התגלתה המחצבה שממנה הובאו האבנים להרחבת המקדש על ידי הורדוס

המחצבה התגלתה במהלך עבודות להקמת בית ספר בשכונה חרדית ברכס שועפת * המבנים שנבנו מאבנים אלה שרדו כ-70 שנים בלבד, עד להחרבת בית המקדש במרד הגדול * רק לפני כשבוע הודיעה רשות העתיקות על חשיפת תעלת ניקוז שבה התחבאו תושבי ירושלים בזמן המרד

ארכיאולוגים של רשות העתיקות גילו בירושלים מחצבה שבה חצבו פועליו של המלך הורדוס את הסלעים הענקיים ששימשו לבנייתו מחדש של בית המקדש השני בירושלים, לפני כאלפיים שנה.
רשות העתיקות מסרה ביום ראשון כי החוקרים סבורים כי הסלעים, באורך 8 מטרים וברוחב של מטר אחד הופקו מתוך המחבצה בשועפת ונגררו בידי שוורים לאתר הבניה של בית המקדש בירושלים.
המחצבה התגלתה במהלך חפירות הצלה במהלך בניית בית ספר ברמת שלמה, שכונה חרדית ברכס שועפת מצפון לעיר העתיקה. האתר נמצא ליד המקום שבו שכנה הדרך הראשית לירושלים בתקופה הרומאית וכי האבנים הכבדות הובלו במורד לבית המקדש שנמצא בגובה נמוך בכ-80 מטרים. “הבניה כללה את קירות בית המקדש ומבנים מונומנטליים נוספים” נאמר בהודעת רשות העתיקות. באתר אף נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שהושארה במקום על ידי החוצבים האלמונים, וזאת לצד מטבעות ושברי כלי חרס המתוארכים למאה הראשונה לספירה – תקופת השיא של מפעלי הבניה בימי בית שני.
כמה מהלבנים שהתגלו באיזור מזכירים את הסלעים הנמצאים עד היום בחלקו התחתון של מתחם הר הבית. במקום שכן על פי המסורת היהודית בית המקדש הראשון שבנה שלמה בסביבות שנת אלף לפני הספירה. מעטות העדויות הארכיאולוגיות מתקופת הבית הראשון ואולם הבית השני תועד והשאיר אחריו שרידים. בשלהי שלטונו, בשנים האחרונות שלפני הספירה שיפץ והרחיב המלך הורדוס את בית המקדש השני, שנחרב בשנת 70 לספירה לאחר כשלון המרד הגדול ומחיצתו בידי הרומאים.

תעלת הניקוז דרכה נמלטו תושבי העיר בזמן המרד
,
תעלת הניקוז שבה התחבאו תושבי ירושלים. צילום: אתר רשות העתיקות

רק בשבוע שעבר הודיעה רשות העתיקות על תגלית חשובה נוספת בירושלים. חפירות רשות העתיקות בעיר דוד לצורך חשיפת הרחוב הראשי של ירושלים מימי בית שני התגלתה תעלת הניקוז הראשית של העיר על פי עדויות מכתביו של יוסף בן מתתיהו: לתעלה זו נמלטו תושבי העיר בזמן המרד כדי להסתתר מהרומאים.

בחפירות שעורכת רשות העתיקות בשיתוף חברת אלעד בגן לאומי “סובב חומות ירושלים”, נחשפו עד עתה כ- 70 מטרים של תעלת הניקוז הראשית של העיר ירושלים מימי בית שני. התעלה נמצאת על הדרך מהר הבית לבריכת השילוח. התעלה שעוברת מתחת לרחובה הראשי של העיר וכנראה ממשיכה לנחל קדרון בואכה ים המלח, ניקזה את מי הגשמים של ירושלים הקדומה; הרובע היהודי, האזור המערבי של עיר דוד והר הבית.

התעלה בנויה מאבני גזית ומקורה בלוחות אבן כבדים שהם למעשה אבני הריצוף של הרחוב. גובהה של התעלה מגיע במקומות מסוימים עד לכ-3 מטרים ורוחבה כמטר, כך שניתן להתהלך בה בנינוחות.

לדברי מנהלי החפירות פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות באלפיים השנים האחרונות העמק נסתם בשכבות עפר עבות של סחף ומפולות. לכן נדרשה רשות העתיקות לחפור כ-10 מטרים במטרה לחשוף את רחובה הראשי של ירושלים ואת התעלה מתחתיה. “ישנן עדויות המופיעות בכתביו של יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון שתיאר את המצור, הכיבוש וחורבן ירושלים, כי בתעלה מצאו מקלט אנשים רבים ואף התגוררו בה זמן מה עד להימלטותם אל מחוץ לעיר דרך חלקה הדרומי” הוסיפו.

בתעלה התגלו חרסים, שברי כלים ומטבעות משלהי ימי בית שני, בטרם חרבה ירושלים בידי הרומים בשנת 70 לספה”נ.

חלקה הצפוני של התעלה, שעדיין לא נחפר, מגיע כנראה לאזור הכותל שם נמצאה בעבר תעלת ניקוז גדולה שהיא המשכה של התעלה שנחשפה בחלקה הדרומי של עיר דוד. בניית התעלה מאופיינת בחשיבה טכנולוגית מתקדמת. ככל שמדרימים לאורך התעלה כך עומקה מתחת לפני הקרקע הולך וגדל כדי לאפשר את זרימתם של מי הגשמים לנחל קדרון.