מחקר שנערך על ידי מדענים מוכרים וידועים מרחבי העולם, והתפרסם ב-Conservation Biology, הגיע למסקנה כי “בין 1950 – ל 2000 הייתה חפיפה בין אזורים שמזוהים כבעלי מגוון ביולוגי עשיר לשדות קרבות ומלחמה”
המחקר השווה אזורי מלחמות עיקריים ל 34 “נקודות-חמות” שזוהו ע”י גוף שנקרא שימור בינלאומי -( Conservation International (CI נקודות-חמות הן אזורים להם יש לתת עדיפות בשימור והגנה. מדובר באזורים בהם באוכלוסיה הביולוגית יותר מחצי מיני צמחים ולמעלה מ 42% בעלי חוליות, כאשר רבים מהמינים נחשבים כמצויים בסכנה.
לדברי החוקרים, ” המסקנה המדהימה ש”מחסני” העושר במגוון הביולוגי הם גם האזורים בהם מתקיימות מלחמות בין אנשים מראה כי אלו הם אזורים בהם השמירה על המגוון הביולוגי ועל איכות חיי האוכלוסייה האנושית חיוניים והכרחיים”.
אלו הם אותם אזורים בהם חיים רבים מעניי העולם, עניים שמקורות מחייתם בטבע ולכן קיומם תלוי בסביבה טבעית בריאה, לכן חייבת להיות אחריות והתחייבות מוסרית, חברתית (ופוליטית) להגן ולשמר אזורים אלה על המשאבים וה”שירותים הסביבתיים” שקיימים בהם.
המחקר הגדיר עימותים מזוינים ככאלה שבהם נהרגו יותר מ 1000 אנשים, ונמצא כי : יותר מ-90% מהעימותים היו בארצות שבהן אחד או יותר מ-34 האזורים המוגדרים נקודות-חמות. כאשר 81% מהעימותים היו ב נקודות-חמות. ב 23 נקודות חמות היו מלחמות שנמשכו תקופות ממושכות, לדוגמא וויטנם – הגאז המרעיל שפוזר והרס יערות, חורשים ושטחי מנגרוב בחופים; ליבריה – מלחמה שמומנה ע”י חברות לכריתת עצים; קמבודיה וקונגו – מלחמות שעדיין ממשיכות; במלחמות המוזכרות ובאין ספור אחרות נגרם נזק לעושר הביולוגי ובחפיפה
לאפשרות האנשים להתקיים מסביבתם,.
פליטי המלחמות גורמים לנזק נוסף. כדי להתקיים עליהם לצוד, לאסוף עצים לבניה ולבישול, פעילויות שמגדילות את הלחץ על משאבים טבעיים. באזורי מלחמות יש יותר נשק שבעזרתו מתבצע צייד פראי שגורם לפגיעה חמורה באוכלוסיית בעלי החיים, כך הושמדו 95% מההיפופוטמים שבשמורת ווירונגה, השלכות העימותים האלימים נמשכות ומתרחבות הרבה מעבר ללחימה. הכנות ללחימה והפעילויות שאחרי העימות משפיעות על מגוון המינים ועל אנשים באיזורי הלחימה.
נקודות-חמות מהוות אזורי מחיה לכ-1.2 מיליארד אנשים המסווגים כעניים ביותר. עניים שמחיתם תלויה בשרותים ומשאבים שמסופקים ע”י הסביבה הטבעית, נושאים סביבתיים נוטים להתפוגג ולקרוס בעת עימותים בין אנושיים. פעילויות סביבתיות מושהות בזמן עימותים, אבל בה בעת מלחמה מספקת הזדמנות לשימור, “שמורות השלום” “Peace Parks” לאורך גבולות בין ארצות שהיו בעימות מהווים הוכחה לאפשרויות השימור.
העובדה שכה רבים העימותים שגרמו לאזורים עשירים ביולוגית להיפגע מחייבת המשך בדיקה לחקר הסיבות ובו בזמן מאירה את חשיבותם של אזורים אלה, חשיבות סביבתית וביטחונית כאחד,
החוקרים קוראים לגופי שימור בינלאומיים ולקהילות בכלל ליזום, לפתח ולתחזק תכניות יעילות לשימור הסביבה באזורי מלחמות, כדי לתגבר את יעילות המיזמים קוראים החוקרים להטמיע את עקרונות שמירת הטבע לצבא, עקרונות שישולבו בתכניות “הומניטאריות”.
לדוגמא : זוכת פרס נובל וואנגרי מהאטי מקניה והנסיך אלברט ממונקו יזמו נטיעה של מיליארד עצים עד סוף 2009. ליוזמה הצטרפו ראשי מדינות וארגונים רבים לאחרונה קראה מהאטי לשילוב צבאות ביזמה, לדבריה “בזמן שחיילים מחכים כדי להלחם (במי ?) הם יכולים לנטוע עצים”. בעזרת חיילים וללא עזרתם עד כה ניטעו 2.6 מיליארד עצים.
ישנה כמובן גם “הנקודה הישראלית” שכן באגן הים התיכון שנחשב ל נקודה-חמה. למעלה מ-22 אלף צמחים אנדמיים, זוחלים יחודיים רבים, כלב הים הנזירי, המקוק של גילברלטר השונר האיברי, הם יונקים יחודיים לים התיכון, ואלה רק דוגמאות. הים נחשב לאתר חופשה מבוקש וככזה מפרידים “חופי-נופש” בין אזורי מחיה של צמחים וחיות וגורמים לבידוד שפוגע באפשרויות הקיום ולכן נחשב לאחת מאותן נקודות-חמות.
אנחנו כזכור יושבים לחופו של הים התיכון ומלחמות… לא נדירות בסביבתנו. נוסיף לכך את הביוב שזורם לחופינו לעיתים קרובות מדי ואת שפעת האשפה שמפוזרת בחופים ע”י “מתרחצים” ומבקרים “נחמדים” והתמונה מתעכרת ומתכערת. כך מרצון או מכורח לטוב או לרע אנחנו הקטנים תורמים לסטטיסטיקה העולמית.
המסמך מסתיים בהצהרת תמיכה ועידוד לגופי שמירה מקומיים שפועלים תוך-כדי ובזמן העימותים האלימים. צוותי פקחים ושומרים נשארים בתפקידם ובמקומם באזורי קרבות לא רק בגלל מסירותם אלא פשוט בגלל שמקום עבודתם הוא בראש וראשונה… ביתם, הבית והמסירות מאפשרים המשך ההתחייבות המוסרית שמאפשרת פעילות שימור והגנה על הסביבה ואשר בה!
שכבר נאמר: “הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה”.
11 תגובות
זואי:
זה אמנם לא שייך לדיון הזה אבל החישוב שלך נכון לגבי קרחונים שצפים על הים.
קרחונים יבשתיים, לעומת זאת, יעלו את פני הים אם יימסו.
מישהו יכול להסביר לי, איך בדיוק המסת קרחונים מעלה את גובה פני הים? אם קרח נמס הוא מתכווץ והנפח שהוא תופס כמים שווה לנפח השקוע שהיה לו, מה אני מפספס כאן? זה בגלל שמים חמים יותר תופסים יותר מקום?
א. אני לא אוכל להסתפק בפחות ממה?
הביטוח והחיזוק יעשה עם הכסף שהעמותה תרוויח מחברת החשמל.
אני לא ממש חושב שיהיה ברד בדרום ובטח לא כמו שהיה במרכז לפני שנתיים. דרך אגב התכוונתי לממש דרום, אולי די קרוב לאילת כדי שיהיה קרוב לכוח אדם.
לא שמירה, גדרות, חשבתי גם שפשר אולי שהעמותה תציב את הלוחות הסולאריים על גגות באילת, אגב, איך בדיוק בדואים יגנבו שדה של לוחות סולאריים או לוחות סולאריים בפרטים?
ב. תראה, אני לא תכננתי שזה יפעל כל החורף כמו שלא תכננתי שזה יפעל בלילה, אבל עדיין זה יעזור (למדינה) לחסוך בחשמל ולפלוט פחות גזי חממה בתחנות החשמל הפוסליות.
ג.לגבי העלות הכספית: בגלל זה חשבתי על הרעיון של עמותה, אני מאמין שהרבה אנשים יתרמו למרות התדמית שיש לאנשים היום, אני חושב שהרבה אנשים מבינים את ההתחממות הגלובלית וישמחו לתרום קצת משלהם בשביל המטרה הסופית.
אגב, גם אני רואה ערוץ 8 ואין שם תכניות על עמותות לנושא, רק על הנושא.
א. זה בכלל לא קטנות, אם מדובר בשטח שמתפרס על גודל של עיר שלמה, ואם אתה רוצה להפיק כמות משמעותית של חשמל לא תוכל להסתפק בפחות מזה. חוץ מזה הנקודה הייתה שאם אתה שם לוחות סולאריים אתה צריך גם לתחזק אותם, זה לא רק השקעה חד פעמית ואפשר ללכת לישון בשקט. עוד דוגמאות לפגעי טבע: זוכר את הברד שהיה לפני שנתיים וחורר כל קולט שמש אפשרי באזור המרכז ? ומה לגבי גנבות ? אני בטוח שזה יהיה טרף קל לבדואים שמתפרנסים בכבוד מהמלאכה. אז מה תעשה: תציב שם שמירה ?
ב. מה תעשה בחורף (וראה סעיף קודם).
ג. מה אתה חושב, שאתה הראשון שחושב על זה ? כל פעם שאני פותח ערוץ 8 אני רואה איזו תוכנית על החיים בעתיד שבה ישתמשו באנרגיה סולארית לכל צרכי האנושות. הבעיה היא *שנכון לעכשיו* העלות של לוח סולארי עולה על הרווח הכספי שלוח כזה מפיק, כשאתה לוקח בחשבון את כל המרכיבים במשוואה. אז מה עושים ? אז זהו, שממש עכשיו מדענים עובדים על פיתוחים להוזיל את העלויות של לוחות סולארי, ראה קישור.
כל עוד לא תהיה פריצת דרך בנושא, אפשר לשכוח מזה.
https://www.hayadan.org.il/ibm-developed-new-technology-for-solar-cells-180608/
א. זה בכלל לא קטנות, אם מדובר בשטח שמתפרס על גודל של עיר שלמה, ואם אתה רוצה להפיק כמות משמעותית של חשמל לא תוכל להסתפק בפחות מזה. חוץ מזה הנקודה הייתה שאם אתה שם לוחות סולאריים אתה צריך גם לתחזק אותם, זה לא רק השקעה חד פעמית ואפשר ללכת לישון בשקט. עוד דוגמאות לפגעי טבע: זוכר את הברד שהיה לפני שנתיים וחורר כל קולט שמש אפשרי באזור המרכז ? ומה לגבי גנבות ? אני בטוח שזה יהיה טרף קל לבדואים שמתפרנסים בכבוד מהמלאכה. אז מה תעשה: תציב שם שמירה ?
ב. מה תעשה בחורף (וראה סעיף קודם).
ג. מה אתה חושב, שאתה הראשון שחושב על זה ? כל פעם שאני פותח ערוץ 8 אני רואה איזו תוכנית על החיים בעתיד שבה ישתמשו באנרגיה סולארית לכל צרכי האנושות. הבעיה היא *שנכון לעכשיו* העלות של לוח סולארי עולה על הרווח הכספי שלוח כזה מפיק, כשאתה לוקח בחשבון את כל המרכיבים במשוואה. אז מה עושים ? אז זהו, שממש עכשיו מדענים עובדים על פיתוחים להוזיל את העלויות של לוחות סולארי, ראה קישור.
כל עוד לא תהיה פריצת דרך בנושא, אפשר לשכוח מזה.
א. אני בן.
ב. זה בכלל לא קטנות, אם מדובר בשטח שמתפרס על גודל של עיר שלמה, ואם אתה רוצה להפיק כמות משמעותית של חשמל לא תוכל להסתפק בפחות מזה. חוץ מזה הנקודה הייתה שאם אתה שם לוחות סולאריים אתה צריך גם לתחזק אותם, זה לא רק השקעה חד פעמית ואפשר ללכת לישון בשקט. עוד דוגמאות לפגעי טבע: זוכר את הברד שהיה לפני שנתיים וחורר כל קולט שמש אפשרי באזור המרכז ? ומה לגבי גנבות ? אני בטוח שזה יהיה טרף קל לבדואים שמתפרנסים בכבוד מהמלאכה. אז מה תעשה: תציב שם שמירה ?
ג. מה תעשה בחורף (וראה סעיף קודם).
ד. מה אתה חושב, שאתה הראשון שחושב על זה ? כל פעם שאני פותח ערוץ 8 אני רואה איזו תוכנית על החיים בעתיד שבה ישתמשו באנרגיה סולארית לכל צרכי האנושות. הבעיה היא *שנכון לעכשיו* העלות של לוח סולארי עולה על הרווח הכספי שלוח כזה מפיק, כשאתה לוקח בחשבון את כל המרכיבים במשוואה. אז מה עושים ? אז זהו, שממש עכשיו מדענים עובדים על פיתוחים להוזיל את העלויות של לוחות סולארי, ראה קישור.
כל עוד לא תהיה פריצת דרך בנושא, אפשר לשכוח מזה.
מורן
סליחה, עכשיו ראיתי שזה אתה ולא את.
אוי באמת, מה את יושבת על קטנות?
פועלי העמותה, מתנדבים, כשיהיו כבר הרבה לוחות סולאריים העמותה תוכל לשלם לאנשים כדי שיעשו את זה מהכסף שתעשה מהחשמל שתפיק.
אל תבואי דווקא באנטי ותחפשי בכוח חסרונות.
לליבנה:
איך/מי ינקה את האבק שיצטבר על הלוחות במשך הזמן או אחרי כל סופת חול שיש בנגב ?
תגידו אנשים, אם אנחנו כבר באווירה ירוקה, עלה לי רעיון מעניין לא מזמן.
"עמותה ללוחות סולאריים"
אה, מה אתם אומרים? העמותה תאסוף כספים, כמו כל עמותה, ועם הכסף היא תקנה לוחות סולאריים/ תאים פוטו וולטאיים (איך שבא לכם לקרוא לזה) בדרום. עם הזמן יהיה ברשות העמותה הרבה שטח עם לוחות סולאריים, ובזכות זה גם הרבה כסף. עם הכסף העמותה פשוט תקנה עוד ועוד לוחות סולאריים עד שהיא תהיה כבר ממש גדולה ותרוויח המון כסף בחודש (מהחשמל שהיא מייצרת), בנקודה הזאת היא תעבור לקנה מידה גדול יותר ולחו"ל.
במדבר של נואדה אפשר.
אה?
נראה סבבה לא?
לא נראה לי יש בעיות מיוחדות. גם התקשורת בטוח תעסוק בזה, לפחות קצת, אולי איזו שורה כתובה במבזק.
פשש, כל הכבוד לאנשים האלה (שצוינו בסוף הכתבה).
2.5 מיליארד עצים, וואו, כנראה ההתחממות הגלובלית כן בתודעה אחרי הכול.