סיקור מקיף

החומות האדירות לא מנעו את הכיבוש

לפני כ-5,000 שנה שיגשגה בדרום הגולן תרבות עשירה. השאלה מה גרם להיעלמותה מחכה עדיין לפתרון

רן שפירא, הארץ, חדשות וואלה!

שרידי שער החומה החיצונית בלביאה. עדויות לסוף אלים
תצלום: ניקולאי טרחנוב

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/golanwall.html

בקצה שלוחה במורדות המערביים של דרום רמת הגולן, מעל למושב רמות, התקיים במשך קרוב לאלף שנה יישוב, שבשיאו התפרס על פני כ-90 דונם. בשבע עונות חפירה באתר, הידוע בכינויו "מתחם לביאה", התברר כי ראשית ההתיישבות במקום היתה בערך בשנת 3300 לפני הספירה, בשלב הראשון של תקופת הברונזה הקדומה.

היישוב שיגשג במאות השנים האחרונות של התקופה – בין 2700 ל-2300 לפני הספירה. בחפירות ביישוב, שהתקיימו בעיקר בשנות התשעים ונוהלו על ידי ליפז ויניצקי במסגרת פרויקט אזורי בראשותם של פרופ' משה כוכבי ופרופ' פרחיה בק המנוח מאוניברסיטת תל אביב, התגלו מבנים בנויים אבן בזלת ובהם נמצאו כלי חרס אופייניים לתקופה ומתקני תעשייה ואגירה שונים. כן נמצא במדרון הדרומי של השלוחה בית קברות ובו מבני קבורה מעוגלים.

הממצא המרשים ביותר ביישוב הוא מערכת ההגנה אדירת הממדים שנבנתה בו. המערכת כללה שתי חומות – פנימית וחיצונית – שנועדו למנוע פלישה מעברו המזרחי של היישוב. משלושת העברים האחרים היה היישוב מוגן על ידי מדרון טבעי תלול.

ממדיהם של מסדי האבן שעליהם נבנו החומות, שרק הם נחשפו בחפירות, מעידים על עוצמתה של מערכת ההגנה. רוחב המסד של החומה החיצונית הגיע ל-16 מטר והוא השתמר בגובה של יותר מארבעה מטרים. רוחב החומה הפנימית היה צנוע יותר, בין חמישה לעשרה מטרים. בסמוך לקצה הדרומי של החומה החיצונית נמצא שער רחב, שמשני צדיו נבנו מגדלים להגנה. גם בחומה הפנימית היה שער דומה.

הארכיאולוג יצחק פז, שהשתתף בניהול החפירות בלביאה, אומר כי החומות המסיוויות מאפיינות יישובים נוספים שנבנו באזור באותה תקופה. פז, הכותב עבודת דוקטורט על תקופת הברונזה הקדומה בגולן בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מונה ביניהם אתרים כמו קצר ברדוויל שליד נטור, גמלא (יישוב קדום שעליו הוקמה העיר שחרבה במרד נגד הרומאים) ואניעם, הסמוך למושב הנושא אותו שם.

בתחילת המחקר הארכיאולוגי בגולן, בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, סברו החוקרים כי השטח שבין החומות שנחשפו באתרים אלה היה ריק ממבנים. לכן שיערו כי לא הוקמו בו יישובים של ממש אלא שימש כמכלאות לצאן ולבקר של אוכלוסיות נודדות למחצה. כך דבק באותם אתרים הכינוי "מתחמים".

החפירות בלביאה הוכיחו שפרשנות זו היתה מוטעה וכי כבר בסוף האלף הרביעי לפני הספירה החלה ברמת הגולן התיישבות באתרים, שיכלו לספק לתושבים הגנה טבעית מפני אויבים.

פז מציין כי הביצורים האדירים, המבנים הגדולים וכלי החרס שמאפיינים את הגולן של תקופת הברונזה הקדומה דומים לממצאים מיישובים אחרים מאותה תקופה שנחשפו בדרום סוריה, בצפון ירדן ובארץ ישראל. עם זאת, בניגוד ליישובים מאזורים אחרים, ברמת הגולן עדיין לא נמצאו מקדשים או ארמונות בני התקופה. לעומת זאת נחשפו מבני קבורה בני התקופה והמכלול הארכיטקטוני הייחודי של רוג'ום אל-הירי, שם נמצאה מערכת של מעגלי אבן קונצנטריים המקיפים מבנה קבורה (רוגם). קוטרו של המעגל החיצוני הוא 156 מטרים.

הביצורים האדירים, מבני הקבורה המגליתיים והמכלול הייחודי רוג'ום אל-הירי הם שרידים של תרבות מרשימה, שפרחה באזור לפני כ-5,000 שנה. אבל בחפירות בלביאה התברר כי עוצמת הביצורים לא מנעה את כיבוש היישוב. סמוך לשער החומה החיצונית באתר נמצאו אבני קלע רבות, שכבת שריפה עבה ומפולות אבן ולבנים, עדות למצור שבו עמד היישוב. השער עצמו נחסם בקיר אבן, בניסיון למנוע את פריצתו. סימני שריפה שנחשפו במבנה השער וסמוך אליו מראים כי הניסיון לא עלה יפה וכי סופה של לביאה היה כנראה אלים.

לא ברור אם גם היישובים האחרים בני התקופה בדרום הגולן הגיעו לקצם באופן דומה. כיום ידוע כי גמלא חדלה מלהתקיים כיישוב מבוצר כבר לקראת סוף המחצית הראשונה של האלף השלישי לפנה"ס. לקראת סוף תקופת הברונזה הקדומה, לפני כ-4,300 שנה, חדלה התרבות העירונית בגולן מלהתקיים בממדים כה מרשימים. השאלה מה גרם לכך עדיין מחכה לתשובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן