על הניאנדרתלים והכחדתם

מאז גילוי שרידי הניאנדרתלים (Homo neanderthalensis), עסוקים חוקרים רבים בבחינת ההבדלים הגנטיים, הפיזיולוגיים והמנטליים ביניהם ובין האדם המודרני, ואף חוקרים את המנהגים, את הטקסים ואת אורח החיים של הניאנדרתלים. נושא זה מעניין במיוחד לאור העובדה, שבמשך תקופה ארוכה של כ-270,000 שנה חיו שני המינים במקביל

כתב: רועי יניב, (עריכה לשונית: דפנה לב)

יואכים ניאנדר, איש דת, מורה ומשורר נוצרי מן המאה ה-17 (אשר סבו שינה את שמו הגרמני “נוימן” לגרסתו היוונית “ניאנדר”, כפי שהיה נהוג באותה תקופה),[1]  לא ידע ששם העמק ליד דיסלדורף שבגרמניה, שבו נהג לשבת וממנו שאב השראה לכתיבת מזמוריו הדתיים, ישונה וייקרא על שמו, כדי לכבד את זכרו לאחר מותו. ייתכן שהוא ונותני השם לעמק היו מעדיפים ששמו ייזכר הודות למזמוריו, שנחשבו עוד בימי חייו ליצירות מופלאות, אך רצה הגורל ומאמצע המאה ה-19 החל שמו להינשא בפי כל כאשר התגלו בעמק ניאנדר שרידי אדם. לאחר בחינה מדוקדקת סווגו השרידים כמין נפרד בסוג “הומו”, שעד אותה העת היה בו נציג אחד ויחיד  – האדם המודרני, Homo sapiens.

מאז גילוי שרידי הניאנדרתלים (Homo neanderthalensis), עסוקים חוקרים רבים בבחינת ההבדלים הגנטיים, הפיזיולוגיים והמנטליים ביניהם ובין האדם המודרני, ואף חוקרים את המנהגים, את הטקסים ואת אורח החיים של הניאנדרתלים. נושא זה מעניין במיוחד לאור העובדה, שבמשך תקופה ארוכה של כ-270,000 שנה חיו שני המינים במקביל: הניאנדרתלים חיו ככל הנראה מלפני 400,000 שנה ועד לפני כ-30,000 שנה, וההומו ספיאנס מלפני כ-300,000 שנה ועד היום. במשך השנים התגלו שרידים של הומינינים נוספים, שכבודם במקומם מונח, אך לעת עתה הניאנדרתל נחשב להומינין הקרוב ביותר לאדם המודרני מבחינה כרונולוגית.

אחת השאלות המעניינות ביותר, שעדיין אי אפשר להשיב עליה בצורה חד-משמעית, היא סיבת היעלמותם של הניאנדרתלים. על פי עדויות המאובנים, לפני כ-40,000 שנים[2] החלה מגמת ירידה באוכלוסיות הניאנדרתלים, שהלכו והידלדלו עד שנכחדו כליל. השערות רבות הועלו כדי להסביר את הכחדתם: שינויי אקלים, אלימות, מחלות, אסונות טבע, היטמעות באוכלוסיות האדם המודרני, אי עמידה בתחרות עם האדם המודרני ועוד. מרבית ההשערות יכולות לעמוד זו לצד זו ולהוות גורמים מצטברים, שהביאו ללחץ אבולוציוני גדול. שינויי אקלים קיצוניים תכופים יכלו להוות קושי גדול מדי עבור הניאנדרתלים. לא רק בגלל מזג אוויר בעייתי, שכן על סמך גובהם הנמוך יחסית ומבנה

גופם החסון והרחב, הסברה היא שהם היו מותאמים לאקלים קר[3] (עובדות התואמות את כלל ברגמן) וכי ידעו להכין כלים ואש,[4]  אלא כי ייתכן שנוצרו שינויים סביבתיים מרחיקי לכת, שהביאו להידלדלות משאבים משמעותית בנישה האקולוגית, שבעברה תאמה את צורכיהם.[5]

אך אם השתנה האקלים, מדוע לא נדדו הניאנדרתלים דרומה? גם לכך תיתכנה סיבות רבות. אחת הסברות היא שהם פגשו אוכלוסיות של הומינינים אחרים, שהיוו עבורם מכשול פיזי, מה שמביא אותנו להשערה נוספת להכחדתם: מפגש עם ההומו סאפיינס, שיצא מאפריקה ויישב את שאר העולם.

תחרות על משאבים יכולה לגרום לקונפליקטים רבים בין אוכלוסיות הקרובות גיאוגרפית זו לזו, וסביר להניח שהפתרון המיידי הוא הפעלת אלימות. גם בתקופות מודרניות יותר רוויה ההיסטוריה האנושית מלחמות, בעיקר כאשר צד אחד מרגיש עליונות על הצד אחר. ייתכן שלמרות חוסנם פיזי היחסי של הניאנדרתלים, נהנה האדם המודרני מיתרונות קוגניטיביים (שאין להם כיום עדויות) ופיזיים, דוגמת השלכת כידונים ואבנים למרחקים, ריצה מהירה וממושכת ויכולת שפה מתקדמת. יתרונות אלה ייתכן שבאו לידי ביטוי במפגשים חוזרים ונשנים בין שני המינים שחיו באותה נישה אקולוגית.[6]

תפקודם הקוגניטיבי של הניאנדרתלים לא היה, ככל הנראה, זהה לזה של האדם המודרני. עם זאת, נראה שהם היו לא פחות נבונים מהאדם המודרני, ואין ספק שאם היה מתקבל השם שהציע החוקר ארנסט הקל  –  Homo stupidus  –   היינו עושים להם עוול גדול. נראה שההבדלים הקוגניטיביים בין שני המינים נעוצים באזורים שונים במוח, שהיו מפותחים באופן שונה.[7]

יתרון תחרותי אחר של האדם המודרני, יכול להיות שנבע מנטייתו לחיות בקהילות גדולות יחסית ופחות מבודדות, שאפשרו חלוקת עבודה וניצול יעיל יותר של המשאבים הסביבתיים.[8]

הרצאותיו של פרופ’ יואל רק (“עדותם של מאובנים לאבולוציה של האדם”),[9] שופכות אור על הבדלים מעניינים אחרים – הבדלים בעצמות הגולגולת ובעצמות האגן – שמצביעים על הבדלים משמעותיים באורח החיים של שני המינים. בניגוד לאדם המודרני, הטוחן את המזון בעזרת השיניים הנמצאות באחורי הפה, הניאנדרתלים טחנו את מזונם בעזרת השיניים הקדמיות. זוהי חריגה מהמבנה הפרימיטיבי של הגולגולת של הומינינים אחרים, כולל האדם המודרני. ייתכן שלמבנה זה היה יתרון בתנאי המחיה ששררו בתקופות מסוימות, אך הוא הפך לחיסרון כאשר נדרשו הניאנדרתלים להסתגל לשינויים בסביבת המחיה שלהם. לעומת הלסת ,האגן הניאנדרתלי הוא אגן פרימיטיבי, שאינו יעיל בהליכה ממושכת ובריצה בהשוואה לאגן של האדם המודרני. אם אכן חלה ירידה בזמינות המשאבים (ירידה בזמינות הצמחייה, וכתוצאה מכך הידלדלות של מיני בעלי חיים גדולים, שמהם הם ניזונו), הניאנדרתלים לא היו מסוגלים להתקיים ממזון חלופי, מכיוון שלא הצליחו לעמוד בקצב הנדרש כדי לצוד בעלי חיים אחרים. יכולת הריצה למרחקים ארוכים חשובה לאין ערוך כאשר צריך להסתגל למושא ציד מסוג חדש, והניאנדרתלים לא הסתגלו לפרקטיקה זו.[10]

