סיקור מקיף

רעב דו-קוטבי

תקופות בצורת גורמים לתושבי אזורים נרחבים באפריקה להיות נתונים לתנאי רעב קיצוני. התחממות כדור הארץ גרמה להקצנת תופעה שקודם היתה שולית המכונה דו-הקוטביות של האוקיאנוס ההודי

חבל הסאהל על מפת אפריקה. מתוך ויקיפדיה
חבל הסאהל על מפת אפריקה. מתוך ויקיפדיה

 

הרעב באפריקה מגיע לממדים של אסון. הרעב מכה גם במדינה החדשה דרום-סודן בה איחור הגשמים משולב עם מלחמה. תקופות בצורת גורמים לתושבי אזורים נרחבים להיות נתונים לתנאי רעב קיצוני.
מחוזות שלמים בצפון קניה, סומליה, אתיופיה , אזורים בזימבבואה, בזמביה ובדרום אפריקה הוכרזו כמוכי רעב. האיחור בגשמים מיוחס להתחממות העולמית אבל מסתבר שיש גורם נוסף שעד לא מזמן היה עלום ולא ידוע.

בשנת 1990 גילה מדען יפני את ה ״דו-הקוטביות של האוקיאנוס ההודי״ (Indian Ocean Dipole) כגורם שתורם לתקופות בצורת במזרח אפריקה, בצורת שמאיימת על חייהם של מיליוני אנשים.

הדו-קטביות מתבטאת בגוף מים חמים כמו בריכה שנודדת בין מזרח ומערב האוקיאנוס ההודי ומשפיעה על טמפרטורת האטמוספירה ועל הגשמים. הייחודיות במחזוריות זו היא הבריכה שהיא פעם חמה (חיובית) ופעם קרה (שלילית). מסתבר כי בשנים אחרונות (בגלל ההתחממות העולמית) ההבדלים במחזוריות קיצוניים יותר.

דו-קטביות שלילית (קרה) גורמת לירידה בכמות הגשמים השנתית במזרח אפריקה מה שתורם לתקופות בצורת ויובש, שעל פי סוכנויות של האו"ם גורמת לרעב המוני.
על פי האו"ם, יותר מ-12 מיליון אנשים בסומליה, אתיופיה, קניה ואוגנדה נמצאים במצב של ״חוסר ביטחון תזונתי חמור״ וזקוקים לעזרה .
כאשר השפעת אל-ניניו שתואר כ״הקיצוני ביותר בחמישים השנים האחרונות״ משולב במערכת האקלימית ובתוספת ה״תרומה״ של תופעת הדו-קוטביות מתקבלות שנתיים בהן נעצרו הגשמים.
זהו שילוב תנאים אקלימיים שעבור מיליוני אפריקאים הוא קטלני.

שינויי האקלים או ההתחממות העולמית, גורמים לתופעות שהיו מתונות יחסית להתבטא בקיצוניות יתר וכך השפעתה של הדו-קוטביות שעד לפני שנים מספר היתה תופעה זניחה – מתגברת ומקצינה.

בניסיונות לחפש פתרונות שימנעו את השפעות הבצורת מחפשים גידולים עמידים ליובש או ניהול נכון של שטחי מרעה, בין היתר חזרה לגידולים מסורתיים כמו: קסווה, סורגום או דוחן.גידולים שמתאימים לתנאים האפריקאים ושנדחו על ידי התירס (האמריקאי).

בנתיים קוראים בסוכנויות האו"ם לגיוס של מליוני דולרים כדי לספק מזון לרעבים ומדגישים את חומרת המצב והצורך לפעול מיידית.

בשולי הדברים מגיעים דיווחים מקניה על איכרים שכדי להציל את חיות המשק מתחלקים איתן במזון שיועד לאנשים.

פגיעתה הרעה של הבצורת לא פוסחת על חיות בר שבחיפוש אחרי מרעה ומים ״פולשות״ לשדות חקלאות. מנגד רועים חודרים עם עדריהם לשמורות וכך נוצרים חיכוכים קטלניים שפגיעתם רעה לאדם ולטבע.

כמו במקרים רבים אחרים כך גם כאן חלק מהפתרון הוא ב״מוטו״: הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. תנועת היבשות היא כזו שאפריקה נעה צפונה,והמידבר יורד דרומה בהתאם.בחוף של צפון אפריקה יותר ירוק.באוסטרליה יש מצב יותר דרמטי-היבשה מתקדמת ב7 סנטימטרים בשנה,וצריך לשנות מפות

  2. אני מתכוון לתירוץ אשר מוכרים לנו חסידי ההנדסה הגנטית (ויצרני חומרי הדברה מסוימים) : שהמטרה שלהם היא להאכיל את העולם …

  3. בכל מקרה סיפוק מצרכי מזון למדינות עניות הוא לא אידיאלי.
    זה יוצר תלות פוליטית של מדינות עניות לצרכים הבסיסיים ביותר ומעצים את חקלאי המערב לטובת חקלאי מדינות עולם שלישי שלא מצליחים להתחרות בהם.
    הפתרון הוא עידוד החקלאות בעולם השלישי – לא לספק להם מזון אלא את היכולת לגדל אותו בעצמם.

  4. השתפרה התנובה , אתה לא מביא בחשבון את כל התוצרת הלא יפה שלא נמכרת בגלל פגמיפ קוסמטיים אבל היתה יכולה להציל אנשים שמתים מרעב בעולם השלישי, והתנובה הזאת השתפרה רק בארצות המערב העשירות לטובת המדינות העשירות ולרווחת החקלאים העשירים.
    אף ילד שמת מרעב בעולם השלישי לא ניצל עד היום ולא ינצל גם בעתיד, בזכות ההנדסה הגנטית , הפיתוחים במכון הוולקני או השיפורים בחקלאות המערבית.
    וממילא גם בלי ההנדסה הגנטית חקלאות במערב מיצרת מעל ומעבר לצרכים אבל עודפי תוצרת במערב הולכים להשמדה או למאכל בעלי חיים.

  5. אבי, תבדוק לפני…..
    התנובה לדונם של רוב הגידולים עלתה בעשרות שנים האחרונות במאות ולעיתים אף באלפי אחוזים. לולא ההשבחה הזו והעמידות למחלות המצב היה באמת רע

  6. עם כל הכבוד למדע ולטכנולוגיה- כאשר כל כך הרבה אנשים גוועים מרעב שולחים חליליות למצא חיידקים על מאדים.
    כמה אוכל יכלו להצניח באפריקה בכסף הזה שעלה לשלוח את החללית למצא חיידקים על המאדים ?
    כמה מפעלי התפלת מים ומערכות השקיה יכלו להקים באפריקה בכסף הזה?
    ואיפה ההנדסה הגנטית שאמורה לייצר מזון לעולם השלישי ? הרי כשמדברים על הנדסה גנטית זאת הסיבה הראשונה שעליה מדברים ?
    בפועל כל השגי ההנדסה הגנטית מושקים היום בהשבחת תוצרת מבחינה קוסמטית וקולינרית כדי שתראה טוב ותערב לחיכם של פלצני עשירי הגורמה באירופה המערבית ותעשיר את החקלאים בעולם המערבי עוד יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן