סקרנות מדעית של כוורנית חובבת מספרד ויכולת ייחודית של תולעי שעווה אולי יעזרו למצוא פתרון לבעיית הטיפול בפסולת פלסטיק.
מאת: אופיר מרום
כאשר ד”ר פדריקה ברטוצ’יני לא חוקרת במעבדתה במכון המחקר בסנטנדר שבספרד, היא מטפחת את כוורות הדבורים שלה. יום אחד, בשעה שטיפלה בכוורות שלה גילתה בהן ד”ר ברטוצ’יני תולעים, שנקראות תולעי שעווה (waxworm). התולעים האלה מזיקות, מכיוון שהן אוכלות את שעוות הדבורים, הדונג ממנו בנויה הכוורת, ובכך למעשה הורסות אותה. ד”ר ברטוצ’יני אספה את התולעים, הניחה אותן בשקית פלסטיק והמשיכה לטפל בשאר הכוורות. כשחזרה אל השקית היא מצאה אותה ריקה ומלאה חורים. תולעי השעווה אכלו את דרכם לחופשי דרך השקית. במקום להתרגז, היא השתאתה על המהירות שבה התמודדו התולעים עם הפלסטיק ממנו עשויה השקית.
ד”ר ברטוצ’יני, חוקרת בתחום התפתחות העובר ואינה מומחית לחרקים או לפלסטיק, אך השאלה המדעית שעלתה מול עיניה הייתה גדולה וחשובה מדי מכדי שתוכל להתעלם ממנה. האם תולעי השעווה הן פתרון לפירוק מהיר של פלסטיק?
הסיבה שפלסטיק הוא חומר אריזה מוצלח היא גם הסיבה שהוא מהווה מזהם סביבתי כה חמור. סוגי הפלסטיק השונים עמידים מאוד בפני פירוק ביולוגי. חיידקים, פטריות, ואורגניזמים אחרים, שאחראים בטבע על השלב האחרון של פירוק חומרים אורגנים לאבני הבניין הבסיסיות, אינם מסוגלים להתמודד עם המבנה הכימי של הפלסטיק. לכן במקום שפלסטיק נמצא, הוא בדרך כלל יישאר שנים ארוכות.
מדענים אחרים כבר גילו אורגניזמים שונים שעושים פעולה דומה. בשנה שעברה זיהה צוות יפני זן חדש של חיידק, שיכול לפרק פלסטיק מסוג PET. בשנת 2014, מצאו מדענים סינים שעבודה משותפת של שני מינים של חיידקים, שמקורם במעיים של זחל שעווה מסוג אחר, יכולים לפרק פוליאתילן (PE) – סוג הפלסטיק הנפוץ ביותר בעולם. אולם, עד כה כל תהליכי הפירוק שנצפו נמשכו שבועות וחודשים. התולעים שמצאה ד”ר ברטוצ’יני חוררו שקית (עשויה מ-PE) בכמה שעות! בעזרתם של חוקרים נוספים הוכח שהחורים בשקית לא נוצרו באופן מכני, אלא היו תוצאה של מנגנון עיכול שקיים אצל התולעים.
זהו מחקר ראשוני, שהחל בהתבוננות סקרנית על תהליך שקיים בטבע. המבנה הכימי של שעוות הדבורים דומה לזה של חומרים סינטטיים שונים כמו פלסטיק, ומכאן שהתולעים, שכבר יודעות לעכל את שעוות הדבורים, יכולות להיות מקור טוב להשראה עבור תהליכי פיתוח ביומימטים בתחום הזה. החוקרים אומרים שהדרך עוד ארוכה עד להבנה המלאה של המנגנון הייחודי הזה. קיימים מקרים רבים בעולם שתהליכים כאלה הבשילו עד לכדי פתרון טכנולוגי לבעיה קונקרטית. כולנו תקווה שהתובנות מהמנגנון הטבעי הזה יאפשרו לפתח טכנולוגיה שתעזור להתמודד עם אחת הבעיות הסביבתיות החמורות ביותר שקיימות על כדור הארץ.
5 תגובות
לאבי בליזובסקי
יהי הנחמד אם תתקן את הנושא של זחל ולא תולעת .ורצוי גם אם יש לך אפשרות להעיר למתרגם המאמר כי מדובר בזחל ולא בתולעת. הזחל הזה רק נקרא בשם עממי “תולעת השעווה” אבל זה זחל ולא תולעת.
( כמו שהזחל של פרפר המשי נקראים “תולעת המשי” )
ציטוט מהמאמר המקורי באנגלית :
The key is a caterpillar commonly known as a wax worm.
נב היצור שבתצלום זה דרן או זחל ולא תולעת.
תולעת זה יצור שנולד ומת באותה צורה – תולעת ושייך למחלקה אחרת.
זחל או דרן (זחל של חיפושית) זה גילגול של חרקים ולא תולעת.
מעניין איך תגליות פורצות דרך במדע מתגלות לגמרי במקרה .
כמו התפוח של ניוטון והפניצילין ועוד .
קראתי פעם על גילוי של תרופה כימוטראפית בשם ציספלטינה, החוקר חקר התנהגות של חיידקים בשדה חשמלי ושם לב שחיידקים הפסיקו להתחלק לייד אלקטרודה מפלטינה …
פעם קראתי ספר שנקרא “כרומוזום כלכותא” יש שם תאורית קונספירציה מעניינת על הנושא הזה.
״בעזרתם של חוקרים נוספים הוכח שהחורים בשקית לא נוצרו באופן מכני, אלא היו תוצאה של מנגנון עיכול שקיים אצל התולעים״
המשפט הזה לגמרי לא מובן, האם כדי להגיע למערכת העיכול של התולעת הפלסטיק לא היה אמור להיגרס/להחתך/להילעס קודם ע״י מערכת השיניים/פה של התולעת? האם התולעת הפרישה מגופה חומר כלשהו שפירק את הפלסטיק בדומה למה שעכביש עושה לטרף שלו לפני שהוא מתחיל לאכול אותו?
התולעים עשו חורים בשקית, אבל לא ברור בכלל אם הן הצליחו לעכל את הפלסטיק.