סיקור מקיף

מתחם קבורה פרֶהיסטורי נחשף בכפר החורש ע"י ארכיאולוגים של האוני' העברית

באתר נמצאו עצמות גבר, פסלונים בעלי צורה פאלית, תכשיטים וכלי ציד שהובאו מרחוק

 1. הפסלון הפאלי, 2. גרזן ווטיבי, 3. צדפות, 4. אסימונים עם חריטה (צילום: נייג'ל גורינג-מוריס)
1. הפסלון הפאלי, 2. גרזן ווטיבי, 3. צדפות, 4. אסימונים עם חריטה (צילום: נייג'ל גורינג-מוריס)

משלחת ארכיאולוגית של האוניברסיטה העברית בראשות פרופ' נייג'ל גורינג-מוריס חשפה לאחרונה בכפר החורש מתחם קבורה מהתקופה הניאוליתית הקדם-קראמי ב', תקופה המתוארכת סביב 8,500-6,750 לפני הספירה. במתחם נמצאה קבורת יחיד של גבר בן 40 שנה לפחות שנקבר בתנוחה מכווצת. להב מגל וצדף ים הונחו בקבורה כמנחות ויותר מ-60 צדפים נמצאו מרוכזים בקרבת הקבורה.

מתחם הקבורה תחום על ידי שני קירות מסיביים בגודל של 10X20 מ' היוצרים את הצורה 'ר'. בקרבת מתחם הקבורה נמצאו גם כלי צור, כלי שחיקה וכתישה ועצמות בעלי-חיים, בעיקר של חיות ניצודות כמו צבי וחזיר בר, וכן פריטים סימבוליים כמו ''אסימונים'' קטנים שחלקם מעוטרים בחריטות. למרות שתקופה זאת ידועה בריבוי סמלי פריון נשיים, בכפר החורש נמצאו עד כה רק פסלונים בעלי צורה פאלית.

על קשרי המסחר באזור מעידים ממצאים נוספים כמו צדפים ותכשיטי צדף מהים התיכון ומים סוף, מינרלים אקזוטיים שמקורם מדרום לים המלח, זכוכית וולקאנית טבעית מטורקיה וכן גרזן ווטיבי קטן עשוי סרפנטין שמקורו ככל הנראה בקפריסין או בצפון סוריה.

התקופה הניאוליתית הקדם-קראמי ב' היא התקופה בה מופיעות לראשונה קהילות חקלאיות גדולות באזורים הפוריים של המזרח הקרוב. באותה תקופה נוצרת באזורנו זירת אינטראקציה בין-תרבותית, האוכלוסייה האנושית הולכת וגדלה, בניית מבנים מלבניים הופכת נפוצה ומבנים פולחניים וציבוריים מתחילים להופיע. למרות שצייד ולקט היו אסטרטגיות קיום חשובות, בעלי החיים והצמחים המבויתים מתחילים בתקופה זאת לתפוס מקום חשוב יותר בקיום האנושי. חפצי פולחן ומתקנים שנמצאו באזור מצביעים על חיים פולחניים אינטנסיביים. חפצי מותרות וסממני יוקרה נסחרו לעתים בין מרחקים עצומים.

''התהליכים הכלכליים הביאו עמם גם מתחים חברתיים שהלכו וגברו ככל שחלוקת העושר החומרי, החברתי והפולחני בתוך הקהילה ובין הקהילות הפכה פחות שוויונית'' טוען פרופ' גורינג-מוריס. ''מתחים אלו משתקפים במנהגי הקבורה השונים בתקופה הכוללים קבורה ראשונית בתחומי היישוב, לרוב מלווים במנהג הסרת הגולגולות, וכן קבורה משנית וקבורת רבים''.

כפר החורש, היושב בהרי נצרת שבגליל התחתון, נתפס במחקר כאתר קבורה אזורי וכמרכז פולחני ששימש את הכפרים החקלאיים בסביבתו. לפחות 65 קבורות זוהו שם עד כה וברובן קבורים גברים צעירים. אופיין של הקבורות מגוון מאד והן נעות בין קבורות יחיד ראשוניות לקבורות משניות ובהן עד 17 נקברים. באחת הקבורות אף הונחו העצמות בצורה היוצרת דמות בעל חיים.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן