סיקור מקיף

כיצד היה יכול להיראות עולם החי ללא האדם?

חוקרים מדנמרק מעריכים שבצפון אירופה היו יכולים להסתובב לא רק איילים דובים וזאבים אלא גם פילים, אריות ונמרים ומקומות רבים בעולם היו נראים כמו הסרנגטי. באפריקה קיים המגוון הגדול ביותר של יונקים גדולים רק בגלל תת הפיתוח שלה, קובעים החוקרים 

אבי בליזובסקי וד"ר אסף רוזנטל

עדרים של יונקים גדולים חוצים את נהר המארה בשמורת הסרנגטי. צילום: <a href="http://www.shutterstock.com/gallery-777052p1.html">AndreAnita</a>/<a href="http://www.shutterstock.com" target="_blank">Shutterstock</a>
עדרים של יונקים גדולים חוצים את נהר המארה בשמורת הסרנגטי. צילום: AndreAnita/Shutterstock

״ללא אנשים היה רוב צפונה של אירופה מאוכלס לא רק באיילים, דובים וזאבים, אלא גם בפילים, קרנפים ואפילו אריות ונמרים." כך קובעים חוקרים שבחנו את המגוון הביולוגי של היונקים הגדולים ברחבי העולם ובנו מפה המתארת את תפוצתם המשוערת ללא הפיתוח האנושי.

במחקר שהתפרסם ב-21 באוגוסט בכתב העת סיינס כותב פרופ' יינס כריסטיאן סוונינג (Svenning מאוניברסיטת ארהוס בדנמרק" ״ללא אנשים היה כל העולם נראה כמו הסרנגטי״. הוא מוסיף כי "הסיבה לכך שהמגוון הגדול ביותר של יונקים גדולים מצוי באפריקה היא בגלל (תת) פעילות האנושית ״ולא בגלל סיבות אקלימיות או סביבתיות"

החוקרים הראו כי הכחדת היונקים הגדולים בסוף תקופת הקרח האחרונה התרחשה בעיקר בגלל התרחבות הנוכחות האנושית בעולם כולו. בהמשך בדקו החוקרים מה היתה התפוצה של מגוון מיני היונקים הגדולים בעולם ללא ההשפעה הקיצונית של האוכלוסיה האנושית, לפי דפוסי תפוצת המינים היום ותוך התאמה לסביבה הטבעית, ולביו-גיאוגרפיה.

כך לדוגמה כיום יש מגוון רב יותר של מינים באזורים הרריים. עד היום המדענים התייחסו לכך כאל תוצאה של ההבדל בתנאים הסביבתיים בין ההרים והעמקים שגרמו להבדל בין בעלי החיים בשתי הסביבות הסמוכות, אלא שלפי המפה מסתבר כי הגורם הסביבתי הוא גורם משני להבדל בתפוצה. הסיבה העיקרית להבדל נובעת מכך שהסביבה ההררית מספקת מקלט מפני פעילויות אנושיות שפוגעת בסביבה, כגון ציד או חקלאות.

 המגוון הטבעי של מיני היונקים הגדולים מתואר כפי שהיה יכול להיות אלמלא השפעת האדם המודרני (הומו סאפיינס). הנתונים מראים את השונות במספר היונקים הגדולים (45 ק"ג ומעלה) בריבוע של 100 על 100 ק"מ. המספרים בקנה המידה מתארים את מספר המינים. איור: Soren Faurby
המגוון הטבעי של מיני היונקים הגדולים מתואר כפי שהיה יכול להיות אלמלא השפעת האדם המודרני (הומו סאפיינס). הנתונים מראים את השונות במספר היונקים הגדולים (45 ק"ג ומעלה) בריבוע של 100 על 100 ק"מ. המספרים בקנה המידה מתארים את מספר המינים. איור: Soren Faurby

כדוגמה מביאים החוקרים את הדוב החום החי כיום רק באזורים הרריים באירופה לאחר שהושמד בכל האזורים הנגישים והצפופים. המפה שיצרו ממחישה עד כמה עניים היום אזורים שהיו עשירים במגוון החיות בעבר הלא רחוק ובעיקר אירופה וצפון אמריקה.

כאשר בודקים את מפת תיירות הטבע אפשר לראות כי רוב מסעות הספארי מופנים לאפריקה, שכן אפריקה היא המקלט האחרון בו עדיין יש מגוון גדול של יונקים בשל פעילות אנושית מועטה שטרם מחקה את היונקים הגדולים (עדיין, כי הציידים ממשיכים בפעילותם, למרות כל הנסיונות לעצור אותם).

אחת הסיבות לתת הפיתוח של אפריקה הוא היותה של האוכלוסיה האנושית ביבשת נתונה ללחץ מתמיד של מזיקים ומחלות שמנע התפוצצות אוכלוסייה. מכיוון שמוצאו של האדם מאפריקה, הרי אותו לחץ איפשר הסתגלות אבולוציונית של בעלי החיים לסביבה שבה ישנה נוכחות אנושית דלילה.

הבנה טובה יותר תסייע לשמירת הטבע

סדרות הנתונים מהם נבנו מפות התפוצה של כל אחד מהיונקים הגדולים יהיו זמינים לכל החוקרים שירצו לנתח את התבניות הטבעיות שת תפוצת המינים ואת שילובם של המינים בכל רחבי העולם. לפיכך היא תוכל לספק הבנה טובה יותר של גורמים טבעיים הקובעים את המגוון הביולוגי באיזור ספציפי.
החוקרים אומרים שהמחקר עשוי לשמש כקו בסיס חשוב לכל פרויקט שיקום ושימור.

עטיפת הספר "לאחר האדם"

המחקר הזה מזכיר במידת מה ספר מלא איורים בשם "לאחר האדם" – זואולוגיה של העתיד מאת דוגאל דיקסון (תרגום ד"ר נעמי כרמל, הוצאת ספרית מעריב, 1984).   במבוא לספר כותב הזואולוג והסופר דסמונד מוריס: "במקום להמציא אבולוציה מקבילה המתחוללת כאילו בעולם אחר, קיבל דיקסון על עצמו את המשימה המרתקת של חיזוי אבולוציה עתידית על כוכב הלכת שלנו, מתוך הסתמכות של ממש על המינים הקיימים כיום."

דיקסון קופץ בזמן 50 מיליון שנה קדימה, והוא צופה כיצד ייראו החיים בכל איזורי האקלים ובנישות האקולוגיות העיקריות, בהתבסס על בעלי החיים של ימינו, שעברו אבולוציה מרשימה, אך זאת לאחר שהוא מוציא מהתהליך את בעלי החיים הדומיננטים היום, לרבות האדם. תוך כדי כך הקוראים גם משכילים בהבנת האבולוציה   –  – הגנטיקה, הברירה הטבעית הדרך בה התפתחו צורות בעלי החיים, אבולוציה מתכנסת, שרשרת המזון ועוד. על בסיס הרקע הנוכחי, הוא מפליג קדימה ומעריך אילו בעלי חיים יסתובבו בעולם שהוא דומה אך שונה (בעיקר בשל נדידת היבשות).

החלק המעניין והחשוב בספר אלו האיורים הרבים המתארים בעלי חיים החיים בנישה סביבתית ספציפית. כך לדוגמה הוא משער שהטורפים לא יהיו צאצאיהם של הטורפים של ימינו – האריה, הנמר, הדב אלא דווקא צאציהם של המכרסמים – באזורים הממוזגים, וכן של בעלי חיים שהם כיום אוכלי עשב.

איור מתוך הספר "לאחר האדם" מאת דוגאל דיקסון, הוצ' ספרית מעריב, 1984

תקציר המאמר המדעי
למאמר ב-Eurekalert

עוד בנושא באתר הידען: 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. זה ידוע שבני האדם הורסים את כדור הארץ.
    כל התרופות והטכנולוגיה כן עוזרת ואפילו מאריכה את החיים שלנו, אבל עובדה שיש חור באוזון. תמיד חשבתי שבני האדם פשוט הורסים את כדור הארץ.
    גם תמיד חלמתי לגור בכפר אקולוגי. לפי מה שהבנתי, אין כפר כזה במדינה. לא בסדר

  2. אם יש לחיות סיכוי לשרוד זה רק בזכותנו.
    אם יבוא מטאור, או משהו אחר שירצה להשמיד אותנו, אנחנו התקווה היחידה שלהם.

  3. בהמשך לתגובות של אסף ואיתן אני מסכים שטבעי הוא עניין סמנטי אך טענתכם העיקרית שאיני מסכים לה היא שהשינוי שהחברה התעשייתית שלנו גורמת לסביבה בסופו של דבר תפגע בנו למרות התועלת הרבה שהיא מביא לנו כעט ובמאתיים השנים האחרונות בכלל וזאת בגלל שאין לנו מנגנונים שייעצרו אותנו מלהרוס את עצמנו יחד עם הסביבה, טענתכם שגויה כי יש לנו מנגנונים כאלה והם המנגנונים הכלכלים שהתגלו על ידי ענף מדעי ומחקרי שכלל לא מוזכר באתר הזה באופן תמוה למדי וזה כמובן ענף הכלכלה שחוקר איך המנגנונים הכלכלים מחלקים את המשאבים שבצמצום שיש להם שימושים חלופיים בצורה היעילה ביותר כדי לצמצם את החסר והמחסור ולהגדיל את הרווחה האנושית, הסביבה היא אחד המשאבים החשובים ביותר יחד אם ידע טכנולוגי והון שניהולם הנכון על ידי מנגנונים אלו מגדיל את הרווחה החומרית של האנושות במאות השנים האחרונות אך הסביבה בניגוד לשניים האחרים היא סחירה הרבה פחות דבר שמקשה על המנגנונים של השוק לפעול עליה ייטיבו הממשלות לעשות ויפריטו כל חלקת אדמה מים ואוויר כולל כל החיות היושבות בהן כדי שאפשר יהיה לסחור בהן או אז מנגנוני כלכלת השוק יפעלו עליהם ויחלקו אותם בצורה שתעלה את רווחת בני האדם בצורה המקסימלית ביותר,חלקת סביבה שתטיב עם האדם תשיאר בעוד כזאת שמזיקה תעלם, הסביבה והאדם אנים צריכים להיות פרודים על האדם לספוג את הסביבה ה"הטבעית" ולהפוך אותה לעוד חלק במערכת השוק שמגדילה את רווחתו.

  4. המצונזר
    ומי שמוביל אצלהם את הטקטיקה הזאת הם חוד החנית של השמאל.
    ההזויים של השמאל (בניגוד לימין) עומדים בקדמת הבמה. ונחשבים כמנהיגי השמאל… אם כאלה המנהיגים שלהם רק תחשוב איזה עדר משתרך אחריהם… (בעצם למה לנחש, רק תסתכל על התגובות של השמאלנים כאן).

  5. ל עידן היקר :
    האדם ה י ה חלק מהטבע עד תקופת האבן הקדומה ,
    החל מלפני כ 50,000 ״נפרד״ האדם מהטבע …
    במקום אחר כתבי כי :
    אחת הבעיות המרכזיות של המין האנושי היא התפתחות תכנולוגית
    שמקדימה את ה״אינסטנקטים התרבותיים״ בעשרות אלפי שנים,
    מצב שבו האינסטינקטים והתרבות אינם מסוגלים להפעיל עכבות
    שבעבר היו מונעות פעיליות שליליות…

    גם באשר לתגובתו של ״המצונזר״
    כבר נאמר כי :
    בורות אינה דגל שכדאי לנפנפו …

  6. עידן
    קודם כל, טבעי הוא עניין סמנטי למדי. אדם חולה לא יתעניין אם המחלה נגרמה עקב רעל "טבעי" או שפך תעשייתי. הוא יתעניין בתרופה למחלתו.
    להגיד שכל מעשי האדם "טבעיים" חסר משמעות כמו להגיד שכל מעשי האדם "אנושיים".
    ההגדרה לא משנה, מה שמשנה הוא שלמין האנושי יש יכולת תכנון וחשיבה לעתיד והוא משתמש בה כבר עשרות אלפי שנים במטרה להתאים את הסביבה לעצמו.
    יש עוד בע"ח שעושים זאת אולם אנחנו עושים זאת בקנה מידה גדול לאין שיעור ובכך, משנים את הסביבה לטוב ולרע.
    אורגניזמים שמייצרים חמצן כתוצר לוואי של פוטוסינטזה גרמו להכחדה המונית לפני יותר מ 2 מיליארד שנים בארוע שמכונה "שואת החמצן". הם פעלו באופן "טבעי" וגרמו להכחדה של מינים רבים (כולל עצמם). עליית ריכוז החמצן באטמוספירה הייתה מצויינת לארוגניזמים רב תאיים גדולים (כולל בני אדם) אך, אם הייתה להם וועידה, הם בטח היו מסיימים אותה בקריאה לפעול לצימצום פליטת החמצן לאטמוספירה ומציאת אמצעים "טבעיים" להפקת אנרגיה.
    הויכוח אם מה שאנחנו עושים הוא טבעי או לא די מיותר.
    בשורה התחתונה, המעשים שלנו משנים את הסביבה שאנו רגילים אליה ולאורך זמן, המעשים שלנו יכולים להשפיע על היכולת שלנו להתקיים בסביבה חדשה שאנו מייצרים.
    ל"טבעיות" של הפעולות אין קשר להשלכות של הפעולות.
    הדבר היחיד שנובע מהתייחסות לפעולות האדם כטבעיות הוא הורדת האחריות מאנשים שלא רוצים בה.

  7. הבעיה העיקרית בכתבה הזאת ובכל ה"תאוריה" מאחוריה היא החשיבה שהאדם אינו חלק מהטבע שההשפעות שלנו החברה התעשייתית שלנו והטכנולוגיה שלנו הם לא טבעים מה שלדעתי לא הגיוני בעליל האדם הוא חלק מהטבע וכל מעשיו הם טבעים.

  8. דורון שאלה שאלה לגיטימית וקיבל את דעתי בעניין.
    מצונזר הוא טרול שנכנס לאתר מדעי על מנת להתלונן על "השמאלנים".
    במקום להיכנס לדיון פוליטי דימיוני, עדיף להתעלם ממנו. מסתבר שזה יכול לעבוד..

  9. איזה ניסיון נואל של החכם המצונזר לטפול על השמאל הפוליטי אשמה שבינה לבין השמאל אין שום קשר, ע״י שימוש במילה שמאפיינת באופן מוחלט את הימין ורק את הימין שממש חותר לחסל את הציונות בכך שהוא מקדם את האג׳נדה של החמאס (מחבלים בלשונו של החכם), דהיינו מדינה אחת בין הירדן ליד והפיכתנו למיעוט בים המחבלים (שוב, לפי החכם).
    פתטי

  10. משיח, הכוונה היא לאוטופיה דמיונית. כמו כל הרעיונות והאידיאולוגיות ההזויים והאוטופיים השמאלניים. אכן,למשל קומוניזם וכן שלום עם מחבלים וכו'…

  11. אמונה משיחית, בין אם הכוונה למשיח בן דוד, ישוע בן דוד, המהדי או כל אמונה ב chosen one שעתיד להגיע, על פי הנבואה, ולהציל את העולם מרוע, מעודדת התנערות מאחריות, אמונה בדמות כוחנית שתיקח מהמאמינים את עול קבלת החלטות ואחריות על מעשיהם והיא בעצם נסיגה למצב ילדותי בו דמות הורה מגינה ומחליטה בשביל המאמין.
    שמאל משיחי זה שילוב מילים שעוד לא יצא לי לשמוע. אולי הכוונה לאמונה עיוורת בשמש העמים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן