צריך לנהל את השטחים הלחים, למען בעלי החיים והצמחים ובריאות בני האדם

הקרבה לאזורי מגורים‬ קרבה למכוני טיהור שפכים ומתקני זיקוק נפט. השטח הנחקר הושפע משפכי תעשיה ושפכים ביתיים גם כאלה שנמצאו הרחק במעלה מקורות המים, על כך נוספה פגיעה על ידי תעלות הטייה ודיפון נחלים בבטון. נפח הזרימה ירד ואיכות המים נפגעה מה שפגע בצמחים ובבעלי החיים וגם בבריאות אנשים בסביבה

שטחים-לחים הם אגמים רדודים, ביצות, שפכי נחלים, שלוליות ודומיהם, בהם יש מים מתוקים או מליחים וצמחיה אופינית שהוא בית-גידול חשוב למגוון בעלי חיים.

באזורים נרחבים בעולם אספקת המים המתוקים בסכנה שכבר פוגעת באנשים חיות וצמחים, לכן אין הפתעה שעסקי טיהור המים פורחים.

על פי הערכת הבנק העולמי, כדי לספק מים לאוכלוסית העולם עד 2030 ידרשו כ-150 מיליארד דולרים בכל שנה.

יש טכנולוגיות שונות לטיהור מים אבל אין “קליע-כסף״. למרות שיש שיטות שונות אין טכנולוגיה זמינה וזולה, לכן הגישה הנכונה וההגיונית ביותר היא לפנות לטבע. ממחקרים עולה כי שטחים לחים‬ מהווים מסנני מים בדרכים רבות ושונות כולל ספיחת מזהמים על ידי צמחים, סינון על ידי הקרקע ואפילו חיידקים ובקטריות שעובדים לטיוב הקרקע. בנוסף לכך צמחים ממתנים את זרימת שטפונות וסופחים דת׳ף, בו בזמן תומכים במגוון רחב של בעלי חיים וכמובן בבני האדם.

כדי להדגים את חשיבותם של השטחים הלחים הנה מחקר שנערך בקרבת קייפטאון (דרום אפריקה)

נמצא כי שטחים לחים רבים התייבשו מה שגרם לזיהום סביבתי שפגע בבני האדם, בבעלי החיים ובצמחים. מכאן חשיבותם של שטחים לחים לסביבה ולכל אשר בה ולכן הצורך החיוני לשמר אותם שטחים.
מספר גורמים השפיעו על השטחים שנחקרו: הקרבה לאזורי מגורים‬ קרבה למכוני טיהור שפכים ומתקני זיקוק נפט. השטח הנחקר הושפע משפכי תעשיה ושפכים ביתיים גם כאלה שנמצאו הרחק במעלה מקורות המים, על כך נוספה פגיעה על ידי תעלות הטייה ודיפון נחלים בבטון. נפח הזרימה ירד ואיכות המים נפגעה מה שפגע בצמחים ובבעלי החיים וגם בבריאות אנשים בסביבה.
נמצא כי סדקים בקרקע שנוצרו בעונה היבשה נשטפו על ידי מים בעונת הגשמים, מי השיטפונות חילחלו וגרמו להמלחת מי-תהום הפוגעת בצמחים.
גורם נוסף לעליה במליחות היה שאיבת יתר בתקופה היבשה מה שגרם לחדירת מי-ים לבארות . המבנה הגאולוגי מכיל מלח שהומס וחדר למי-התהום. ממצאים אלה שופכים אור על איכות המים בשטחים הלחים ומבהירים את חשיבות חיוניותם והצורך לנהלםכיאות.

בדו”ח שבוחן את מצב השטחים הלחים בעולם בהשוואה להתפתחות הישום של האמנה לשטחים לחים (ramsar.) https://www.ramsar.org שהיא ההסכם הבין-לאומי היחידי שמתמקד בשטחים לחים, נמצא כי איכות וכמות השטחים הלכים נמצאות בירידהֿ, מה שמשפיע על המגוון הביולוגי ועל איכות חיי האנשים לרבות ירידה בזמינות המים לאנשים ופגיעה בביטחון התזונתי.
כתוצאה מכך יש מדינות המיישמות את אמנת ראמסאר ואת מיזם האו”ם לפיתוח בר-קיימא.

שטחים לחים הם מערכת בעלת רגישות רבה לכל שינוי שנגרם על ידי פעילות אנושית, בגלל התפקיד החיוני שהם ממלאים במערכת הסביבתית יש צורך להגן עליהם ולמנוע ייבושם. כדי שיתפקדו כראוי חיוני לשמור על נקיונם של ״שטחים״, חובה על תעשיות להימנע מהזרמת שפכים מזהמים לנתיבי מים, וואדיות נחלים ונהרות, חיוני לעשות למען ניקיון נחלים וגם לשמור על ניקיון רחובות הנשטפים בזמן סערות גשם, שכן אלה גם אלה מגיעים לשטחים הלחים.

אצלנו לאורך שנים רבות בוצעו מיזמים גדולים וחשובים אלא שלפעמים היו גם יקרים ומיותרים, הרשויות שהיו אמורות לעסוק בנושאי מים עשו זאת ברשלנות ובחוסר הבנת מצבנו הגאוגרפי והסביבתי ללא התייחסות מקצועית לעתיד הסביבה ולדרישות הטבע. רק בשנים אחרונות החל לחלחל הצורך החיוני להתחשב בטבע ולתכנן מיזמים שיהיו שמישים ויעילים גם בעתיד, ללא פגיענ בסביבה בכלל ובסביבה המימית בפרט.
כך למשל בגלל חוסר ראיה עתידית ורשלנות מקצועית גרמה שאיבת יתר גרמה להמלחה של בארות במישור החוף. בארות שסיפקו מים באיכות מעולה הומלחו ונאטמו. – זליגת שפכים מתעשיות הרעילו אקוות וכתוצאה מכך שוב נאטמו בארות. חדשים לבקרים מתגלה תמותת דגים בגלל זיהום מקרות ורעלנים שהוזרמו לנתיבי מים,
מה שהיה השטח הלח הגדול ביותר והחשוב ביותר – ביצת החולה יובש למרות התרעות ואזהרות של מעטים שהבינו את חשיבותה של הביצה הגדולה, התוצאות הן אכן אסון סביבתי וכלכלי. פגיעה חמורה במגוון מינים שחלקם נעלמו לעד, שריפות תת-קרקעיות בשטחי הקבול ומעל לכל פגיעה חמורה באיכות מי הכנרת.

אם השמירה על שטחים לחים חשובה וחיונית לכולם הרי שבארצנו הקטנה והיובשנית החשיבות גדולה בהרבה וראוי שהגופים והרשויות שנוגעים לכך ילמדו, יפנימו ויעשו את כל הדרוש לשמור עליהם.