סיקור מקיף

הצלת חיות הבר של אפריקה חלק ב'

השחקנית הקנייתית לופיטה, מובילת המאבק העולמי כנגד הרג הפילים: ״למדתי כי פיל חי שווה מיליון דולר לכלכלה בעוד הצייד ירוויח רק אלפי דולרים״

עדרי בעלי חיים באפריקה. צילום: <a href="http://www.shutterstock.com/gallery-1566326p1.html">COLOMBO NICOLA</a>/<a href="http://www.shutterstock.com" target="_blank">Shutterstock</a>
עדרי בעלי חיים באפריקה. צילום: COLOMBO NICOLA/Shutterstock

מהאטמה גנדי אמר כי ״גדולתה של אומה נשפטת על פי יחסה לחיותיה״, אם כך הרי שארצות אפריקה נמצאות במקום גרוע שכן הסחר האכזרי בחיות בר וחלקיהן נפוץ ברבים מהשווקים, זאת למרות שדעת הקהל במערב מתחילה להתעורר.

למרות מיזמי שימור ושמירה ממשיך הרג חיות הבר באפריקה. חיות בר ואבריהן מהוות ״ענף יצוא״ מרכזי בסחר שעיקרו מנוהל ע"י ארגוני פשע שחוברים לגורמים מקומיים כדי להמשיך את העיסוק שגורם להשמדה המונית ולהכחדה של מינים רבים.

מומחים לשימור מזהירים כי ״אם לא תהיה התעוררות מהתנומה המנוונת״ תוך שני עשורים יוכחדו וייעלמו מינים רבים. על פי הערכה של ״פילים ללא גבולות״ ( Elephants Without Borders ). בתחילת המאה העשרים היו באפריקה כשלושה מיליוני פילים והיום, בגלל צייד פראי ירד מספרם לפחות מחצי מיליון.

ב 26/5/15 דיווח נציג ה״חברה לשימור חיות בר״ Wildlife Conservation Society (WCS)) כי בכל שנה נרצחים יותר משלושים אלף פילים שחטיהם נמכרים בשווקי המזרח, בעיקר בסין, אבל למוצרים הסופיים המגולפים יש שוק נרחב בארה"ב (השוק השני בגדלו אחרי סין).

הפילים תופסים את הכותרות אבל שכירי חרב של ארגוני הפשע הורגים גם קרנפים, ברדלסים, אריות, נמרים ועוד מגוון חיות שחלקיהם (עצמות, שיניים, צפרניים, עורות, דם, איברים פנימיים ועוד) נמכרים בשווקים מקומיים, מיוצאים לסין ומשמשים ברפואה המסורתית ובמעשי כשפים.

הצייד הגיע לממדים שלא היו כמותו עשרות שנים, צייד במספרים שעוברים בהרבה את כושר ההתרבות של הניצודים וכך גורם להכחדת אוכלוסיות. אם לא ינקטו פעולות נחושות להפסקת ההרג, תוך שנים ספורות ייעלמו מינים שרבים מהם מהווים "סלבריטאים" ומושכים מיליוני צופים ותיירים.

התמונה מבשרת רעות וכדי למנוע את האסון חייבים מנהיגי אפריקה לפעול. עליהם לשתף פעולה כדי לפנות למנהיגי הארצות בהן השווקים הגדולים שבהם מתנהל המסחר האכזרי בחיות ובחלקי חיות מאפריקה, ולדרוש את סגירת השווקים ואת הפסקת המסחר הנואל. הארצות העומדות בראש הן סין וארה"ב.

כדי שפניה כזאת תגיע ממנהיגי אפריקה יש צורך במדיניות כוללת ושווה, שכן כל עוד יש ארצות שפותחות את שעריהן לצייד ״ספורטיבי״, כל עוד הבנק העולמי תומך בצייד ״חוקי״, קשה להפריד בין צייד ״חוקי״ לפראי )לאחרונה הבטיח הבנק העולמי 700,000 דולרים לפיתוח הצייד ה״ספורטיבי״ במוזמביק(.
כלומר מחד יש מקומות בהם הבנק תומך במיזמי שימור, ומאידך משחרר מקורות ליוזמות צייד. כל עוד אין פעילות ומדיניות חד משמעית קשה להגיע לתוצאות, וכאשר יש ארצות בהן אין הרשויות פועלות בנחישות מול הצייד הפראי קשה יהיה למנהיגים לבוא בדרישות לסגירת שווקים.

ב-19/05/15 נעצר בסינגפור משלוח ובו יותר מ-1700 חטי פילים, 4 קרני קרנפים, ועשרות שיניים של ברדלסים ונמרים. מספר ימים קודם לכן נעצרו בקניה 47 וייטנאמים שהגיעו ממוזמביק כשברשותם קרני קרנפים ושיני אריות בשווי של כמאה אלף דולר. שומרי הטבע יודעים ומודעים לעובדה כי ״תפיסות״ אלה מהוות את קצה הקרחון של המסחר האכזרי שמעיד על גודל הבעיה.

כדי למחות על ההרג וכדי לדחוף לפעילות נחושה יותר נאספו בשמורת לוואה (Lewa Wildlife Conservancy) שבקניה מאות אתלטים מלמעלה מעשרים מדינות ורצו ריצת מרתון למען חיות הבר. ב 30/06 נבחרה השחקנית הקנייתית לופיטה (Lupita Nyong'o) להוביל את המאבק העולמי כנגד הרג הפילים, כשנפגשה עם אנשי עסקים ונציגי ישובים אמרה : ״למדתי כי פיל חי שווה מיליון דולר לכלכלה בעוד הצייד ירוויח רק אלפי דולרים״

 

"I have learnt that an elephant kept alive is worth a million dollars for the economy. But a poacher will only earn a few thousands for a few people,"

המפתח להצלחה – שינוי התרבות הסינית

 

סין מהווה את השוק העיקרי לחיות שניצודות באפריקה ולכן אחת הצורות לחסל את המסחר האכזרי היא ע"י שינוי התפיסות המסורתיות. מתוך גישה זו יצר הארגון ״פאן אפריקה״ שבסיסו בקניה ביחד עם ״הארגון האפריקאי לחיות״ ( Africa Network for Animal Welfare (ANAW מפגש עם מתנדבים מבין סינים שגרים ועובדים בקנייה והובילו אותם לשמורת נקורו. בסבך שבשמורה עסקו המתנדבים באיתור ופרוק מלכודות. המתנדבים אספו, פרקו והשמידו עשרות מלכודות אבל בין היתר נתקלו גם בשלוש זברות לכודות, שתיים שוחררו אבל השלישית לא שרדה, המפגש גרם לסינים זעזוע והמחיש להם את האכזריות שבמלכודות.

צריכת חלקי החיות מבוססת על ״תרבות״ ומסורת מושרשת בכל שכבות העם. שינוי גישה והרגלי ״תרבות״ אפשריים שכן העם הסיני נטש אמונות מסורתיות כמו :עבדות או קשירת רגלי נשים, כמו שהיפנים שינו את גישתם לשנהב (בשנות השמונים) כאשר נהיו מעורבים יותר בקהילה הבינלאומית, כך גם אפשרי השינוי בסין.

שינוי הגישה כלפי מוצרים מחיות בר הוא הכיוון שאליו מוביל ה״ארגון האפריקאי לחיות״ ביחד עם אותם מתנדבים סינים. ויש סימנים ראשונים להצלחה. במאי (2015) הכריזו רשויות סין כי יחלו במיזם של הוצאת הסחר בשנהב מחוץ לחוק. ייצור, קניה ומכירה של מוצרי שנהב יאסרו במטרה להיאבק בהרג הפילים באפריקה. כהצגת רצינות הכוונות הוחרמו והושמדו ע"י השלטונות 650 ק"ג של מוצרי שנהב.

היערן הראשי של סין אמר: ״נפקח על המסחר והיצור של מוצרי שנהב עד לעצירה מוחלטת״, לדברי גופי שימור זוהי יוזמה והצהרה חשובה ביותר שמגיעה מסין וככזו זו הצלחה גדולה במאבק כנגד הצייד הפראי.

כאשר ברקע ביקורו של נשיא ארה"ב באפריקה וכאשר ארה"ב היא השוק השני בגדלו לחיות אפריקאיות, אם כציידי ״ספורט״ וגם כשוק למוצרים
הרי שניתן לדרוש ולקוות כי גם ארה"ב תעשה יותר להפסקת ההכחדה.
על פי מקורות בבית-הלבן חתם הנשיא על הפיכת שתי תקנות מסחר לחוקים שיחזקו את הביקורת על הסחר בחיות בר. כאשר ארה"ב תוביל את עצירת הסחר האכזרי יש לקוות שסין תצטרף, כך ששתי מעצמות העל יחדלו להוות גורם שלילי שמוביל להכחדת חיות הבר האפריקאיות.

בעקבות ההדים שמעורר הרג האריה המפורסם מזימבאבואה ראוי להזכיר כי ססיל רודז שעל שמו נקרא האריה היה הרפתקן, שכיר חרב שכבש שטח ארץ גדול, שלט בו וקרא לו על שמו – רודזיה, לכן יש להניח כי תושבי רודזיה או זימבאבואה של היום לא בדיוק ״מתרגשים״ ממותו של ססיל האריה …

ברשימות קודמות כתבתי והסברתי כי בגלל השפעתו השלילית של האדם יש צורך לנהל את כל השמורות ואת רובם של השטחים שאינם מיושבים. לנהל פירושו לדאוג באופן מעשי לשווי המשקל ולמאזן שבין הצמחים והחיות בשטח. כאשר השטח מיושב יש צורך להגן על החיות והצמחים מפני התושבים האנושיים אבל באותה מידה יש להגן על התושבים מפני פגעי חיות בר, שכן אם לא מסולקים המזיקים יש סכנה כי התושבים יהרגו חיות באופן גורף.
הדברים אמורים בעיקר לגבי פילים, תאואים והיפופוטמים שדורסים שדות חקלאות, בבונים שהורסים וגונבים מכל הבא ליד, אריות, נמרים וברדלסים שטורפים חיות משק. יש מדינות כמו קניה, טנזניה ודרא"פ בהן משלמים פיצוי על פגיעה בשדות חקלאות כדי למנוע התנכלות של החקלאים לחיות, אבל לפעמים הרחקה פרושה הרג.

בה במידה כדי לשמור על שווי משקל יש צורך ב״דילול״, כאשר מתעורר הצורך בהרג חיות בר חשוב שהתושבים יהיו מודעים לפעולה, הרג יבוצע ע"י בעלי מקצוע בחסות, בהנחית ובפיקוח של הרשויות, כאשר יש אפשרות להפיק רווח כספי מההרג הכסף חייב להגיע לתושבים ולשמש גם לשמירת הטבע.
כמו שכתבתי ברשימה הקודמת: ״כדי לממש יוזמות שימור שמשולבות בציד. יש צורך להחליף את הגישה הרגשית בגישה הגיונית״.

 

עוד בנושא באתר הידען:

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן