מחקר מדעי

מאדים המוקדם, כפי שהיה אולי לפני מיליארדי שנים. במחקר חדש נטען שרוב המים שלו ננעלו מתחת לקרקע. קרדיט: Ittiz/Wikimedia Commons

היעלמות תוך מאתיים שנה: איך המאדים הסתיר את הימים שלו מתחת לאדמה

חוקרים מעריכים שחלק ניכר ממי המאדים ננעלו באקוויפרים תת-קרקעיים לאחר תהליך חלחול שנמשך עשרות עד מאות שנים
קיצוצים חדים במימון למחקרים מדעיים ובעיקר בתקציבי NIH ו-NSF. התמונה הוכנה באמצעות DALEE

חוקרים תחת איום: קיצוצי תקציבי NIH על ידי ממשל טראמפ משבשים מחקרים קריטיים בכל העולם

מאוניברסיטת מישיגן עד דרום אפריקה: חוקרים מתארים כיצד קיצוצי תקציבים של ממשל טראמפ משבשים את תכניות המחקר
אינפוגרפיקה המסבירה את הניסוי המחשבתי "החתול של שרדינגר". המחשה: depositphotos.com

החתול של שרדינגר מתחמם: מהפכה בתפיסת הטמפרטורה בפיזיקה הקוונטית

מדענים הצליחו לייצר מצבים קוונטיים של סופרפוזיציה גם בטמפרטורות גבוהות, ושוברים את המיתוס שלפיו רק קור מאפשר קיום של תופעות קוונטיות
לווייני תבל על סיפון משגר הפאלקון 9 במבצע TRANSPORTER 13 באדיבות SpaceX

"עד כה שוגרו לחלל 20 לוויני תלמידי תיכון – תופעה ייחודית לישראל"

במרבית העולם הלווינים נבנים על ידי תלמידי תואר ראשון לפחות. כך אומר פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, שעמד בראש פרויקט תבל 2 שתשעת
קרחונים נמסים מאיטים את הזרם ההיקפי האנטארקטי (ACC), הזרם הימי החזק ביותר בעולם, כך גילו חוקרים. קרדיט: NASA/Goddard Space Flight Center Scientific Visualization Studio

האטת האוקיינוס הגדולה: כיצד אובדן הקרח באנטארקטיקה מעצב מחדש את האקלים

מחקר חדש מגלה שהמסת הקרחונים באנטארקטיקה מחלישה את הזרם ההיקפי האנטארקטי (ACC) ועלולה להוביל להחמרת הקיצוניות האקלימית, שיבוש מערכות אקולוגיות ימיות והפחתת יכולת האוקיינוס לקלוט פחמן עד שנת 2050
החלק העליון של הצדפה מעביר עד 60 אחוז מהאור הנחוץ לאצות, בשעה שהחלק התחתון מעביר רק כרבע מכמות האור הדרושה. שורה עליונה: צדפות מהסוג Corculum, שורה תחתונה: הצדפות מוארות מבפנים | מתוך McCoy et al, 2024

הצדפות שמאירות את הדרך

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ויועצו האישי לענייני הריסות אילון מאסק. האיור הוכן באמצעות ideogram.ai

מתקפה על המדע: כיצד עיצב ממשל טראמפ השני את גורל המדע בארה"ב תוך 30 ימים

הנזק לתשתיות המדעיות ולרשתות השיתוף הבינלאומיות — במיוחד בתחום המחקר הביו-רפואי והאקלים — עלול להיות בלתי הפיך, ולפגוע ביכולתה של ארה"ב לשמור על מעמדה כמובילה עולמית במדע ובחדשנות בעשורים הקרובים

בינות מלאכותיות מסוגלות כבר לשכפל את עצמן

מחקר חדש מראה כי מערכות בינה מלאכותית מתקדמות כבר מסוגלות להשתכפל בעצמן, לעקוף מנגנוני מחיקה וליצור דורות חדשים של AI. האם אנחנו על סף מהפכה מסוכנת?
טסרקט (קובייה ארבעה-ממדית) וה"צל" שהוא מטיל על מישור - הקוואזי-גביש שגילה שכטמן. לדברי פרופ' ברטל, "העובדה שקוואזי-גביש הוא "צל" של גביש מחזורי במימד גבוה אינה חדשה לכשעצמה. אנחנו גילינו שההטלה היא לא רק של אלא גם של תכונות טופולוגיות כמו חורים, עיוותים או מערבולות". איור: Florian Sterl, Sterltech Optics

ד"ש מהממד הרביעי: חוקרי הטכניון חושפים פריצת דרך חדשה בתחום הקוואזי-גבישים

מחקר חדש מגלה כי הממד הרביעי מכתיב לא רק את המבנה אלא גם את התכונות הטופולוגיות של קוואזי-גבישים, ומציע הבנה מעמיקה יותר של תופעה שזיכתה את פרופ' דן שכטמן בפרס
אפליקציית מרלין להיות אחד הכלים הפופולריים בתחום זיהוי הצפרות. צילום: pexels, technobulka

האדם נגד המכונה: מי מזהה טוב יותר ציפורים?

אפליקציית "מרלין" לזיהוי ציפורים עומדת למבחן מול צפרים מומחים וקהל חובבים. מה היו התוצאות, ולמה בישראל היא עדיין פחות מדויקת?
גוזלי קוקייה דומים במראם לגוזלי הפונדקאי שלהם. גוזלי קוקייה (משמאל) ו"אחיהם" הפונדקאים, ממינים שונים (מימין) | מקור: Naomi Langmore

ההתאמה המפצלת של הקוקיות

קוקיות מפתחות ביצים וגוזלים דומים לאלו של הפונדקאים שלהן, כדי להתחמק מגילוי. כשיש להן יותר מפונדקאי אחד, זה יכול להוביל ליצירת מינים חדשים של קוקיות – במיוחד אם הן "אלימות"
תמונה: תאי רובר סליניבקטר (בצבע ירוק) מתחת למיקרוסקופ. צבעים אחרים מייצגים אורגניזמים שונים במלח. (קרדיט: Tomeu Viver)

"חיי המין" הסודיים של חיידקים: מחקר מאתגר רעיונות ישנים על האופן שבו מינים נוצרים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מצאו שחיידקים לא רק יוצרים מינים, אלא גם שומרים עליהם בתהליך ייחודי המזכיר רבייה מינית
מימין משה מדינה, מנהל תוכנית משימת בראשית2 -SpaceIL, , מריה צ'רה נוטו מנהלת קשרים בינלאומיים מסוכנות החלל האיטלקית,   שקד מאיר בן שושן, מנהל קשרים בינלאומיים סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון מנהל סוכנות החלל הישראלית, פרופ' תיאודורו ולנטה מנהל סוכנות החלל האיטלקית, שמעון שריד מנכל SpaceIl. צילום: עוז שכטר, לע"מ

נחתם הסכם שיתוף פעולה בין ישראל ואיטליה לקידום משימת החלל בראשית 2 לירח

שתי המדינו ינהלו במשותף את המשימה, כל אחת מהמדינות תבצע ניסויים מתקדמים על פני הירח וסביבתו, יפותחו טכנולוגיות מתקדמות ויוקדשו משאבים לחינוך מדעי
המחשה אמנותית של "מגבלת המהירות" של המוח – אנו חושבים, מעבדים ומחליטים בקצב איטי של 10 ביטים לשנייה. קרדיט: J. Zheng

המגבלה המפתיעה במהירות החשיבה האנושית – רק 10 ביטים לשנייה

הפרדוקס הוא שעיבוד קלט חושי נעשה במהירות גדולה פי 100 מיליון ממהירות החשיבה * החוקר הראשי: "בכל רגע, אנו מחלצים רק 10 ביטים מתוך טריליון שהחושים שלנו קולטים ומשתמשים בהם
משימת פרובה-3 פורצת הדרך של סוכנות החלל האירופית (ESA) החלה בהצלחה את שלב הטיסה בתצורה, כאשר שני לוויינים שומרים כעת על מרחק מדויק של 150 מטרים זה מזה במסלול. דיוק זה יאפשר יצירת ליקויי חמה מלאכותיים, אשר יספקו תצפיות חסרות תקדים על העטרה של השמש. קרדיט: ESA-P. Carril

גשושיות פרובה-3 של סוכנות החלל האירופית נפרדו זו מזו להמשך משימתן ההיסטורית

לראשונה בהיסטוריה: שתי גשושיות ישמרו מרחק של 150 מטר במסלול, ייצרו ליקויי חמה מלאכותיים ויאפשרו חקר פורץ דרך של עטרת השמש
בשמירת טבע, בהגדרה, אין צד חיובי. זה ניהול הפסדים. פרופ' דרור הבלנה. התמונה באדיבות רשות הטבע והגנים

"אנחנו מנסים לשמור על כמה שיותר, כדי שבעתיד יהיה מה להוריש לאלה שיבואו אחרינו"

פרופ' דרור הבלנה מדבר על לטאות, מלחמות, אסונות נפט ושמירת טבע בכלל, ואהבתו למדבר. ריאיון עם המדען הראשי הנכנס של רשות הטבע והגנים על אתגרי התפקיד
נגיפים תוקפים חיידקים.המחשה: depositphotos.com

הגנה מפני נגיפים – הגירסה הפסיבית

חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ייחודי המגן על חיידקים ימיים מפני נגיפים התוקפים אותם
גשושית השמש פארקר מתקרבת לשמש. איור: נאס"א

גשושית השמש פארקר של נאס"א יוצרת היסטוריה במעבר הקרוב ביותר לשמש

גשושית השמש פארקר הגיעה למרחק של 6.1 מיליון ק"מ בלבד מפני השמש, במהירות שיא של 690,000 קמ"ש, במבצע פורץ דרך לשיפור הבנתנו את הכוכב שלנו
אבולוציה של האדם: תצוגת גולגולות של אבותינו. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש עשוי להסביר מדוע המוח האנושי גדול ומפותח כל כך

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים מציג שיטה חדשנית להסקת דפוסי מתילציית DNA ברקמות שלא הגיעו משלדים עתיקים, ומספק הבנה עמוקה יותר של התהליכים האבולוציוניים שעיצבו את המוח האנושי והפונקציות
שקופה וחזקה. הזכוכית החדשה שעשויה טיפות פפטיד

כוחות העל של הזכוכית החדשה

חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב יצרו לראשונה זכוכית שיודעת לתקן את עצמה ונוצרת באופן ספונטני במגע פשוט עם מים
בינה מלאכותית במעבדה. המחשה: depositphotos.com

ראיות חדשות: בינה מלאכותית מזניקה מחקרים קדימה

מחקר חדש מצביע על כך שבינה מלאכותית לא רק מייעלת את עבודת המדענים, אלא גם משנה את פני המחקר המדעי. התוצאות: זינוק בתגליות, פטנטים וחומרים חדשים – אך גם אתגרים
הרעבת הסרטן באמצעות מניעת סוכר. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

פריצת דרך בטיפול בסרטן המוח: הרעבת תאים סרטניים גורמת להם לשרוף את עצמם

הסיגריות האלקטרוניות בטעמי פירות מסוכנות. עלולות לגרום לסרטן ריאות ולמחלות נוספות. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

מחקר חדש ב-PNAS חושף כי סיגריות אלקטרוניות בטעמי פירות פוגעות במערכת החיסונית של הריאות

האגודה למלחמה בסרטן: "הסיבה לשימוש בטעמים מתוקים היא ניסיון להכניס בני נוער למעגל המשתמשים. חייבים לאסור מיידית את המכירה שלהם"
אתיקה של בינה מלאכותית. המחשה: depositphotos.com

מפת הסכנות של הבינה המלאכותית

אין ספק שפריצות הדרך הטכנולוגיות החדשות ישנו את פני המחקר המדעי. מאמר חדש מצביע על שלושה כשלים שחשוב להיזהר מהם
החלבון בטא עמילואיד. איור: depositphotos.com

פריצת דרך: הקפאת התקדמות מחלת האלצהיימר על-ידי עצירת סיבי עמילואיד

חוקרים מיפן גילו דרך לעצור את התפתחות סיבי העמילואיד β, הקשורים למחלת האלצהיימר, באמצעות נוגדן המאפשר לעצור או לעכב את התפתחות הסיבים. פריצת דרך זו עשויה לסייע בפיתוח טיפולים חדשים
סקירות הדמיה רפואית צבעוניות של מבנים אנטומיים עם סימטריה בבילטרלית.

ריפוי גנטי במתכון משופר

טיפול חדשני במחלת גושה מראה תוצאות מבטיחות בעכברים ומעניק תקווה לחולים אחרי עשרות שנות מחקר
איור של האנטומיה של השמש. קרדיט: ESA–S.Poletti

כשהשמש לא מתנהגת בהתאם: פערי הזמנים המסתוריים בהתפרצויות הסולריות מאתגרים את המדענים

חוקרים זיהו פערי זמן משמעותיים בפליטות בהתפרצויות סולריות שמאתגרים את הדיוק של המודל הנוכחי של ההתפרצויות הסולריות, ומצביעים על מנגנוני העברת אנרגיה חליפיים אפשריים
נדנדת האקלים. האיור הוכן באמצעות DALEE ואין לראות בו תמונה מדעית

רכבת ההרים האקלימית המונעת על-ידי CO2: מסע בן 485 מיליון שנים

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science פירט את התנודות בטמפרטורת כדור הארץ ב-485 מיליון השנים האחרונות, והדגיש את הקשר המשמעותי בין טמפרטורת כדור הארץ לרמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה
הנחיית טילים על ידי יונים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE

מחקרים על טילים מונחים בעזרת יונים ויכולות השחייה של דגים מתים בין הזוכים בפרסי איג נובל

הטקס השנתי ה-34 של פרסי איג נובל, שהתקיים פחות מחודש לפני הכרזת פרסי נובל האמיתיים, נערך במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ואורגן על-ידי האתר של מגזין Annals of Improbable Research במטרה
המחשה: depositphotos.com

הביצית המופרית ומלחמתה בפטריארכיה

אם שאלתם את עצמכם מדוע אנחנו יורשים את המיטוכונדריה רק מהאם, התשובה היא - הביצית היא זו שמשמידה את המיטוכונדריה של האב זמן קצר מאוד אחרי ההפריה
ליבת כדור הארץ החלה להאט את מהירותה סביב שנת 2010, ונעה לאט יותר מפני השטח של כדור הארץ. קרדיט: USC

האם ליבת כדור הארץ מאבדת מהירות?

החוקרים אספו וניתחו נתוני סיסמיקה שתועדו סביב איי סנדוויץ' הדרומיים מ-121 רעידות אדמה חוזרות שהתרחשו בין 1991 ל-2023. הם גם השתמשו בנתונים מניסויים גרעיניים סובייטיים כפולים בין השנים 1971 ו-1974,
התרשמות אמן של הצפיפות של WASP-193b בהשוואה לצמר גפן מתוק. קרדיט: University of Liege

אסטרונומים גילו "תעלומה קוסמית" מוזרה – כוכב לכת ענק אוורירי כמו צמר גפן מתוק

WASP-193b, כוכב לכת ענק עם צפיפות נמוכה באופן חריג שמקיף כוכב רחוק הדומה לשמש. הוא רחוק 1,200 שנות אור בערך מכדור הארץ וגדול ב-50% מצדק, אבל פי שבעה פחות מסיבי
מאיץ ההדרונים הגדול LHC בזמן השבתה לשידרוג. צילום: CERN

מדוע מסתו של חלקיק היגס קלה יותר מהצפוי?

חוקרים בנו מודל שלפיו המסה של חלקיק היגס, שמסייע לייצר את המסה של החלקיקים היסודיים, השתנתה ביקום הקדום, ולכן היא הרבה יותר קטנה ממה שמתאר המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים
הדמיה של כור היתוך גרעיני. באדיבות General Atomics.

פריצת דרך בהיתוך גרעיני – בזכות הבינה המלאכותית

סם אלטמן השקיע באופן אישי 375 מיליון דולרים בחברה בשם הליון המנסה לפתח כור היתוך גרעיני. עד כה משימה זו לא צלחה, אבל כעת הבינה המלאכותית עשויה לשפר את התכנון,