אבי בליזובסקי
ממצאים מנהר יאנה – סיביר
אנשים שהיו עשויים להיות אבות אבותיהם של האמריקנים הראשונים חיו בסיביר הארקטית, אחת הסביבות הפחות סלחניות ביותר על כדור הארץ בשיאה של תקופת הקרח. כך אומרים חוקרים שגילו את העדויות העתיקות ביותר עד כה על מגורי אדם ליד השער השברירי לעולם החדש.
מדענים רוסיים גילו אתר בן 30 אלף שנים של מגורי ציידים ליד הנהר יאנה בסיביר, כ-400 קילומטרים צפונית לחוג הארקטי ולא הרחק ממיצר ברינג – שאז היה מעבר יבשתי שחיבר את אסיה וצפון אמריקה.
אף כי החיבור הישיר נשאר רופף, אתר יאנה מעיד על כך שהאנושות התפשטה עמוק לתוך האיזור הארקטי במהלך תקופות קרות יותר”, כתבו מחברי מאמר שהופיע בכתב העת סיינס.
החוקרים מצאו כלי אבן, נשק שנהב ואבנים ששימשו לקצבים שעיבדו עמם ממותות, ביזונים, דובים, אריות וארנבות, כל החיות שהיית מצפה למצוא זמינים לציידים במהלך תקופת הקרח.
המדענים השתמשו בטכניקות העתקה שבהן נמדדים ריכוזי הפחמן, והם העריכו את גיל החפצים באתר בכ-30 אלף שנה לפני ההווה. פירוש הדבר עתיק פי שניים ממונטה ורדה שבצ'ילה, האתר העתיק ביותר המתאר חיים אנושיים שהתגלה ביבשת האמריקנית.
דונלד גרייסון, פלאנתולוג מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל אמר כי הגילוי הוא משמעותי, מכיוון שהוא קדום בהרבה מכל עדות מוכחת קודמת של אנשים שחיו באיזורים השבירים של סיביר ואשר יצרו את השער לאמריקות.
עד לדיווח על השער, האתר הקדום ביותר באיזור שער ברינג תוארך בגיל של 11 אלף שנים” אמר גרייסון. ” כל האתרים האחרים שבהם חשבנו בתחילה שיש עדויות עתיקות יותר, התגלו כהתראות שוא.”
בתקופה שבה יושבה ינה, מרבית הרמות הגבוהות של כדור הארץ היו תחת שכבת קרח עבה שיצרה קרחונים מעל מרבית האזורים שהם היום אירופה, קנדה וצפון ארה”ב.
ואולם איזור נהר היינה היה נקי מקרח, מישור הצפות יבש ללא קרחונים. חיו בו ממותות, סוסים, איילי מושק ובעלי חיים אחרים שסיפקו מזון לציידים האנושיים שהיו אמיצים דיים לבחור באיזור הארקטי כמקום חיים. “איזור ציד שופע פירושו אוכל רב”, אמרה דולי בריגהאם-גרטה מאוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט לכתב העת סיינס. “זו לא היתה ערבה שוממת כפי שניתן היה לדמיין”.
בין החפצים שנמצאו באתר יינה היו כלי נשק המזכירים ממצאים מקלוביס, ניו מקסיקו, אתר המתוארך ב-11 אלף שנים. ואולם גרייסון ואחרים אומרים כי העדויות מקושרות קשר חלש ביותר לכלי הנשק וכלי העבודה ששימשו את אנשי הקלוביס. חפצים כאלה גם נמצאו באירופה ובמערב אסיה” אמרה גרייסון.
הדמיון (בכלי העבודה ובכלי הנשק) אינו מספיק כדי להוכיח שהם היו אבותיהם של אנשי הקלוביס בעולם החדש”, אמר גרייסון.
ואולם, כמה מומחים, עדיין מחזיקים בתקווה כי הממצאים החדשים מספקים עדויות חשובות אודות הגירה עתיקה מאסיה לאמריקה. “העדויות ליישוב עתיק באתר יינה עושה אותו מקום מתאים להכיל את האנשים הראשונים שעברו לאמריקה לפני השיא של התפשטות הקרחונים” אמר דניאל מן מאוניברסיטת אלסקה בפיירבנקס. שיא הקרחונים האחרון היה לפני 20-25 אלף שנים.
גרייסון ואחרים, אומרים בכל אופן כי יש צורך בעדויות נוספות לפני שמגיעים למסקנה כוללת לפיה האנשים מאתר יינה הם אלו שהיגרו לעולם החדש.
הבעיה העיקרית, אומרת גרייסון, היא שהעדויות הארכיאולוגיות לקיום תרבות ציידים בסיביר היא עדיין בודדה. אף כי יש הבדל בין האתר בן 30 אלף השנים ביינה לבין אתרים אחרים באסיה וביבשות אמריקה, לא היה שום מכשול פיסי ללכת מאסיה לאמריקה במהלך התקופה. הגשר בין היבשות היה קיים עד לפני 11 אלף שנים עד לעלית גובה פני הים שהציפו את הקשר ויצרו את מה שקרוי היום מיצר ברינג בין רוסיה לאלסקה.
“להביא אנשים לחצות לעולם החדש לא היתה בעיה” אמרה גרייסון. “הבעיה היתה להביא אותם לחלק הזה של העולם ממנו הם יכלו לחצות.” והעדויות שהדבר אכן קרה בייטה, הם עדיין לא משכנעות.”
ארכיאולוגיה
לסיביר, לפני 30,000 שנה
כלי צור ולהבי חניתות העשויים מחטי ממותות וקרני קרנפים, שנמצאו סמוך לנהר יאנה בצפון סיביר, מצביעים על כך שבני אדם יישבו את חוג הקוטב הצפוני לפני יותר מ-30 אלף שנה. תיארוך זה מקדים ב-16 אלף שנה את ההערכות הרווחות על תחילתה של התיישבות בני האדם באזורי הקוטב.
הממצאים החדשים עשויים לשפוך אור על ההתיישבות הראשונה של בני אדם ביבשת אמריקה. חלק מהחפצים שהתגלו דומים בעיצובם לחפצים מתקופה המאוחרת בכ-16,000 שנים, אשר התגלו בצפון אמריקה, מרחק של 3,000 ק”מ. העדויות הקדומות ביותר להתיישבותם של בני אדם באמריקה הן מלפני 14,000 שנים.
בני אדם החלו ליצור פסלונים ולצייר דמויות במערות בצרפת ובגרמניה לפני קצת יותר מ-30,000 שנה, בתקופה שבה שרר מזג אוויר נוח יחסית. מכיוון שאוכלוסיות בני האדם היו קטנות באותה תקופה, לא היתה כל סיבה להניח שמתיישבים הגיעו אז לטונדרה הארקטית.
אולם ולדימיר פיטולקו, מהאקדמיה הרוסית למדעים בסנט פטרבורג, דיווח השבוע בכתב העת “Science”, כי בחפירות שערך עם עמיתיו לאורך הנהר יאנה התגלו גרזנים, כלים לחציבה באבן, גבישי קוורץ מעובדים, כלים העשויים מעצמות זאבים וחודי חניתות עשויים מחטי ממותות ומקרני קרנפים.
החוקרים מצאו עצמות שבורות, חתוכות ושרופות של בעלי חיים רבים: ממותה, שור המושק, דוב חום, גרגרן, ביזון, סוס ואריה מערות. “שפע בעלי החיים מעיד על כך שזאת לא היתה טונדרה ריקה כפי שנהוג לחשוב”, אמרה ל”Science” ג'ולי בריגהם-גרט מאוניברסיטת מסצ'וסטס.
האתר שבו נמצאו החפצים זכה לראשונה לתשומת לב מחקרית ב-1993, כשגיאולוג רוסי מצא בו חוד חנית העשוי מקרן קרנף. בקיצים של 2001 ו-2002 החלו ד”ר פיטולקו וצוותו לחפור לאורך הטראסות שנוצרו בעקבות הגיאות והשפל של נהר יאנה במהלך עידני הקרח. הם גילו חודי חניתות נוספים, הדומים לחודי חניתות עשויים שנהב שבהם השתמשו באמריקה לפני 13,600 שנים.
דניאל מאן מאוניברסיטת אלסקה אמר ל”Science” כי הממצאים עשויים לאשש את הסברה שבני האדם הראשונים הגיעו לאמריקה הרבה לפני 14,000 שנה. לדבריו, “לא היו כל מחסומים סביבתיים שמנעו מהם להגר מזרחה”.