נחשף דולמן נדיר עתיק ומסתורי בן למעלה מ-4,000 שנה המעוטר באומנות סלע קדומה

תגלית ארכיאולוגית מפתיעה וחשובה בגליל: נחשף דולמן נדיר עתיק ומסתורי בן למעלה מ- 4,000 שנה המעוטר באומנות סלע קדומה. לדברי החוקרים, "זו האומנות הראשונה המתועדת בדולמן במזרח התיכון".

הדולמן בן 4,000 השנה. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי.
הדולמן בן 4,000 השנה. צילום: גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי.

ארכיאולוגים מטעם המכללה האקדמית תל חי, רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים, גילו לאחרונה דולמן (מבנה גדול ממדים דמוי שולחן אבן) מסתורי בן למעלה מ-4,000 שנה בתוך שדה גדול של דולמנים, הסמוך לקיבוץ שמיר בגליל העליון. ייחודו של הדולמן בממדיו העצומים, במבנה המקיף אותו, ובעיקר – בעיטורים האומנותיים החרוטים בתקרתו. המחקר התפרסם בסוף השבוע האחרון (2/3) במגזין המדעי PLos one.

הדולמן התגלה בביקור מקרי שערך פרופ' גונן שרון מהתוכנית ללימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי, בשדה הדולמנים סביב קיבוץ שמיר הכולל יותר מ-400 מבני אבן ענקיים, המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (לפני למעלה מ4,000 שנה). כאשר נכנס לתא הבנוי מתחת לדולמן הגדול ביותר, הופתע לגלות ציורי סלע חרוטים על התקרה.

גילוי החריטות הביא לפרויקט מחקר של הדולמן וסביבתו, אשר הניב גילויים חדשים על תופעת הדולמנים בארץ ישראל. "זו האומנות הראשונה המתועדת בדולמן במזרח התיכון" אומר אורי ברגר, ארכיאולוג רשות העתיקות ושותף למחקר. "הצורות החרוטות מציגות קו ישר הניגש למרכזה של קשת. בתקרת הדולמן תועדו כ- 15 חריטות כאלה, הפזורות במעיין קשת לאורך התקרה. אין לצורות אלו מקבילות באומנות חריטות הסלע במזרח התיכון, ומשמעותן עדיין בגדר תעלומה". הפאנל המציג את האומנות נסרק בשטח על ידי המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית. באמצעות טכניקה חדשנית, הופק מודל תלת ממדי של החרוטה. "הסריקה התלת ממדית מאפשרת לזהות חריטות שאחרת כמעט ואינן ניתנות לזיהוי בעין רגילה" מסבירה פרופ' ליאור גרוסמן, מנהלת המעבדה.

מודל תלת מימדי של החריטות: המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת של האוניברסיטה העברית בירושלים.
מודל תלת מימדי של החריטות: המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת של האוניברסיטה העברית בירושלים.

החדר בתוך הדולמן אשר בתקרתו נמצאו החריטות, הינו גדול ממדים: 2X3 מטרים, והאבן המכסה אותו אף היא עצומה בגודלה, משקלה מוערך ב-50 טון לפחות (!) זו אחת האבנים הגדולות ביותר ששימשו להקמת דולמנים במזרח התיכון. הדולמן הוקף  גל אבנים (טומולוס) אדיר, שקוטרו כ-20 מטרים, ומשקל אבניו  מוערך בעוד כ- 400 טון. בתוך גל האבנים זוהו לפחות ארבעה דולמנים קטנים יותר, שמוקמו למרגלות הדולמן  המעוטר. משמעות הדבר היא שמדובר במבנה מונומנטאלי ענק, הבנוי בצורה היררכית (תא מרכזי ותאי משנה). זו הפעם הראשונה שמזוהה דולמן הירארכי כזה במזרח התיכון.

הדולמן הענק בשמיר הוא רק אחד ממאות מבנים ענקיים הפזורים בצפיפות באזור זה. הוא מעיד על קיומה של מערכת שלטונית משמעותית ומבוססת באזור בזמן "ימי הביניים" של תקופת הברונזה. ארכיאולוגים נוטים לפרש את העבר על סמך ממצאים חומריים. היעדרן של ערים, ישובים גדולים ומבנים מונומנטאליים מעיד על התמוטטות המערכות השלטוניות והכלכליות במהלך "תקופה אפלה" בהיסטוריה. הדולמנים מספרים סיפור אחר על התקופה – חברה שיש לה מערכת שלטונית וכלכלית מורכבת, המוציאה לפועל מפעלים הנדסיים מונומנטאליים, אבל לא משאירה אחריה עדויות ארכיאולוגיות אחרות.

"הדולמן הענק בשמיר מעיד, ללא ספק, על בניה ציבורית" אומר פרופ' שרון. "הקמתו דרשה כוח אדם משמעותי במשך תקופה לא מבוטלת. במהלך הזמן הזה, צריך לשכן ולהאכיל את כל האנשים הללו. הקמת מבנה ענק כזה דורשת ידע הנדסי וארכיטקטוני שלא מצוי בד"כ בידיהן של קבוצות נוודים קטנות. ואפילו חשוב מכך, דרושה כאן מערכת שלטונית חזקה שתוכל לאסוף כוח אדם משמעותי, לכלכל אותו ובעיקר לצוות על ביצוע ולשלוט בפרויקט גדול וממושך".

הדולמן – מבט מבפנים. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות.
הדולמן – מבט מבפנים. צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות.

למרות כל זאת, נסיבות הקמתם של הדולמנים, הטכנולוגיה הכרוכה בבנייתם ותרבותם של האנשים שהקימו אותם עדיין מהוות את אחת התעלומות הגדולות בארכאולוגיה של א"י.


מהו  דולמן – דולמן (שולחן אבן) הוא מבנה מגליתי (מגה=גדול, ליתוס =אבן) בן אלפי שנים הבנוי מאבני ענק. צורתו הבסיסית של הדולמן היא דמוית שולחן ורובם מוקפים בגל אבנים. דולמנים ידועים בעולם מאירלנד ועד קוריאה. במזרח התיכון פזורים אלפי דולמנים, מטורקיה ועד תימן. ברמת הגולן זוהו אלפי דולמנים מטיפוסים שונים הפזורים בריכוזים (שדות דולמנים)  על פני הרמה. למרות שהם נפוצים מאוד ובולטים מאוד בנוף הקדום של ארץ ישראל, המסתורין האופף את גילם וייעודם של הדולמנים עדיין לא נפתר.

שדה הדולמנים בשמיר – השדה נסקר לראשונה על ידי משה כגן ז"ל בשנות ה-50. בשדה זוהו למעלה מ-400 מבני ענק, הנשקפים אל עמק החולה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן