האם בנוגה התקיימו בעבר חיים?

החללית ונוס אקספרס של סוכנות החלל האירופית גילתה תוואים של אוקיאנוסים שכיסו בעבר את כוכב הלכת

מצלמת הניטור של החללית ונוס אקספרס בתחום האולטרה סגול (0.365 מיקרומטרים) ממרחק של כ-30 אלף קילומטרים. צילום: סוכנות החלל האירופי
מצלמת הניטור של החללית ונוס אקספרס בתחום האולטרה סגול (0.365 מיקרומטרים) ממרחק של כ-30 אלף קילומטרים. צילום: סוכנות החלל האירופי

וונוס אקספרס, גשושית החלל של סוכנות החלל האירופית עוזרת למדענים לחקור האם בנוגה היו פעם אוקיינוסים. אם כן, יכול להיות שבתחילת היווצרותה איכלסו את הפלנטה צמחים דומים לאלו שנמצאים כיום על פני כדה"א.

נכון לימינו, כדוה"א ונוגה שונים לחלוטין. כדה"א מלא בצמחים, בעלי חיים ואוקיינוסים, בעוד שבנוגה פני הפלנטה שוממים, יבשים וחמים מדי לישוב.

למרות זאת, שתי הפלנטות חולקות מאפיינים דומים. הן כמעט זהות מבחינת הגודל, וכעת הודות לוונוס אקספרס המדענים מגלים קווי דימיון נוספים.

"ההרכב הבסיסי של נוגה וארץ דומים מאוד", אומר האקן סוודהם, מדען בפרויקט וונוס אקספרס. מידת הדמיון תהיה נושא מרכזי בוועידה בנושא שתתקיים השבוע בצרפת. הבדל אחד ניכר לעין: בנוגה יש מעט מים. אם היינו פורסים את כל האוקיינוסים באופן שווה על פני כדה"א, זה היה יוצר שכבה בעומק 3 ק"מ. ואם היינו מעבים את כל המים הנמצאים באטמוספרת נוגה ופורסים אותם על פני הכוכב, היתה נוצרת שכבה בעומק של 3 ס"מ בלבד.

אך לפני מיליארדי שנים, נוגה ככל הנראה הייתה פלנטה רוויה במים. גשושית וונוס אקספרס אישרה שהפלנטה איבדה כמויות גדולות של מים שהתאדו לחלל.

זה קרה בגלל שקרינה אולטרא-סגולה מהשמש הפגיזה את אטמוספירת הכוכב ופירקה את מולקולות המים לאטומים: שני אטומי מימן ואטום אחד של חמצן, ואלו ברחו לחלל.

ונוס אקספרס מדדה את רמת הבריחה של האטומים ואישרה שבאופן גס כמות המימן שברחה כפולה מכמות החמצן. לכן המדענים מאמינים שמים הם מקורם של האטומים הבורחים. נוסף לכך, ניתן לראות שצורה "כבדה" יותר של מימן, המכונה דאוטריום, מועשר ברמות הגבוהות יותר של אטמוספירת נוגה, כי למימן הכבד קשה יותר לברוח מאחיזתו של הכוכב.

"כל הנתונים מצביעים על כך שהמקור של אטומי המימן והחמצן הוא מכמויות גדולות של מים בעברה של נוגה", אומר קולין ווילסון, מאוניברסיטת אוקספורד. אך זה לאו דווקא אומר שהיו אוקיינוסים על פני הכוכב.

אריק צ'אספיאר, מאוניברסיטת פריז בצרפת פיתח מודל ממוחשב שרומז על כך שבעבר היו כמויות גדולות של מים באטמוספירה, ושהם התקיימו רק בהיסטוריה הקדומה ביותר של הכוכב, כאשר פני השטח היו נוזליים. כשמולקולות המים התפרקו ע"י קרני השמש וברחו לחלל, הירידה הדרמטית בטמפרטורה כתוצאה מכך, ככל הנראה גרמה להתמצקות הקרקע, ולכן כיום אין שם אוקיינוסים.

למרות שבחינת התיאוריה היא דבר קשה, היא מהווה שאלת מפתח. אם בנוגה באמת היו פעם מים על פני הקרקע, יכול להיות שהתקיימו שם חיים פרימיטיביים.

המודל של צ'אספיאר לא כולל את האפשרות שכוכבי שביט שהתנגשו בכוכב הביאו מים נוספים אל הפלנטה לאחר התמצקות פני הקרקע, דבר שיכול היה ליצור מקורות מים עומדים, בהם החיים יכלו להתפתח.

ישנן הרבה שאלות פתוחות. "דרושים מודלים נרחבים יותר של מערכת אוקיינוס-אטמוספירה-קרקע, וכן מודלים של היווצרותם, על מנת שנוכל להבין את ההתפתחות של נוגה בשלב הראשוני בחייה", אומר צ'אספיאר.

ההודעה לעיתונות

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. יכול להיות שעל נוגה באמת היו חיים והם נכחדו,יש אומרים שהאטמוספירה של נוגה מזכירה את אפקט החממה של כדור הארץ,אבל בצורה מתקדמת הרבה יותר,שום דבר כעת לא יכול לשרוד שם,אולי חיידקים או דובי טחב (שידועים בשרידותם הגבוהה ואף אמידים לוואקום שבחלל),נוגה הוא הגהנום כנראה!!! אולי ימצאו שם את השטן ביום מין הימים וזה מה שבערך ישרוד שם!!! או שזה יהיה יותר מידי אפילו בשבילו!!! מאדים הוא עולם פוטנציאלי ואפשר להפכו לפלנטה דמויית ארץ,אך לגבי נוגה זה מאוחר מידי!!!

  2. את מי זה מעניין?? אנחנו נוכל להשתמש בכוכב הזה עכשיו? ברור שלא בגלל כמה שהוא קרוב לשמש.
    בשביל ממצאים? בשביל לדעת על ההיסטוריה של הכוכב? לפעמים באמת שעדיף להשקיע כסף ומאמץ לדברים פרקטים כמו מאדים מאשר מחקר שרק יעזור לנו ללמוד קצת היסטוריה.

  3. בטוח היו שם גויים – 'ויעשו הרע בעיני אלוהים' ואז אלוהים שינה מיקומם לקרבת השמש (מקום שני!!) והחברה ניצלו ב-400 מעלות צלזיוס!!!!…נו -באמת היו שם אוקיינוסים מאמונייה???. איזה ייצור חי/צומח יכול להתקיים ברמת קרינה/טמפ'. על כוכב נוגה??….הסיפור מזכיר את 'תעלות המאדים' שהאסטרונומים 'ראו' החל מהמאה ה-17 !….לפי 'הפנטזייה האירופאית' כניראה שיש משהו בכותרת הספר "גברים מנוגה ,נשים ממאדים" (או הפוך…). נ.ב.:איצטגנינים קיימים כניראה גם במאה ה-21 !!

  4. משהו לא מסתדר לי
    אם המים התפרקו למימן וחמצן היה צריך להיות לנו הרבה חמצן ואוזון באטמוספרה, כי מה שקבע את הבריחה הוא גודל האטום אבל חמצן 16 מים 18 הם כמעט באותו משקל מולקולרי ומולקולת חמצן 32 ואוזון 48 הן הרבה יותר כבדות ממים אז איפה כל אלה?
    אם נשאר מעט דויטריום (2) ואולי טריטיום(3) היה ודאי צריך למצוא חמצן ואוזון.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  5. מענין מאוד.
    מדוע משתמשים דווקא ב 365 ננומטר? מה זה אמור לזהות בדיוק?

    נ.ב.
    das ist krank

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן