אובדן קרח פתאומי גם באנטרקטיקה

קבוצת מדענים, בראשותו חוקרים מאוניברסיטת בריסטול שבבריטניה מדווחת כי נצפתה עלייה פתאומית באובדן הקרח באזור באנטארקטיקה שנחשב בעבר יציב. המחקר התפרסם ב-21 במאי בכתב העת סיינס. הם מייחסים זאת להשפעת התחממות האוקיאנוסים והתדלדלות שכבת האוזון

אנטארקטיקה: המים החמים חותרים מתחת לקרחונים. צילום: shutterstock
אנטארקטיקה: המים החמים חותרים מתחת לקרחונים. צילום: shutterstock

קבוצת מדענים, בראשותו חוקרים מאוניברסיטת בריסטול שבבריטניה מדווחת כי נצפתה עלייה פתאומית באובדן הקרח באזור באנטארקטיקה שנחשב בעבר יציב. המחקר התפרסם ב-21 במאי בכתב העת סיינס.
באמצעות מדידות של הגובה של מדף הקרח באנטרקטיקה באמצעות לוויינים גילו החוקרים כי דרום חצי האי האנטרקטי לא הראה סימנים של שינוי עד שנת 2009. בסביבות 2009 החלו קרחונים רבים לשפוך קרח לתוך האוקיאנוס בקצב כמעט קבוע של 60 קילומטר מעוקב, או כ – 55 טריליון ליטרים של מים, בכל שנה בשטח שאורכו כ-750 קילוטרים.
הדבר הופך את האזור לתורם השני בגודלו באנטארקטיקה לעליית פני הים. הם גם מוסיפים כי אובדן הקרח לא מראה סימנים של דעיכה.
ד"ר ברט ווטרס, עמית מארי קירי באוניברסיטת בריסטול, שהוביל את המחקר אמר: "נכון להיום, הקרחונים הוסיפו בערך 300 קילומטר מעוקבים של מים לים – שווה ערך לנפחם של של כמעט 350,000 מבני האמפייר סטייט בילדינג יחד.

השינויים נצפו באמצעות הלווין CryoSat-2 של סוכנות החלל האירופית המתמקד בחישה מרחוק של קרח. מגובה של כ-700 ק"מ, הלווין שולח פעימת מכ"ם לכדור הארץ אשר פוגעת בשכבת הקרח ומוחזרת ללויין. מדידת הזמן שלוקח לפעימה לחזור מאפשרת לקבוע בדיוק רב את גובה משטח הקרח. באמצעות ניתוח נתונים שהתפרסו על פני כחמש שנים, החוקרים מצאו כי משטח הקרח של חלק מהקרחונים יורד כעת בכ 4 מטרים בכל שנה. אובדן הקרח באזור כל כך גדול עד שהוא גורם לשינויים קטנים בשדה המשיכה של כדור הארץ, שיכולים להימדד על ידי לווין אחר – גרייס.
"העובדה שכל כך הרבה קרחונים באזור כל כך גדול התחילו פתאום לאבד קרח באה לנו בהפתעה," אומר ד"ר ווטרס. "הדבר מראה תגובה מהירה של משטח הקרח לשינוי, שהשתנה לחלוטין בתוך שנים ספורות."
ניתוח מודל האקלים של אנטארקטיקה המראה כי השינוי הפתאומי לא יכול להיות מוסבר על ידי שינויים בשלג או בטמפרטורת אוויר. במקום זאת, החוקרים מייחסים את אובדן הקרח המהיר להתחממות האוקיאנוסים.

רבים מהקרחונים באזור מזינים מדפי קרח הצפים על פני המים. הם פועלים כמו משענת לקרח המונח על סלע היבשה, בשל האטת זרימת הקרחונים לתוך האוקיאנוס, הפכו הרוחות המערביות המקיפות אנטארקטיקה לחזקות יותר בעשורים האחרונים, בתגובה להתחממות האקלים ודלדול שכבת האוזון. הרוחות חזקות דוחפות את המים אל האוקיאנוס הדרומי והם מציפים את הקרחונים הימיים ומדפי הקרח שוקעים.
מדפי קרח באזור איבדו כמעט חמישית מהעובי שלהם בעשרים השנים האחרונות, וכך הפחיתו את כוח ההתנגדות של הקרחונים. הדאגה העיקרית היא מכך שהחלק גדול מהקרח בדרום חצי האי האנטארקטי מעוגן בסלע מתחת לפני הים, משמעות דבר היא שגם אם הקרחונים יסגו, המים החמים ירדפו אחריהם לתוך היבשה וימיסו אותם עוד יותר.

לדברי ד"ר ווטרס: "נראה כי מתישהו בסביבות 2009, התדלדלות מדף ההקרח והמסת הקרחונים התת קרקעית עברו סף קריטי שגרם לאובדן הקרח הפתאומי. עם זאת, בהשוואה לאזורים אחרים באנטארקטיקה, דרום חצי האי לא נחקר באופן אירוני כיוון שלא הראה שינוי בעבר.
"כדי לאתר את הסיבה לשינויים, אנו נדרשים לאסוף יותר נתונים ולהכיר בפירטו רב יותר את הגיאומטריה של מדפי הקרח המקומיים, את טופוגרפית קרקעית אוקיינוס, ואת עובי שכבת קרח וזרימת קרחון. נתונים אלה חשובים כדי לדעת עד מתי תימשך ההתדלדלות."

למאמר המדעי

להודעה של החוקרים

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. ניתן להפוך בקלות את התטפעה ע"י שחרור גופרית לאטמוספירה

  2. ספקני

    בבקשה, אתה מוזמן להשקיע את כל הונך הכלכלי ברכישת נדל"ן במיאמי ביץ. אחרי שתעשה זאת, נפתח בדיון מה יהיה.

  3. לסיכום, מדובר אם כן, בהתחממות האוקיאנוסים.
    השאלות שאני מעלה הן :
    א]. האם התחממות האוקיאנוסים הנו אכן ממצא מובהק שעולה מהמדידות הישירות ?
    ב]. אם התשובה ל-א] הנה חיובית, אזי, מה הם ההסברים האפשריים לתופעה?
    האם יש קשר להתחממות האטמוספרה ולעליית ריכוז ה-CO2 באטמוספרה או
    שמה אפשריים גם הסברים אחרים ?
    למשל, פעילות געשית מוגברת במעמקי הים.
    האם מישהו מגולשי האתר הגיאופיסיקאים יוכל להשכיל אותנו?
    חן, חן.

  4. אוי ואבוי, מה יהיה ?

    אני משער שאם יש מקום בקטבים, שיש בו גידול של משטח הקרח,
    הוא לא יזכה לידיעת הציבור, כי זה לא מתאים לקונספציית "ההתחממות"…

  5. המיוחד במחקר הזה שהוא מתייחס לאזור שלא הסתכלו עליו כלל קודם. חשבו שכלום לא משתנה שם. ההמסה באזור הזה נוספת להמסות באזורים אחרים שנחקרים כל הזמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן