כדי להוקיר את מאמציהן של הרשויות המקומיות מפעילה עמותת “אקואושן” בחלק מחופי הרחצה המוכרזים של ישראל את תוכנית ה’דגל הכחול’ – תוכנית בינלאומית לניהול סביבתי של חופי רחצה ומרינות מטעם ארגון FEE (Foundation for Environmental Education)
קיץ 2023 כמעט מאחורינו, משבר האקלים כבר כאן וגם השנה נשברים שיאי חום חדשים. נראה שאין מקום מתאים יותר מחוף הים כדי להתרענן קצת מהחום, ועבורנו הישראלים חוף הים זמין במיוחד. על מנת להמשיך וליהנות מהמשאב היקר הזה, כל שנותר לנו הוא להביא בגד ים, מגבת וקרם הגנה, אך כדי שהביקור שלנו בים יהיה מושלם נעשים מאחורי הקלעים מאמצים גדולים מצידן של הרשויות המקומיות ונרקמים שיתופי פעולה עם עמותות וגופים וולונטריים, כגון עמותת “אקואושן”, הפועלת לקידום שמירת הסביבה הימית והחופית של ישראל.
בישראל 157 חופי רחצה מוכרזים, שהניהול שלהם הוא אתגר מורכב ביותר, ולמרבה הצער המשאבים והתקציבים שמקצה המדינה לניהולם אינם מספיקים. למעשה, 25 רשויות מקומיות חופיות בלבד (כולל איגוד ערים כנרת המאגד מספר רשויות מקומיות) נושאות בעול לבדן והן מספקות שירותי רחצה לתושביהן של כל 256 הערים והמועצות בישראל. בין האתגרים שאיתם מתמודדות הרשויות המקומיות: תחזוקה, שמירה על הניקיון וניהול הפסולת, בטיחות המתרחצים, נגישות ועוד.
כדי להוקיר את מאמציהן של הרשויות המקומיות מפעילה עמותת “אקואושן” בחלק מחופי הרחצה המוכרזים של ישראל את תוכנית ה’דגל הכחול’ – תוכנית בינלאומית לניהול סביבתי של חופי רחצה ומרינות מטעם ארגון FEE (Foundation for Environmental Education) התוכנית מספקת מסגרת עבודה וכלים מעשיים לניהול מקיים של החופים והמרינות. היא פועלת בעולם משנת 1987 והצטרפו אליה עד היום למעלה מ-5,000 אתרים ב-51 מדינות. התוכנית מסייעת למיתוגו של החוף כיוקרתי ומסייעת לו למשוך תיירים בעידן שבו הולכת וגוברת המודעות האקולוגית בקרב תיירים מרחבי העולם.
בישראל הוענק הדגל הכחול בשנת 2023 ל‑59 אתרים, מנהריה ועד אילת. כדי לקבל את הדגל הכחול על חוף לעמוד בקריטריונים מחמירים, בין היתר בתחומי ניהול פסולת, ניקיון, תחזוקה, חינוך סביבתי והצגת מידע סביבתי, בטיחות ונגישות. מועמדותו של החוף נבחנת בפני ועדה לאומית, שמעבירה את המלצותיה לוועדה בינלאומית בקופנהגן דנמרק, הדנה בכלל ההמלצות מכל המדינות.
בוועדה הלאומית חברים נציגים של משרדי ממשלה, השלטון המקומי, ארגוני סביבה ועוד. סביב שולחן הוועדה נוצר שיח פורה בין הגופים השונים, מוצפים אתגרים ובעיות בניהול החופים, ולא פעם גם נמצאים פתרונות. במקרים מסוימים מותנית הענקת הדגל הכחול לחוף בהצגת תוכניות עבודה או בביצוע שיפורים כאלה ואחרים בו, מה שמסייע להעלאת הסטנדרט בחוף עוד לפני תחילתה של עונת הרחצה.
מאז שנת 2012, בה אומצה תוכנית ‘הדגל הכחול’ בישראל לראשונה, מצטרפים כמעט מידי שנה חופים חדשים לתוכנית. להבנה שהדגל הכחול מספק מסגרת עבודה וכלים מעשיים באמצעות פעולות פשוטות, חלק מכריע בהחלטת הרשויות המקומיות להצטרף לתוכנית. כך למשל, התוכנית קובעת כי יש להקים ועדה לניהול חוף, שבה יהיו חברים כל בעלי העניין הרלוונטיים לניהולו. על הוועדה להתכנס כדי לדון בצעדים שננקטים בחוף לשמירה על הסביבה, בקשיים ובאתגרים, לחתור להשגת פתרונות ולייצר שיתופי פעולה בתוך הרשות המקומית ועם גורמים מחוץ לרשות. למרבה הצער, נוהל עבודה שכזה אינו קיים בחופים רבים שאינם בתוכנית הדגל הכחול על אף שהוא נשמע בסיסי כל כך. בנוסף, ברשויות מקומיות רבות, על אף הצטיינותן בניהול חופיהן, הוא הוטמע רק לאחר הצטרפותן לתוכנית.
הנגשת מידע
גם תחום הנגשת המידע לציבור הוא כזה שהדגל הכחול מספק לו מענה קל ופשוט. אחד הקריטריונים של התוכנית קובע, כי על המידע הבא הנוגע לחוף להיות מונגש לציבור בחוף: מפה של החוף ומתקניו, תוצאות דיגומי המים שהתבצעו בחוף, אפשרויות ההגעה לחוף באמצעות תחבורה ציבורית, מידע על מערכות אקולוגיות ועל אתרי מורשת באזור, פעילויות חינוכיות בחוף, קודי התנהגות, דרכי תקשורת עם הגוף האחראי על ניהול החוף ועם עמותת אקואושן ומידע על תוכנית הדגל הכחול. המתכונת שבה מוצג המידע בכלל חופי הדגל הכחול בישראל היא אחידה, על גבי לוח המוצב בכניסה לחוף כשהדגל הכחול מתנוסס לידו, כדי לאפשר את שיתוף המידע לציבור בצורה נוחה בחופים שבהם פועלת התוכנית.
נגישות לאנשים עם מוגבלויות
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר העומדים בפני מנהלי החופים הוא נושא הנגישות. על פי חוק, חובה על כל רשות מקומית להנגיש חלק מחופי הרחצה שלה לאנשים עם מוגבלויות וגם תוכנית הדגל הכחול קובעת כללים ברורים בעניין. למרות זאת, בביקורות הדגל הכחול נמצאים לא פעם ליקויים מהותיים בתחום ההנגשה, החל מבעיות תחזוקה, כגון ברזים לא נגישים לאנשים עם מוגבלות פיזית במקלחות החוף, ועד להיעדר סככות מוצלות או שבילים מונגשים לחול הרטוב. מביקורות הדגל הכחול ניתן לקבוע כי תחום הנגישות בחופים הוא התחום שבו הפער בין המצוי לרצוי הוא הגדול ביותר מבין כל התחומים הנבדקים בתוכנית, אולם ניתן גם לקבוע כי בזכות הדגל הכחול מתבצעים שיפורי נגישות בחופים, החל משיפורים קלים כגון שילוט בסככות המונגשות ועד לתוספות של משטחים נגישים ושל שבילי גישה פריקים. זוהי דוגמה לכך שבזכות התמיכה והליווי שמספקת התוכנית והודות לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות לגוף וולונטרי נרשמות תוצאות ומושג שיפור מתמיד.
אחריות המתרחצים
ואחרי כל זה, חייבים לדבר על הצלע השלישית שבמשולש: מתרחצי החופים. הרשויות המקומיות משקיעות את מלוא המאמצים בניהול החוף, עמותות כגון ‘אקואושן’ מסייעות במתן מסגרות וכלי עבודה, אולם האתגר משותף לכולנו וגם על המתרחצים מוטלת החובה לשמור על החופים. פלסטיק חד פעמי, בדלי סיגריות ואשפה בחוף מזיקים קודם כל לבעלי החיים ולסביבה, אבל מהזיהום שהם מייצרים גם אנחנו נפגעים. לכולנו תפקיד חשוב בשמירה על הים ועל הסביבה, למעננו ולמען הדורות הבאים.
כותב המאמר הוא יניב בלייכר, מנהל המחלקה לניהול סביבתי בעמותת “אקואושן”, הפועלת לקידום שמירת הסביבה הימית והחופית בישראל כבר מעל ל-20 שנה.
