מחקר חדש באתר שיגואו שבמרכז סין מצא עדויות לייצור שיטתי של כלי אבן ולשימוש מוקדם במיוחד בכלים מחוברים לידית. הממצא מערער על התפיסה שלפיה ההומינינים במזרח אסיה שמרו במשך זמן רב על טכנולוגיה פשוטה יחסית וללא חידושים משמעותיים
מחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications מציג ממצאים חדשים מאתר שיגואו, באזור מאגר דנג'יאנגקואו שבמרכז סין, המלמדים כי הומינינים שחיו באזור לפני כ־160 אלף עד 72 אלף שנה השתמשו בטכנולוגיות סיתות מתקדמות יותר מכפי שסברו עד כה. החוקרים, בהובלת המכון לפלאונטולוגיה של בעלי חוליות ופלאואנתרופולוגיה של האקדמיה הסינית למדעים, יחד עם שותפים מסין, אוסטרליה, ספרד וארצות הברית, טוענים כי האתר משקף רמה גבוהה של תכנון, מיומנות וסטנדרטיזציה בייצור כלי אבן.
כדי לקבוע את גיל השכבות השתמש הצוות בכמה שיטות תיארוך בלומינסנציה, והשווה בין התוצאות. לדבריהם, שיטת ReOSL המבוססת על קוורץ, סיפקה אומדן מהימן לגיל המשקעים. כך נקבע כי שכבת התרבות באתר משתרעת על פני פרק זמן ארוך במיוחד, של כמעט 90 אלף שנה. מסגרת הזמן הזאת מאפשרת לבחון לא רק רגע קצר של פעילות אנושית, אלא מסורת טכנולוגית שנמשכה לאורך דורות רבים.
ידע טכנולוגי מגובש שעבר בין דורות
באתר נותחו 2,601 פריטים, ובהם גרעינים, נתזים וכלים מעובדים. המחקר מראה כי יושבי האתר השתמשו במגוון שיטות הפקה, משיטות פשוטות יחסית ועד שיטות מתקדמות יותר, כגון core-on-flake ו־discoid . החוקרים מציינים כי ברבים מן הכלים הקטנים ניכרים דפוסי עיבוד חוזרים ועקביים, המעידים על מיומנות טכנית ועל ייצור שאינו אקראי. במילים אחרות, לא מדובר באלתור חד־פעמי, אלא בידע טכנולוגי מגובש שעבר כנראה בין דורות.
אחד הממצאים החשובים ביותר הוא מה שהחוקרים מגדירים כעדות הקדומה ביותר במזרח אסיה לכלי אבן מחוברים לידית, כלומר כלים מורכבים. לפי ניתוח סימני השימוש, חלק מן הכלים חוברו לידיות או למוטות בשני אופנים שונים. אם פרשנות זו נכונה, המשמעות היא שתושבי האזור לא הסתפקו בסיתות אבן בלבד, אלא ידעו לשלב בין כמה חומרים כדי לשפר את תפקוד הכלי. זהו צעד טכנולוגי משמעותי, מפני שהוא מחייב תכנון מוקדם, בחירה מדויקת של חומרים והבנה של יתרונות מכניים.
קרדיט: תמונה מאת המכון לפלאונטולוגיה של בעלי חוליות ולפלאואנתרופולוגיה, האקדמיה הסינית למדעים.
לא ידוע איזה מין הומנינים ייצר את הכלים
החוקרים קושרים את הממצא גם לשאלה הרחבה יותר של מגוון מיני האדם שחיו אז בסין. בתקופה הנדונה חיו באזור כמה הומינינים בעלי מוח גדול, ובהם Homo longi ,Homo juluensis , ואולי גם Homo sapiens . המחקר אינו קובע בוודאות איזה מין יצר את הכלים, אך הוא מצביע על כך שבמרכז סין התקיימה באותה תקופה התנהגות טכנולוגית מורכבת יותר מכפי שיוחסה בעבר לאוכלוסיות מזרח אסיה. בהקשר זה מזכירים החוקרים גם מאובנים מאתרים אחרים, כגון שוג'יאיאו ולינגג'ינג, שעשויים בעתיד לעזור לקשור בין הממצאים הארכיאולוגיים לבין זהותם של יוצרי הכלים.
לממצא יש חשיבות מיוחדת משום שהוא מערער על תפיסה ותיקה במחקר הפרהיסטורי, שלפיה במזרח אסיה ניכרת יציבות ארוכה מאוד בטכנולוגיות האבן, עם מעט חדשנות יחסית. אתר שיגואו מציג תמונה שונה: קבוצה אנושית או כמה קבוצות אנושיות שפיתחו שיטות עבודה מגוונות, שימרו מסורות טכנולוגיות לאורך זמן, ואולי גם עשו שימוש מוקדם בכלים מורכבים. אם ממצאים כאלה יתגלו גם באתרים נוספים, ייתכן שיהיה צורך לנסח מחדש את הסיפור של החדשנות הטכנולוגית באסיה הפלאוליתית.
כיתוב תמונה מוצע:
למאמר המדעי: DOI: 10.1038/s41467-025-67601-y
עוד בנושא באתר הידען:
- למיני האדם הקדומים באפריקה היה מוח קטן
- נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי אבן לשחיקה על ידי אבות אבותינו ההומנינים מלפני 350 אלף שנים
- נמצאה ההתיישבות המכוונת במערות העתיקה ביותר בעולם
- שימפנזים למדו לבשל
- עצם לסת שהתגלתה באתיופיה מעידה על כך שהשושלת האנושית התחילה לפני 2.8 מיליון שנים, מוקדם מכפי שחשבו עד כה (וידאו)
