באיזה עצים השתמש הלגיון הרומי שצר לפני כ-2000 שנים על מצדה?

במחקרים קודמים טענו החוקרים כי אזור מדבר יהודה היה לח יותר בצורה משמעותית לפני 2000 שנים; המחקר החדש שנערך באוניברסיטת חיפה מפריך את הטענה וקובע: כשהרומאים הגיעו למצדה הם נתקלו באזור מדברי וצחיח ללא עצים*

הליגיון הרומי שצר על מצדה לפני כ-2000 שנים השתמש לצרכי המצור בעצים שהגיעו מאזורים אחרים בארץ ולא מעצים מקומיים, כפי שהציעו חוקרים עד כה, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. מסקנת החוקרים מפריכה את הטענה כי אזור מדבר יהודה היה לח יותר בתקופת הבית השני.

למרות המידע ההיסטורי והארכיאולוגי הרב שיש כיום על המצור הרומאי על מצדה, החוקרים חלוקים בדעתם בנוגע למקור הכמות הגדולה של עצים שהזדקקו לה הן המתבצרים היהודים והן הצרים הרומים. מבדיקות קודמות שנעשו בשרידי העצים שנמצאו באתר על ידי חוקרים ממכון וייצמן עלה כי העצים במקום צמחו באזור לח הרבה יותר – החוקרים, שסברו כי מקור העץ היה מקומי, טענו כי מדובר בהוכחה לכך שהאזור היה לח יותר לפני כ-2000 שנה. החוקרים של אוניברסיטת חיפה שאינם מסכימים עם טענה זו טענו כי העץ היה לח יותר מכיוון שהוא לא היה מקומי אלא הובא על ידי מערך האספקה של הצבא הרומי מאזור לח יותר.

המחקר החדש, אותו ערכו פרופ’ שמחה לב-ידון מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה באורנים, פרופ’ מינה עברון ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה והסטודנטית ד.ס לוקאס מאוניברסיטת אוהיו, כלל שיטות בוטניות, ארכיאולוגיות ותרבותיות והוא בדק על ידי השוואה למקבילות בחברות מסורתיות את צריכת העץ כבר מתחילת ההתיישבות במצדה, כ-220 שנים לפני המצור.

ראשית בחנו החוקרים את כמויות העצים הקיימים כיום באזור מדבר יהודה ובשפכי הנחלים ליד מצדה כדי להעריך את כמות וסוג העצים שהמדבר יכול לספק. לאחר מכן הם חישבו את צריכת העצים של תושבי מצדה, משנת 150 לפני הספירה, כשהמקום שימש כמצודה קטנה, דרך תקופת הורדוס, בה נבנתה מצדה כפי שאנו מכירים אותה ועד למצור, שהסתיים בשנת 73 לספירה. לדברי החוקרים, עיקר צריכת העצים בתקופה הקדומה היה לצורכי אש – לחימום, בישול, הסקה וכד’. על פי ערכים מקובלים לצריכת עצים לאש בחברות קדומות, בהתאמה למספר התושבים שהיו בכל תקופה ובהתחשב בתנאים האקלימים הקשים במדבר ובטופוגרפיה של מצדה, הגיעו החוקרים למסקנה כי כשהרומאים הגיעו למצדה והחלו את המצור שלהם בשנת 72, האזור כולו היה מרוקן כמעט לחלוטין מעצים בעקבות ניצול מסיבי של הסביבה ולכן לא היה להם מנוס מלהביא עימם עץ ממקומות אחרים – הן לבניית מכונות המצור וסוללת המצור והן לצרכי מחייה בסיסיים.

החוקרים בנו מודל של צריכת העצים על ידי הלגיון הרומאי בתסריטי מצור שונים והגיעו למסקנה שגם אם אזור מצדה היה שומר על כמות העצים הנורמאלית שלו, היא לא הייתה מספיקה לצרכי הרומאים – כך שבכל מקרה, הרומאים נאלצו לדאוג לאספקה קבועה של עצים. לפיכך, אמרו החוקרים, גם הטענה שאזור מצדה היה לח יותר לפני כ-2000 שנה כנראה שאינה מבוססת מספיק.