סיקור מקיף

אין הבדל גדול ביתרונות הבריאותיים בין מזון אורגני למזון רגיל

כך עולה ממחקר של קבוצת חוקרים באוניברסיטת סטנפורד

וקריסטל סמית'-ספאנגלר, מרצה בחטיבת הרפואה הכללית בסטנפורד ורופאה חוקרת במערכת הבריאות בפאלו-אלטו. צילום: Norbert von der Groeben
קריסטל סמית'-ספאנגלר, מרצה בחטיבת הרפואה הכללית בסטנפורד ורופאה חוקרת במערכת הבריאות בפאלו-אלטו. צילום: Norbert von der Groeben

אתם במרכול, מתבוננים בשזיפים עסיסיים ומתוקים. זה לצד זה רואים שזיפים רגילים, ולידם שזיפים אורגניים שעולים הרבה יותר. אולי רבים מכם חשו שעשו בחירה בריאה יותר באמצעות בחירה במוצרים האורגניים – אך ממצאים חדשים של אוניברסיטת סטנפורד מטילים בכך ספק.

"אין הבדל גדול בין מזון אורגני למזון רגיל, בכל הקשור להחלטה המתבססת אך ורק על היבטים בריאותיים, אומרת ד"ר דינה בראבטה, החוקרת הראשית במאמר המשווה את הערך התזונתי של מוצרי מזון אורגניים ושאינם אורגניים, שפורסם ב-4 בספטמבר בכתב העת Annals of Internal Medicine.

צוות בראשותה של בראבאטה, עמיתה בכירה במרכז למדיניות בריאות וקריסטל סמית'-ספאנגלר, מרצה בחטיבת הרפואה הכללית בסטנפורד ורופאה חוקרת במערכת הבריאות בפאלו-אלטו, ביצע את הניתוח המקיף ביותר של המחקרים הקיימים (Meta Analysis) והשווה מוצרי מזון אורגניים ורגילים. הם לא מצאו מתאם חזק לכך שמזונות אורגניים הם בעלי ערך תזונתי או שיש בהם פחות סיכונים בריאותיים מאשר בצריכת מוצרים קונבנציונליים, אף כי צריכת מוצרים אורגניים יכולה להפחית את החשיפה לחומרי הדברה.

הפופולריות של המוצרים האורגניים, הגדלים בדרך כלל בלא שימוש בחומרי הדברה סינטטיים או בדשנים או במקרה של בקר ועופות – גדלים ללא אנטיביוטיקה והורמוני גדילה הולכים וצוברים תאוצה בארה"ב (ואני מניח שגם בארץ).
בתוך 15 שנה עלתה ההוצאה של האמריקנים על מוצרי מזון אורגניים מ-3.6 מיליארד דולר ל-24.4 מיליארד דולר. צרכנים רבים מוכנים לשלם פרמיה עבור מוצרים אלו. בממוצע עולים מוצרי מזון אורגניים כפליים ממקביליהם הרגילים.

בראבטה, המשמשת גם כקצינה הרפואית הראשית בחברת השקיפות הרפואית Castlight Health ביצעה מחקר ספרות וחשפה מה שהיא מכנה "גוף מחקרים מבלבל הכולל מחקרים לא מחמירים שהופיעו בפרסומים מסחריים." לא היתה סינתזה מקיפה של עדויות הכוללות הן את התועלת והן את הנזקים" אמרה.
"היתה זו קרקע בתולית בכל הנוגע למחקר שיטתי" אומרת סמית'-ספאנגלר, שהצטרפה בראבטה בניתוח המקיף

החוקרים עברו על אלפי מאמרים וזיהו 237 רלוונטיים ביותר לניתוח. מאמרים אלה כוללים תוצאות של 17 מחקרים (מתוכם 6 היו ניסויים קליניים אקראיים) של אוכלוסיות שצרכו תזונה אורגנית ורגילה, ו-223 מחקרים שהשוו את הערך התוזנתי, כמות החיידקים, הפטריות וחומרי ההדברה במגוון מוצרים – פירות, ירקות, גרעינים, בשרים, חלב, עופות וביצים.

לא נמצאו מחקרים ארוכי טווח על התוצאות הבריאותיות של אנשים הצורכים מוצרים אורגניים לעומת מזון רגיל. משכי המחקרים בהם היו מעורבים בני אדם נעו בין יומיים לשנתיים.

לאחר ניתוח הנתונים החוקרים מצאו הבדלים מעטים מאוד ביתרונות הרפואיים בין מוצרי מזון אורגניים לבין מוצרי מזון רגילים. לא נמצא הבדל עקבי בתכולת הוויטמינים במוצרים האורגניים, ורק מרכיב מזון חשוב אחד – זרחן – היה גבוה משמעותית יותר במוצרים אורגניים לעומת מוצרים שגדלו בצורה הרגילה. מכיוון שרק למעט מאוד אנשים יש חוסר בזרחן, אין לכך השפעה קלינית.

כמו כן לא נרשמו הבדלים בתכולת החלבון או השומן בין חלב אורגני לחלב רגיל, אף כי מעט מהמחקרים מציעים כי בחלב האורגני עשויות להיות רמות גבוהות יותר של חומצות השומן אומגה-3.

החוקרים גם לא הצליחו לזהות פרי או ירק אחד שבו המוצר האורגני הוא בעל תכונות בריאותיות טובות יותר באורח עקבי על אף שביצעו מה שבראבאטה מכנה "טונות של ניתוחים".
"יש המאמינים כי מוצרים אורגניים תמיד בריאים יותר ובעלי ערך תזונתי גבוה יותר" אומרת סמית'-ספאנגר. "לא הופתענו מכך שלא מצאנו הוכחות לכך."

להודעה של החוקרים והפניה למקור

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

27 תגובות

  1. Beorganic – חומרים אורגניים טובים מאוד למי שמוכר אותם. הם מעשירים אותוך יפה. וחוץ מזה מחקתי את הפרסומת. פרסום חינם – נא לפרסם בYNET, כולם מפרסמים אצלם בתשלום וממני רוצים מתנות חינם.
    בברכה
    אבי בליזובסקי

  2. על מנת לדעת איזה מזון בריא יותר לא ניתן לוותר על מחקר ארוך טווח ורב משתמשים הכולל קבוצה נחקרת וקבוצת ביקורת.

    לצערנו הרב אנו רואים לא פעם שקיימת יכולת של גורמים מסויימים בעלי ענין וכוח לשנות את תוצאות של מחקרים כאילו מדעיים לכיוון הרצוי להם.

    אחד המקרים הבולטים ביותר שארעו לאחרונה כאן בישראל הוא מדידת אחוזי האבטלה. מדידה שאותה לא קיבלו במדינות אחרות.
    השגיאה במדידה זו היתה בסדר גודל של בערך % 30 שגיאה ! זו שגיאת מדידה אדירה !

  3. ארז

    הקשר של טעם וריח לצורת הגידול מאוד רופף מה שקובע הוא המיון של פירות וירקות לפני שהם משווקים. לכן אתה לא יכול להגיע למסקנות על פי הנסיון האישי שלך.

    ביתר פירוט. כל הפירות והירקות עוברים מיון לפני שהם נימכרים, בדרך כלל הפירות-ירקות היפים והעסיסיים נמכרים *במחירים גבוהים יותר*, מכיוון שפירות *שמסומנים* כאורגניים נמכרים במחירים גבוהים יותר הפירות-ירקות הלל הם גם עסיסיים יותר. לעומת זאת, פירות-ירקות אורגניים שלא נראים טוב כנראה *לא מסומנים כלל* ונמכרים בדוכנים הזולים.

    אגב. בישראל נתגלו מקרים רבים של זיופים (שמן זית שאינו שמן זית, ביצים אורגניות שאינן אורגניות ועוד). אני לא מאמין בכלל לכל הסימונים הללו. אני קונה רק לפי מראית עין ומחיר (בשוק אני קונה רק את הפירות-ירקות הזולים בתנאי שהם נראים טוב).

  4. יצא לי להיות בהרבה מדינות בעולם בהם אנשים מגדלים את הפירות והירקות בבית.

    ברור שאין ריסוס ואין שום מודעות חקלאית גבוהה,

    אבל וזה אבל שאף אחד לא התייחס אליו:

    הירקות והפירות האורגניים פשוט טעימים יותר, בשרניים יותר ובעלי טעם וניחוח עז (לפחות אלו שאני אכלפתי ולא אלו שמוגשים בעדן טבע מרקט).

    בריא או לא בריא – אני לא יודע.

    טעים יותר? חד משמעית כן וכן! מהגזר גדול המימדים, דרך משמשים, אגסים, בננות – הכל טעמתי…עולם אחר של טעמים!

  5. הכותרת המפוצצת… אך ריקה מתוכן.

    באותיות הקטנות (של המחקר, זה לא בכתבה הזאת משום מה…) כתוב שההבדל (העצום) שנמצא לגבי חומרי ההדברה הוא 30% יותר חומרי הדברה במזון לא אורגני…

    זה בעיני אומר הכל וסותר לגמרי את מסקנת המחקר, אבל בואו נמשיך:

    לגבי האיכות של המטא אנליזה הזאת – היא הרי מתבססת על מחקרים קיימים ולכן תלויה באיכות המחקרים שעליהם היא מתבססת.
    מי שנכנס לפרטים יכול לקרוא את דעתם של החוקרים על איכות המחקרים שאיתם עבדו:

    Limitation: Studies were heterogeneous and limited in number, and publication bias may be present.

    והנה דוגמית לבעייתיות – "משכי המחקרים בהם היו מעורבים בני אדם נעו בין יומיים לשנתיים"
    יומיים?? אם זה היה מחקר שהיה מצהיר על מסקנות הפוכות – ז"א שטוען שמזון אורגני יותר בריא – הרי הייתם קורעים את המחקר הזה ומסקנותיו לגזרים רק על סמך השורה הזאת…

    בקיצור – הרבה (מאוד) מהומה על שום דבר.
    ובגלל שהמהומה כל-כך גדולה – יש כאן לדעתי חשד גדול לאינטרסים זרים.

  6. בתגובה לדרור, אבל למה שהגוף יספוג רעלים, אם יש אלטרנטיבה שלא. השאלה אם יש אלטרנטיבה, כי אם זה מוכח שאין באורגני רעלים מסוגים אחרים, אז לדעתי עדיפה ההשקעה הטיפה יותר גדולה. השאלה היא לא אם יש יותר ויטמינים ולא אם זה קצת יותר יקר, אלא אם זה באמת עם פחות רעלים.

  7. כתוב בכתבה : "לא נמצאו מחקרים ארוכי טווח על התוצאות הבריאותיות של אנשים הצורכים מוצרים אורגניים לעומת מזון רגיל" (בערך 10 שורות מהסוף).

    אז מה כבר החידוש? תערכו 5-6 מחקרים ארוכי טווח כאלה ואז נדבר. גוף האדם יכול לספוג לא מעט רעלים ולהמשיך לתפקד. תראו את האנשים שצורכים ניקוטין ואתנול בכמויות ונשארים בחיים.

    מצד שני בדיוק בגלל הסיבולת הזו יכול להיות שאין מספיק תועלת במזון האורגני יחסית להשקעה. אותי יותר מעניין איזה מזון הוא יותר בר-קיימא ודורש פחות משאבים לגידול.

  8. כלל חשוב בעריכת מחקר מדעי הוא שתוצאות המחקר אינן תלויות במבצעי המחקר !
    כלומר כל מי שיבצע את המחקר יקבל תוצאות זהות.
    אני תוהה אם הכלל הזה נשמר במחקר הזה.
    כלומר :
    האם קבוצה אחרת בצעה את אותו המחקר והגיע לאותן מסקנות?

  9. מדובר במחקר רוחב מסוג meta analysis, הסוקר את מסקנותיהם של מחקרים קודמים רבים.
    להסבר:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Meta-analysis

    ההסבר כולל חולשות ויתרונות של שיטת מחקר זו.
    המחקר כלל לא עסק בשאלת הטעם, אורך חיי המדף, צורה חיצונית, ועוד הרבה אלמנטים שיווקיים, אלא התמקד בערך התזונתי ובהשפעות הבריאותיות השליליות הנובעות מצריכת תזונה אורגנית לעומת צריכת תזונה שאינה כזו.

  10. מאוד מוזר היה לי לקרוא על אופן ביצוע המחקר.
    רשום שזהו מחקר "שנייה". הם לא ערכו מחקרים משלהם על מזון אורגני, אלא ניתחו מחקרים אחרים… אני לא יודע להסביר עדיין מדוע, אבל זה מרגיש לי כמו שיטה שיש בה הרבה "חורים" ביחס לאמות מידה של מחקר מדעי מהימן.

    שאלה פשוטה היא: האם הם ניסו בכלל לטעום את המזון האורגני ביחס למזון הרגיל?
    בתור מי שצורך גם מזון אורגני וגם לא אורגני, אני יודע שבמקרים רבים (לא בכולם) יש איכות ממש שונה למוצרים אורגניים. יש להם טעם הרבה יותר "חי". אין לי את הידע מה גורם לזה ועד כמה השפעה יש לזה על הבריאות, אבל ההבדל בטעם מוחשי כמו שמוחשי ההבדל בין מלוח למתוק.

  11. ראשית יש לציין כי המחקר, על פי הפרסום ב annals, לא מומן על ידי גופים בעלי עניין.
    שנית, החברה בה מועסקת החוקרת הראשית, castlight health, עוסקת בתחום החשוב ביותר (בארה"ב) של השוואת עלויות ותועלות של טיפול רפואי ותרופות.

    יחד עם זאת, אותי מטריד (ומעצבן!) השילוב של שני טיעונים:
    1. משך המחקר הקצר (עד שנתיים), במיוחד אצל ילדים, לא מאפשר מעקב אחר התפתחות תופעות הלוואי, כגון אלרגיות.
    2. החוקרים מצאו כי יש הבדל משמעותי בנוכחות מדבירים במזון לא אורגני, אך טוענים כי אין לכך משמעות קלינית.

    במיוחד לגבי הטיעון השני, ברצוני להפנות לספרות עניפה העוסקת בנזק (מוכח קלינית) של מדבירים במזון, אשר כל קבוצות האוכלוסיה נחשפים אליהן, וקבוצות סיכון פגיעות להם במיוחד.
    דוגמא למחקר שכזה:
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2984095/
    המחקר מצטט נזקים נוירולוגים (ביחס ישר לעוצמת החשיפה), נזק ללב לכלי הדם ולדרכי הנשימה, עלייה בשכיחות סוכרת, ועוד.
    החוקרים כותבים כי בשתי שיטות הגידול תכולת המדבירים היתה מתחת לתקן, אולם לא ראיתי התייחסות להבדלים בתקינה בין ארצות שונות (וישנם כאלה).
    כמו כן, לא ראיתי התייחסות לשימוש במדבירים במוצרי תשומות חקלאיות, המתגלגלים בסופו של דבר למוצרי מזון רבים.

    לסיכום, החיוב שבמחקר, בעיני, נעוץ בתמחור היתר שלו זוכה תוצרת חקלאית אורגנית, מתוקף מיצובה כמוצר פרימיום.
    החולשה של המחקר היא ההמנעות מניתוח ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של שימוש במדבירים בחקלאות.

  12. שוב פעם – מה שהרוב מאמינים התברר כלא נכון… 🙂
    אבל הם ימשיכו להאמין כי ככה אמרו להם בגן

  13. אני לא מחסידי המזון האורגני, אבל ככל שאני הבנתי, אנשים שקונים אוכל אורגני לא קונים אותו מכיוון שיש בו יותר ויטמינים, אלא מכיוון שהוא לא מרוסס ולא מוזרק בהורמונים וחומרי הדברה…
    המחקר הזה לא מתייחס בכלל לנזקים אפשריים (אולי מצטברים וארוכי טווח) של חומרי הדברה ושל הורמונים, ולכן המסקנה שמזון אורגני לא יותר בריא אינה במקום (חוץ מבחינת הויטמינים)…

  14. מרגיז שאת כל הכספים הגדולים, החוקרים השקיעו בלבדוק שאלה לא לענין. אף אחד לא קונה אורגני כי יש בו יותר ויטמינים וכו'. יש מספיק ויטמינים באוכל, והאובססיה המערבית לקבל עוד ועוד ויטמינים (עד כדי צריכתם בתוספים) השפיעה על הוגי המחקר הזה. מי ששוקל אם להשקיע את כספו באורגני, עושה זאת בעיקר מסיבה אחת- להפחית את החשיפה שלו לרעלים של ריסוס והדברה. כלומר לא לקבל יותר ממשהו טוב, אלא כדי לקבל פחות ממשהו רע. חבל שאת הכספים של המחקר, לא השקיעו בלבדוק האם אורגני הוא באמת עם פחות רעלים, לעומת גידולים קונבציונליים.
    וחבל שלא חקרו יותר לעומק סוגיות יותר בוערות לגבי אורגני, כדי לדעת בשורה התחתונה, בנט אפקט, אם הוא יותר טוב.
    אילו 3 סוגיות בקשר לאורגני
    1. שאורגני מושקה באותם מים מלאי משבש-הורמונים ושאר VOC'S ועוד
    2. שאורגני אולי יותר פגיע לעובשים, כי פחות מקבל חומרים אנטי-פטריתיים
    3. שגידולים אורגניים, באם הם תחת מתקפה של מזיקים, ולא קיבלו מספיק הגנה מבחוץ של חומרי הדברה, מעלים בעצמם ביטוי של גנים של חומרים אנטי-מזיקים (אלקלואידים למינהם וכו'), ואז אנחנו צורכים בילט-אין חומרי הדברה.
    מצד שני, גם בגידולים קונבציונליים, אי אפשר להסיר את חומר ההדברה ע:"י שטיפה וכו', כי החומרים האילו הם הגעמה של המים, ובאדמה. כל האדמה מורעלת.

    בקיצור, יש בעד ונגד לגבי 2 שיטות הגידול- אורגני וקונבציונלי, והיה צריך להשוות בפרמטרים רלבנטיים אמיתיים, ולא "אם יש יותר ויטמינים", ואז לתת תשובה לציבור, בשיקלול כל הפרמטרים, מיהו הרע במיעוטו.

  15. ב.
    בשביל לגדל את המזון שלך בעצמך ללא חומרי הדברה אתה צריך לעבוד בגינה שלך במשרה מלאה לגרש חרקים ומזיקים. אתה חושב שרק אתה רוצה לאכול את העגבניה שגידלת? חוצמזה, שיח עגבניה שנבט אצלי בגינה הפיק משהו כמו 10 או 15 עגבניות. זה מספיק לשבוע. אני צריך 52 שיחים כאלו. איפה שאר המוצרים.

    לגבי השימוש בבטון… אני לא יודע מאיפה המצאת את זה. השימוש בבטון נגרם בגלל שאנשים רוצים לחיות בקירבה למרכזי תעסוקה בילוי וקניות וזה גורם לבניה לגובה. לא חוסר הרצון של אנשים בגינות.

  16. ב היקר.

    1. לגבי המגוון, בגלל שכל אחד היה הגדל את הרצוי לו כנראה שהמגוון היה קטן כי כולם רוצים מלפפון ועגבנייה
    2. החסכון באנרגיה, בולשיט! בהסתכלות גלובלית זה ממש שטויות יצור להמונים תמיד חסכוני יותר.
    3. שימוש בחמרי הדברה, אולי אתה צודק אבל אז הלך הטיעון של החסכון באנרגיה
    4. השימוש בבטון, בדיוק הפוך… אם בני האדם היו חיים בבתים פרטיים ופחות צפופים היעילות האכסונית קטנה ולכן כמות הבטון גדלה….
    5. נסיעות ברכב, מאוד לא מוגדר… כולם יהיו חקלאים?!

    האוטופיה שאתה מתאר כבר הייתה…. לסבא של אשתי היה משק ביתי… רמת החיים של כולם הייתה נמוכה יותר…
    אשמח אם תפרט יותר על טוב ורע כי לא הצלחתי להבין את הרוע בערים צפופות.

  17. ב – אהבתי! מלים כדורבנות!!!! כל משפט פגז. רואים שאת/ה מבינ/ה בתחום!!! הלוואי שזה היה ככה עם כולנו. לפחות אוריינות בסיסית.

  18. אם במקום לקטוף אגסים בסופר מרקט היה לכל אדם עץ אגסים משלו .
    אז המזון היה הרבה יותר בריא והרבה יותר זול.
    כמו כן :
    1)המגוון היה הרבה יותר גדול. משום שכל אחד היה מגדל את הזן הרצוי לו.
    2)החסכון בשימוש באנרגיה לצרכי גידולים חקלאיים היה גדול מאוד.
    3)השימוש בחמרי הדברה היה קטן מאוד.
    4)השימוש בבטון ומוצריו היה יורד משום שהיו בונים פחות לגובה.
    5)כמות הנסיעות ברכב היתה יורדת משום שרוב האנשים היו עובדים למחיתם בסביבת הבית.

    בקיצור:
    ריכוז אוכלוסיה בערים צפופות זה רע לאנושות !

  19. אגב, דיברנו עם קבוצת חוקרים מסטנפורד, מהמחלקה לביולוגיה. סיפרו לנו שמפזרים טאלק על הפירות והירקות בכדי שחרקים לא יתבייתו עליהם. וטאלק, כידוע, מכיל אסבסט. אז, לא רק שאין הבדל קולינארי, יש הבדל בריאותי, לפעמים.. לא תמיד… ועוד אגב, משקים את השדות האורגניים עם אותם המים שמשקים בהם את השדות הרגילים. ומה עם המים?! – שלא נדע. הם מכילים EDC= Endocrine Disruptive Compounds שמשנים לנו כל מיני דברים בגוף. אחראים, בין היתר, לשינוי מין בקרב זני דגים מסויימים, אחראים לבעיות פריון.. וכד'… אז, הירקות והפירות סופגים את המים הללו לתוך הרקמות שלהם, מהן אנחנו ניזונים. החומרים האלה לא תמיד מתפרקים בתהליכים טבעיים… אז.. הם שם… לפעמים גורמים סרטנים אצלינו ולפעמים (ורואים את זה כיום יותר ויותר), תחלואות ביבול עצמו. כמה חבל שיש פלסטיק על כדור הארץ. תוצר לוואי של תעשיית הנפט. הרסנו לנו הרבה חלקות טובות. עכשיו צריך מישהו שילמד את כולנו איך למחזר פלסטיק. זה יכול להציל אותנו אבל, בשביל שניוושע, בהחלט צריך חינוך. לצניעות, פחות צריכה, פחות יצירת זבל. חלומות באספמיה. אולי הדור שאחרי הדור הבא…כשייגמרו הכימיקליים לייצר גאדג'טים…

  20. מחקר מצחיק, ההבדל העיקרי בין פירות אורגניים ללא אורגניים זה השימוש(או כמות השימוש) בחומרי הדברה, היה אולי צריך להשוות בין כמות חומרי הדברה בפירות או שרידי הדברה בגוף של אנשים.

  21. מפתיע אותי לגלות שיש אנשים שחושבים שלמזון אורגני יש ערכים תזונתיים טובים יותר. זה כמובן לא נכון. אני לא מבין למה היה צריך לבזבז כ"כ הרבה זמן וכסף בשביל להוכיח את זה. מזון אורגני זה מזון שכביכול אין בו התערבות שאינה טבעית או ביולוגית (כמו למשל שימוש בכימיקלים קוטלי עשבים, שעל הדרך גם קצת קוטלים בני-אדם). אין שום סיבה שיהיה במזון הזה יותר ויטמינים, מינרלים, או כל ערך תזונתי אחר. עגבניה זה עגבניה. הפיתרון הנכון לבעיות האלה זה כמובן הנדסה גנטית של צמחים. זה גם הכי בטוח, גם יכול להעלות את התוצרת (בניגוד לאורגנית, שבה התוצרת לשטח קטנה, והמחיר עולה בהתאם), וגם יכול באמת לשפר ערכים תזונתיים. לשם צריך להשקיע את הכסף, ולא למחקרים שמוכיחים את מה שמובן מאליו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן