אדם טבע ודין: הטבע, הסביבה והבריאות ייפגעו אם לא יתאפשר לבג"צ להתערב

"אילו המערכת המשפטית שלנו היתה חלשה – היה קם כפר נופש בפלמחים, חיפה כימיקלים היתה ממשיכה לזהם את הקישון, היינו משלמים בכניסה לחופי הים ואסבסט היה פוגע בבריאותם של תושבי הגליל המערבי" כתב מנכ"ל העמותה עו"ד עמית ברכה לחברי הכנסת 

מפגינים נגד מיזם פצלי השמן של IEI בחבל עדולם, מול ישיבת הועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, 2 בספטמבר 2014. צילום: מגמה ירוקה
מפגינים נגד מיזם פצלי השמן של IEI בחבל עדולם, מול ישיבת הועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, 2 בספטמבר 2014. צילום: מגמה ירוקה

במכתב ששלח אמש מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, לחברי הכנסת, דורש עו"ד ברכה מחברי הכנסת לפעול כנגד הכוונה לפעול לחקיקת פסקת ההתגברות  אשר צפויה לפגוע לא רק בבית המשפט העליון אלא גם בציבור.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "פגיעה בבית המשפט העליון פירושה פגיעה ממשית בציבור כולו. לאורך שנות קיומה של המדינה, במאבקים ציבוריים רבים, הקו האחרון שהגן על הציבור מול אינטרסים כלכליים ופוליטיים צרים היה בית המשפט העליון. כך שכל פגיעה בעצמאות הרשות השופטת תוביל בהכרח, בין אם בטווח הקצר או הארוך, לפגיעה בציבור ובזכויות שלו בסביבה ובכלל. כל ניסיון לקדם חקיקה שמטרתה להתגבר על סמכות הרשות השופטת להיות המפרשת האחרונה של הדין, החוק, חוקי היסוד ועקרונות שלטון החוק הנובעים משיטתנו המשפטית הדמוקרטית, יוביל את אדם טבע ודין לבחון את אפשרות לעתור נגד חוקתיות החוק".

נקודות עיקריות מתוך המכתב שנשלח:

אדם טבע ודין מביע דאגה באשר לניסיון לפגוע בעצמאותו של בית המשפט העליון בפרט ובמערכת המשפט והחוק בכלל במסגרת המו"מ הקואליציוני, בין היתר בקריאות לאמץ בקדנציה הקרובה את פסקת ההתגברות ולהפוך את הוועדה לבחירת שופטים לוועדה פוליטית וכפופה לרשות המבצעת, וכן לפגוע במוסד מבקר המדינה והערכאות נוספות. מערכת משפטית עצמאית וחזקה חיונית לשמירה על הציבור והסביבה בישראל.

אילו המערכת המשפטית שלנו היתה חלשה – היה קם כפר נופש בפלמחים, חיפה כימיקילים היתה ממשיכה לזהם את הקישון, היינו משלמים בכניסה לחופי הים ואסבסט היה פוגע בבריאותם של תושבי הגליל המערבי.

כארגון הפועל כבר שלושה עשורים בכלים משפטיים לשם ההגנה על הסביבה, אדם טבע ודין קובע שרק סמכותה העצמאית של הרשות השופטת לקבל החלטות, מבלי שאלו יתהפכו בהתאם לגחמות פוליטיות כאלה ואחרות, כשמורא הדין הוא המורא היחיד לנגד עיניה, היא שאפשרה לקדם את זכויות האדם והסביבה בישראל.

רשימה חלקית של החלטות בתי המשפט בישראל, אשר מנעו שורה של מפגעים סביבתיים, חברתיים ובריאותיים:

  • מגדלי חוף הכרמל: בית המשפט העליון קובע שחופי הים שייכים לציבור ושבנייה על חוף הים אינה יכולה לשמש למגורים. ביהמ"ש העליון פוסק כי החופים שייכים לציבור וכי יש לייעד את השימוש בבניינים שכבר נבנו למלונאות ולא למגורים, ושאר זכויות הבנייה יהיו תלויות בשיקול הסביבתי.(1997), ובכך מגן על זכותם של כולם – עניים ועשירים כאחד, ליהנות מחופי ים פתוחים וחופשיים.
  • שיקום נחל הקישון: סדרה של פעולות משפטיות מחייבות את חברת "חיפה כימיקלים" להפסיקו את זיהום הנחל. (2006)
  • איסור גביית תשלום בחופי רחצה:בית המשפט העליון קובע שחופי הרחצה שייכים לציבור וזכותו להינות מהם באופן עממי, מבלי שייגבו ממנו דמי כניסה. (2006)
  • הגנה על חבלי ארץ ייחודים: עמק ססגון בערבה, חוף פלמחים במרכז וחוף בצת בצפון אלו רק מקצת מנופי הבראשית, אשר בעזרת מאבק נחוש ומשותף עם ארגוני סביבה ואזרחים בבתי המשפט, זכו להגנה ולהצלה מפני הריסה והפיכה לאזורי נדל"ן שאינם שייכים לציבור. בית המשפט מגן על הזכות של כולם לבקר בטבע וליהנות מנופי הארץ, במקום להפוך אותם למטבע עובר לסוחר ממנו נהנים יזמים ובעלי הון.
  • פינוי אסבסט: מאבקים משפטים לאורך למעלה משני עשורים, מובילים להחלטות תקדימיות של בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, על החובה לפנות את פסולת האסבסט המסוכנת בגליל המערבי ואת חובת יצרנית האסבסט, חברת איתנית, לשלם מחצית מעלות פרויקט הניקוי של קרקעות הגליל המערבי מאסבסט.(2011). ונזכיר – פסולת אסבסט היא סכנה בריאותית מובהקת, שחשיפה אליה יכולה להביא לתחלואה ואף מוות. במקום שבו הרשויות והתעשיה מעלו בחובתן, בית המשפט העליון חייב אותן לפנות את הפסולת ולשמור על בריאות התושבים.
  • גניזת תוכנית פצלי השמן:מאבק משפטי וציבורי יחד עם תושבי שפלת יהודה וקואליציה רחבה של ארגונים, מוריד מהפרק את התוכנית להפיק פצלי שמן בשפלת יהודה ולהפוך את האזור הכפרי והייחודי לאזור תעשייה פטרוכימי (2014)
  • שיקום קרקעות מזוהמות: בעקבות הליכים משפטיים, בג"צ מחייב את המדינה לנקות בתוך ארבע שנים את זיהום המים והקרקע שנגרם בשטח תע"ש נוף ים, זיהום מסוכן לציבור הישראלי. (2015)

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. ניצול של נושא איכות הסביבה לצרכים פוליטיים.
    אם בית המשפט העליון היה מתערב רק בנושאים כלליים ולא נכנס לפוליטיקה במטרה להשליט את עמדות השמאל על הציבור, לא היו מנסים היום להוריד מסמכותו.
    ברגע שהם נכנסו לנושאים פוליטיים, למשל שאלת מהגרי עבודה לא חוקיים, הרי שגם היחס אליהם הוא פוליטי על כל מה שכרוך בזה.
    שיחזרו לטפל באיכות הסביבה וזכויות אדם (גם היהודי והדתי והימני, לא רק הלהטב והערבי) וכולנו נשמח.

  2. אין קשר בין פסקת ההתגברות ליכולת של מערכת המשפט לכפות חקיקה סביבתית.
    וכן, איכות החיים של תושבי דרום תל אביב למשל היתה עולה אם הבג"צ לא היה פוגע בפעילות הלגיטימית של מדינת ישראל לסלק מסתננים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן