אתר פולחני בן 5,500 שנה נחשף בירדן: דולמנים, אבנים עומדות ומבנים מגליתיים

חפירות אוניברסיטת קופנהגן במֻרַיְע׳את מגלות נוף טקסי מתקופת הברונזה הקדומה — רמז לאופן שבו קהילות התמודדו עם שינויים אקלימיים וחברתיים אחרי דעיכת התרבות הכלקוליתית

כיתוב תמונה: דולמן באתר מֻרַיְע׳את בירדן. קרדיט: Susanne Kerner, University of Copenhagen.
כיתוב תמונה: דולמן באתר מֻרַיְע׳את בירדן. קרדיט: Susanne Kerner, University of Copenhagen.

צוות מחקר חשף נוף טקסי מרשים מתקופת הברונזה הקדומה באתר מֻרַיְע׳את (Murayghat) בירדן. התגלית עשויה לשפוך אור חדש על האופן שבו קהילות קדומות הגיבו לשינויים חברתיים וסביבתיים.

כיצד תרבויות קדומות הגיבו למשברים ולקריסת הסדר החברתי הקיים? האתר בן 5,000 השנים של מֻרַיְע׳את בירדן, שנחפר בהרחבה בידי ארכיאולוגים מאוניברסיטת קופנהגן, עשוי לספק תשובה.

מֻרַיְע׳את התגבשה לאחר דעיכתה של התרבות הכלקוליתית (כ־4500–3500 לפנה״ס) — תקופה שהתאפיינה ביישובי מגורים, מסורות סמליות עשירות, חפצי נחושת ומקדשים־זוטא פולחניים.

החוקרים סבורים כי שינויים אקלימיים ושיבושים חברתיים הובילו לקריסת התרבות, ובעקבותיהם קבוצות מתקופת הברונזה הקדומה החלו ליצור צורות חדשות של ביטוי טקסי:

“במקום יישובי מגורים גדולים עם מקדשים קטנים — כפי שנראו בתקופה הכלקוליתית — החפירות שלנו במֻרַיְע׳את מתקופת הברונזה הקדומה חושפות אשכולות של דולמנים (מבני קבורה מאבן), אבנים עומדות ומבנים מגליתיים גדולים, המצביעים על כינוסים פולחניים וקבורות קהילתיות — ולא על שכונות מגורים,” אומרת ראשת הפרויקט והארכיאולוגית פרופ׳ סוזן קרנר (Susanne Kerner) מאוניברסיטת קופנהגן.

הגדרה מחדש של טריטוריה ותפקידים חברתיים

הארכיאולוגים תיעדו יותר מ־95 שרידי דולמנים. בפסגת הגבעה המרכזית של האתר נמצאו מכלאות אבן ומגרעות חצובות בסלע המרמזות אף הן על שימוש טקסי.

סימנים גלויים אלה עשויים היו לסייע בהגדרה מחדש של זהות, טריטוריה ותפקידים חברתיים בתקופה ללא סמכות מרכזית חזקה, מציינת קרנר:

“מֻרַיְע׳את מעניק לנו, כך אנו מאמינים, תובנות מרתקות על האופן שבו חברות מוקדמות התמודדו עם שיבוש — באמצעות בניית מונומנטים, הגדרה מחדש של תפקידים חברתיים ויצירת צורות חדשות של קהילה.”

החפירות במֻרַיְע׳את חשפו כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה, קערות קהילתיות גדולות, אבני רחיים, כלי צור, ליבות קרניים של בעלי-חיים ומעט חפצי נחושת — כולם מצביעים על פעילות טקסית ועל אפשרות של סעודות פולחניות. תכנון האתר ונראותו בנוף מרמזים גם כי שימש נקודת מפגש לקבוצות שונות באזור.

סוזן קרנר פרסמה לאחרונה את המאמר “Dolmens, standing stones and ritual in Murayghat” על ממצאי האתר בכתב העת Levant.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.