נזקי הטבק

העיסוק בנזקי העישון נרחב וידוע אלא שהפעם פרסום של ארגון הבריאות העולמי (WHO) עוסק אמנם גם בנזקי העישון, אבל מה שהוביל אותי לעסוק בכך הוא הדיווח על הנזקים הסביבתיים שבגידולו ועיבודו של הטבק.

ייבוש צמחי טבק. צילום: Shinya Suzuki.
ייבוש צמחי טבק. צילום: Shinya Suzuki.

העישון ושימושים אחרים בטבק גורמים למוות של כ-7 מיליון אנשים בכל שנה, מה שמעמיד את הטבק כגורם למוות שניתן למנוע. המעשנים פולטים לאוויר אלפי טונות של רעלנים וחומרים מסרטנים כמו גם גזי חממה. העישון גורם לפגיעה בכלכלה של כ-1.5 מיליארד דולר כתוצאה מעלויות טיפול במחלות ובאובדן ימי עבודה.

המספרים יעלו כאשר בשנת 2030 80% מהמתים יהיו בארצות מתפתחות, שאוכלוסייתן נתונות למתקפת פרסום על-ידי חברות הסיגריות. לדברי הארגון יש צורך בצעדים קשוחים כדי לרסן את השימוש בטבק, הארגון קורא למדינות לאסור עישון במקומות עבודה ובחללים ציבוריים, לאסור על שיווק מוצרי טבק ולהעלות את מחירי הסיגריות. לדברי מנכ”ל הארגון ״הטבק מחריף את העוני, פוגע בכלכלה, תורם לבחירה שגויה של מזונות ומזהם אוויר בחללים סגורים״.

כל זאת ידוע ומוכר ושוב מה שגורם לי לעסוק בכך היא העובדה שבפעם ראשונה עוסק הארגון בנזקים הסביבתיים. העצומים שנגרמים עקב גידול עיבוד והפצת מוצרי הטבק. מתחילתו ועד סופו, מחזור החיים של הטבק גורם זיהומים בקנה מידה עצום ורב.

זה מתחיל בכמויות העצומות של חומרי דישון וקוטלי חרקים שנדרשים בגידול הטבק, וממשיך בעובדה שיש ארצות בהן גידול טבק הוא אחד הגורמים העיקריים לבירוא יערות כדי ליצור שטחי גידול אבל יותר מכך בגלל השימוש בעצים בתהליך עיבוד הטבק.

בדלי סיגריות. מקור: pixabay.
בדלי סיגריות. מקור: pixabay.

על-פי הארגון, לצורך עיבוד טבק ליצור 300 סיגריות – שורפים עץ אחד. על כך נוספים הזיהום שנפלט בזמן הייצור ההובלה והחלוקה של מוצרי הטבק. על פי ההערכה תעשיית הטבק גורמת לפליטה של 4 מיליון טון של פחמן דו-חמצני כל שנה, כמות השווה לפליטה של שלושה מיליון טיסות טרנס אטלנטיות.

הפסולת שנזרקת בסיום התהליך מכילה 7,000 כימיקלים רעילים כאשר אחדים מהם חומרים מסרטנים.

כשסופרים את בדלי הסיגריות והמסננים מתקבל המספר הגבוה ביותר של יחידות פסולת, המסננים מהווים 40% מכל הפריטים שנאספים בחופים ובערים. שייריהם של שני שליש מ-15 מיליון הסיגריות שנמכרות כל יום נזרקות ברחובות או בשטחים פתוחים.

לאור נתונים אלה חוזר הארגון ומפציר בממשלות לנקוט באמצעים חריפים כדי למתן ולהפחית את השימוש בטבק.

עד כאן עיקרי הדו”ח של האירגון, ואילו אני מוסיף כי ראוי לזכור כי חקלאים רבים בארצות מתפתחות מתפרנסים אך ורק מגידול טבק ונכון לספק להם תחליף ראוי.

4 Responses

  1. אבי, מיקי ושוני תגובותיכם טובות!
    אוסיף על כך את הצורך בחקיקה מיידית של איסור ייצור מסננים סנתטיים לבדלי הסגריות (גם כך לא הוכחו כיעילים) וגם אני מצטרף לגישה שאין סיבה “לרכך” למעשנים את פעולת ההרס עצמי שבחרו לעצמם. אם מעשנים לוקחים איתם עוד חפים מפשע לקבר באמת שאין לנו מה לרחם עליהם בדיוק כמו שאין לנו סיבה לרחם על מחבל מתאבד (הראשונים בתהליך איטי וממושך והאחרון בתהליך מהיר יותר ובולט לעין).
    טובים ורבים לפנינו (כרגיל) כבר חשבו לפנינו על פתרונות ברי-ביצוע. כל שנותר לנו הוא רק להעתיק למעשה את האופני הטיפול המוצלחים בצרה צרורה זו הכה פוגענית בסביבה. אל לנו גם להרתע מלנסות ליצור בהם שיפורים והמצאות פרי מחשבתנו היהודית! ישנן רשויות שהסדירו אחריות תאגידית על יצרני הסגריות בכל הנוגע למימון האיסוף, השינוע והטיפול הראוי בפסולת הרעילה שחברות הטבק המציאו לעולם – אחרי הכל, אתם המצאתם ויצרתם; אתם מרוויחים מכך הון עתק(!) אתם גם תשלמו מההון הזה עבור הטיפול בצרה שחוללתם! לא עוד החפים מפשע יסבלו בנטל! פקדון בן 12 אגורות לכל בדל סיגריה בהחלט יהווה תמריץ לאספנים להעלים אותם מכל מקום בו יזוהו..
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3088406
    http://council.vancouver.ca/20130625/documents/motionb2.pdf
    אתר העמותה הפועלת למיגור התופעה: http://bdal.org.il

    כולי תקווה כי גם בישראל ישכילו לעשות בהקדם את הנדרש. אין בכלל סיבה להתמהמה

  2. אם המסננים מהווים כמות אדירה של פסולת המזהמת את הערים , חופים והים. ברור שמה שצריך הוא, לאסור יצור סיגריות איתם.
    אלו שמעשנים , ממילא לא חסים על בריאותם ועל ממונים. למה שהאחרים והטבע ייסבלו מכך שצריך לרכך ולהקל עלהם ההתאבדות האיטית .
    ואם זה יקשה על המעשנים , עד רבה אולי זה יניע אותם מלעשן.
    אין שום סיבה בעולם שאת מחיר ההרס הסביבתי, שנגרם מהתענוג המפוקפק ישלמו אילו שלא אחראים לו.
    (שלא לדבר על העלויות הכבירות להוצאות בריאות שהמעשנים מעמיסים על כולנו בטיפול בהם)

  3. ואכן אחד הנושאים באמנה הבינלאומית למלחמה בעישון עוסק במציאת חלופות לגידולי טבק, למשל גידול תותים או אכינצאה וכדו’, שמכניסים יותר כסך לחקלאי מאשר גידול טבק על אותו שטח אדמה.

  4. למה לא רואים סרטי תעמולה נגד עישון ועל הנזקים של עישון ?
    מידי פעם מסתפקים בכמה פלקטים או אזהרות מטופשות של משה”ב על קופסאות הסיגריות , ותו לא.
    למה לא מגייסים את לאונרדו דקפריו ואת שוורצנגר שיעשו סרטי תעמולה מושקעים נגד הטבק והעישון, במקום סרטי תעמולה על ההתחממות הגלובלית ופליטת CO2 נושא שלאדם הפשוט אין מה לעשות נגדו ?(מלבד מלהפסיק לנשום שזה קצת יותר קשה מלהפסיק לעשן)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.