סיקור מקיף

אחרי שחזר מהציד, האדם הקדמון בתקופת הקרח ניגן להנאתו בחליל

ארכיאולוגים גילו במערה בגרמניה את אחד הכלים המוסיקליים הקדומים בעולם: חליל שנהב בן 35 אלף שנים

ניב של ממותה והחליל העתיק (למטה). יצירת מופת מבחינה טכנית

הוא היה ידוע עד כה יותר בכישורי הציד שלו, אך נראה כי האדם הקדמון בעידן הקרח היה גם חובב מוסיקה נלהב. ארכיאולוגים גרמנים הודיעו בשבוע שעבר שגילו את אחד הכלים המוסיקליים הקדומים בעולם – חליל שנהב בן 35 אלף שנים, שגולף מניב של החיה שמסמלת את עידן הקרח – הממותה השעירה, שנכחדה מהעולם.

החליל התגלה במערה בהרים השוואבים שבדרום-מערב גרמניה ו-31 חלקיו הורכבו מחדש. התגלית הארכיאולוגית מעלה השערה שלאדם הקדמון בעידן הקרח, שנדד ברחבי אירופה בתקופה הפרה-היסטורית, היתה רגישות אסתטית מפותחת ושהוא גילה את המוסיקה מוקדם בהרבה ממה ששיערו עד כה.

"שנהב הוא החומר היפה ביותר שהיה בנמצא באותם ימים", הסביר ניקולאס קונארד, ארכיאולוג מאוניברסיטת "טיבינגן" בראיון לעיתון "פרנקפורטר אלגמיין". "לכן ברור שייחסו למוסיקה חשיבות רבה". באותו אתר התגלו לפני עשור שני חלילים אחרים מאותה תקופה, שעשויים מעצמות ציפורים. ואולם, איכותו של החליל שנחשף לאחרונה ייחודית. "זה כמו להשוות בין 'רולס רויס' ל'יונדאי'. החליל הוא יצירת מופת מבחינה טכנית. לא נמצא מעולם עוד כלי כזה מהתקופה הפליאוליטית", אומר קונארד.

הרבה יותר מסובך לבנות

חליל משנהב טהור מאשר מעצמות חלולות של ציפורים. מי שבנה את החליל הקדום חתך את השן לשני חלקים והדביק אותם, ככל הנראה, בעזרת שרף עצי לבנה. זהות בעליו של החליל נותרה עדיין תעלומה; המדענים גם אינם יודעים עדיין אם השתמשו בחליל לטקסים דתיים או לשם ההנאה שבהפקת מוסיקה.

לפי מחקרים, לפני 35 אלף שנה – התקופה שבה החליל נוצר – חיו באירופה, זה לצד זה, האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הראשון. בהרי השוואבים נמצאו בשנים האחרונות תגליות ארכיאולוגיות חשובות. ארכיאולוגים סבורים שבני אדם נהגו לחנות באזור זה בעונות החורף והאביב וכי תושבי האזור היו בעלי מלאכה מיומנים. בהרים נמצאו פסלוני שנהב, תכשיטים וכלים מוסיקליים נוספים. המקום, המכונה עמק האך, סמוך לעיר שטוטגארט ונמצאו בו מערות נוספות. החוקרים משערים שהמערות היו בשימוש במשך אלפי שנים, ונמצאו בהן גם עצמות של איילים ושל דובים.

הארכיאולוג פרדריך סיברגר שיפץ את החליל, שיוצג למבקרים במוזיאון בשטוטגרט. ואולם, כמה חלקים מהחליל העתיק לא נמצאו. סיברגר, שרצה לבחון את יכולתו המוסיקלית של החליל, בנה דגם שלו מעץ. ממצאים ראשוניים מעלים כי החליל העתיק היה כלי מוסיקלי מתקדם. לדברי סיברגר, "המצלול בהחלט הרמוני".

סיברגר אומר כי אין לו ספק שאכן השתמשו בחליל לנגינה לפני 35 אלף שנים. ואולם, סיברגר מודה שלא קל לנגן בחליל מכיוון שיש בו רק שלושה חורים. לדבריו, "חלילים שעשויים מעצמות קטנות הרבה יותר נוחים לנגינה".

סיברגר מתכנן לבנות בקרוב דגם מדויק יותר של החליל; בימים אלה הוא מחפש את החומר המתאים שממנו יבנה את הדגם: שנהב מניב של ממותה, כמובן.

לידיעה בגארדיאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן