בתל רועים שבקרית שמונה התגלה, לראשונה בישראל, פסל של ראש אדם מלפני כ-9,000 שנה
האבן המסותתת בצורת ראש אדם. מנהג מיובא מאנטוליה
תצלום: דני נדל
במבט ראשון זו נראית אבן פשוטה. עגולה, לא גדולה במיוחד, אחת מעשרות המרכיבות את קיר הבית בן 9,000 השנים בתל רועים שבקרית שמונה. במבט שני מתברר שהאבן מחזירה מבט אל המתבונן. היא מגולפת כפנים – שתי עיניים וביניהן אף – ששולבו בקיר וצפו על הנעשה בתוך הבית.
פסלים מסוג זה – אבן המגולפת כראש אדם סכמטי, אבל ברור ומדויק – נמצאו לעשרות ולמאות באנטוליה, שהיתה מרכז תרבותי משמעותי בתקופה שבה נבנה הבית בתל רועים. הבית היה חלק מכפר שנבנה בתקופה הניאוליתית הקדם קרמית ב', לפני כ-9,000-8,500 שנה. לד”ר דני נדל מהמכון לארכיאולוגיה על שם זינמן באוניברסיטת חיפה, המנהל את החפירה בתל רועים, היתה הזכות להיות הראשון שמוצא פסל כזה גם בישראל.
לדבריו, פיסול, גילוף וסיתות באבן היו אומנויות מפותחות באנטוליה של אותה תקופה. לבד מראשים מגולפים באבן נמצאו שם פסלים בגודל אדם ועמודי אבן מסותתים גדולים. באתרים ישראליים מאותה תקופה נמצאו גולגולות שכוירו בטיט ונצבעו. הפסלים מאנטוליה מעידים על פולחן מפותח שהיה קשור כנראה למוות או לאלוהות כלשהי, אבל טיבו אינו ברור.
ד”ר נדל, שחפר בתל רועים עם צוות של תלמידי מחקר מאוניברסיטת חיפה, משער כי פסל הראש היה חלק מהמנהגים שתושבי המקום ייבאו מאנטוליה. על ההשפעה של התרבות האנטולית מעידים גם כלים מאוביסידיאן – מעין זכוכית כהה העשויה מחומר וולקני – שמקורם היה באנטוליה ושהובאו לישראל.
הבית שבו נמצא הראש המגולף באבן ניצב בשולי כפר, ששטחו היה כעשרה דונמים ושבתיו נבנו באבני בזלת שהובאו למקום ממרחק של כמה מאות מטרים. סמוך לבית נחשף קיר תמך ברוחב מטר, שהיה ככל הנראה גבולו של היישוב. בחפירת בדיקה שנעשתה במרחק של כ-15 מטרים מהקיר לא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים כלשהם.
החפירה בתל רועים החלה לאחר שאמנון אסף, מנהל מוזיאון האדם הקדמון במעין ברוך, גילה במקום שרידי יישוב מהתקופה הניאוליתית. במקום אמור לעבור כביש גישה לשכונה חדשה של קרית שמונה הנבנית עתה. מינהל מקרקעי ישראל, הסולל את הכביש, מימן את חפירת ההצלה.
בחודשיים שבהם שהו במקום מצאו החופרים סכינים, ראשי חץ וגרזנים רבים מצור, שהיו אופייניים לתקופה הניאוליתית, השלב האחרון של תקופת האבן. באותה תקופה החלו בני אדם לביית בעלי חיים וצמחים ועברו בהדרגה מאורח חיים של נוודים ציידים-לקטים ליישובי קבע.
בתקופה שבה הוקם היישוב בתל רועים כבר היו בטורקיה כפרים גדולים מאוד ויישובי קבע היו גם בישראל, ירדן וסוריה. מעל ליישוב מהתקופה הניאוליתית הקדם קרמית מצאו החופרים בתל רועים שרידי יישוב מהתקופה הניאוליתית הקרמית (לפני 8,000-7,000 שנה), שבה החל השימוש בכלי חרס.
הכפר שנחשף בחפירה זו מצטרף ליישובים אחרים בני התקופה שהתגלו באזור – סמוך לקיבוץ הגושרים, בתל תאו ובצפון עמק החולה – ומעשיר את הידע על ההתיישבות באזור לפני כ-9,000-8,000 שנה.
