סיקור מקיף

זהירות – תחקירים טלוויזיוניים או מדוע אין סיכוי שכולנו נעבור לצרוך ירקות אורגניים, בעקבות המשדר "זהירות, ירקות"

מאת ד"ר חיים חביב, מכון ויצמן באדיבות דודסון און ליין * חקלאות אורגנית היא חלום יפה, ובעולם אוטופי זה אולי היה עובד, הבעיה היא שכל מני חרקים, פטריות, תולעים ושאר מזיקים מקלקלים לנו את העולם האוטופי. לחקלאות אורגנית יש המון מגבלות מעבר לעלותם הגבוהה.

שדה תותים וקולורבי אורגניים ושלט בשפה הגרמנית "חקלאות אורגנית".צילום: shutterstock
שדה תותים וקולורבי אורגניים ושלט בשפה הגרמנית "חקלאות אורגנית".צילום: shutterstock

הערב (ה') עסק תחקיר בהגשת גלית גוטמן בערוץ 2 בסוגיית חומרי ההדברה שעושים את דרכם לירקות שאנו אוכלים תחת הכותרת "זהירות ירקות". ד"ר ארז גרטי, עמיתי, עורך אתר דודיסון-און ליין, מסביר כי היו שם ממצאים חשובים על חריגות בחומרי הדברה מהתקן, ובמהלך התחקיר הגיעו גם להמלצות חשובות ליישר קו עם התקן האירופאי אבל שם החלק הטוב נגמר. המסר שעולה מן הכתבה הוא שחומרי הדברה, ולא משנה באיזה מינון הם הרעלה לאורך זמן. עלה משם המסר שחקלאות אורגנית היא הדרך הנכונה. ובשורה התחתונה עלה משם המסר שאנחנו למעשה מרעילים את הילדים שלנו עם ירקות "קונבנציונליים", ושאנחנו כבר "גמורים".

חקלאות אורגנית היא חלום יפה, ובעולם אוטופי זה אולי היה עובד, הבעיה היא שכל מיני חרקים, פטריות, תולעים ושאר מזיקים מקלקלים לנו את העולם האוטופי. לחקלאות אורגנית יש המון מגבלות מעבר לעלותם הגבוהה.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ערכה לפני כשנתיים השוואה בין תפוקת חקלאות אורגנית וחקלאות קונבצניונלית (נייצ'ר, 9 במארס 2012).
החוקרים: ורנה זויפרט, נאבין ראמאקוטי וג'ונתן פולי ציינו כי דוחות רבים חשפו את הצורך בשינויים גדולים במערכת המזון העולמית. החקלאות חייבת לענות על האתגר הכפול של האכלת אוכלוסיה הולכת וגדלה הדורשת בשר ומזון עתיר קלוריות, ובמקביל בצורך להפחית את ההשפעה הסביבתית.

"חקלאות אורגנית – מערכת המתיימרת לייצר מזון תוך פגיעה מזערית במערכת האקולוגית, בעלי חיים ובני אדם היא הפתרון המוצע לעיתים תכופות. ואולם, המבקרים טורנים כי חקלאות אורגנית מניבה תפוקה נמוכה יותר ועלולה לדרוש יותר שטח כדי לייצר את אותה כמות מזון בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, דבר שיתבטא בהגדלת השטחים שיבוראו מהיערות ואובדן המגוון הביולוגי, וכך היא למעשה חותרת נגד היתרונות הסביבתיים של הפרקטיקות האורגניות.
החוקרים השתמשו בשיטת ניתוח מטה-אנליטית כדי לבחון את התפוקה היחסית של חקלאות אורגנית וחקלאות רגילה באופן כללי. הניתוח של נתונים זמינים הראה כי באופן טיפוסי שדה אורגני מניב תפוקה נמוכה יותר מאשר שדה קונבציונלי, ואולם ההבדלים תלויים במאפיינים מקומיים ומערכתיים ונעים בין 5% פחות (בשדות המושקים במי גשם וחומציות הקרקע מתונה או אף קרקע בסיסית מתונה, 13% פחות (כאשר משתמשים בפרקטיקות האורגניות באופן מלא) ועד 34% פחות (כאשר המערכות הקונבציונליות והאורגניות ניתנות להשוואה מיידית)."

בתנאים מיוחדים – עם ניהול טוב, סוגים מסויימים של צמחים ותנאי גידול – יכולה החקלאות האורגנית לספק תפוקה דומה לשדה רגיל, אך מדובר במקרים חריגים. כדי להפוך את החקלאות האורגנית לכלי חשוב במערכת ייצור מזון בת קיימא, יש צורך להבין טוב יותר את הגורמים המקטינים את התפוקה, וכן להעריך את ההשפעות החברתיות, הסביבתיות והכלכליות של מערכת חקלאות אורגנית בקנה מידה גדול.

עם זאת המבקרים טוענים כי הנתונים הללו מוטים כלפי מטה, משום שאינם לוקחים בחשבון כגון השפעות ריסוס משדה קונבנציונלי השכן לשדה האורגני, וכי הפער עשוי לעבור את ה-25%.

וכמובן שלא כיסינו במאמר זה את ההתנגדות למזון מהונדס גנטית (בדרך כלל מצד אותם מצדדי החקלאות האורגנית), שדווקא יישומה עשוי לחסוך בחומרי הדברה אך במקביל גם להגדיל את היבול.

ד"ר חיים חביב ממכון ויצמן פרסם אתמול באתר דודיסון און לייןמאמר אשר עוסק במגבלות של החקלאות האורגנית

50 תגובות

  1. קוקו
    "חומרי הדברה או חומרים כימים מסויימים ששמים על ירקות בפירות מאריכים את חיי המדף שלהם" – אני מניח שיש בזה משהו, סה"כ חומרי ההדברה יגנו גם בבית על הירקות. אבל – ייתכן וזה האבק שעל הירקות שמגן עליהן ולא משהו שרוסס. מעניין לעשות את הבדיקה שלך עם ירקות אורגניים, ככה אפשר לראות מה מקור ההגנה על הירקות.

  2. שבה האכילו חיות אוכל אורגני ולחילופין אוכל לא אורגני ומרוסס. לתדהמתי החיות שאכלו אורגני מתו בגיל צעיר יותר והיו הרבה מקרי מוות אצל החיות שאכלו אורגני.
    כחובב אוכל טבעי ואורגני לא האמנתי ואז הגיע ההסבר. באוכל הלא אורגני יש מיני מזיקים וטפילים עקב כך שא רוסס והם חודרים לגוף בעת האכילה , מה שגורם לבעיות בריאות.

  3. לניסים,

    אין מה לעשות אנשים כמו ב' לא יתנו לעובדות לבלבל אותם, כמו כל הטבעוניים ומתנגדי הקידמה.
    אני כן מסכים איתו שחומרי הדברה מזיקים במידה מסויימת, ואני מהאנשים הבודדים שיש להם סבון מיוחד לפירות וירקות ומקפיד לשטוף אותם(למרות שכנראה חלק מהריסוסים נספג בפירות והירקות),
    ב' גם צודק בכך שחומרי הדברה או חומרים כימים מסויימים ששמים על ירקות בפירות מאריכים את חיי המדף שלהם(לפחות אני מסיק את זה מזה שאם שומרים במקרר או בחוץ פרי או ירק ששטפת, גם אם ייבשת אותו מייד או יתקלקל מאוד מהר יחסית לפרי או ירק לא שטוף .)
    מה שכן אין כרגע דרך לכל מדינה לגדל את הירקות והפירות שלה בגלל הצורך במזג האוויר שונה לחלק מהפירות והירקות, בנוסף יש מדינות שאין להם מספיק שטחים חקלאיים.

    מה שבטוח לגביי ריסוס מה שידוע זה:
    1. חומרי הדברה מעלים את התפוקה.
    2. מאז השימוש בחומרי הדברה עלתה משמעותית תוחלת החיים, כך שאם זה מזיק, זה לא מזיק באופן נוראי.

  4. ב
    1) שטות גמורה. חומרי ההדברה נועדו לעלות את התפוקה. אין להם כל קשר לשינוע ואיחסון.
    2) בווארשה לפני 100 שנה היו מעט אנשים שאכלו בחורף בשר שהגיע מרחוק.
    3) בתנאים מעולים, צריך בסביבות דונם לאדם. 20 מיליון איש צריכים שטח חקלאי טוב בגודל של ישראל.
    חשבת לעומק על ההצעה שלך?

  5. 1)ככל שזמן האכילה של הירקות יהיה סמוך לזמן הקטיף כך יקטן הצורך בחמרי הדברה.
    2)כמו שגידלו בוורשה ירקות במשך אלף השנים האחרונות כך אפשר להמשיך.
    3)עיר של 20 מליון איש יכולה לגדל מזון באותם שיטות שבהן מגדלים מזון בכפר של 20 אלף איש.

  6. ב
    טענת בבטחון שכמות חומרי ההדברה תרד אם כל מדינה תגדל לעצמה את הירקות שלה.
    גם לא הסברת בברור (לפחות אני בטפשותי הרבה לא הבנתי) איך, למשל, בווארשה יגדלו ירקות בחורף. אני
    וגם, לא הסברת איך עיר של 20 מיליון איש תגדל מספיק אוכל לעצמה.

    אני יודע שאני אהבל, אז בבקשה תסביר לי את 3 הנקודות האלה.

    השאלות באמת טיפשיות בעינך?

  7. מן הראוי היה שכל מדינה תגדל לעצמה את הירקות שלה.
    כי אז כמות חומרי ההדברה היתה יורדת בהרבה.
    ואם כל עיר תגדל לעצמה את הירקות שלה אז לא יהיה צורך בחמרי הדברה כלל.

  8. ב
    אין ויכוח שעדיף לא לרסס. אפילו יצרני הריסוסים יסכימו עם זה. הבעיה היא עלות/תועלת. אוכל אורגני עולה הרבה יותר בגלל שהיבול נמוך יותר, ובגלל ששיטת הגידול יקרה יותר.

  9. אמת יש רק אחת.
    לצערי אנו חיים בעידן שבו לכל אחד יש את ה "אמת" שלו. אשר אותה הוא מנסה לקדם כמיטב יכלתו.

  10. שי
    בדיוק. אבי לא הכריע. הוא נתן איזו שהוא משקל נגד לכתבה בטלוויזיה. הכתבה בטלוויזיה לא הייתה מדעית, ובצדק. כוונת המפיקים הייתה לעורר את הנושא.

    ישראלים הרבה פחות חכמים ממה שהם חושבים. כך את נושא חיסון הפוליו בזמן האחרון. כמות הכתבות נגד החיסונים גדלה על כמות הכתבות בעד. הבעיה היא, שלמרות שהכתבות נגד הן בפירוש שיקריות, הרבה מאוד אנשים חוששים מהחיסון, וגורמים בכך לנזק חמור.

  11. ניסים
    זה לא נתון מסויים אלה מחסור בנתונים שלא מופיעים במאמר. על סמך הנתונים במאמר מסוכן לקבוע מסקנות לגבי היכולת של העולם לקיים את עצמו ללא חומרי הדברה כימיים וכמו שכתבתי למעלה יש סוגים רבים של חקלאות אורגנית ולא בררו למה מתכוון כותב המאמר כשהוא אומר חקלאות אורגנית. גם בין החקלאים האורגניים יש חילוקי דעות לגבי הדרך הנכונה לגדל. מונו או פוליקולטורה, חקלאות ביודינמית, פרמקלצ'ר, גרוו ביואינטנסיב וגישות ושיטות נוספות. כולן תחת הערך חקלאות אורגנית. כשרוב מי שעוסק בהן אומר שהן מאפשרות להאכיל את העולם. מי בדק? מי ישפוט? לי נראה שזה גדול על אבי להכריע

  12. אייל
    אני מכיר אנשים שלא שוטפים כלום…. אוכלוסיות שלמות…

    יש ריסוסים רבים שנקראים ריסוסים סיסטמיים (מערכתיים). אלה ניספגים דרל השורשים, דרך העלים, וחלקם אף דרך הזרעים (לפני הזריעה).

    אספר לך עוד משהו. גם במים שאנחנו שותים יש שאריות של ריסוסים וגם של תרופות.

    אתה בהחלט צודק שחשוב ביותר לשטוף כמו שצריך – ובאמת חבל שלא הדגישו את זה, וכמה זה משפיע, בתוכנית. כמו שאמרת, היה שווה לעשות את הבדיקות לפני ואחרי שטיפה.

  13. לגבי הנקודה הראשונה, זו פשוט נראית לי הערכה הגיונית, אותי לימדו כל החיים שירקות ופירות יש לשטוף לפני האכילה כדי להוריד מהם שאריות של ריסוס וחומרי הדברה, ועד כמה שידוע לי יש בציבור מודעות גבוהה לגבי העניין הזה.

    לגבי שתי הנקודות הנוספות שהעלית, דווקא בגלל זה ראוי היה לדעתי לבצע את הבדיקה לאחר שהירקות נשטפו, כדי לבדוק אם עדיין נשארו עליהם או בתוכם שאריות של חומרי הדברה – לאחר פעולת השטיפה (ואני חושב שזה מה שמעניין את רוב הציבור, כי תכלס רוב האנשים כן שוטפים את הירקות והפירות שלהם לפני האכילה).

    ובכל אופן, ראוי היה לציין זאת במהלך התוכנית על מנת שלא להטעות סתם (אני מודה שראיתי רק חלק מהתוכנית, אנא תקנו אותי אם העניין הזה כן עלה שם)

  14. אייל
    אתה מתבסס על זה שכולם שוטפים ירקות, ששטיפה מורידה את כל הרעלים ושאין ספיגה של רעלים בתוך הירקות.
    מה הביסוס שלך ל-3 הטענות האלה?

  15. לדעתי יש טעם נפגם בבדיקה אם היא באמת מתייחסת רק לירקות שלא נשטפו, להגיד להורים שהם מרעילים כל יום את עצמם ואת הילדים שלהם בכל פעם שהם נותנים להם לאכול ירקות, כאשר בעצם הבדיקה מתייחסת רק לירקות לא שטופים זו פשוט הטעייה ויצירת פאניקה מיותרת.

    אותי בתור צרכן ירקות מעניין אילו חומרי הדברה (ובאילו כמויות) נשארים על הירקות שאני אוכל לאחר ששטפתי אותם עם מים, שהרי זה מה שרוב האנשים עושים. ראוי היה להתייחס לנקודה הזו במהלך התוכנית במקום ליצור מצגת שווא ובמקום ליצור פאניקה מיותרת אצל ההורים.

    אני לא חושב שרוב הצופים בתוכנית קלטו שהבדיקה מתייחסת רק לירקות שלא נשטפו, ולכן ראוי היה להדגיש את הנקודה הזו לפחות למען ההגינות.

  16. אייל
    כי במדינה מתוקנת יש חוקים ויש תקנים. התקן קובע מה הכמות מכל חומר שמותר שיהיה במוצרים על המדף בנקודת המכירה.
    חלק מהחומר באמת נשטף, חלק מתאדה וחלק נספג במזון וכאן מקור הבעיה.

    תגיד – ילד שלוקח תפוח ואוכל אותו בלי לרחוץ, לא נראה לך שצריך להגן עליו??

  17. בוודאי שזה קשור, כי אם שאריות חומרי ההדברה שנמצאו על הירקות הן כאלו שנשטפות ויורדות בקלות עם מים, אז למה זה צריך לעניין אותי בתור צרכן ששוטף את הירקות לפני השימוש ?

    אם מישהו אוכל פירות וירקות בלי לשטוף אותם קודם עם מים אז הוא פשוט חסר אחריות, ושיבוא בתלונות רק לעצמו.

  18. שאלת תם, האם הבדיקה נעשתה על ירקות שטופים או על ירקות שהגיעו ישר מדוכן הירקות ולא נשטפו כלל ?

    אני לא חושב שיש מישהו שאוכל ירקות בלי לשטוף אותם קודם עם מים, השטיפה אמורה להוריד שאריות של חומרי הדברה שנשארו על הפרי או הירק. מעניין אם הירקות בבדיקה נשטפו, זה בהחלט עשוי לשנות את התוצאות.

  19. לדעתי פתרון שישלב את היתרונות של חקלאות אורגנית וחקלאות רגילה הוא שימוש בגידולי gmo וגידולם בטכניקות הידרופוניות ואירופוניות

  20. זה ברור שהממשל הוא אחראי אבל הוא מושפע מהחקלאים והחברות הגדולות. תארו לאצמכם שמחר יחוקקו שההדברה חייבת להיות ביולוגית. תחילה כל החקלאים הקונבנציונלים ישבתו וגם
    יעלו מחירים בצורה כזו שה אזרחים יזעקו במקומם. שינו אמיתי צריך להיות תחילה הסברתי ולהשאיר את הנושה תמיד במודעות ואז בהדרגה להוציא את החומרים הקונבנציונלים משימוש. צריך לתת
    יותר מענקים והטבות למגדלים אורגנים. יש הרבה דרכים להתחיר את השיני אבל צריך להתחיל לעשות. הכי מצחיק שהיום בתכנית הבוקר עם גלית דיברו על הירקות המזוהמים ואז הביאו לה לשידור עוגה שכל העוגה מלאה צבעי מאכל מלכותיים.

  21. אלמוני
    אני חושב (למרות שאני לא ליכול להוכיח) שהבעיה היא לא בחקלאים ולא בחברות ההדברה, אלא במשרדי הבריאות והחקלאות שפשוט לא עושים את העבודה שלהם.

  22. שי
    באיזה נתון במאמר למעלה את לא מסכים? להבנתי המאמר מתון ומאוזן.
    יש לזכור שעד לאמצע המאה העשרים היה בעולם שליש (!) מכמות האנשים שיש היום.

  23. א. חבל על ניבולי הפה והקטנוניות למעלה.
    לעצם העניין.
    יש סוגים שונים ושיטות שונות של חקלאות שעונה להגדרה "אורגנית" ולכן יש קושי לעשות השוואה אמיתית בין הגישות. גם כיום אפשר אם רוצים להגיע לגידול של עד שמונים אחוז מהירקות והפירות בצורה אקולוגית, אורגנית בתחומי הערים ולהימנע משינוע מזהם. (תיעוד לכך קיים בסרט כוחה של קהילה)
    צריך לשים לב למי ערך את המחקר ומי מימן את המחקר. יש סיכוי סביר שנימצא שם את חברות יצור חומרי ההדברה כחוקרים ומממנים. יש גם לזכור שעד לאמצע המאה העשרים רוב רובה של החקלאות הייתה אורגנית.
    נראה שהמאמר הוא רק הבעת דעה אישית שמבוססת באופן חלקי מאוד ודי פשטני. נראה שהוויכוח לא יוכרע בכזו קלות.

  24. ברור שאם מחליפים רק את החומרים ולא גם את התפיסה, החקלאות האורגנית היא פחות אפקטיבית. אבל זו החלפה שנובעת מהסתכלות צרה.
    כמו שכבר נאמר כאן, קרוב ל-80%(!) מהחקלאות העולמית, מגדלת מזון לבהמות. קרוב ל-50%(!) מהמזון נזרק לפח, כה אמר ארגון המזון העולמי. אופס! קיבלתם עוד כמה מיליוני דונמים ועוד הרבה תוצרת, שיכולה לספק את מזון כל העולם לעוד הרבה שנים. הוסיפו לזה חקלאות שגם דואגת שהמשאבים ישארו גם לדורות הבאים – והנה לכם התשובה!

  25. ניסים
    אני לא הכללתי על כולם כי הרי ברור שהריסוס הוא לא החלטה של כולם. יש קבוצה קטנה שמחליטה על הבריאות שלנו

  26. את כל מה שאמרתי אפשר לסכם בזה שלכסף יש השפעה רצינית על הנעשה בכל תחום.
    נראה לכם שקר החקלאות יכול להתמודד מול כל החקלאים וחברות הכימיקלים ביחד?

  27. ניסים
    גם אם אתה לא מסכים עם כותבים אחרים וגם אם הם טועים אפשר לענות בצורה מנומסת. גם אתה מוצא לנכון לשטוף מי שהוא, אפשר לעשות את זה צורה קצת אחרת דוגמה כאשר רבין היה ראש ממשלה הוא פנה לאחד מחברי הכנסת אומר לו :" אל תהיה כלי התחבורה של סנשו פנשו". למה הוא התכוון היה ברור. אבל האמירה היתה מסוגננת. לא צריך לרדת נמוך. זה רק יכול לפגוע בכבודך וחבל.

  28. אלמוני
    אתה האשמת בזה שכולם עושים הכל בשביל כסף, כולל לפגוע בבריאות שלנו. אני אמרתי שאם כולם כאלה, אז גם אתה כזה.
    אם אתה אומר משהו… תעמוד מאחורי זה.

  29. אז איך באמת חקלאות אורגנית מתמודדת עם בעיות של חרקים, פטריות, תולעים ושאר מזיקים ?

  30. לגבי תגובה של א
    זה לא אזרחים סוג ב זה אנשים סו ב. אין אמון בממסד. זה בדיוק כמו שפרפ' קרסו עשה תוכנית על החיסונים והוציא צו שלא לשדר. כי הכל כסף. תכניסו את זה לראש שלכם שיש דברים שנאמרים ונעשים מתחת לשולחנות ולא מידעים אותנו. ככ סס ףף

  31. אני לא חושב שהבעיה היא החקלאים – הבעיה היא משרדי החקלאות והבריאות שלא מזיזים אצבע.

    בנוסף – אל תשכחו שאחת הסיבות לשימוש בפחות חומרי הדברה בארה"ב – זו הנדסה גנטית. כל הישראלים החכמים מפחדים מזה, בלי להבין. המחיר זה או ריסוס או גידול ללא ריסוס שהוא הרבה, הרבה יותר יקר.

  32. מעניין לדעת שחקלאים קונבנציונליים שהתוצרת שלהם מיועדת ליצוא לאירופה, כן דואגים לרסס פחות על מנת שהתוצרת שלהם לא תיפסל. למה אנחנו צריכים להיות אזרחים סוג ב' ?

  33. חברה מוכרים אותנו.!! הכל כסף הברות ההדברה צריכות שהחקלאים ירססו עם החומרים שלהן.
    לגבי התקן זאת שערורייה!!! במקום שהחקלאים יתאימו את עצמם לתקן אז יותר קל להתאים את התקן לחקלאים.

  34. אין כל צורך ביבוא ויצוא של ירקות !
    כל מדינה יכולה לגדל את הירקות הדרושים לה.

  35. אפשר לרסס עם חומרים ביולוגים. מעניין מה היו התוצאות מעבדה אם היו בודקים את הירקות
    בנמל לפני שמיצאים אותם

  36. ההבדל בין חקלאות אורגאנית לחקלאות שמשתמשת ברעלים הוא הרבה יותר עמוק ומורכב מאשר השוואה של תנובת שדה אורגאני לעומת שדה שאינו אורגאני.

  37. בגלל "אוכלוסיה הולכת וגדלה הדורשת בשר" – רוב שטחי החקלאות בעולם מנוצלים לגידול מזון עבור בעלי החיים שאת בשרם אוכלים ולכן מי שאוכל אורגני לרוב הוא צמחוני, טבעוני או אוכל בשר במינון נמוך. אז מי פוגע בסביבה ?

  38. בפועל העיריות נוטעות מדחנים. ואת הכסף לגידולם הם לוקחים מכל מי שאפשר לקחת ממנו.

  39. אפשר לגדל עצי פרי ברחובות הערים בארץ, במקום עצים ליופי.

    בפועל גם אם העיריות נוטעים עצי פרי כמו תפוזים וקלמנטינות, הם מזנים מרים בכוונה, ולא מתאימים למאכל.
    למרות שאת הכסף לגידולם הם לוקחים מהתושבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן