קידוח מדעי מקיף בים המלח

בלב ים המלח החלו קידוחים בקרקעית האגם, במטרה לשלוף החוצה פרוסת אדמה דקה ואנכית באורך חצי קילומטר – חתך עומק של שכבות המשקעים שהצטברו בתחתית ים המלח במאות אלפי השנים האחרונות.

בראש המיזם עומד חתן פרס ישראל, פרופ` צבי בן-אברהם, העומד בראש מרכז מינרווה לחקר ים המלח באוניברסיטת תל אביב והינו חבר באקדמיה הלאומית למדעים מיזם הקידוח המדעי הגדול ביותר בישראל יוצא לדרך. בלב ים המלח החלו קידוחים בקרקעית האגם, במטרה לשלוף החוצה פרוסת אדמה דקה ואנכית באורך חצי קילומטר – חתך עומק של שכבות המשקעים שהצטברו בתחתית ים המלח במאות אלפי השנים האחרונות. אוצר גיאולוגי בלום זה, שעוביו יהיה סנטימטרים בודדים בלבד, יעניק לראשונה לחוקרים כרונולוגיה פיזית של חצי מיליון שנות ההיסטוריה האקלימית של האזור בחתך של שנים בודדות, כמו גם תיעוד רציף של רעידות האדמה בפרק הזמן הזה.

מעניק החסות המרכזי למיזם הוא ICDP – איגוד בינלאומי של מדינות המנהל פעמיים בשנה קידוחים מדעיים באתרים נבחרים ברחבי העולם. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מובילה את המיזם, בתמיכת המועצה האזורית תמר, לאחר שישראל נבחרה בשנה שעברה לערוך קידוח בים המלח. החברה הישראלית שנבחרה לביצוע הפרויקט בארץ הינה “מוטי גונן עבודות ים וצלילה”.

הקידוח, שעלותו הכוללת צפויה 2.5 מיליון דולרים, מתבצע בשיתוף פעולה אזורי בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית כמו גם גרמניה, שווייץ, נורבגיה, יפאן וארצות הברית. בראש המיזם עומדים חתן פרס ישראל, פרופ` צבי בן-אברהם, העומד בראש מרכז מינרווה לחקר ים המלח באוניברסיטת תל אביב והינו חבר באקדמיה הלאומית למדעים, וד”ר מוטי שטיין מהמכון הגיאולוגי בירושלים. מנהל הפרויקט הוא ד”ר מייקל לזר מאוניברסיטת חיפה.

פרופ` בן-אברהם עלץ כשראה את ההכנות האחרונות באסדת הקידוח, רגעים לפני גרירתה למרחק של שבעה קילומטרים מחוף עין גדי. “החתך שהקידוח יוציא יאפשר לנו לדעת שלפני 266,324 שנה, לדוגמה, היתה שנה גשומה”, הוא הסביר בהתלהבות.

הפרוסה האנכית שתוצא מהאדמה תאפשר לחוקרים לדעת מתי היו סערות אבק, שיטפונות, רעידות אדמה, שנים שחונות, כמו גם כמות המשקעים שירדו מדי שנה: “מכיוון שים המלח הוא מקום כל כך נמוך, יש לו אגן ניקוז ענק, גדול יותר מישראל – מרמת הגולן ועד תוככי סיני. לכן כל הגשמים במרחב משפיעים על המפלס שלו. מסתבר שים המלח הוא מאוד ייחודי בכך שסלעי המשקע ששוקעים בו רגישים למפלס, כך שאתה יכול לדעת מתי המפלס היה נמוך”, אומר פרופ` בן-אברהם. לדבריו, “נוכל לראות מה קרה פה לאקלים ללא התערבות ידי אדם במאות אלפי השנים האחרונות, ואם השינויים האלה קשורים למחזוריות השמש, למשל. נעקוב אחרי ארבע תקופות קרח. זה פשוט לא ייאמן”.

למחקר עשויות להיות גם השלכות למחקר היסטורי, אומר פרופ` בן-אברהם. לטענתו, “אולי נוכל לאשש באמצעות כך אירועים שמוזכרים בתנ”ך”. מנהל הפרויקט, ד”ר מייקל לזר, מוסיף כי תיארוך של רעידות אדמה עשוי להיות יעיל להעמקת הבנת תהליכי הנדידה של ההומו ספיינס: “כשהאדם יצא מאפריקה, אזור ים המלח היה נתיב שלו. על פי התיאוריה, היציאה מאפריקה התרחשה בכמה פעימות. אם יהיה אפשר לעשות קורלציה בין היציאות המאוחרות מאפריקה לבין שינויים אקלימיים או רעידות אדמה, אולי נוכל לגלות כאן קשרים מעניינים”.

אתמול הסתובבו לאורך חוף עין גדי שבעה אמריקאים צעירים חובשי קסדות מסולט לייק סיטי, יוטה – עובדי חברת דוסק האמריקאית שבאו ארצה כדי לטפל בצד הביצועי של המיזם. העובדים האמריקאים הביאו עמם לישראל את אסדת הקידוח מטורקיה, שם התבצעה העבודה האחרונה של החברה.

מנהל צוות העובדים בו מרשל ואנשי הצוות שלו כבר בילו חודשים רבים במינוס 40 מעלות בסיביר, ביקרו באגם פוטרוק אייקה שבארגנטינה ובאגם ואן בטורקיה, וכעת הם כאן בים המלח. בגלל מגבלות התקציב, יש להם רק 40 יום לסיים את המשימה; “אנחנו עובדים במשמרות של 12 שעות, שתי משמרות ביום, 7 ימים בשבוע, אבל אין לי בעיה עם זה”, אמר מרשל.

מתחת למנוף האסדה הנישא לגובה תשעה מטרים, הונחו מראש ערימות הצינורות שבבוא העת ישמשו להוצאת דגימות הקרקע מקרקעית האגם. צינורות הברזל יונחו לעומק 300 מטרים עד לקרקעית האגם ולאחר מכן יידחפו אל תוך הקרקע לעומק של עוד 500 מטרים לפחות; לתוכם יוחלקו צינורות פלסטיק שבתוכם ייכלאו דגימות המשקעים.

הדגימות יישמרו לתקופה קצרה בעין גדי ולאחר מכן יישלחו למעבדה מיוחדת באוניברסיטת ברמן, גרמניה, שם יישמרו בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס וייבדקו על ידי עשרות חוקרים מאוניברסיטאות בארץ, כמו גם מאוניברסיטת קולומביה (ניו יורק), מכון GFZ (פוטסדאם, גרמניה) אוניברסיטת ETH בציריך ועוד.

פרופ` בן-אברהם מספר כי חוקרים “מסין ועד קליפורניה מתעניינים במחקר – אנשים שמתעסקים באקלים, אנשים שמתעסקים בכימיה ובגיאוכימיה, בפיזיקה של סלעים, בשדה המגנטי של כדור הארץ. זה עולם ומלואו. יש לנו אנשים משמונה דיסציפלינות שונות שקשורים לנושא מדעי כדור הארץ. זה הדבר הכי גדול במדעי כדור הארץ מאז קום המדינה”.