סיקור מקיף

גשושית השמש פארקר טסה דרך האטמוספרה החיצונית של השמש בפעם הראשונה

קשה מאוד ללחוך את השמש אבל התמורה לסיכון היא ידע רב על הכוכב המשפיע על חיינו

התרשמות אמן של גשושית השמש פארקר מתקרבת אל המשטח הקריטי של אלפוון (Alfvén), שמסמן את סוף אטמוספירת השמש ותחילת רוח השמש. הכניסה של גשושית השמש פארקר לתוך האזור הזה באפריל 2021 משמעה שהחללית "נגעה בשמש" בפעם הראשונה.  קרדיט: NASA/Johns Hopkins  APL/Ben Smith
התרשמות אמן של גשושית השמש פארקר מתקרבת אל המשטח הקריטי של אלפוון (Alfvén), שמסמן את סוף אטמוספירת השמש ותחילת רוח השמש. הכניסה של גשושית השמש פארקר לתוך האזור הזה באפריל 2021 משמעה שהחללית “נגעה בשמש” בפעם הראשונה.  קרדיט: NASA/Johns Hopkins  APL/Ben Smith

בפעם הראשונה אי פעם, חללית טסה דרך האטמוספרה החיצונית של השמש. גשושית השמש פארקר עברה דרך החלק החיצוני של עטרת השמש באפריל 2021, ועברה ישירות דרך זרימות של פלסמת שמש.

ודרך אגב… יש וידאו של מה שהחללית “ראתה”. 

הסרט הזה מראה נתונים מהמכשיר WISPR של החללית שהוא מצלמת שדה רחב, במהלך עוד מעבר באוגוסט 2021. חלקיקים  ואבק שמש נראים זורמים על פני החללית, והאסטרונום קרל בטאמס אישר שעצמים אחרים שנראים בסרט הם כוכב חמה, נוגה, שביל החלב (המבנה האנכי הגדול שנראה בסרט, שהוא מדהים/מזעזע כשמבינים את זה) ואחר כך שבתאי, הארץ וצדק.

הנתונים הראשונים של חציית גבול העטרה הגיעו מהמעבר הקרוב של פארקר ב-28 באפריל 2021, במהלך היעף השמיני ליד השמש, כשהיא נעה במהירות הלא תיאמן של 142 ק”מ בשנייה. כשהייתה 18.8 רדיוסי שמש (13 מיליון ק”מ) מעל פני השמש עצמה, החללית טסה דרך החלק של העטרה שנראה בזמן ליקוי חמה.

“ההוכחה להימצאות בעטרה נמצאת בנתוני השדה המגנטי, נתוני רוח השמש, ובאופן חזותי בתמונות באור לבן”, אמר נאוור רוואפי, מדען הפרויקט של גשושית השמש פארקר, בהודעה לעיתונות מהמעבדה לפיזיקה שימושית בג’ונס הופקינס.

עטרת השמש עשויה מגזים חמים מאוד שקשורים לשמש על ידי כבידה וכוחות מגנטיים. כשהחומר הזה נדחף מהשמש על ידי החום והלחץ העולים, הוא מגיע לנקודה שבה כוחות הכבידה והשדות המגנטיים חלשים מכדי להכיל אותו.

הנקודה הזאת נקראת המשטח הקריטי של אלפוון, ועד עכשיו החוקרים לא היו בטוחים היכן בדיוק הנקודה הזאת. אבל מנתונים שפארקר שלחה, החוקרים ידעו לפי התנאים הספציפיים של השדה המגנטי והחלקיקים שהחללית חצתה את הנקודה הזאת, וסופסוף נכנסה לאטמוספירה של השמש.

“בהחלט ציפינו שבמוקדם או במאוחר ניתקל בעטרה לפחות לפרק זמן קצר”, אמר ג’סטין קספר, המחבר הראשי של מאמר חדש ב-Physical Review Letters וסגן מנהל הטכנולוגיות הראשי ב-BWX Technologies Inc “אבל מאוד מרגש שכבר הגענו לשם”.

החוקרים עדיין פועלים כדי להבין את הנתונים, ופתרו כמה רמזים לגבי כמה עיקולים מוזרים בצורת S בקווי השדה המגנטי של רוח השמש, שנראה שהם ממקמים חלקיקים טעונים במסלול זיגזג כשהם בורחים מהשמש. הם גם מקווים לפתור מסתורין שמשי רב שנים לגבי האופן שבו העטרה מחוממת למיליוני מעלות, חם יותר מהשמש עצמה.

האמירה שגשושית השמש פארקר “נגעה בשמש” היא אולי קצת מוגזמת, אבל מאז החללית התקרבה יותר לשמש כשהיא נעה במסלול לולייני שנעשה יותר ויותר צר. המעבר הקרוב ביותר האחרון של פארקר היה ב-21 בנובמבר, כחלק מההקפה העשירית של השמש, כשעברה 8.5 מיליון ק”מ בלבד מפני השמש. הנתונים מהמעבר הזה יישלחו לארץ החל מ-23 בדצמבר.

לידיעה ביוניברס טודיי

עוד בנושא באתר הידען:

4 תגובות

  1. לעולם לא נעבור את הרקיע !!!
    העולם עגול .
    תתחילו לתעורר, עובדים עלינו בעיניים.
    חפשו באינטרנט:
    מתן גורדיש
    Odd TV
    Eric duby

  2. הסרטון הזה לא מוכיח כלום.. נראה לכם שמישהו יצליח לעבור את האטמוספירה של כדור הארץ?? כל תחנות החלל והלווינים נמצאים בתוך האטמוספירה של כדור הארץ לא מעבר לזה. ואף אחד לא הגיע לירח חוץ מסטאר טריק 😂. שלא יאכילו אותכם סרטים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.