סיקור מקיף

חוקרים מאוני' ת"א: מצאנו עדויות למאבקי כוח סביב בניית גורד השחקים הראשון בתולדות האדם בתל יריחו

במאמר בכתב העת Antiquity כותבים ד"ר רן ברקאי והדוקטורנט רועי לירן מהחוג לארכיאולוגיה , כי מצאו עדויות לכך שנעשה ניצול בפחדים הקמאיים של תושבי הכפר הקדום של יריחו כדי לשכנע אותם להשתתף במאמץ הכביר של בניית מבנה הציבור הראשון בהיסטוריה של האדם

מגדל ביריחו במהלך החפירות. התמונה באדיבות בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים.
מגדל ביריחו במהלך החפירות. התמונה באדיבות בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים.

אחת התעלומות בתל יריחו, שנחשב לאחד האתרים הקדומים בעולם בו התרחש המעבר לחקלאות (ומתוארך לתקופה הניאוליתית, לפני כ-11 אלף שנה), היא הימצאותו של מגדל בגובה שמונה וחצי מטרים שכלל גרם מדרגות תלול ברוחב של כמטר ואשר התנשא מעל חומה בגובה ארבעה מטרים והקיפה את העיר. קיומו של מגדל שנדרשו מאמצים אדירים באותה תקופה כדי לבנותו אותו אף הביא להגדרת יריחו כעיר הראשונה בעולם, על אף שמדובר ביישוב של לקטים-ציידים שעדיין לא עסקו בחקלאות.

מחקר חדש של הדוקטורנט רועי לירן וד"ר רן ברקאי מהחוג לארכיאולוגיה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב המתפרסם בכתב העת Antiquity שופך אור על תעלומת ייעודו של המגדל.

השניים מציינים כי זו הפעם הראשונה בה בני אדם מקימים מבנה ענק, עוד בטרם המעבר לחקלאות ולייצור מזון, ועל כן זכה מגדל יריחו לתשומת לב רבה מאז גילויו. חלק מהחוקרים הציעו לראות במגדל ובחומה מערכת של ביצורים ומערכת להגנה מפני הצפות, אך פרשנויות אלה נתקלו בביקורות רבות. אחרים הציעו לראות במגדל ובחומה תביעה טריטוריאלית של תושבי יריחו הקדומים וכסמל לעושר ולעוצמה של הכפר הקדום.

במאמר קודם מ-2008 הציעו ברקאי ולירן לראות במגדל ובחומה של יריחו סמנים קוסמולוגיים הקושרים את הכפר הקדום של יריחו עם הר הקרטנל הסמוך ושקיעת השמש ביום הארוך ביותר בשנה. הצעה זו מתבססת על העובדה כי ציר גרם המדרגות שבתוך המגדל נבנה בזווית מדוייקת לשקיעת השמש ביום הארוך בשנה מאחורי הפסגה הגבוהה ביותר המשקיפה על יריחו, הר הקרנטל. "על כן הצענו כי המגדל שימש כגורם ארצי המחבר את תושבי האתר עם ההרים בסביבתם ועם הגורם השמימי של שקיעת השמש."

"במאמר שמתפרסם עתה אנחנו מציגים גילוי חדש ומסעיר. גילוי זה קשור למיקום המדויק של המגדל בשולי הכפר של יריחו ולצל המכסה את האתר בעקבות שקיעת השמש ביום הארוך בשנה. שיחזור מהלך שקיעת השמש גילה לנו כי צילו של ההר בעת שקיעת השמש ביום הארוך בשנה נופל במדויק על המגדל של יריחו, עוטף את המגדל ולאחר מכן מכסה את הכפר כולו. "

"אנו טוענים, אם כן, כי המגדל הוקם ביריחו לפני כ 11,000 שנים בהתייחס לאופן בו כיסה צילו של ההר מאחורי השמש השוקעת את הכפר ביום הארוך בשנה. המגדל נבנה במקום בו הצל מתחיל לכסות את הכפר ועל כן עשוי להתקשר לפחדים הקמאיים של תושבי האתר ולאמונות הקוסמולוגיות שלהם. "

"אנו טוענים במאמר כי המגדל מלמד על מאבקי כח בראשית התקופה הנאוליתית ועל כך שאדם מסוים או אנשים מסוימים ניצלו את הפחדים הקמאיים של תושבי הכפר הקדום של יריחו ושכנעו אותם לבנות את מבנה הציבור הראשון בהיסטוריה של האדם. צריך לזכור כי זהו גורד השחקים הראשון בהיסטוריה האנושית ובנייתו היתה כרוכה במאמצים אדירים ועבודה כבירה, כזו שלא בוצעה קודם לכן על ידי בני אנוש. אנו משערים כי אנשים מסוימים בכפר הקדום של יריחו ניצלו את הפחדים של תושבי האתר ושכנעו אותם להצטרף למאמץ בניה קהילתי עצום שנועד להגן על תושבי הכפר, אך בה בעת לשרת את המפעל ואת מטרותיהם הפוליטיות והמעמדיות. המגדל הנאוליתי של יריחו, אם כן, הוא הדוגמא הקדומה ביותר למניפולציה המנצלת פחדים קמאיים ובאה לידי ביטוי בארכיטקטורה מונומנטלית. מאז התקופה הנאוליתית ועד היום נעשה שימוש שכזה בבניה מונומנטלית ובשימוש בארכיטקטורה לשם שליטה על הציבור וצבירת וחיזוק מעמד פוליטי וחברתי. "

14 תגובות

  1. "ניצלו את הפחדים"? אולי מדובר בכלל באיזו החלטה דמוקרטית שהתקבלה באספת חברי הקיבוץ? למי בדיוק היה אינטרס לבנות את המגדל, ואיזה אינטרס(?), על מנת שהוא "ינצל את הפחדים" של אנשים אחרים כדי לרתום אותם למשימה הזו?

    שלא לדבר על זה שעניין הקשר בין הצל של ההר והמגדל לא לגמרי ברור (הרי זה לא שהמגדל "עצר" את הצל) ויכול להיות עניין מקרי לחלוטין…

    לדעתי עדיין קיימת אפשרות שמדובר במגדל שמירה, שגם אם לא שימש כביצור ממש, אולי שימש לתצפית שהעניקה לתושבים זמן התראה מתאים במקרה של התקרבות אוייבים – ואולי גם נבנה כדי לייצר איום על אויבים שיתקרבו ויראו שחיים שם הרבה אנשים חרוצים וחזקים שאין להם שום כוונה ללכת ממקום שבו השקיעו את מיטב מרצם…

    בקיצור, האפשרויות עדיין רבות ופתוחות…

  2. רק אתמול, בזכות השידור בערוץ 1, נודע לי הגילוי המרעיש על צל קרנטל ומגדל יריחו ביום הארוך בשנה.
    אולם הפרשנות של החוקרים חסרה, ולכן לא מובנת. פחדים קמאיים היו תמיד וישנם גם היום, אבל זה לא רלבנטי.
    חברה של ציידים-לקטים יכולה להתנהל היטב באמצעות תצפיות הירח, שעולה כל יום בשעה אחרת ונראה כל יום אחרת. חברה חקלאית חייבת להתנהל לפי לוח שמש ברור, כדי לדעת מתי לזרוע.
    לכן, המעבר הראשון בהיסטוריה לחיי חקלאות – אפילו חלקיים – חייב מאמץ גדול מאד לחישוב עונות הזריעה.
    המגדל ביריחו – שעמדתי פעמים רבות מעליו והסברתי שייעודו אינו ברור – שימש כלוח שנה ראשון במעבר אל חיי חקלאות – מן הסתם ייחסו לו גם משמעות פולחנית הקשורה בשמש – אבל העיקר הוא העדות הקדומה ביותר ללוח שנה שמשי-חקלאי.
    אלפי שנים מאוחר יותר הוקמו לאותה מטרה מבנים עצומים בכל העולם – מהפירמידות במצרים, גלגל רפאים בגולן, ועוד מבנים רבים באמריקה ובאסיה. הפולחן השמשי היה קשור בראש וראשונה לצורך החקלאי בלוח.
    הסבר מפורט בשר ללוח העברי-הכפול כתבתי בספרי – זכור ושמור: טבע והיסטוריה נפגשים בשבת ובלוח החגים, אלון שבות תשע"ה, עמ' 227-209 .
    בני ישראל עברו מחיי נדודים לחיי חקלאות – אלפי שנים אחרי מגדל יריחו – אבל באותו אזור ממש.
    תודה על הגילוי המדהים.
    יואל בן-נון

  3. וואו, מבנה כזה לפני 11,000 שנה! חבל שהסקת המסקנות הנמהרת בדבר "מניפולציה המנצלת פחדים קמאיים" מעמידה את מקדם ההגיון של הארכאולוגיים באור מדאיג משהו. 

  4. שי:
    אתה מדבר על מאמר אחר?
    איפה במאמר הזה מדברים על הצל של המגדל?

  5. איך יכול להיות שהצל של המגדל הפחיד את הכפריים וגרם להם לבנות את המגדל – שבעצמו יצר את הצל? זאת טענה מגוחכת לחלוטין

  6. מענין מה יחשבו עלינו, בני המאה ה-21 בעוד 1000 שנים(בני העידן הפרימיטיבי של תקשורת גלים אלקרומגנטיים בעלי מהירות מוגבלת וסופית לדעתם המוגבלת…). נ.ב. :11000 שנה מהיום קשה לי לדמיין …!

  7. אברהם כהן – לטענה לא צריך להיות בסיס מעבר להכרת אופיו של האדם ואופיין של דתות/אמונות מאורגנות – שקיימות עד עצם היום הזה ומשתמשות באותם אמצעי הפחדה. כי מי לא רוצה "חיים אחרי המוות" ומי לא מפחד מעונש שאפילו המוות אינו משחרר ממנו..?
    הבל הבלים הכל הבל. אין דבר בעולם שיצור קטן וחסר חשיבות כמו האדם יכול לעשות נגד הבורא/היקום … ו…שלא יעבדו עליכם..!

  8. א.מאבקי כוח היו קיימים מקדמא דנא והשערה על קיום מאבקי כוח תמיד תהיה אפשרית.

    ב. אשר לטענה כי "אנשים מסויימים ניצלו את הפחדים של התושבים על מנת לשכנעם להצטרף למאמץ הבנייה" , אין לה ולא כלום עם המימצאים בשטח.

  9. ואולי זה לא ניצול של פחדים, אלא גם הבונים והממנים פחדו המצל, ואולי זה לא פחד, אלא סגידה?
    אין לי שום דבר נגד תיאוריות פוקויאניות, אבל צריך לעשות אותן בתבונה, ולא להתבסס על ערימת אבנים…

  10. נראה כמו מתקן לפולחן דתי. מן הסתם, מקדש. מכלול הרגשות הדתיים, כהיום כן אז, כולל גם אמונה, גם יראה, גם אהבה וגם עוד כל מיני גורמים שיש בהם להמריץ אנשים לצאת מגדרם על מנת להקים מבנים מונומנטליים. לא מן הנמנע כי "נעשה ניצול בפחדים הקמאיים", אך זו לא בהכרח האפשרות היחידה.

  11. למה פחדים? המאמר הזה רק מבטא את הרגשת העליונות של הכותבים, על פני מי שגרו באיזור לפני אלפי שנים. גם אז הכירו את המהלכים של גרמי השמים, ואם בנו מגדל, הוא כנראה נבנה לצורך תצפיות. ויתכן מאוד שהוא נבנה בדיוק כמו שבונים היום בית: יש מי שממן (נותן כסף או אוכל) ויש מי שמתפרנס על ידי עבודה בבניה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן