החלטה תקדימית מחייבת מדינות לפעול להפחתת פליטות ולשמירה על סביבה בריאה – כחלק מהגנה על זכויות האדם
ביום רביעי, 23 ביולי 2025, פרסם בית הדין הבין־לאומי לצדק (ICJ) בהאג את חוות דעתו המשפטית בנוגע לחובות של מדינות בתחום שינוי האקלים. נשיא בית הדין, השופט יוּג'י איווסאווה, הקריא את ההחלטה: מדינות מחויבות על פי המשפט הבין־לאומי להפחית פליטות גזי חממה, לפעול באחריות, ולשתף פעולה כדי להגן על הסביבה.
על פי ההחלטה, הפרת חובות אלו עשויה לגרור אחריות משפטית של המדינה – לרבות הפסקת ההתנהלות המזיקה, התחייבות לאי־חזרה ופיצוי מלא, בהתאם לנסיבות.
החלטת בית הדין כוללת גם את התחייבויות המדינות במסגרת הסכם פריז, אשר מחייב להגביל את ההתחממות הגלובלית ל־1.5 מעלות לעומת רמות טרום־תעשייתיות.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בירך על ההחלטה בהודעת וידאו מיוחדת ואמר: "זהו ניצחון לכדור הארץ, לצדק האקלימי, ולעוצמה של הדור הצעיר לשנות מציאות."
טיעון כפול: אקלים וזכויות אדם
בית הדין נימק את החלטתו בהתבסס על שתי מערכות משפטיות:
- התחייבויות סביבתיות – הסכמים בין־לאומיים כמו אמנת פריז, פרוטוקול קיוטו, אמנת המגוון הביולוגי ועוד, מחייבים את המדינות לפעול למען הסביבה.
- התחייבויות לזכויות אדם – מאחר שסביבה נקייה ובריאה היא תנאי יסוד למימוש זכויות רבות, הרי שמדינות מחויבות לפעול למען הסביבה גם מכוח אמנות זכויות האדם, כגון ההכרזה לכל באי עולם.
רקע: יוזמה מהאוקיינוס השקט
המהלך החל בשנת 2021, כאשר מדינת ונואטו מהאוקיינוס השקט – ביוזמה של צעירים מקומיים – הכריזה כי תבקש חוות דעת מבית הדין. ב־29 במרץ 2023 אישרה העצרת הכללית של האו"ם את ההצעה, והגישה לבית הדין שתי שאלות:
- מהן החובות המשפטיות של מדינות להגנה על הסביבה?
- מהן ההשלכות המשפטיות כאשר מדינות גורמות לנזק סביבתי?
מעמד חוות הדעת
על אף שחוות דעת של בית הדין הבין־לאומי אינה מחייבת משפטית, יש לה השפעה מוסרית וחוקית משמעותית, והיא תורמת לפיתוח והבהרה של הדין הבין־לאומי.
מדובר בתיק הגדול ביותר שנדון אי פעם בבית הדין, הן מבחינת מספר ההצהרות שהוגשו (91), והן במספר המדינות שהשתתפו בהליך (97).
בגידה בדור הבא
הערת העורך: מעניין כיצד יהיה ניתן לבצע זאת כאשר מדינות רבות ברחבי העולם נופלים לידי ממשלות ימין הממומנות בין היתר על ידי תעשיית האנרגיה. הכחשת משבר האקלים הפכה לבון טון בקרב מקבלי החלטות, כדי שלא לעמוד בהוצאות העצומות הדרושות למלחמה בשינוי האקלים ובעיקר לגמילה מנפט ופחם. חשוב להזכיר לממשלות הללו כי למשבר האקלים לא אכפת אם מכירים בו או לא, את תוצאותיו הקשות אנחנו מתחילים להרגיש בשנים האחרונות ועם הזמן הם ילכו ליתרבו. בין אם מדובר בשטפונות, בצורות ובשיבושים בינלאומיים של שרשראות אספקה.
לדעתי משבר האקלים הוא פשוט בגידה של האנושות כולה בדורות הבאים. זה הדור הראשון (או אולי כבר השני) שיורש עולם פחות טוב משהיה להוריו.
עוד בנושא באתר הידען:
