איסור צייד… התוצאות?

יש צורך דחוף במחקר שיביא להבנת הביולוגיה והאקולוגיה של השפעת הצייד, והמסחר בבשר-צייד, קובעים חוקרים שיציגו את ממצאיהם בכנס האיגוד העולמי לשימור

לפני זמן מה כתבתי על הבעיה שנוצרת סביב מחנות פליטים בטנזניה, מחנות בהם משוכנים פליטי הסכסוכים המזוינים באיזור. הדרישה לבשר והרגלי הצייד של הפליטים גורמים ל”ייבוש” סביבת המחנות, ההצעה אז הייתה הספקת בשר ע”י חינוך לגידול חיות משק.

עכשיו, בניסיון לטפל באותה בעיה: צייד חיות בר לצרכי מאכל, מועלה חשש כי איסור כולל על צייד שיאכף על ילידים באיזורים כפריים לא יתן תוצאות רצויות, אלא “יפגע במאמצי שימור חיות בר”. על פי דו”ח המרכז הבינלאומי לחקר היער, (Center for International Forestry Research (CIFOR שמרכזו באינדונזיה, יש “לווסת את המסחר בבשר-צייד, לא לאסרו “. הדו'ח יוגש לקונגרס מומחים לשימור IUCN World Conservation Congress שיתקיים החודש בברצלונה.

חוקרי המרכז לחקר היער מציעים להרשות צייד חיות שמתרבות מהר, כדוגמא הם מזכירים דוויקר (תמונה) ומכרסמים שונים. לדבריהם יש למנוע צייד מינים בסכנה כמו פרימטים. לכאורה “המרכז ליערות”, מה ענינו באנשים וחיות? מסתבר שחוקרי המרכז הגיעו לנושא מאחר ורוב הנזקים שנגרמים לטבע ולסביבה, נגרמים בעקבות כריתת יערות, כאשר חצי מיערות אפריקה מוגדרים כזיכיונות – בעיקר בגלל ה”רעב” של ארצות המערב לעצים.

חברות הכריה פותחות את היערות למעבר והנגישות מגבירה את תנועת הציידים, יותר ציידים, יותר חיות ניצודות, שכן הביקוש ל בשר-צייד מואץ באפריקה ובעולם כולו, אותן דרכים שמאפשרות את תנועת הכורתים מאפשרות את המפגש ההדוק בין אוכלוסיות ילידיות ל”עולם המערבי” לטוב ולרע.

בניגוד לגישה הנפוצה והמקובלת על פיה יש להגן על חיות בר כעיקרון ראשוני, טוענים חוקרי המרכז כי “אכן יש צורך להגן על חיות בר באיזורים בהם מסורת רבת שנים של צייד למאכל, זאת כדי להבטיח קיומם של הציידים “, שכן ללא וויסות והגנה תוך זמן קצר (50 שנים) יעלמו מינים ניצודים, “מה שיגרום לחסר מזון אצל אוכלוסיות (כפריות) באפריקה.”

יותר ממיליון טון בשר-צייד “נאסף” במרכז אפריקה כל שנה, בשר שמספק כ 80% מצריכת חלבונים ושומן לכפריים, כלומר: אוכלוסיות כפריות שמקור המזון העיקרי שלהן הוא בשר-צייד, אלא שבנוסף להיותו מקור ישיר למזון משמש בשר-הצייד גם כמקור הכנסה. בשר-צייד נמכר בשווקים עירוניים ברחבי אפריקה ובמקרים רבים מגיע בשר צייד ל”מסעדות יוקרה” בעולם המערבי. וכאן מתעוררת ההתנגדות של הגופים הירוקים. התנגדות למסחר בבשר-צייד.

לדברי חוקרי המרכז : “יש צורך דחוף במחקר שיביא להבנת הביולוגיה והאקולוגיה של השפעת הצייד, והמסחר בבשר-צייד “. באגן הקונגו כ 90% מהצייד נמכר בכפר המקומי – כלומר הספקת מזון מקומית, נתון שלדברי חוקרי ה מרכז מראה כי איסןר כולל על מסחר בבשר-צייד, יפגע באוכלוסיות כפריות, לדברי חוקרי המרכז : יש להפריד בין הצייד למסחר לצייד לקיום, “הענקת זכות החלטה לאוכלוסיות כפריות היכן לצוד, מתי וכמה חיות לצוד, תטיל עליהן אחריות שבעקבותיה יתקיים צייד באופן בר-קיימא”. לדברי המרכז אחריות כזאת תהיה חיובית כאשר “האוכלוסיות המקומיות יבינו את היתרון שבנהול סביבתי נכון”.

חוקרי המרכז מביאים דוגמאות מפרו ומלזיה, שם ניתנה לילידים הרשות לצוד ובאותו זמן נאסר המסחר בבשר-צייד. (ואני שואל : האמנם? מה ימנע מצייד לצוד יותר מצרכיו, ללכת לשוק העירוני ולמכור את “העודפים?”). כאשר היקף הסחר הלא חוקי בחיות (וחלקיהן) מוערך ב 4 מיליארד דולרים, מה ימנע מצייד להרוג יונקים גדולים, פילים, תאואים או גורילות, כדי למכור את מרכולתו בשוק העירוני?

איך יוצרים מערך ומדיניות שישמרו מינים פגיעים ורגישים בד בבד אם הרשאה לצייד מינים נפוצים? האם יש מספיק מידע כדי לקבוע אילו מינים ניתן לצוד? באילו כמויות? גם אם יקבעו סייגים וכמויות האם ניתן לאכוף אותם? האם ל”אוכפים” יהיה מידע שיאפשר להבדיל בין מינים דומים, כשאת האחד מותר לצוד ואת הדומה לו אסור? שאלות אלה הן רק חלק קטן ממכלול הבעיות ש הרשאה לצייד תייצר, (ואני אומר) הרי אותן אוכלוסיות חשופות למגע עם העולם המודרני, חשיפה שאחת ההשלכות השליליות שלה היא מסחר בבשר-צייד.

כדי לשמור על הטבע והסביבה צריך להפוך את הכוון, לא הספקת בשר צייד ע”י ציידים כפריים לשווקים עירוניים ולמסעדות יוקרה, אלא נתינת אפשרות לייצור מקורות לבשר לכפריים ע”י ציודם בדרוש לגדל חיות משק.

דו”ח חוקרי המרכז קורא לחברות כריתה ולארגונים שונים לפתח מדיניות לשימור החיות והסביבה ביערות ואני אומר : פיתוח מדיניות השימור ע”י הכנסת חיות משק לכפרי הילידים, חזירים, צאן, בקר ועופות שיהוו מקור חלבונים ושומנים למגדליהם ובה בעת יהוו מקור להכנסה ע”י מכירת מוצרים לישובים עירוניים.

אם האוכלוסיות הכפריות צורכות מליון טון בשר-צייד בשנה הרי שזו כמות שוות ערך ל כ-3,000 פרות, מה פשוט יותר מלתת את האפשרות לגידולן? כמו במחנות הפליטים, כך גם כאן הסביבה האנושית והטבעית כבר מופרעת, לכן, כל מי שרוצה להגן על הקיים חייב להתערב ע”י שלוב גורמים חדשניים.

הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.