשה לעקם ולפצל קרני אור בצבעים שונים על ידי תהליך אופטי לא ליניארי

בניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב ופורסם בכתב העת היוקרתי Nature Photonics הראו החוקרים כי ניתן גם לפצל ולעקם את המסלול של אלומות אור, על ידי שימוש באלומת אור נוספת ובגביש לא ליניארי

שמונה מאפננים, מיקרו-טבעות ומוביל גל אופטי. צילום יחצ, אינטל

פוטוניקת הסיליקון מתקרבת למעבדים

כך עולה מדיווח של מעבדות אינטל. איתמר לוין, בכיר באינטל האחראי על הפיתוח אומר כי שילוב משדרי לייזר בשבבים רגילים יחסוך אנרגיה וישפר את ביצועי המעבדים, בעיקר ביישומים כגון בינה מלאכותית

ספין. המחשה: depositphotos.com

לראות את האור, לחשוב על המחר

התקן חכם, מבוסס שכבה אטומית בודדת, אשר ממיין ושולט בספין הפוטונים, עשוי להוביל לפיתוח מחשבי הדור הבא

צוות המעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה צוות המעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בטיסה באפס ג'י. צילום: הטכניון להנדסת מכונות בטכניון בטיסה באפס ג'י. צילום: הטכניון

100% הצלחה באפס כבידה

קבוצה מהטכניון הצליחה לייצר עדשות באפס כבידה ב-20 שניות במטוס ייחודי של נאס"א

צילום בתנועה של תולעת. באדיבות הטכניון

שיפור דרמטי ברזולוציות של צילום סטטי ודינמי

הטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מבוססת על הקונספט החדשני SPI (Single-pixel imaging) – דימות באמצעות חיישן בעל פיקסל יחיד. לקונספט זה, המאפשר צילום ללא מצלמה, פוטנציאל נרחב ביישומים מגוונים כגון פיתוח מרכיבים במערכות התראה ברכב אוטונומי ושיפור היכולת של מיקרוסקופים לראות לעומקן של רקמות ביולוגיות

חוקרי הטכניון שיגרו אל שולי הדגם (המבנה הדו-ממדי) מטחי לייזר (פולסים) שיצרו בחומר את הגלים ההיברידיים. החוקרים גילו כי גלים אלה נעים במהירות הנמוכה כמעט פי 1,000 ממהירות האור באוויר החופשי (וגבוהה כמעט פי 1,000 ממהירות הקול באוויר החופשי).

המופע האור-קולי

כתב העת Science מדווח על תצפית ניסויית חסרת תקדים שערכו חוקרים בטכניון – מעקב בזמן אמת אחר תנועתו של גל אור-קול משולב המתקדם בחומר בעובי של אטומים בודדים. החוקרים הצליחו לעקוב אחר תנועת הגל מהיווצרותו ועד דעיכתו הסופית

אבי ישראל, הישאם טאהא. צילום: אילן אסייג

“בקרוב הקשר בין שבבים שכנים במרכז הנתונים יהיה אופטי”

כך אומר בראיון אישי מנכ”ל חברת השבבים הצעירה טרמאונט. החברה גייסה 8 מיליון דולר בהובלת Grove Ventures ליצירת הדור הבא של חיבוריות אופטית לתעשיית השבבים. בגיוס השתתף בין היתר גם דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל ויו”ר מועצת המנהלים של טרמאונט

ספורט - התחום המתאים לנסות טכנולוגיות צילום מהירות. המחשה: depositphotos.com

תוך כדי תנועה

פיתוח טכנולוגי חדש יאפשר לצלם חפצים, בני אדם ובעלי חיים בזמן שהם זזים, תוך שמירה על חדות התמונה

המערכת שבמרכזה הטיפה המרחפת באוויר המשמשת מהוד אופטי (הנקודה הירוקה היא הטיפה המרחפת); הטיפה במבט על, באמצעות מיקרוסקופ

מגבר הלייזר המרחף

בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון נקבע שיא עולם בהעצמת אור

עדשות מגע. צילום: shutterstock

מטא-עדשות: טכנולוגיה שתשנה את העולם

בשנים האחרונות החלו לצוץ אלטרנטיבות לעדשות הזכוכית, שיש להן פוטנציאל ממשי להגיע לציבור הרחב. האלטרנטיבות האלו מכונות מטא-עדשות (metalenses), והן עוד ישנו את העולם

מיפוי תלת-ממדי של מיטוכונדריה בטכנולוגיה החדשה (הצבע מסמל את ממד העומק – צבעים שונים מייצגים עומקים שונים) קרדיט:by courtesy of Nature Methods and authors

המיקרוסקופ האוטונומי

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה מיקרוסקופית ליצירת תמונות דינמיות בתלת-ממד, המתבססת על למידה עמוקה ומתכננת בעצמה את המערכת האופטית

צילום אלקטרוני של תבנית האור הלכוד בגביש פוטוני (צילום של המיקרוסקופ הקוונטי)

פוטון ואלקטרון נפגשים בתוך גביש פוטוני

הישג מדעי דרמטי שהתפרסם בכתב העת Nature: חוקרים בטכניון הרכיבו מיקרוסקופ קוונטי שמצלם את זרימת האור לראשונה בעולם, וביצעו באמצעותו תצפית ניסויית ישירה באור הנלכד

הדגמות של השיטה החדשה (שורה תחתונה) המאפשרת להתקרב למבנה העצמים הנחקרים (שורה עליונה) בתוך 100 ננו-שניות

אור הולך ושב

האם אפשר לפענח מבנה של עצם באמצעות "חישוב לאחור" של נתוני הקרינה המתפזרת לאחר שפגעה בו?

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן