מאמר אורח

איור 2: מאפייני התנועה המרכזיים של כדור הארץ בחלל המשפיעים על הקרינה שהוא מקבל מהשמש. משמאל: מידת האליפטיות של המסלול סביב השמש, השינוי בתכונה זו מאופיין במחזוריות של כ-400,000 וכ-100,000 שנים. במרכז: מידת הנטייה של ציר סיבוב כדור הארץ לכיוון השמש, השינוי בתכונה זו מאופיין במחזוריות של כ-40,000 שנים. מימין – הכיוון אליו מצביע ציר הסיבוב של כדור הארץ בחלל, השינוי בתכונה זו מאופיין במחזוריות של כ-20,000 שנים. מקור: ויקימדיה.

מחקר חדש חושף: השפעת שינויי האקלים על אגן הלבנט לאורך 5 מיליון השנים האחרונות

  • תגובה אחת
חוקרים מהמכון הגיאולוגי לישראל זיהו מחזורי אקלים והשפעותיהם על הצטברות חול וחרסית בקרקעית הים התיכון, תוך שילוב ממצאים היסטוריים ותיאוריה אסטרונומית
עטיפת הספר סודות ההצפנה לילדים מאת סתיו אלבר

סודות ההצפנה לילדים – ספר מאת סתיו אלבר

  • אין תגובות
מקורות אבק שכיחים התורמים חומר חלקיקי לאטסמופירה ולמערכות טבעיות. מימין לשמאל: אפר שריפה נפלט במהלך שריפת יער במדינת קליפורניה, ארה"ב בשנת 2009. צילום: Dom Riccobene, אפר געשי מתפרץ מהר הגעש Eyjafjallajökull שבאיסלנד, אפריל 2010 צילום: Árni Friðriksson, וסופ

"מותק, אל תנקה את האבק מהעלים"

  • אין תגובות
כיצד ניתן לדשן צמחים באמצעות אבק ולהציל את האנושות ממחסור תזונתי באטמוספירה של המחר?
הדמיה של מטוס מונע בדלק מימן. איור: דאסו סיסטמס

מאיצים את מהפכת המימן בתעופה: הדרך לשמיים נקיים יותר

  • 3 תגובות
יתוש הטיגריס האסיאתי Aedes albopictus המחשה: depositphotos.com

יתושת הטיגריס האסייתי – האם את האשמה בקדחת מערב הנילוס בישראל?

יתושות הטיגריס האסיאתי אחראיות גם לקדחת הנילוס המערבי אבל גם למחלות קשות אחרות, והשגשוג של יתושים אלה ויתושים בכלל, קשור קשר הדוק למשבר האקלים
תמונה של מטריצת סיכונים על ידי בינה מלאכותית. באדיבות גיא בורשטיין.

הבינה המלאכותית שתפחית לנו את הסיכונים

  • אין תגובות
מחקרים חדשים בתחום הבינה המלאכותית וניהול הסיכונים עשויים לשפר את הדיוק בתהליך הערכת הסיכון ולמנוע טעויות הנובעות מהשפעות של הגורם האנושי
יניב בלייכר מנהל המחלקה לניהול סביבתי צילום אקואושן

שיתוף הפעולה בין הרשויות לארגוני חברה אזרחית מעולם לא היה חשוב יותר

  • אין תגובות
כדי להוקיר את מאמציהן של הרשויות המקומיות מפעילה עמותת "אקואושן" בחלק מחופי הרחצה המוכרזים של ישראל את תוכנית ה'דגל הכחול' – תוכנית בינלאומית לניהול סביבתי של חופי רחצה ומרינות מטעם
בור במארה אינג'ני משתי זוויות צילום. קרדיט: נאס"א/GSFC/אריזונה סטייט.

מקפת הירח LRO גילתה מערות על הירח שבהן הטמפרטורה תמיד נוחה

  • 3 תגובות
"מקצת מתוך יותר מ-200 בורות המובילים למנהרות הם ככל הנראה צינורות לבה שקרסו", אמר החוקר הראשי. במחקר בכתב העת Geophysical Research Letters. לדבריו, טמפרטורה יציבה של כ-17 מעלות צלזיוס תאפשר
תרשים 4: אילוסטרציה גרפית לשימוש בעקרונות מכניקת הקוונטים בכדי לממש חישוב מקבילי

רוצים לשמור על המידע שלכם בענן? כדאי שתתחילו לבחון שימוש בתקשורת קוונטית כבר היום

  • 3 תגובות
האם הדור הנוכחי של ההצפנה האלקטרונית מספיק חזק כדי לשמור על המידע שלכם באינטרנט כבר היום? משרד התקנים האמריקאי חושב שלא
פצצה גרעינית. באדיבות דוברות מכללת אורנים

היהודים, הנאצים והמירוץ אחר פצצת האטום

  • 6 תגובות
עד כמה תרמו מדענים יהודיים פליטים ליצירת הפצצה האטומית? ועד כמה התקרבו המדענים הנאציים בגרמניה ליצירת פצצה כזאת? פרופסור אלכס גורדון מהחוג למדעי המתמטיקה – פיזיקה ומדעי המחשב במכללת אורנים
פרופ' נתן רוזן, מקים המחלקה לפיזיקה בטכניון. התמונות באדיבות ​​​הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו

לחיצת יד אחת עד לאלברט איינשטיין: סיפורם של פרופסור נתן רוזן והמדענים היהודים בברית המועצות

  • 6 תגובות
הכותב הוא פרופסור אלכס גורדון, מכללת אורנים מספר על האנטישמיות שליוותה את החוקרים היהודים המפורסמים על המלצתו של איינשטיין על רוזן לעבוד בקייב, על הנאמנות הכפולה של פודולסקי, על פרופ'

תחבורה עתידנית – מהירות האור 1: פתרונות במדע הבדיוני

  • 7 תגובות
פרופסור אשר יהלום, המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת אריאל בשומרון * המאמר פורסם בגליון 7 של כתב העת לענייני תרבות - נכון
חללית עוזבת את הגלקסיה. המחשה: depositphotos.com

תחבורה עתידנית – מהירות האור 2: האם חוקי הפיזיקה מאפשרים זאת

  • 15 תגובות
שני חצאי המוח. המחשה: depositphotos.com

לכפיס המחבר בין שני חלקי המוח יש תפקיד בתקשורת ביניהם במצבי התנהגות שונים

  • 3 תגובות
ניתוחים לניתוק כפיס המוח היו הפתרון לאפילפסיה, אך התברר שנזקם רב מתועלתם. כעת חוקרים במכון ויצמן למדע מסבירים את המנגנון שמקשר בין שני חלקי המוח, ומדוע פגיעה בו מסכנת את
גיימינג. איור: depositphotos.com

סכנות במשחקי רשת, על קצה המזלג

  • תגובה אחת
אמל"ק: אל תמסרו את פרטי החשבון או הפרטים האישיים שלכם ותחסמו את כרטיס האשראי משימוש חוזר באתר/משחק
זחלי הפרודניה בוקעים מהביצים. צילום: shutterstock

מה יכולים ללמד אותנו חרקים צמחוניים אודות חשיבותו של ויטמין C בהתפתחות שלהם?

  • אין תגובות
שלילת זכויות מרובוטים? איור: shutterstock

זכויות אזרח לרובוטים אינטיליגנטיים

  • 3 תגובות
האדם הניאנדרטלי. מתוך ספר לימוד רוסי על האבולוציה של האדם משנת 2009. Neveshkin Nikolay / Shutterstock.com צילום: shutterstock

על הניאנדרתלים והכחדתם

  • 9 תגובות
מפה המראה את רשת המסחר של הרדהנים - גילדת סוחרים יהודים, 870 לספירה כפי שמצטיירת על פי רשמיו של אבן קהורדאדבה בספר של הדרכים והממלכות. מתוך ויקיפדיה

אשכנזים על דרך המשי

  • 20 תגובות

לקראת הנחתת MASCOT על האסטרואיד ריוגו מתוך החללית היאבוסה 2: מנהלת המבצע מדברת על התכנון

  • 2 תגובות
החללית הישראלית של SpaceIL שמתוכננת לשיגור לירח בפברואר ולנחיתה על פניו באפריל 2019 במתקני ההרכבה במפעל חלל של התעשיה האווירית, כפי שנראתה ביולי 2018. צילום: אבי בליזובסקי

מחשב ישראלי ב-SpaceIL

  • 3 תגובות
פרופ' צ'ארלס בנט מקבל את פרס וולף לשנת 2018 מיו"ר קרן וולף ושר החינוך נפתלי בנט, נשיא המדינה ראובן רבלין, וממלא מקום יו"ר הכנסת, ח"כ נחמן שי. צילום: אבי בליזובסקי

ההיסטוריה של תחום מדעי המידע הקוונטי

  • 4 תגובות
תאונות דרכים של מכוניות אוטונומיות. איור: shutterstock

מניעת תאונות דרכים של מכוניות אוטונומיות: בינה מלאכותית לא תספיק – היא צריכה גם ללמוד

  • 2 תגובות
מגמות עתידיות. איור: shutterstock

המכונה מחפשת משמעות – הטכנולוגיות הבאות ע"פ אקסנצ'ר

  • תגובה אחת
נפילת האסטרואיד והכחדת הדינוזאורים. איור: shutterstock

מדוע נכחדו הדינוזאורים?

  • 7 תגובות
היום יתרחש "סופר ירח-דם כחול", צירוף מקרים נדיר שחל לאחרונה רק בשנת 1866. מקור: NASA.

"סופר ירח-דם כחול": מה מדענים יכולים ללמוד מליקוי הירח היום?

  • תגובה אחת
תמונת ארכיון משיגור אופק 9 בשנת 2010. צילום: דוברות משרד הבטחון והתעשיה האווירית

פרופ. אשד ופריצת הדרך בתוכנית החלל הישראלית

  • תגובה אחת
מטבע פרס נובל לכימיה. מקור: Adam Baker.

ישראלים, יהודים וזכייה בפרסים בינלאומיים

  • 25 תגובות
האם בעתיד חולי סרטן ריאה יוכלו לקבל כימותרפיה באמצעות משאף בביתם? מקור: illustration - Nic McPhee.

כימותרפיה בשאיפה לסרטן ריאה

  • אין תגובות
סרטן כבד מסוג הפטוצלולר קרצינומה. מקור: Ed Uthman.

מחקר חדש על סרטן הכבד חושף מטרות פוטנציאליות לטיפול

  • אין תגובות
איור: pixabay.

מיסטריום – לחיות לנצח \ טל רשף

  • אין תגובות
הדמייה של קאסיני צוללת ברווח שבין שבתאי וטבעותיו, בשלב האחרון של משימתה בת ה-20 בחלל. מקור: NASA/JPL-Caltech.

מסע הפרידה של קאסיני – החללית האהובה ביותר של נאס"א

  • 2 תגובות
מאדים וכיפות הקרח בקטבים שולו. צולם על ידי החללית רוזטה במהלך יעף בקרבת מאדים ב-2007. מקור: ESA.

חוקרים: בלילות הקיץ במאדים יורד שלג

  • תגובה אחת
תל אביב. האם הבעיות שנחשבות לעובדות עבור ישראלים רבים אכן קיימות? צילום: Gilad Avidan / Wikimedia.

דעות קדומות, קונספציות מוטעות והמגמות העתידיות שיצעידו את ישראל קדימה

  • 9 תגובות
השוואה בין גדלי סוגי כוכבים שונים. משמאל לימין: ננס אדום, עם מסה של כ-0.1 זו של השמש; "ננס צהוב", כמו השמש שלנו; "ננס כחול" שלו כ-8 מסות שמש; והכוכב הענק R136a1, שלו כ-300 מסות שמש. מקור: ESO/M. Kornmesser.

יותר בהיר מהשמש, יותר חם מהקיץ בישראל

  • 3 תגובות
הדמייה של הגשושית TGO מבצעת בעירה רקטית כדי להיכנס למסלול סביב מאדים. הדמייה: ESA.

אקסו-מארס: המכשירים המדעיים שעל מקפת המאדים  TGO הופעלו לצורך בדיקות

  • 5 תגובות
עידן הרובוטים. איור: shutterstock

ברוכים הבאים לכלכלת החלטורה: השלכות האינטליגנציה המלאכותית

  • 23 תגובות
רובוטים מדגימים גאדג'טים, תערוכת סביט, הנובר. צילום: אבי בליזובסקי

שיתוף פעולה בין רובוטים ובני אדם

  • 8 תגובות
עמק המלכים בגיזה שבמצרים, מראה מבחוץ, מתוך הדמית תלת-ממד של חברת דאסו סיסטמס

מדע בעידן החוויה – כך חדשנות מדעית תופסת תאוצה

  • 3 תגובות
העיר החכמה בסינגפור - נקודת מבט רחבה. איור: דאסו סיסטמס

סינגפור של מטה וסינגפור הוירטואלית – ערים חכמות – העתיד מתחיל היום

  • 3 תגובות
זאב. איור: shutterstock

לכבוד יום דארווין הבינלאומי: מהזאב עד לכלב הביתי

  • 13 תגובות
מושבה על כוכב לכת אחר. המחשה: shutterstock

לעודד את הילדים ללמוד אסטרונומיה

  • 3 תגובות
האם מזון אורגני גם בריא? קרוב לוודאי שלו. איור: shutterstock (התמונה עברה עיבוד נוסף)

"האם מזון אורגני הוא בריא יותר?" לפי הידע המדעי סברה זו אינה נכונה

  • 9 תגובות
קבוצת Moonsticks הישראלית שעלתה לגמר בתחרות MOONBOT

שלוש קבוצות של צעירים ישראלים עלו לגמר המונבוטס הבינלאומי

  • אין תגובות
איור של הגלקסיה והחור השחור הענק שבמרכזה. החור השחור ממיר חלק מהחומר שהוא סופח לקרינה אנרגטית (בגווני כחול), בעוד שהגלקסיה ממשיכה ליצור כוכבים חדשים (אזורים סגולים). [קרדיט איור: מייקל הלפנביין\אוניברסיטת ייל - M. Helfenbein / Yale University]

החור השחור שהקדים את זמנו

  • 5 תגובות
מחקר ופיתוח. צילום: shutterstock

מצויינות במחקר ופיתוח

  • אין תגובות
פרופ' אשל בן-יעקב ז"ל והתלמידה דנה ונקרט מפרויקט אלפא של תוכנית נוער שוחר מדע של אוניברסיטת ת"א.

פן נוסף של פעילותו של פרופ' אשל בן יעקב: שיתוף במחקר עם תלמידי תיכון מחוננים בתוכנית אלפא הכותבים עבודת מחקר אקדמית לבגרות

  • אין תגובות
ג'ון נאש, מתמטיקאי וחתן פרס נובל לכלכלה בכנס שעסק בתורת המשחקים, קלן, 2006

ג'ון נאש שהכרתי

  • 2 תגובות
שזירה קוונטית. איור: האוניברסיטה הטכנית של וינה

שיזור חזק של פוטונים בסיב אופטי

  • 21 תגובות
צ'אק ייגר. מתוך ויקיפדיה

השבוע בהסטוריה: צ'אק ייגר שובר את מחסום הקול, 14/10/1947

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש