בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד הכותל המערבי בתעלת הניקוז שמגיעה מבריכת השילוח שבעיר דוד ועד לקשת רובינזון בגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשפו בתוך בור מים קטן שלושה סירי בישול שלמים, ונר חרס קטן
בחפירה הארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות ליד הכותל המערבי באזור קשת רובינסון שבגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשף לאחרונה בור מים קטן השייך למבנה. בתוך הבור נמצאו שלושה סירי בישול תמימים, וכן נר חרס קטן, המתוארכים לתקופת המרד הגדול.
הכלים נמצאו בתוך תעלת הניקוז שנחשפה במלואה מבריכת השילוח שבעיר דוד ועד לתחתית קשת רובינזון.
לדברי אלי שוקרון, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “זו הפעם הראשונה שאפשר לקשור את הממצא הארכיאולוגי לסוגיית הרעב בירושלים בתקופת המרד במצור. סירי הבישול השלמים ונר החרס, מעידים שאנשים ירדו אל תוך הבור ואכלו שם את האוכל בסתר, מבלי שאף אחד יכול לראות אותם – כדברי יוסף בן מתיתיהו”.
בספרו “תולדות מלחמת היהודים ברומאים” מתאר יוסף בן מתיתיהו את המצור הרומאי על ירושלים, ובעקבותיו – הרעב הכבד ששרר בעיר הנצורה.בתיאורו הדרמטי הוא מספר על המורדים היהודים, המחפשים אוכל בבתי בני עמם היהודים בירושלים. אלה, מספר בן מתיתיהו, החביאו את האוכל שהיה ברשותם מחשש מגזל המורדים, ואכלו אותו במקומות נסתרים בבתיהם.
“טירוף המורדים התעצם בד בבד עם הרעב……….משלא נמצאה תבואה (לפי) הרבים פרצו המורדים לבתים וערכו בהם חיפוש מדוקדק, אם מצאו (דבר מה) התעללו (ביושביהם) על שהכחישו את הימצאותו ואם לא מצאו דבר ,ייסרו אותם בעיניים על שהסתירוהו בהצלחה כה רבה…”
“רבים המירו את רכושם באיפה אחת העשירים (באיפת) חיטים והעניים (באיפת) שעורים, ואחר כך הסתגרו בפינות בתיהם החבויות ביותר. מקצתם טרפו אחוזי בולמוס ואת גרעיני התבואה כמות שהם , יתרם אפו אותם ככל שהתירו להם זאת שעת הדחק והפחד. בשום בית לא נפרך שולחן….”
(יוסף בן מתיתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאיים , ה’ 924-928, תרגום ליזה אולמן)
הממצאים יוצגו בכנס מחקרי עיר דוד של מכון מג”לים שיתקיים ביום ה’ הבא, 4/7.
ד”ש מהאמפריה הרומית: קטע דרך בן כ-1800 שנה נחשף בירושלים (יוני 2013)
לדברי מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “זו הפעם הראשונה שאנו נתקלים במצב השתמרות כזה של הדרך בתחומי ירושלים” *הדרך נחשפה במסגרת חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות לפני הנחת צינור ניקוז ע”י חברת מוריה
דרך עתיקה מהתקופה הרומית (מאה 4-2 לספירה), שהובילה מיפו לירושלים, נחשפה במהלך השבועיים האחרונים בשכונת בית חנינא בצפון ירושלים. זאת, במסגרת חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בשכונה, לפני הנחת צינור ניקוז ע”י חברת מוריה.
הדרך הרחבה (כ-8 מטרים), הייתה תחומה משני צידיה באבני שפה. היא עצמה מורכבת מאבנים גדולות ושטוחות שהותאמו זו לזו, על מנת ליצור משטח נוח להליכה.
חלק מהאבנים משופשפות מאוד, ומעידות על שימוש רב שנעשה בדרך, והיא אף עברה סדרה של תיקונים לאורך השנים.
לדברי דוד יגר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “מספר קטעים של הדרך נחפרו בעבר ע”י משלחות מחקר של רשות העתיקות, אך השתמרות כזאת של הדרך לא נתגלתה עד כה בתחומי העיר ירושלים. הרומאים ייחסו חשיבות רבה לדרכים באימפריה. הם השקיעו את מיטב כספם וגייסו את מיטב העזרים הטכנולוגיים של התקופה על מנת לרשת את האימפריה בכבישים. אלה, שירתו את המינהל, הצבא, הכלכלה והציבור לצורך מעבר יעיל ובטוח. לאורך הכבישים נבנו תחנות ופונדקי דרכים, וכן מצודות להגנה על העוברים והשבים. הסלילה ואחזקת הדרכים הוטלו על יחידות הצבא, אך גם האזרחים השתתפו בעבודות כחלק מעבודות החובה שהוטלו עליהם ע”י השלטונות”.
קטע הדרך שהתגלה בחפירות רשות העתיקות בבית חנינא, הוא חלק ממערך כבישים אימפריאלי שהוביל לירושלים ממישור החוף. כבישים אלה מוכרים הן מן המקורות ההיסטוריים, והן מן החפירות הארכיאולוגיות. שתי דרכים עיקריות הובילו בתקופה הרומית מירושלים ליפו: האחת דרך בית חורון והשנייה דרך שער הגיא. הדרך שלפנינו היא קטע מהדרך לירושלים העובר דרך בית חורון. תוואי של דרך זו החל ביפו ועבר בעיר לוד שם התפצלה הדרך לשני כיוונים שונים: האחד לכיוון שער הגיא והשני דרך מודיעין לאורך תוואי כביש 443 של ימינו עד לבית חורון משם הדרך המשיכה מזרחה עד לביר נבאלא ופנתה דרומה לכפר שאול שם התחברה לדרך גב ההר שהובילה לעיר העתיקה.
באילו עצים השתמשו הרומאים במצור על מצדה?
הכהונה כפי שלא הכרתם – פרק כ”ב – היכן היתה הכהונה לאחר חורבן הבית?
סיפורה המזעזע של מריה בת אלעזר
הכהונה כפי שלא הכרתם י”ח – בלגן טוטאלי בירושלים