קרבה פיזית בין שני המינים יכולה גם לגרום להעברת מחוללי מחלות וטפילים, וזו סיבה אפשרית נוספת להכחדת הניאנדרתלים. מצד שני, קיימת גם האפשרות שהם עצמם שימשו מאכסני מחלות, שעלולות היו להדביק את האדם המודרני.[11]

תיאוריה נוספת, שצברה תאוצה עם התפתחות יכולת בדיקת הגנום הניאנדרתלי, היא היטמעות הניאנדרתלים באוכלוסיות של הומו סאפיינס כתוצאה מרבייה בין שני המינים. בדיקות גנטיות מצביעות על אחוז קטן של גנום ניאנדרתלי בבני אדם מודרניים יוצאי אירופה ואסיה.[12] אולם, ייתכן שמקרים של הכלאת מינים התרחשו רק בעבר הרחוק, כאשר האב הקדמון של ההומו סאפיינס בא במגע עם ניאנדרתלים,[13] שכן נראה כי המפגשים עם הומו ספיאנס היו נדירים יחסית[14] וההבדלים הפיזיים והקוגניטיביים ביניהם מנוגדים לרעיון זה.

גם אסונות טבע נכללים ברשימת הסיבות להכחדה. התפרצות הר געש בנאפולי שבאיטליה, לפני כ-40,000 שנה, הוצעה כאחת הסיבות שתרמו להיכחדות הניאנדרתלים.[15]

ולבסוף, קיים גם מודל ניטרלי יותר, אשר גורס כי נדידה מתמשכת של הומו סאפיינס מאפריקה לשאר חלקי העולם הביאה לירידה בלתי נמנעת באוכלוסיית הניאנדרתלים, שפרטיה היו מעטים יותר במספרם, וכי אין צורך בגורמים נוספים כדי להסביר את היכחדותם.[16]

המחקר בנושא נמשך, אך סביר להניח ששילוב של כמה גורמים הוא שהביא להכחדתם של מי שהיו חלק עיקרי בפאזל של האבולוציה של האדם המודרני. ייתכן גם שיועלו השערות חדשות לגבי הסיבות להכחדה. התקווה היא כי מחקר מתמיד ומתמשך ישפוך אור רב יותר על הנושא.

עוד בנושא באתר הידען:

• בדיקות DNA איפשרו לגלות בת תערובת של ניאנדרטלים ודניסובים
• האדם המודרני איבד גנים שהיו בכרומוזום Y של הניאנדרטלים
• בני האדם לא התפתחו ממקור אחד, אלא שרדו ממגוון אוכלוסיות שהתערבבו ביניהן

מקורות

[1] Thissen, S. 2000. Neandertal: die Geschichte geht weiter. Heidelberg: Spektrum Akademischer Verlag.

[2] Higham, T., K. Douka, R. Wood, C. B. Ramsey, F. Brock, L. Basell, M. Camps, A. Arrizabalaga, J. Baena, C. Barroso-Ruíz, C. Bergman, C. Boitard, P. Boscato, M. Caparrós, N. J. Conard, C. Draily, A. Froment, B. Galván, P. Gambassini, A. Garcia-Moreno, S. Grimaldi, P. Haesaerts, B. Holt, M.-J. Iriarte-Chiapusso, A. Jelinek, J. F. Jordá Pardo, J.-M. Maíllo-Fernández, A. Marom, J. Maroto, M. Menéndez, L. Metz, E. Morin, A. Moroni, F. Negrino, E. Panagopoulou, M. Peresani, S. Pirson, M. de la Rasilla, J. Riel-Salvatore, A. Ronchitelli, D. Santamaria, P. Semal, L. Slimak, J. Soler, N. Soler, A. Villaluenga, R. Pinhasi & R. Jacobi (2014) The timing and spatiotemporal patterning of Neanderthal disappearance. Nature, 512, 306.

[3] Weaver, T. D. (2009) The meaning of Neandertal skeletal morphology. Proceedings of the National Academy of Sciences, 106, 16028.

[4] Sorensen, A. C., E. Claud & M. Soressi (2018) Neandertal fire-making technology inferred from microwear analysis. Scientific Reports, 8, 10065.

[5] Finlayson, C. & J. S. Carrión (2007) Rapid ecological turnover and its impact on Neanderthal and other human populations. Trends in Ecology & Evolution, 22, 213-222.

[6] Banks, W. E., F. d’Errico, A. T. Peterson, M. Kageyama, A. Sima & M.-F. Sánchez-Goñi (2008) Neanderthal Extinction by Competitive Exclusion. PLoS ONE, 3, e3972.

[7] Kochiyama, T., N. Ogihara, H. C. Tanabe, O. Kondo, H. Amano, K. Hasegawa, H. Suzuki, M. S. Ponce de León, C. P. E. Zollikofer, M. Bastir, C. Stringer, N. Sadato & T. Akazawa (2018) Reconstructing the Neanderthal brain using computational anatomy. Scientific Reports, 8, 6296.

[8] Kuhn, Steven L. & Mary C. Stiner (2006) What’s a Mother to Do? The Division of Labor among Neandertals and Modern Humans in Eurasia. Current Anthropology, 47, 953-981.

[9] https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg4_NFxwl7Zyx-wVDfupbk_e

[10] Raichlen, D. A., H. Armstrong & D. E. Lieberman (2011) Calcaneus length determines running economy: Implications for endurance running performance in modern humans and Neandertals. Journal of Human Evolution, 60, 299-308.

[11] Houldcroft, C. J. & S. J. Underdown (2016) Neanderthal genomics suggests a pleistocene time frame for the first epidemiologic transition. American Journal of Physical Anthropology, 160, 379-388.

[12] Green, R. E., J. Krause, A. W. Briggs, T. Maricic, U. Stenzel, M. Kircher, N. Patterson, H. Li, W. Zhai, M. H.-Y. Fritz, N. F. Hansen, E. Y. Durand, A.-S. Malaspinas, J. D. Jensen, T. Marques-Bonet, C. Alkan, K. Prüfer, M. Meyer, H. A. Burbano, J. M. Good, R. Schultz, A. Aximu-Petri, A. Butthof, B. Höber, B. Höffner, M. Siegemund, A. Weihmann, C. Nusbaum, E. S. Lander, C. Russ, N. Novod, J. Affourtit, M. Egholm, C. Verna, P. Rudan, D. Brajkovic, Ž. Kucan, I. Gušic, V. B. Doronichev, L. V. Golovanova, C. Lalueza-Fox, M. de la Rasilla, J. Fortea, A. Rosas, R. W. Schmitz, P. L. F. Johnson, E. E. Eichler, D. Falush, E. Birney, J. C. Mullikin, M. Slatkin, R. Nielsen, J. Kelso, M. Lachmann, D. Reich & S. Pääbo (2010) A Draft Sequence of the Neandertal Genome. Science, 328, 710.

[13] Kuhlwilm, M., I. Gronau, M. J. Hubisz, C. de Filippo, J. Prado-Martinez, M. Kircher, Q. Fu, H. A. Burbano, C. Lalueza-Fox, M. de la Rasilla, A. Rosas, P. Rudan, D. Brajkovic, Ž. Kucan, I. Gušic, T. Marques-Bonet, A. M. Andrés, B. Viola, S. Pääbo, M. Meyer, A. Siepel & S. Castellano (2016) Ancient gene flow from early modern humans into Eastern Neanderthals. Nature, 530, 429-433.

[14] Currat, M. & L. Excoffier (2011) Strong reproductive isolation between humans and Neanderthals inferred from observed patterns of introgression. Proceedings of the National Academy of Sciences, 108, 15129.

[15] Golovanova, L. V., V. B. Doronichev, N. E. Cleghorn, M. A. Koulkova, T. V. Sapelko & M. S. Shackley (2010) Significance of Ecological Factors in the Middle to Upper Paleolithic Transition. Current Anthropology, 51, 655-691.

[16] Kolodny, O. & M. W. Feldman (2017) A parsimonious neutral model suggests Neanderthal replacement was determined by migration and random species drift. Nature Communications, 8, 1040.