Youtube Twitter Facebook-f

מאמר אורח

האדם הניאנדרטלי. מתוך ספר לימוד רוסי על האבולוציה של האדם משנת 2009. Neveshkin Nikolay / Shutterstock.com צילום: shutterstock

על הניאנדרתלים והכחדתם

מאמר אורח 30 בנובמבר 2018 8 תגובות

מאז גילוי שרידי הניאנדרתלים (Homo neanderthalensis), עסוקים חוקרים רבים בבחינת ההבדלים הגנטיים, הפיזיולוגיים והמנטליים ביניהם ובין האדם המודרני, ואף חוקרים את המנהגים, את הטקסים ואת

מפה המראה את רשת המסחר של הרדהנים - גילדת סוחרים יהודים, 870 לספירה כפי שמצטיירת על פי רשמיו של אבן קהורדאדבה בספר של הדרכים והממלכות. מתוך ויקיפדיה

אשכנזים על דרך המשי

מאמר אורח 19 באוקטובר 2018 18 תגובות

גם הם בכוזרים – היהודים היו הגוגל, הפייסבוק והטוויטר של העולם העתיק ואת המידע רב הערך הזה הם העמידו לרשות השליטים האיראניים (ואולי לכל דורש).

החללית הישראלית של SpaceIL שמתוכננת לשיגור לירח בפברואר ולנחיתה על פניו באפריל 2019 במתקני ההרכבה במפעל חלל של התעשיה האווירית, כפי שנראתה ביולי 2018. צילום: אבי בליזובסקי

מחשב ישראלי ב-SpaceIL

מאמר אורח 12 ביולי 2018 3 תגובות

פרופ' רן גינוסר, טכניון, מנכ"ל רמון צ'יפס מתאר את המחשב הישראלי במאה אחוזים שיהיה אחראי להנחתתה האוטונומית של החללית הישראלית לירח

פרופ' צ'ארלס בנט מקבל את פרס וולף לשנת 2018 מיו"ר קרן וולף ושר החינוך נפתלי בנט, נשיא המדינה ראובן רבלין, וממלא מקום יו"ר הכנסת, ח"כ נחמן שי. צילום: אבי בליזובסקי

ההיסטוריה של תחום מדעי המידע הקוונטי

מאמר אורח 13 ביוני 2018 4 תגובות

מדעי המידע הקוונטי נשענים על הפיזיקה, המתמטיקה, מדעי המחשב וההנדסה, על מנת להבין כיצד לעבד נתונים בדרכים שלא נחזו כלל על ידי האבות המייסדים של

נפילת האסטרואיד והכחדת הדינוזאורים. איור: shutterstock

מדוע נכחדו הדינוזאורים?

מאמר אורח 4 במאי 2018 4 תגובות

החושך ששרר בשנים שלאחר פגיעת האסטרואיד גרם להשמדת מרבית מיני בעלי החיים והצמחים שחיו באותה תקופה על כדור הארץ. במאמר שפורסם בכתב העת International Journal

מטבע פרס נובל לכימיה. מקור: Adam Baker.

ישראלים, יהודים וזכייה בפרסים בינלאומיים

מאמר אורח 10 בדצמבר 2017 25 תגובות

לאחרונה התבשרנו על ארבעה זוכים יהודים נוספים שזכו בפרס בתחומי הרפואה, הכלכלה והפיזיקה. בנוסף לנובל גם בפרסים אחרים מעולם המדע שיעור הזוכים הישראלים והיהודים גבוה

איור: pixabay.

מיסטריום – לחיות לנצח \ טל רשף

מאמר אורח 26 בספטמבר 2017 אין תגובות

הרומן "מיסטריום" מאת טל רשף בוחן את חלום חיי הנצח במבט מפוקח מתוך עיניו של מי שחי אותם בחיי היומיום בלי חלומות ואשליות, אשר מחפש

מאדים וכיפות הקרח בקטבים שולו. צולם על ידי החללית רוזטה במהלך יעף בקרבת מאדים ב-2007. מקור: ESA.

חוקרים: בלילות הקיץ במאדים יורד שלג

מאמר אורח 27 באוגוסט 2017 תגובה אחת

חוקרים משערים כי בלילות הקיץ מתחוללות על המאדים סופות שלגים, הצובעות את הכוכב האדום בלבן, וייתכן שאף עשויות לאפשר קיום של משלחות מאוישות לשם

השוואה בין גדלי סוגי כוכבים שונים. משמאל לימין: ננס אדום, עם מסה של כ-0.1 זו של השמש; "ננס צהוב", כמו השמש שלנו; "ננס כחול" שלו כ-8 מסות שמש; והכוכב הענק R136a1, שלו כ-300 מסות שמש. מקור: ESO/M. Kornmesser.

יותר בהיר מהשמש, יותר חם מהקיץ בישראל

מאמר אורח 22 ביוני 2017 3 תגובות

הקיץ הישראלי עוד לא הגיע לשיאו ורבים מאיתנו כבר מייחלים לאיזו הפוגה. החמסין הראשון כבר הכה, שעות האור המסנוורות מתארכות ואפילו הערבים והבקרים מפסיקים להיות

רובוטים מדגימים גאדג'טים, תערוכת סביט, הנובר. צילום: אבי בליזובסקי

שיתוף פעולה בין רובוטים ובני אדם

מאמר אורח 23 בנובמבר 2016 8 תגובות

עילאי רוטביין, מנכ״ל Autodesk ישראל מציע כי במקום לחתור לכיוון אוטומציה של עבודה והחלפת בני אדם במערכות רובוטיות, ניתן בהחלט להתחיל לחשוב דווקא על שיתוף

מושבה על כוכב לכת אחר. המחשה: shutterstock

לעודד את הילדים ללמוד אסטרונומיה

מאמר אורח 27 בדצמבר 2015 3 תגובות

תלמידים, אפילו בבית הספר היסודי צריכים ללמוד דברים שיוכלו להציל בעתיד את כדור הארץ, תוך שימוש במשאבי החלל. דברים שאמר בני דיין, לתלמידי כיתה ד'

© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו

פיתוח: wpPlugins.co.il

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן