רק לפני 1.7 מיליון שנה, התפתח המוח בגודלו הנוכחי, ואז גם רואים מיני אדם קדומים (הומנינים) יוצאים לראשונה מחוץ לאפריקה
המוח האנושי כפי שאנו מכירים כיום הוא צעיר יחסית. הוא התפתח לפני כ-1.7 מיליון שנה, כאשר תרבות כלי האבן באפריקה הפכה למורכבת יותר ויותר. זמן קצר לאחר מכן, התפשטו אוכלוסיות ההומנינים החדשות לדרום-מזרח אסיה. חוקרים מאוניברסיטת ציריך הראו זאת באמצעות הדמיות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של גולגלות מאובנות.
בני-אדם מודרניים שונים מבני המשפחה הקרובה ביותר שלנו – הקופים הגדולים (או קופי האדם): אנחנו חיים על האדמה, הולכים על שתי רגליים, ויש לנו מוח הרבה יותר גדול. האוכלוסיות הראשונות של הסוג הומנינים התבססו באפריקה לפני כ-2.5 מיליון שנה. הם כבר הלכו זקופים, אבל נפח המוח שלהם היה רק חצי מזה של בני האדם המודרניים. לאוכלוסיות הומנינים הקדומות ביותר באפריקה היה מוח פרימיטיבי דמוי-מוח של קוף – בדיוק כמו אבותיהם הכבדים, האוסטרלופיטקים. מתי והיכן התפתח המוח האנושי בגרסתו הנוכחית?
ההשוואות בין גולגלות חושפות מבני מוחות מודרניים
צוות בינלאומי בראשות כריסטוף זוליקופר ומרסיה פונס דה לאון מהמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת ציריך (UZH), הצליח כעת לענות על שאלות אלה. “הניתוחים שלנו מצביעים על כך שמבני המוח האנושיים המודרניים הופיעו לפני 1.5 עד 1.7 מיליון שנים בלבד באוכלוסיית האדם באפריקה”, אומר זוליקופר. החוקרים השתמשו בטומוגרפיה ממוחשבת כדי לבדוק את מאובני גולגולות הומנינים, שהתגוררו באפריקה ובאסיה לפני כמיליון שנה. לאחר מכן הם הישוו את נתוני המאובנים עם נתוני גולגלות של בני אדם וקופי אדם גדולים.
מלבד גודלו, המוח האנושי שונה מזה של קופי האדם, בייחוד במיקום ובארגון של אזורי המוח השונים. “התכונות הטיפוסיות לבני אדם נמצאות בעיקר האזורים הנמצאים באונה הקדמית האחראית לתכנון ולביצוע דפוסי חשיבה ופעולה מורכבים, ובסופו של דבר גם לשפה”, מציינת החוקרת הראשי מרסיה פונט דה לאון. מאחר שאזורים אלה גדולים באופן משמעותי במוח האנושי, האזורים הסמוכים במוח נעו אחורנית.
המוח האנושי הטיפוסי התפשט במהירות מאפריקה ועד אסיה
בקרב אוכלוסיות ההומנינים הראשונות מחוץ לאפריקה – שהתגלו בדמניסי, גיאורגיה, היו מוחות פרימיטיביים בדיוק כמו לקרוביהם האפריקנים. מכאן שהמוח של מיני האדם הקדמונים לא הפך גדול במיוחד או מודרני במיוחד עד לפני כ-1.7 מיליון שנה. עם זאת, בני אדם קדומים אלה היו מסוגלים בהחלט ליצור ולהשתמש בכלים רבים, להסתגל לתנאים הסביבתיים החדשים של אירואסיה, לפתח מקורות מזון לבעלי חיים ולתמוך בחברי הקבוצה הזקוקים לעזרה.
במהלך תקופה זו הפכו התרבויות באפריקה למורכבות ומגוונות יותר, דבר שבא לידי ביטוי במגוון כלי אבן שהתגלו. החוקרים סבורים כי קיימת תלות הדדית בין ההתפתחות הביולוגית וההתפתחות התרבותית. “סביר להניח שהצורות המוקדמות ביותר של שפות אדם פותחו גם הן במהלך תקופה זו” אומרת פונס דה לאון. מאובנים שנמצאו באי יאווה מספקים הוכחה לכך שהאוכלוסיות החדשות הצליחו מאוד: זמן קצר לאחר הופעתן הראשונה באפריקה, הן כבר התפשטו לדרום-מזרח אסיה.
מאובני מוח בשלדים מאובנים חושפים את שלבי התפתחותם של בני האדם
התיאוריות הקודמות לא תמכו בקשר הזה בשל היעדר נתונים מהימנים. “הבעיה היא שהמוח של אבותינו לא נשמר כמאובנים. ניתן להעריך את מבנה המוח שלהם רק מהתצורות שהותירו הקיפולים והתלמים על המשטחים הפנימיים של הגולגולות המאובנות” אומר ראש המחקר זוליקופר. כיוון שתבניות אלה שונות באופן משמעותי מאדם לאדם, עד כה לא ניתן היה לקבוע בבירור אם למאובן הומנין מסוים יש מוח גדול יותר או מוח הדומה לזה של קופי האדם. באמצעות ניתוחי טומוגרפיה ממוחשבת של מגוון גולגולות מאובנות, הצליחו החוקרים להבין את ההבדלים במבנה המוח.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
בכתבה הזו היה ראוי לתת נתונים על נפח המוח כדי להראות את ההתפתחות וכמובן לציין את מיני ההומונידים השונים בהתאם.
בלי זה יש מלנו סיפור יפה אבל ללא קשר מדעי.