עד לאחרונה, התפיסה הרווחת בקרב מדענים הייתה שבגלל היותה של אנטרקטיקה יבשת המכוסה כיפת קרח ענקית, בעלת תנאים קשים ביותר ומוקפת אוקיינוס קר – אין בה מגוון ביולוגי נרחב כמו ביבשות אחרות באותו הגודל. חלק מהתפיסה הישנה התבססה על ניטור מספר מצומצם של דגים באוקיינוס הדרומי. ניטור זה הציג תמונה של אוקיינוס דל. אך בשנים האחרונות, הודות לשכלול אמצעי הניטור והדגימה, תפיסה זו משתנה.
לידיעה באתר זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
עד לאחרונה, התפיסה הרווחת בקרב מדענים הייתה שבגלל היותה של אנטרקטיקה יבשת המכוסה כיפת קרח ענקית, בעלת תנאים קשים ביותר ומוקפת אוקיינוס קר – אין בה מגוון ביולוגי נרחב כמו ביבשות אחרות באותו הגודל. חלק מהתפיסה הישנה התבססה על ניטור מספר מצומצם של דגים באוקיינוס הדרומי. ניטור זה הציג תמונה של אוקיינוס דל. אך בשנים האחרונות, הודות לשכלול אמצעי הניטור והדגימה, תפיסה זו משתנה.
כיום יודעים כי קיימים לפחות 8,000 מינים באוקיינוס הדרומי הסובב את אנטרקטיקה, מתוכם חלק ניכר לא היו ידועים למדע כלל. חלק מאותם מינים עוזרים לכתוב פרקים חדשים בהתפתחות החיים בכדור הארץ. לדוגמה, התגלו שם מינים של acorn worms, תולעים אשר שוכנות בתוך גליל שקוף שאותו הן עצמן מפרישות. המינים היחידים אשר היו ידועים במשפחה זו התגלו במאובנים בני 500 מיליון שנה. אותן תולעים צנועות הצליחו לשמור על מאפייני המשפחה לאורך למעלה מחצי מיליארד שנים.
ללמוד על מה שקורה בצדק
לעומת הים, על גבי היבשה המגוון הביולוגי מצומצם יותר. למעשה, קיימים שם רק שני מינים של פרחים, וגם חרקים בקושי נמצאים. אבל 300 מינים של טחב ואזוב דווקא יש, וגם עושר מפתיע של חיידקים, וירוסים וארכיאה. למרות הקור העז, התגלו בשנים האחרונות מספר אגמים נוזליים תת-קרחוניים ואפלים עשירים במיקרואורגניזמים יוצאי דופן. מערכות אקולוגיות אלו מתקיימות בתנאים אשר דומים לתנאים אשר מעריכים שמתקיימים על ירחו של צדק, אירופה, שלו אוקיינוס נוזלי גדול מתחת למעטה עבה של קרח. ממערכות אלו ניתן יהיה ללמוד על מה שאולי קורה בירח אירופה ועל מקור החיים במערכת השמש.
ניתן להבחין ב- 15 מערכות אקולוגיות מובהקות ושונות ביבשת אנטרקטיקה, ועוד המון באוקיינוס שמסביבה. למרות הריחוק שלהם מפעילות אנושית, מערכות אקולוגיות אלו ניצבות כיום בפני סכנות. הסכנה הברורה והמידית היא של דיג יתר באוקיינוס הדרומי. גם התגברות התיירות ומסעות המחקר מעמידים את המערכות האקולוגיות בסכנה מפני מינים פולשים. לצד שני אלה, הסכנה הגדולה באמת היא של שינוי אקלים, אשר מתקדם מהר מן הצפוי באנטרקטיקה. רק לפני מספר חודשים התברר כי קצב ההמסה של קרחוני היבשת גבוה משחשבנו. מלבד הרס בתי הגידול הייחודיים, המסת הקרחונים מקרבת את היום בו מדינות וחברות שונות יתבעו להתחיל לכרות מחצבים ביבשת, כמו שבקוטב הצפוני הנמס התופעה הולכת וגוברת. מציאות כזו תשנה את היבשת הבתולית לגמרי. כדי לאפשר הגנה מינימלית, המדענים קוראים להבטיח שעשרה אחוזים מהאוקיינוס שמסביב ליבשת יוכרז כשמורת טבע, וכן 17 אחוזים מהיבשה עצמה אשר פנויה מקרח.
תגובה אחת
לא יודע מאיפה באה ההנחה כאילו באוקיינוס הקרח הדרומי אין מגוון ביולוגי. הרי ידוע כי פלנקטון מעדיף לחיות ומשגשג במים קרים, ואיפה שיש פלנקטון, יש גם מי שיאכל אותו.