"האם מזון אורגני הוא בריא יותר?" לפי הידע המדעי סברה זו אינה נכונה

כך אומר פרופ' חיים רבינוביץ' מהמכון למדעי הצומח וגנטיקה בחקלאות בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה האוניברסיטה העברית שממליץ לא להאמין לכל דבר שכתוב באינטרנט על ידי גורמים לא מוסמכים/אינטרסנטים

האם מזון אורגני גם בריא? קרוב לוודאי שלו. איור: shutterstock (התמונה עברה עיבוד נוסף)
האם מזון אורגני גם בריא? קרוב לוודאי שלא. איור: shutterstock (התמונה עברה עיבוד נוסף)

בראיון רדיו, שנערך ב-25 באוקטובר, 2015, פתח המנחה במשפט הבא: "האם מזון אורגני הוא בריא יותר משום שהוא גדל ללא חומרי הדברה וללא חומרים רעילים ולכן גם הסביבה נפגעת פחות? הצרכן יודע מה הוא קונה וכולנו נהנים מעולם בריא והוגן יותר. זה פחות או יותר מה שרובנו יודעים או רוצים שנדע. ונשאלת השאלה האם זה נכון?"

השבתי שלדעתי, התשובות לכל השאלות שנשאלו היא: לא. אנסה להסביר.

מקורות מידע. אנו חיים בעידן של אוטוסטראדת מידע. כל מי שרוצה יכול לכתוב/לצייץ/להציג/להביא לידיעת הרבים/לפרסם איזשהו הגיג, אמונה, דעה, סיפור, תמונה, סרט, עיוות באמצעות פוטושופ או עריכה מכוונת שכולנו עדים להם כמה פעמים ביום, מעשה שהיה או לא היה. כל מאן דהו יכול לעשות זאת בנקל וכולנו חשופים לשטף הגואה הזה. רבים מאתנו ערים ועדים לעובדה שבנושאים המוכרים לנו, מרבית השיטפון הזה אינו ראוי לפרסום אך בהעדר מסננות מתאימות (השכלה מתאימה, מקצוענות בתחום, יכולת לבדוק את העובדות). מול כל אלה קיימים מקורות מידע אמינים, הנאמר שם נבדק בקפדנות רבה בגלל האחריות הרבה. כל שאומר להלן, מסתמך על מקורות כאלה. כל הדברים שאביא להלן מסתמכים על מקורות בדוקים ומהימנים (עיתונים מדעיים בהם כל מילה נבדקת ונשקלת בשבע עיניים ע"י ברי סמכא; פרסומים של אגודות מקצועיות; פרסומים של ה-FAO ועוד, פרסומים רשמיים (לפחות אלה של מדינות מתוקנות).

יצרני מזון וספקים: בכל דברי להלן אתייחס אך ורק ליצרנים וספקי מזון מקצועיים, ישרים והגונים העושים את מלאכתם נאמנה ואינם סוטים מן החוקים והתקנות וההמלצות שקבעו המומחים וקובעי המדיניות (משרדי החקלאות והבריאות; גופים רשמיים של ארגוני מדינות כמו הקהילייה האירופית, ארצות הברית של אמריקה, ועוד).

נתחיל בהגדרות

טבעי אינו מילה נרדפת למילה בריא. האֶבּוֹלָה והמלריה והאיידס והקיקיון וההרדוף, כולם טבעיים. למעשה כל (למען הזהירות אומר מרבית) המאכלים מן הצומח (וגם מן החי) מכילים חומרים שנוצרים באבריהם/גופם ועלולים לפגוע בבריאותנו (ועד למוות). כך גם חומרים שאיננו אוכלים אך קולטים בדרכים אחרות טבעיים לגמרי אבל מזיקים (מעשנים, החל בסיגריה…); ויש כאלה שאנו שותים אותם ועלולים לפגוע במערכות חיוניות; והרבה מיני צמחים מייצרים אלרגנים (גלוטן בחיטה, לקטוז בחלב, וכך במזונות רבים) ויש פטריות המצויות במזונותינו ומפרישות רעלים לתוכם (למשל: אפלטקסין המסרטן החזק, המופרש ע"י פטריית האספרגילוס), ויש פטריות רעילות, וכו'. כך שהמשוואה טבעי זה בריא אין לה ידיים ורגלים. טבעי אינו מילה נרדפת למילה בריא. הרבה מוצרים שנמצאים בטבע עצמו ונוצרים בלי התערבות אדם עלולים לפגוע בבריאותנו ואף למוות. כמובן שלאכול צריך ומזוננו מכיל הרבה מוצרים התורמים לבריאותנו (כולם במגבלת המידה): אלה כוללים חומרים טבעיים וגם מסונתזים (למשל: אספירין) וישנם חומרים שאינם מועילים ואינם פוגעים במגבלת ה"צריכה במידה" (סכרין למשל, ראה FDA, International Agency for Research on Cancer ו-National Toxicology Program).

בכל המקרים הללו ובאחרים, לגבי כל מזון ושתייה מדובר בכמויות מדודות [כך שתייה מרובה של מים מינראליים (דלי נתרן) עלולה לגרום להרעלת מים].

אוכל אינו בריא/חולה. בפשטות: אוכל מספק חומרי בנין, ווסתים/זרזים ואנרגיה לגופנו. צריכה של כל הדרוש (כלומר של כל מרכיבי המזון הדרושים לנו) תורמת לבריאותנו ואילו חסר, או עודפים גדולים של אותם מרכיבי המזון, או צריכה של מרכיבים מזיקים המצויים באוכל שאנו אוכלים (למשל: שומן רווי) עלולים להזיק לנו (לרוב, מדובר באותו מזון עצמו). מלח בישול בכמות מדודה חיוני לפעילות החיים ובכמות רבה יפגע במערכות חיוניות; סוכר (חום/לבן או בכל צבע אחר) נדרש כמקור אנרגיה ומהווה פגע רע לבריאות, וכך גם שומן (איננו יכולים בלעדיו ועלולים לסבול ממנו) ואפילו עודף ויטמינים עלול להזיק.

במקצוע בו אני עוסק מקובל שאם חיפשת משהו ומצאת והוכחת שהוא קיים או שאינו קיים, סביר שהוא קיים/לא קיים, בהתאמה (אלא אם או עד ש מישהו יוכיח אחרת). לעומת זאת, אם חיפשת ולא מצאת ולא הוכחת שמשהו קיים אין בכך הוכחה מספיקה לטענה שאינו קיים אלא עובדה שלא הצלחת למצוא.

מזון שגודל בשיטה הקרויה אורגנית "בריא" או תורם לבריאות יותר ממזון שגודל בשיטה הקונבנציונאלית: מרבית המזון שכולנו אוכלים הוא אורגני בהגדרה, אך כולנו צורכים גם מזון ומשקה שאינם אורגניים כמו מלחים ומים החיוניים כל כך לפעילות החיים בגופנו.

לגבי תוצרת חקלאית: מספר גדול של חוקרים ברחבי העולם חפשו ומדדו והשוו בשיטות בדוקות וראויות את התרומה הייחודית של מזון שגודל בשיטה הקרויה אורגנית לזו הקונבנציונאלית ולא מצאו (בשוליים נמצאו הבדלים קטנים ברמות הזרחן והחנקן האחד גבוה במזונות שגודלו בשיטה קונבנציונאלית והאחר בשיטה הקרויה אורגנית). ההבדלים כאמור שוליים ואין לממצא זה ערך תזונתי/בריאותי. כל העובדות המעידות על העדר הבדלים בין מזון שגודל בשיטה אחת לעומת השנייה פורסמו בעיתונות המדעית הטובה ביותר (למשל: Nature); בדו"ח מיוחד שנכתב לעיונו של הפרלמנט הבריטי, בפרסומים של אגודות מקצועיות של תזונאים/תזונאיות (למשל: האמריקאית והדנית) , בפרסומים של FAO, ועוד.

אין הוכחה מבוססת שאני מכיר המעידה כי מזון שגודל בשיטה הקרויה אורגנית תורם לבריאותנו במשהו יותר ממזון זהה שגדל בשיטה הקרויה קונבנציונאלית. לא רק אני איני מכיר הוכחות כאלה, אלא פרופ' איתמר גרוטו, מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, צוטט באותו ראיון רדיו כמי שאמר כלהלן: "אין כל הבדל בתמותה ובתחלואה בצריכת מזון אורגני ולא הוכח שמזון אורגני הוא בריא יותר".

 

דשנים וחומרי הדברה: בכל שיחה/עיון/דיון/ויכוח בנושא הזה, צפה תמיד ועולה שאלת חומרי הדישון וההדברה. לכך יש שני היבטים: סביבה ובריאות.
צריך לאמר כי כל החקלאים המקצוענים (ללא הבדל באמונתם ובשיטת הגידול שבחרו בה) משתמשים בחומרי הדברה ובדשנים כימיים (פרסום של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2015. "תכשירים לחקלאות אורגנית המורשים למכירה בישראל"). למעשה, אין חקלאות מסחרית ללא שימוש בחומרים האלה.

לגבי הסביבה, נהיר כי השימוש בשיטה הקרויה אורגנית גורמת לזיהום סביבתי רב מזו של השיטה הקונבנציונאלית וזאת בשל הכלים ואחדים מן החומרים הטבעיים המשמשים את החקלאות הזו (חריש, קילטור, שאריות של תוצרי פירוק זבל אורגני), ובגלל האיסור שאוסרת האמונה הזו להשתמש בחומרים אחרים; בשל פליטות הגזים של בע"ח הגדלים בשיטה הזו, ועוד.

שאריות והשפעתן על הסביבה ועל הבריאות: דשנים וזבלים – דוגמה אחת: שתן של פרה (ושל אדם ושל יצורים רבים אחרים) מכיל מלח מסיס הקרוי שתנן (urea). מלח זה משמש לסילוק אמון מגופנו. חומר זה מתפרק בקרקע ומספק חנקן לצמחים. כבר ב-1828 פותח תהליך תעשייתי לייצור מעבדתי של שתנן ע"י הכימאי הגרמני פרידריך ולר (שהפריך בכך את התיאוריה ששררה וגרסה כי היסודות הכימיים המרכיבים אורגניזמים חיים שונים במהותם מאלה המרכיבים את החומר הדומם. ולר הניח בכך את היסוד לכימיה האורגנית).

מאז ועד היום משמש המלח הזה לדישון בכמויות מדודות ומדויקות. השתנן המיוצר בתעשייה (בשמו הלועזי אוריאה מגיע לידי החקלאי כמלח מוצק שצריך להמיסו במים) משמש הרבה בחקלאות הקרויה קונבנציונאלית וזהה בהרכבו ובאיכותו למלח המצוי בשתן הנאגר ברפת (למעט העובדה שהשתן מגיע כנוזל) המשמש בחקלאות הקרויה אורגנית.
כמות החנקן הנדרשת ע"י הצמח תלויה בקצב התפתחותו, בגילו הפיסיולוגי ובתנאי הסביבה בלי קשר לאידיאולוגיה ולאמונתו של המגדל. לפיכך, כאשר שני מגדלים מספקים כמות מיטבית (זהה) של שתנן/אוריאה לאותו מין צמח באותם תנאי גידול – התוצאה דומה.

הצמחים זקוקים לקיומם גם ליסודות נוספים (זרחן, אשלגן, ויסודות קורט רבים). לכן מגדלים בשיטה האורגנית אינם מסתפקים בשתן אלא מזבלים את שדותיהם בזבל (תוצרי ההפרשות המוצקות שנאספים ברפתות/לולים) ואילו המגדל בשיטה הקרויה קונבנציונאלית מספק את אותם יסודות עצמם כמלחים מסיסים במים. המגדל בשיטה הקונבנציונאלית יודע לסנכרן את כמות הדשן המפוזר בשדה על-פי הדרישה (קצב ההתפתחות) של הצמחים כפי שהיא מתקיימת בפועל (נמדדת ע"י בדיקות שוטפות של דגימות עלים). המגדל הזה יפעל לסנכרון מלא בין צורכי הצמח המתפתח לבין הספקת דשנים כך שלא יווצרו מחסורים, ומשתדל ככל יכולתו המקצועית שלא יוותרו עודפים (חבל על הכסף). המגדל בשיטה הקרויה אורגנית, מספק את צרכי הצמחים ע"י זבל רפת/לול שנדרש להצניעו בקרקע לפני הזריעה/שתילה. אין אפשרות לסנכרן בין כמות הזבל (הניתנת בעודף מחשש למחסור), קצב פירוקו, ותוצריו לבין דרישות הצמח. לכן במקרים רבים נשארים בקרקע עודפים וכיון שהזבל ממשיך להתפרק לאחר שהגידול סיים את חייו, יודחו אותם עודפים עם מי הגשמים ויחלחלו אל מי התהום.

שאריות חומרי הדברה במזון:
1. צריך לדעת כי כל החקלאים, בלי הבדל באמונתם, משתמשים בחומרי הדברה.
2. כל האמור להלן מתבסס על ההנחה שמדובר אך ורק במגדלים מקצועיים ישרי דרך.

כל חקלאי משתמש בעבודתו בכל הכלים שעומדים לרשותו לייצור אופטימאלי של היבול ולהקטנה מירבית של ההוצאות. החקלאי יפעל להשגת יעדיו בכל הכלים היעילים, המותרים לשימוש.
אישור השימוש של חומרי הדברה תעשייתיים מותנה ברגולציה ופיקוח דומים מאד לאלו של תרופות. תהליכים אלה כוללים לימוד מסודר של תכונותיו של החומר והשפעותיו על הסביבה ועל האדם ובהמתו, את אופן פעולתו, את משך חייו, חוקרים מה תוצרי הפירוק שלו (בסביבה ובתוך האורגניזם המטופל), מה השפעותיהם על הצרכן, מה דרך ותוצרי הפירוק שלהם עד להעלמם. אי אפשר לטעון שקיים מצב של אפס טעויות [ראו מקרי תאלידומיד, ויוקס (VIOXX) ותרופות אחרות ואפילו מזון תינוקות – ראה מקרה רמדיה], אך מספרן בטל בששים בהשוואה לארסנל הטיפולי המצוי בידי הרופא ובמקרה של חומרי הדברה – בידי החקלאי.

כל החקלאים (קונבנציונאליים ואורגניים כאחר) ישתמשו בכל הכלים החקלאיים היעילים המותרים לשימוש גם בשיטה הקרויה אורגנית, למשל: זנים עמידים למחלות שאינם זקוקים לטיפולי הדברה, למשל: רשתות צפופות החוסמות פיסית את חדירתם חרקים מסוימים אל תוך בתי הגידול, למשל: מלכודות צבע, וכך גם חיטוי סולארי, ועוד), אין חקלאי קונבנציונאלי מקצוען שיחליט לוותר על רשתות ויעדיף הדברה. כך שכאשר ישנם כלים יעילים הם משמשים את כולם.

כאשר חסר כלי פיסיקאלי כזה, יבחר החקלאי בכלי היעיל ביותר העומד לרשותו. הכלי היעיל מיוצר בדרך כלל בדרך כימית ומותר לשימוש לאחר שעבר את כל שלבי הבדיקה בדומה לתרופות, שמשך חייו ידוע (ימים בודדים) ויקטוף את התוצרת החקלאית רק לאחר שהחומר התפרק ונעלם.

החקלאי הקרוי אורגני משתמש בכלי היעיל ביותר העומד לרשותו, למשל: קילטור להדברת עשבים (הפוגע קשה בסביבה: שחיקת הקרקע, פגיעה ביצורים שוכני קרקע וזיהום במהלך השימוש החוזר בטרקטור) במקום יישום יחיד של קוטלי עשבים. החקלאי הזה משתמש בעיקר בחומרי הדברה שרבים מהם מוצו מצמחים (אך לא רק כאלה, שכן מתיל-אלדהיד הארסי, מלחי נחושת ועוד אינם "אורגניים"). אלא, שלמעט העובדה שמוצו מצמחים ויש להם יכולת הדברה של מזיק/מחלה מסוימים, מרביתם לא נבחנו" לא ידוע מה חומר הפעיל והשפעתו על האוכל, לא נבדקו משך חייהם, ומסלול פירוקם ותוצרי פירוקם והשפעתם על הצרכן אינם ידועים. חומרים כאלה עלולים להמצא במזון לאחר טיפול שנועד להגן על התוצרת מפני אויבים טבעיים. כאשר בודקים לעומק, מוצאים לעיתים שיש בהם סכנה של ממש. אני חוזר ואומר כי מדובר באנשים הגונים וישרי דרך שמשתמשים רק בכלים שהתירו את השימוש בהם, אך הכלים הללו נבחרו בשל האמונה ורבים מהם ללא בדיקה מעמיקה כמו זו של מוצרים תעשייתיים.

צריך לאמר לזכותם של בעלי האמונה הזו הקרויה חקלאות אורגאנית כי העלו לסדר היום והביאו את נושא ניקיון המזון למודעות הציבור ואת הדרישה להפחתת השימוש בחומרי הדברה (צריך לזכור כי החומרים המשמשים בחקלאות אורגנית גם הם חומרים כימים!!). אכן, מושקעים מאמצים רבים בפיתוח כלים פיסיקאליים (צבעים, רשתות, חיטוי סולארי, הטעיה באמצעות ספקטרום האור, ועוד) וביולוגיים (עמידויות מורשות) כולם משמשים את כל החקלאים ללא הבדל באמונותיהם. למרבה האירוניה קיימת בקרב ציבור בעלי אמונות שונות ובקרב הדיוטות התנגדות לצמחים שהחדירו בהם עמידות מורשת בכלים מולקולאריים ולכן מחייבים שימוש בחומרי הדברה..

אחרון ולא חביב, היעילות של אותם חומרים המותרים לשימוש בחקלאות הקרויה אורגנית אינה מספיקה כדי להגן על התוצרת מפני כל גורמי המחלות והמזיקים התוקפים את הצמחים בשדה החקלאי, ויש בין השורדים שלא הוכחדו שורה של מיקרואורגניזמים כאלה המפרישים רעלנים (מיקוטוקסינים ואחרים) שכדאי להימנע מהם. הזכרתי את האפלטוקסין, אזכיר את פטולין ואת פיומוניזין, ולא אוסיף. עוד נמצא כי בהעדר הגנה מספקת, מייצרים הצמחים מטבוליים משניים להגנה מפני אויביהם הטבעיים – חומרים שכאשר ימצאו בריכוזים גבוהים עלולים לגרום נזק קשה לאוכליהם.

לסיכום, אדם באמונתו יחיה וכל אחד יבחר את סוגי מזונותיו על-פי אמונתו (טבעוני, צמחוני, דגים ולא בשר בימי ששי, כשר, אורגני, חלאל, מקרוביוטי, וכד'), וזה בסדר. מיסיונריות באמצעות הפחדה, נימוקים שאין להם הוכחה – לא!. התשובה לשאלה שנשאלתי באותו ראיון רדיו "האם הצרכן יודע מה הוא קונה" היא שלילית. לצרכן נאמר שהמוצר גודל בדרך מסוימת שאת שמה הוא יודע אך אינו יודע מהי ואינו מודע למה יש/אין בתו מזונותיו ועל פניהם; ולשאלה "האם מזון אורגני הוא בריא יותר?" היא שככל שאני מכיר את המקורות שציינתי (פרסומים מדעיים, פרסומים רשמיים, פרסומים ע"י גופים אמינים ברי סמכא) הסברה הזו אינה מבוססת ואינה נכונה. אין בכך כדי לשלול את האפשרות שברבות הימים יעלה ויבוא מאן דהוא ויוכיח כי כך הדבר. עד עתה, לא מוכרת לי הוכחה כזו.
תודה לד"ר דניאל פלורנטין, המרכז למחקר ולמידע, משרד החינוך – מחוז תל אביב

הכתבה התפרסמה בניוזלטר של המרכז – לארכיון הכתבות

 

עוד בנושא באתר הידען:28

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. אולי לא יותר בריא אבל הרבה יותר מוסרי.
    איך אפשר לאכול עוף כשיודעים שהוא סבל לפני שהגיע לצלחת?
    איך אפשר לאכול טונה כשיודעים שהטונה היא דג נכחד, ובאותה נשימה לעשות לייק לכתבה על קרנפים נכחדים?
    (וזה בלי להתייחס לתוכן המאמר ששווה ביקורת)

  2. אלי
    נראה שאינך יודע/ת מהם זרעים מהונדסים ומה הם גידולים אורגניים.
    גידולים אורגנים מגודלים ללא שימוש ברוב חומרי ההדברה הנפוצים. לעומת זאת, ישנה רשימה נכבדה של חומרי הדברה שהשימוש בהם מותר לשימוש בגידולים שנחשבים "אורגניים". מהיכרות עם מספר חקלאים שהסבו חלק משדותיהם לגידולים אורגנים, במקרים רבים, השימוש בחומרי הדברה אורגנים נעשה בכמות שמאפשרת גידול כלכלי. (הכוונה היא שמרססים עם חומרי ההדברה ה"מותרים" ומעלים ריכוז עד שמושג אפקט הדברה..).
    השורה התחתונה היא שבמקרים רבים, ריכוז חומרי ההדברה בגידולים אורגניים, גבוה מגידולים רגילים.
    אין לי ספק שחומרי ריסוס פוגעים בבני אדם ובע"ח ולחלקם יש נטייה להצטבר ברקמות ולהזיק זמן רב לאחר החשיפה, אולם גידולים אורגניים אינם קליע כסף לטיפול בבעיות אילו (דעתי האישית היא שהדרך הטובה ביותר היא דרך הנדסה גנטית וגידולים הידרופוניים שאינם כלכליים).
    לא ברור לי מה לא "אורגני" בצמחים מהונדסים. במקרים רבים, צמחים מהונדסים דורשים פחות ריסוס או לא דורשים ריסוס כלל.

    ונקודה אחרונה: חברת מונסנטו אינה תאגיד מרושע בגלל שיש לה מזימות להרעיל את האנושות ביבול מהונדס (או כמו שאמר בשעתו מפגין מבריק: ירקות שמכילים DNA).
    חברת מונסנטו היא תאגיד מרושע מכיוון שכבר כמה עשורים הם מביאים חקלאים בארה"ב ומחוצה לה לעוני והפסדים על ידי שיטות בריוניות כמו מכירת זרעים עקרים שדורשים קנייה מחדש בכל עונה, תביעות סרק מרובות נגד חקלאים בתואנה שעשו שימוש ללא אישור בזנים של מונסנטו (אותם זרעים שמטבעם נודדים ברוח משדות לשדות) והוצאת פטנטים על גנים.

  3. תכלס, כל בר דעת רואה שהכתבה מגמתית מאוד ולאורגניים למיניהם כבר אין כוח להתווכח בנושא, מה גם שהכותב עצמו מציין לזכות את הפעולות של האירגונים האורגניים בנקיון המזון ובהפחתת חומרי ההדברה. אז מה הן בדיוק העובדות?

  4. גילוי נאות שלדעתי מן היושרה וההגינות שיופיע בכתבה זו.

    מתוך התיאור לנימוקי פרס קיי אשר פרופ' חיים רבינוביץ זכה בו: "הייצוא של זרעי עגבניות, בצלים ובצלצלים שפותחו על ידי פרופ' רבינוביץ' וצוות המחקר מניב הכנסות שנתיות של כחמישים מיליון דולר לחברות זרעים מובילות בארץ ובעולם, אשר משלמות תמלוגים נכבדים לאוניברסיטה העברית."
    בנוסף פרופ' חיים רבינוביץ עובד עם חברת יישום של האוניברסיטה העברית. חברת יישום עובדת, בין השאר, עם תאגיד מונסנטו השנוי במחלוקת.

    לכאורה, לפרופ' חיים רבינוביץ ישנו אינטרס כלכלי או פוליטי בהצלחה של שיווק זרעים מהונדסים, שכמובן אינם אורגנים.
    וכאן, הקורא הערני צריך לשאול את השאלות: מה הם "מקורות מידע אמינים"? ו-מי הם הגורמים האינטרסנטים הרלוונטים לכתבה זו?

    http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge130865200132688760
    http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2438334
    http://www.businesswire.com/news/home/20100617005573/en/Potato-Power—Yissum-Introduces-Potato-Batteries

  5. מענין שאין הרבה תגובות.כנראה לא מתאים לתפיסת העולם הנקסיסטית של האורגניים למינהם.
    זה כמעט כמו לטעון שאין התחממות גלובלית.
    קיצר אל תבלבלו אותנו עם העובדות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן