גשושית השמש פארקר של נאס"א יוצרת היסטוריה במעבר הקרוב ביותר לשמש

גשושית השמש פארקר הגיעה למרחק של 6.1 מיליון ק"מ בלבד מפני השמש, במהירות שיא של 690,000 קמ"ש, במבצע פורץ דרך לשיפור הבנתנו את הכוכב שלנו

גשושית השמש פארקר מתקרבת לשמש. איור: נאס"א
גשושית השמש פארקר מתקרבת לשמש. איור: נאס"א

ב-24 בדצמבר 2024 הגיעה גשושית השמש פארקר של נאס"א לנקודת המעבר הקרובה ביותר לשמש בהיסטוריה האנושית. הגשושית התקרבה למרחק של 6.1 מיליון קילומטרים בלבד מפני השמש, במהירות מרהיבה של 690,000 קמ"ש — מה שהופך אותה לעצם האנושי המהיר ביותר שנבנה אי פעם.

יומיים לאחר מכן, ב-26 בדצמבר, התקבל אות אישור במרכז הבקרה של נאס"א, המאשר כי הגשושית שרדה את המפגש ההיסטורי עם השמש ופועלת באופן תקין.

"להגיע כל כך קרוב לשמש הוא רגע היסטורי במשלחת הראשונה של האנושות לכוכב," אמרה ניקי פוקס, מנהלת חטיבת המדע בנאס"א. "על ידי מחקר השמש מקרוב, נוכל להבין טוב יותר את השפעותיה על מערכת השמש שלנו, הטכנולוגיה שלנו בכדור הארץ ובחלל, ואפילו ללמוד על פעולתם של כוכבים ברחבי היקום לצורך חיפוש עולמות ראויים למחיה."

הכנות והישגים

גשושית השמש פארקר, שהושקה ב-2018, השלימה שבעה מעברים סמוכים לוונוס כדי להתקרב בהדרגה לשמש. המעבר האחרון ליד ונוס התרחש בנובמבר 2024, והוא הביא את הגשושית למסלול אופטימלי המאפשר לה לשמור על מרחק אידיאלי מהשמש בכל שלושה חודשים.

"גשושית השמש פארקר מתמודדת עם אחד מהסביבות הקיצוניות ביותר בחלל ועולה על כל הציפיות," אמר נור ראואפי, מדען הפרויקט במעבדת הפיזיקה היישומית של ג'ונס הופקינס.

המגן התרמי של הגשושית, העשוי מקצף פחמן, נועד להגן עליה מהחום הקיצוני בעטרת השמש, שם הטמפרטורות יכולות להגיע למעל מיליון מעלות פרנהייט. למרות זאת, המגן מגיע לטמפרטורה של כ-980 מעלות צלזיוס בלבד, בזמן שהמכשירים בגשושית נשארים בטמפרטורת חדר.

תגליות וחזון לעתיד

גשושית השמש פארקר מאפשרת למדענים לחקור את החימום המסתורי של עטרת השמש, את מקורות הרוח הסולארית, ואת האצת חלקיקים אנרגטיים למהירויות גבוהות.

"המידע שנאסף מספק נקודת מבט חדשה על תהליכים בעטרת השמש," אמרה קלי קורק, פיזיקאית הליוספירית בנאס"א.

עד כה, תגליות קודמות של הגשושית כללו ממצאים מפתיעים כמו מבנה קוצני ולא אחיד של עטרת השמש, ומקורם של מבנים ייחודיים ברוח השמש, המכונים "סוויצ'בקים", הנוצרים בשכבת הפוטוספרה של השמש.

במעברים הבאים, המתוכננים למרץ וליוני 2025, תמשיך הגשושית לחשוף מידע חדש ופורץ דרך על השמש.

לידיעה באתר נאס"א

עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. הרבה פרטים בכתבה לא מתורגמים נכון ואולי מיתוך אי הבנת הנושא. הערבוב של שיטות מדידת טמפרטורה מבלבלות את הקורא.
    הטמפטורה במרחק 6 מליון ק"מ תלויה בסוג המגן המבודד שנמצא על הלווין פארקר. למשל אם נשים מראה, הטמפרטור תגיע לכ 600 מעלות צלזיוס בלבד ולא מליונים . המגן מבודד את מכשירי הלווין לתחום של 40 מעלות צלזיוס .

  2. הצעות הגהה:
    1) "אח(ת) מהסביבות הקיצוניות ביותר בחלל"
    2) "פרנהייט", "צלזיוס", "טמפרטורת חדר" – כדאי להשתמש ביחידת מידה אחת כדי שהדברים יהיו ברורים יותר. המרה לצלזיוס: מעל מיליון מעלות פרנהייט זה מעל חצי מיליון מעלות צלזיוס; טמפרטורת (ה)חדר זה 25 מעלות צלזיוס.
    וסתם שאלת הבהרה: "המגן מגיע לטמפרטורה של כ-980 מעלות צלזיוס" – בצד הפנימי או בצד החיצוני שלו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.