מור גלבוע, מנכ”ל מגמה ירוקה: “הגיע הזמן להשקיע תקציבים באנרגיות מתחדשות במקום בסימני שאלה”
אתמול (ג’) התכנסה הועדה הועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים לישיבה גורלית על מנת להכריע האם לאפשר את תחילתו של ניסוי פצלי השמן. בעקבות המחאה הציבורית, התנגדותם של תושבי עמק האלה וטיעוני הנגד של הארגונים הסביבתיים- בסופו של יום הכריעה הועדה ברוב של 13 נגד 1, ועוד 2 נמנעים שלא לאפשר את קיומו של הפילוט בשל היתכנותו של הניסוי להצליח, מסוכנותו לבריאות הציבור בעקבות זיהום אוויר- הפקת נפט מפצלי שמן מזהמת יותר מדרכי ההפקה המוכרות וסביב ההרס הסביבתי שיכול להיגרם לאזור שפלת יהודה המהווה נכס ארכיאולוגי, תיירותי וחקלאי.
השר להגנת הסביבה, ח”כ עמיר פרץ, שהוביל את ההתנגדות: ״זהו יום חשוב לסביבה ולאזרחי ישראל שזכו מחדש באחד האזורים היפים והמתויירים בישראל. זהו גם יום חשוב בעיקר לילדינו שיכולים להיות בטוחים שמשאבי הטבע של ישראל נשמרים ויכולים לשמש אותם בעתיד במידה ויידרשו לכך. אסור לנו לעשות ניסויים מסוכנים שעלולים לסכן את הבריאות, הסביבה ואת הביטחון האנרגטי של הדורות הבאים. זהו ניצחון חשוב של הדור הבא שבשמו דיברנו״.
עופר ברקוביץ’, חבר הועדה וסגן ראש עיריית ירושלים: “התנגדתי לקיומו של הפרויקט כיוון שהוא עוד בחיתוליו ואינו נכון: סכנה אמיתית לפגיעה סביבתית במים ובאוויר וחוסר התאמה בין הפילוט המוצע לסופית”
מור גלבוע, מנכ”ל מגמה ירוקה: “החלטה אמיצה וצודקת- אני שמח שההתרעות שלנו לא נפלו על אוזניים ערלות- הגיע הזמן שהתקציבים יושקעו באנרגיות מתחדשות ולא בסימני שאלה”
עו”ד דוד שומרון, המייצג את IEI, אמר הבוקר בישיבת הועדה: “עם כל הכבוד אסור למשרד להגנת הסביבה להביע עמדה שמנוגדת להחלטת רשות המים שהתירה את הקידוחים. לא ראוי שמשרד ממשלתי אחד יסתור ויצא נגד החלטת המדינה. עם כל הכבוד”. יש לציין שרשות המים שייכת למשרד האנרגיה והמים, שהיה שותף לייזום התוכנית ואף נטל לידיו סמכויות תכנוניות במסגרת חוק הנפט על מנת לקדמה ולעקוף את מוסדות התכנון והבניה.
דעה – נצחון השכל על הכוחניות
מלבד הנצחון לטבע, מדובר כאן בתקדים חשוב, שיזמים לא יכולים להפעיל לחץ בלתי הוגן, שכלל שכירת לוביסטים, השפעה שנויה במחלוקת על כלי התקשורת, אבל במיוחד בלט היחס המזלזל לתושבים כאשר בשנת 2010 חשף העיתונאי אביב לביא במעריב כי בוקר אחד גילו מושב אדרת תושבי חבל עדולם מקדחים על אדמתם, . באותו הזמן, ינואר 2010, אנשי הסביבה לא ניסו להתערב משום שהיזמים ומשרד האנרגיה בראשות השר דאז עוזי לנדאו עקפו את רשויות התכנון שבהם הם יכולים להתבטא, באמצעות חוק הנפט ונטילת סמכויות תכנון על ידי המשרד.
כתב מוסף הארץ אבנר הופשטיין מציין בהקשר זה כי העובדים במקום סירבו להסביר לתושבים במה מדובר, ורק השומר הבדואי הסביר להם שמדובר באיזה מיליארדר מארה”ב שמחפש נפט. הופשטיין אמר את הדברים בטקס הענקת פרס פראט על הכתבה שפרסם כמה חודשים קודם לכן אודות הפרויקט והלחצים יוצאי הדופן שמפעילים היזמים (פצל ומשול).
ובתוך כך מצטברות עדויות מהעולם על הסיכון שבשיטות ה-FRACKING – שיטה הנהוגה בארה”ב למיצוי פצלי שמן וגז. גם אם הטכנולוגיה שהוצעה בארץ שונה ממנה במקצת, הנזקים עלולים להיות דומים -דליפת דלק אל האקוויפר וזיהום מי התהום. בכתב העת סיינס אף פורסם שהתופעה עשויה להיות מואצת במקרה של רעידות אדמה, אפילו מרוחקות.
באותה כתבה ביקשתי את תגובת IEI והם טענו שם שיש הבדל בין פצלי שמן לשמן פצלים ולכן מה שאנחנו קוראים על ההתנגדויות והסיכונים בארה”ב לא רלוונטיים לישראל. היום הוכח שהדברים רלוונטיים ועוד איך.
באותו הקשר ראו סדרת כתבות של סיינטיפיק אמריקן בנושא,(להקדים מדע לקידוח) כולל רשמי ביקור במשרדי IEI ושיחה עם המומחים שלהם (אדמה לוהטת בעדולם).
אולי רגישות חברי הוועדה בעקבות פרשת הולילנד, ואולי בגלל התבגרות הציבור הישראלי, והעובדה שלהתנגדות שותפים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ותנועות ירוקות ולא רק תושבים הסובלים מתופעת NIMBY (ר”ת באנגלית – לא בחצר האחורית שלי), הצליחה לגרום למקבלי ההחלטות לקבל החלטה שאודה על האמת, לא חשבתי שתתקבל בעקבות הפרסומים באשר להתנהגות היזמים. לפי הבליץ התקשורתי בימים האחרונים נראה היה ששוב הכוח ינצח.
גם אם נצא מתוך הנחה שאנשי החברה לא יוותרו בקלות ויתישו את משרדי הממשלה ואת התושבים בערכאות נוספות, אולי הפער העצום הזה במספר הקולות ישכנע גם את חברי המועצה הארצית לתכנון ובניה, שבכל זאת התושבים מדי פעם גם צודקים.
אגב מול המפגינים חברי התנועות הירוקות עמדו מעט מפגינים מטעם התנועה הליברלית החדשה – תנועה המאגדת את הליברטריאנים הישראלים, אלו שלא רוצים מעורבות ממשלתית כדי שכל יזם יוכל לעשות כרצונו. לטענתם, הנפט הציל חיים של לוויתנים שקודם השתמשו בשמנם למאור. הכל טוב ויפה, כפי שכתבתי בתגובה דף הפייסבוק שלהם, אבל היום הטכנולוגיה מאפשרת ללכת צעד אחד קדימה ולספק את צרכי האנרגי ממקורות נקיים, אלא שכנראה אותם מקורות נקיים לא מכילים משהו חשוב לאלי הנפט- שרשרת אספקה מהקידוח, הזיקוק ועד לתחנת הכוח. לעומת זאת, קרינת השמש מגיעה ישירות לתחנת הכוח. אולי ההחלטה תדרבן את משרד האנרגיה להפסיק לתקוע מקלות בגלגלי האנרגיה החלופית הנקיה ובכך תסייע הדחיפה הזו של וועדת התכנון והבניה לגמול את משק האנרגיה הישראלי מנפט.
בכל אופן זו בשורה טובה לדורות הבאים: השארנו גם לכם נפט, בתקווה שלא תזדקקו לו ותקבלו את מרב צרכי האנרגיה שלכם מהשמש.
12 תגובות
פראקינג לא רלוונטי בשום צורה לשיטת המיצוי התת-קרקעי של הפיילוט המדובר, וכל נסיון להשוות בין השניים הוא דמגוגיה זולה שאינה במקום.
הנפט בהחלט הציל את הלווייתנים. עמותות להגנה על הלווייתנים היו קיימות גם לפני הנפט, והלווייתנים הלכו ונגמרו. כאשר נכנסו לתמונה אילי הנפט החדשים, הם מימנו את העמותות להגנה על הלווייתנים, שינו ב180 מעלות את דעת הקהל והפכו את הלוויתן לחיה נפלאה שכל אחד רוצה להגן עליה.
עד לפני הנפט אנשים הסתכלו על הלוויתנים כמו שרוב האנשים בימינו מסתכלים על פרות או טונה – יצורים שנועדו אך ורק להנאותינו, מטרותינו וטובתנו.
(גילוי נאות: איני גאולוג, אני מגיש עבודה אקדמאית על הפיילוט במסגרת תואר גאולוגיה)
נ.ב: גם התמונה באתר המאבק של גרינפיס, המשווה בין צילום של עמק האלה לצילום של כרייה פתוחה באזור רותם, היא דמגוגיה זולה שאין בינה לבין הנושא שום קשר. לא מדובר בכרייה, שיטת המיצוי הקרקעי לא מערבת שום חפירה. חורה לי מאד דברים כאלו. יכלו באותה מידה לשים תמונה של ילד נכה מאפריקה.
תומר. תודה על ההקנטה.
אבל התשובה לצורך בפרוייקט הזה טמונה בדבריך. לטכנולוגיות ייקח עוד מלא זמן להבשיל.
עד אז, כדאי לנו להיות ספרי הנפט ולא לקנות אותו מידידותינו במזה”ת.
מובן לי שזה עניין של השקפה.
אני טוען שאף אחד לא יודע להגיד כי זה על חשבון העתיד.
למרות שבדיקות שדה, לוגים ומעבדה מצביעות על כך שמדובר במבנה גיאולוגי מתאים להפקה מסוג זה, אנשים בוחרים להפיל את הפרוייקט על בסיס חשש לא מבוסס מדעית!
אני מקווה שהתנאים יבשילו כך שמתישהו כן יהיה פיילוט כדי לבדוק את ההזדמנות להפקה ממאגר זה.
אני יודע שדעתך ודעת ציבור גדול ומשכיל היא מוצקה והגיונית, אבל צריך יותר מזה בשביל לעשות קביעות מרחיקות לכת כי האזור יהפוך לאזור תעשיה מכוער (זה פשוט לא נכון!).
לגיאולוג.
אני חושב שהבעיה העיקרית זו השמיעה שלך.
מטוסים חשמליים יש.
אפילו מטוסים המשתמשים באנרגיה סולרית.
תחנת כח העושה שימוש בהיתוך – בהקמה בצרפת (פרוייקט נסיוני העושה שימוש בשיטה של סחורוב)
אז נכון, יקח לטכנולוגיות האלה 20 30 שנה להבשיל.
בנתיים נמשיך להשתמש בנפט (כמה נשאר 100 שנה?)
פצלי שמן זה כסף קל ומהיר, על חשבון העתיד.
מזלנו שהפרוייקט נגנז.
צר לי לבאס את השמחה. זו מכה קשה שאני מקווה שיתאוששו ממנה ויחזרו לחקור את האפשרות להפקת נפט מהמאגר.
פעם אחרונה שבדקתי, לא שמעתי על מטוסים, תחנות כוח או צבא (!!!) שיכול להתקיים מאנרגיות מתחדשות. לא ידוע לי בכלל על האפשרות שתהיה החלופה לתחבורה הציבורית והפרטית של מדינה שלמה, גם אם היא יחסית קטנה. אני לא נגדן חס וחלילה, אני פשוט יודע שיעבור הרבה זמן עד שנוכל להשתמש באופן כה נרחב באנרגיות מתחדשות (אם בכלל).
בכל מקום שאליו תירקו תמצאו מאבקי כוח. בכל גוף אפשר למצוא פוליטיקות ואפשרות ליחסי הון-שלטון.
אבל אנחנו בישראל. זה טוב שיש לנו מאגרי גז, ללא ספק, אבל אנחנו צריכים הרבה יותר דלק מזה. אם קיימת הזדמנות לעבור ממצב של צרכנים בזבזנים ליצרנים ויצואנים של נפט באיכות מצויינת, אנחנו חייבים לבדוק את האפשרות הזו עד הסוף. לכן צריך פיילוט! לא הפקה תעשייתית, פיילוט. אתר קטן כמו כל מני אתרים של חברת מקורות למשל, בו מתבתע תהליך אחר. מהכרותי (המאוד מעמיקה) עם הגיאולוגיה של האזור, זה נשמע לי בלתי סביר שתתרחש זליגת מזהמים לאקוויפר ירת”ן. צריך להמשיך ולבדוק, לא להתעלם אלא להמשיך ולבדוק. לא לטרפד אלא להמשיך ולבדוק.
כולי תקווה שאם הפרוייקט יבוטל זה יהיה על בסיס ממצאים מדעיים ולא בטענה של “אנחנו לא רוציה להיות המעבדה/ שפני ניסוי של עולם הנפט והגז”. זו לא סיבה.
ואגב, סתם לידע כללי- פצלים זה סלע משקע דק גרגר. לא צפחה (ע”ע schist,slate). קרוגן זה לא shale, זה חומר אורגני מוצק הנוצר באופן טבעי לגמרי. כשחומר אורגני שוקע (בסביבה מימית) ולא מתפרק ע”י חמצן הוא נקבר בקרקעית ועובר פירוק ביולוגי לכדי קרוגן וביטומן. הקרוגן מוצק ובהינתן חימום הוא הופך לנפט וגז. הביטומן הוא סוג של נוזל בעל צמיגות מאוד גבוהה (ע”ע חולות הביטומן באלברטה).
הטענה שהנפט הציל את הלווייתנים היא טענה שקרית שבאה גם לחפות על מחדלים של אסדות הנפט הפזורות בימים ובאוקיינוסים, וגם לבלבל את מי שלא מכיר היטב את ההיסטוריה. קודם כל, השימוש בשמן לווייתנים למאור רווח אך ורק אצל עמי הצפון שממלא צדו את הלווייתנים למאכל. והם היו מעטים. רוב האנשים השתמשו בנרות עשויים דונג שהיו קלים לנשיאה ולמחזור. ובאשר לקידוחי הנפט בים. אין לי מושג למה אף אחד לא מפרסם מחקר על הנושא (ואולי פרסמו אבל אני לא ראיתי) אך כל עובד על אסדה כזאת יכול לספר על דליפות של נפט שהורסות את הצמחייה והדגה במרחבים של מאות קילומטרים, שלא לדבר על פיצוצים שנעשים על קרקע הים כדי לחפש את מרבצי הנפט, שמשנים את כל המרקם הימי.
לאפרים (ובכלל)
המונח הלועזי של פצלים הוא kerogen או shale
אם לא היה מעורב נפט בסיפור היה השם העברי המקובל ל shale – צפחה/ות,
במקרה הנוכחי הצפחות/פצלים רווים בשרידים אורגניים שבתהליך טבעי
היו הופכים לשמן/נפט תוך כמה מליוני שנים,
ומכאן השם פצלי שמן – Oil shale
ההליך המוצע הוא חימום הפצלים וכך המרצת התהליך ,
לדורון
הסיכון הסביבתי (גם במקרה של הפקה נסיונית) הוא זיהום מי תהום,
ואם (חלילה) יאושר המיזם יתהווה זיהום של כל הסביבה :
זיהום אוויר , זיהום בגלל תנועת כלי רכב כבדים, זיהום קרקעות חקלאיות,
זיהום נופי !
אתמול (עוד לפני החלטת הוועדה) סיפר אפי-איטם כי :
״בארה׳ב נעשו נסיונות הפקה בשיטה המוצעת
אלא שבגלל מחירו הנמוך של הנפט
לא המשיכו להפקה מסחרית״ …
האמנם ?
אפי שכח לציין כי הנסיונות הופסקו בגלל לחץ ציבורי
שנוצר בגלל החשש לפגיעה סביבתית,
הפעם ההעתקה של המקרה האמריקאי חיובי ונכון.
“באותה כתבה ביקשתי את תגובת IEI והם טענו שם שיש הבדל בין פצלי שמן לשמן פצלים ולכן מה שאנחנו קוראים על ההתנגדויות והסיכונים בארה”ב לא רלוונטיים לישראל. היום הוכח שהדברים רלוונטיים ועוד איך.” – לא הבנתי מה הוכח בדיוק. שתי השיטות הינן שונות לחלוטין בפראקינג משתמשים בלחץ, בשפלת יהודה רוצים להשתמש בחום. חוץ מזה בניגוד למה שנכתב, ההחלטה פוגמת בביטחון האנרגתי בישראל. הפרויקט הינו פרויקט ניסוי, לא הפקה מסחרית ולכן כל עוד לא מבוצע הניסוי לא ניתן להשתמש במשאב זה. הטענה ההגיונית היחידה ששמעתי נגד הפקת הנפט בשפלת יהודה היא חשש לזיהום, אך כדי לקבוע אם חשש זה הינו מוצדק צריך לבדוק את הדברים וזו בדיוק הסיבה שצריך לאשר את הפרויקט.
אבי:
לגבי השמן פצלים / פצלי שמן. יש לך אולי מושג מה המונחים הרלוונטיים באנגלית?
ברור שנושאים כל כך טכניים בשביל שיהיה סיכוי להבין על מה מדובר צריך לחפש את המונח הרלוונטי ולא תרגום מוזר.
ונושא אחר הוא שיטת ההפקה שאיננה קשורה ישירות לסוג המרבץ. הם דיברו על שימוש בשיטה ניסיונית שקשורה בחימום הקרקע שהיא אמורה להיות יותר טובה מה’פראקינג’, אך היא כמובן ניסיונית ויכולות להיות הרבה בעיות לא צפויות. אבל אין הבטחה שלא ישתמשו ב’פראקינג’.
אני חושב שראש הממשלה אכן צריך לנפנף את הועדה ולהכריז על הפרוייקט כפרוייקט בעל חשיבות אסטרטגית. ולו רק משום שהועדה לא הציעה שום דרך חיובית להתקדם בפרוייקט והעדיפה לחסום אותו (למשל היו צריכים להציע נכונות לשקול תוכנית מצומצמת יותר, ניטור חמור יותר, השקעת התמורה הכלכלית של הממשלה בניקוי אקוופרים מזוהמים ועוד…) שום מחשבה חיובית לא נראתה באופק רק דמגוגיה והשמצות של התנועות הירוקות וכסת”ח של הפקידות שהגיעה לקונפורמיות מחשבתית מפתיעה.
מה שחשוב הוא המסר שלכם, והתשובה אליו היתה פשוטה – זה נכון, אבל לא רלוונטי 🙂
למען העמדת דברים על דיוקם, אני ושני חברים עמדנו שם בהפגנת נגד ולא “מפגינים מטעם התנועה הליברלית החדשה” סך הכל 3 מפגינים. ישפוט כל אחד אם זה משמח או מצער אך את העובדות לא ניתן לשנות – לא היתה הפגנה של התנועה הליברלית.
הנה התמונות מההפגנה שלנו:
https://www.facebook.com/anochi/media_set?set=a.10152461843262737.1073741840.692582736&type=1
ויש גם וידאו מההפגנה שימחיש לכם כיצד מגמה ירוקה עושה שימוש בתלמידי בתי ספר על מנת לייצר הפגנה – משהוא היה ראוי לציין.
http://youtu.be/aowd39-FMTQ?list=UU8ifvBH6yfbIXphJr4eHetQ
ביבי ידאג לנפנף הצידה את הוועדה לתכנון ובניה. מה שעדיין לא ידוע הוא התמרון שישתמש בו לצורך הניפנוף הצידה.
דוגמא לתמרון אפשרי. ביבי יקים וועדה בין משרדית שתדון בנושא, בעזרת מומחים. כמו כן הוא ייזום חקיקה שתמנע מוועדות לתיכנון ובניה להפריע לייזום פרוייקטים בעלי חשיבות אסטרטגית לכלכלת המדינה.