סיקור מקיף

פרופ' ג'ארד דיאמונד מחבר הספר רובים, חיידקים ופלדה זכה בפרס וולף בתחום החקלאות

דיאמונד הוא אחד משמונת הזוכים בפרס השנה. בין הזוכים הנוספים: שני תיאורטיקנים המתמחים בתיאורית הקווונטים (פיסיקה), ושני מתמטיקאים העוסקים בסוגיות מתקדמות במתמטיקה, ההודעה על הפרסים נמסרה לזוכים ע"י מ"מ יו"ר קרן וולף, חתן פרס נובל ופרס וולף, פרופ' דן שכטמן

גראד דיאמונד, זוכה פרס וולף בחקלאות לשנת 2013, מחבר הספר רובים, חיידקים ופלדה
גראד דיאמונד, זוכה פרס וולף בחקלאות לשנת 2013, מחבר הספר רובים, חיידקים ופלדה

פרס וולףחמשת הפרסים, בסך 100 אלף דולרים כ"א, יתחלקו השנה בין 8 זוכים מ- 4 מדינות: ארצות הברית, גרמניה, אוסטריה ופורטוגל. הפרסים יוענקו בחמישה תחומים: במדעים בתחומי הפיזיקה, מתמטיקה, חקלאות וכימיה. בתחום האומנויות יינתן בתחום האדריכלות. הענקת הפרס תתקיים ב- 5 במאי 2013 בטקס במשכן הכנסת במעמד נשיא המדינה שמעון פרס ושר החינוך ויו"ר קרן וולף, גדעון סער . הזוכים קיבלו אתמול הודעות טלפוניות מסגן יו"ר קרן וולף, וחתן פרסי נובל וולף, פרופ' דן שכטמן.

ועדת פרס וולף בחקלאות המליצה על הענקת הפרס לשני מדענים יוצאי-דופן שתרמו תרומה משלימה ומקורית לאתגרי יסוד העומדים בפני החקלאות, דהיינו ביות וניצול יעיל של משאבים ביו-פיזיקליים מגוונים כדי לפתח מערכות ייצור וגידולים חקלאיים בני-קיימא: פרופ' ג'ארד דיאמונד, (Jared Diamond) מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ארה"ב (יליד 1938, ארה"ב): ופרופ' יואכים מסינג, Joachim Messing מאוניברסיטת ראטגרס, ניו ג'רסי, ארה"ב, (יליד 1946, ארה"ב)

על דיאמונד כותבת ועדת הפרס כי הוא: "פועל ברמת המאקרו של חברות, יבשות, מערכות צמחים ובעלי חיים, ותרם להבנת תהליכי הביות וחשיבותם בעיצוב האבולוציה של מערכות חקלאיות וחברתיות, תוך שימת דגש על החדרת מערכות ניהול בנות-קיימא של משאבים חקלאיים וטבעיים, שמכירות באינטראקציה בין חקלאות לסביבה. פרופסור דיאמונד פיתח גישה רב-תחומית, המערבת ידע ושיטות ממדעי הביופיזיקה והחברה, כדי לנתח את ההתפתחות ההיסטורית של חברות אדם ברחבי העולם. בספרו, "רובים חיידקים ופלדה", מראה גישתו הרב- תחומית כיצד הבדלים אקולוגיים וגיאוגרפיים בין חברות השפיעו על הזדמנויות ביותן, מסלולן החקלאי והיבטים אחרים של ההתפתחות האנושית: התפשטות של שפות, אבולוציה של מחלות מדבקות וקריסה, הישרדות ושגשוג של חברות. בספרו "קריסה" הוא משתמש בתיאורי מקרים כדי לתעד כי קבלת ההחלטות בטווח קצר המתעלמת מהדינמיקה של המשאבים הטבעיים עלולה להוביל לקריסת החקלאות. הספר מציג טיעון אינטלקטואלי משכנע לקביעת מדיניות המדגישה שיקולי קיימות. הפרסומים של דיאמונד ותרומותיו למחקר זיכו אותו במדליה הלאומית למדע בשנת 1999, המוענקת על ידי הקרן הלאומית למדעים בארה"ב . היקף הידע הרב והמרשים של פרופ' ג'ארד, המתמקד בתפקידה של החקלאות בהתפתחות החברה האנושית ראוי להכרה במסגרת פרס וולף לחקלאות; חשוב מכך, הכרה זו מקדמת יישום לקחים, שנלמדו מההיסטוריה של החקלאות, כדי להבטיח הצלחה במטרה העיקרית של החקלאות: אספקת מזון מתמשכת תוך שמירה על המשאבים הטבעיים שלנו."

על פרופ' מסינג כותבת ועדת, הפרס: "עבודתו של פרופ' יואכים מסינג מדגישה את רמת המיקרו; תפקוד הגן, שיבוט גנים, ריצוף גנים – שכולם נועדו לקידום ההבנה בנושא גד"ש (גידולי שדה) ולשיפור החקלאות. עבודה זו לא רק תרמה להכרה בחשיבות החשיפה של גנומים צמחיים, אלא אף הובילה לפיתוח כלים הזמינים לציבור והמוכחים כחיוניים לעריכת מחקרים מסוג זה. פותחו שיטות כדי לרתום את המגוון הביולוגי של הגנים בצמחים לצורך שיפור השימוש בצמחים כספקי מזון, מזון לבע"ח וסיבים תזונתיים. פרופ' מסינג פיתח שיטה ייחודית לריצוף DNA, טכנולוגיית שיבוט חלוצית ששימשה בסיס לניתוח גנומים בסדר גודל גדול כפי שנמצא בצמחי גד"ש. החידושים הטכנולוגיים שנבעו מכך אפשרו לקבוע רצף גנומים של אורגניזמים מורכבים, ובמיוחד כאלה החשובים לחקלאות. חשוב מכך, עבודתו של מסינג הייתה זמינה באופן חופשי לציבור, ובכך הוא תרם ישירות לייצור צמחים, לשיפור תכונות אגרונומיות ולבטיחות מזון, ופיתח את הכלים הדרושים לאנליזות גנטיות ששימשו חוקרים רבים. תרומתו הייתה חיונית להתפתחות זני תירס וכותנה עמידים למזיקים שהיו מוצלחים במיוחד ועדיין נמצאים בשימוש נרחב. פרופ' מסינג, שהכיר בחשיבותו של התירס במשטרי תזונה רבים ובתכולת החלבון הדלה יחסית שלו, שאף לשפר את ערך החלבון של התירס על ידי פיתוח זני תירס משופרים בעלי רמות מתיונין וליזין מוגברות. גם שיפורים אלה הופצו ללא תמורה כספית. כמייסד יוזמת הגנום הצמחי באוניברסיטת ראטגרס, הוא תרם באופן ישיר לריצוף הגנום של אורז, דורה ותירס. פרס וולף לחקלאות הוא הכרה ראויה בתרומתו של פרופסור מסינג לייצור מזון מזין ובטוח יותר, והכרה זו הולמת לחלוטין את רוחו של הפרס."

פיסיקה
זוכי הפרס בפיסיקה פרופסור חואן איגנסיו סיראק ממכון מקס פלאנק, גרמניה (יליד 1965, ספרד)
פרופסור פיטר צולר (Peter Zoller) מאוניברסיטת אינסברוק, אוסטריה (יליד 1952, אוסטריה):
"נמנים ללא ספק עם התיאורטיקנים הבולטים ביותר באופטיקה קוונטית, במדע המידע הקוונטי ובתורת הגזים הקוונטיים. אין ערוך להשפעתם על תחומי מחקר אלה, והיא בולטת בכל האמצעים המשמשים להערכתם.
בין העבודות הנפוצות הרבות שלהם ניכרות שתי עבודות ספציפיות שפתחו תחומי מחקר חדשים. בשנת 1995 הציעו סיראק וצולר מודל למחשב קוונטי, שיוכל להיות מיושם באופן מעשי בעזרת יונים לכודים. האופי המעשי של הצעתם הוביל קבוצות רבות בעולם לניסויים מוצלחים והעניק השראה לחוקרים רבים, גם בתחום התיאורטי וגם בתחום הניסויי. מחשב קוונטי כזה יהיה מסוגל לפתור בעיות שהן כרגע מעבר ליכולות של מחשבים קלאסיים, כגון פירוק לגורמים של מספרים גדולים, שכיום דורש זמן מיחשוב מעריכי רב.
התרומה הבולטת השנייה שלהם נבעה ממימוש עיבוי בוזה איינשטיין גזי. הם הציעו להשתמש באטומים קרים כאלה כארגז כלים כללי ורב- תכליתי כדי לחקור משטרים חדשים של פיסיקה רב-גופית וכדי לדמות בעיות חומר מעובה, כגון מערכות אלקטרונים בעלי קורלציה חזקה. בעבודה המפורסמת ביותר שלהם הראו סיראק וצולר כי סריג אופטי יכול לדמות משטר קשרים הדוק שבו אנרגיית האינטראקציה באתר הופכת דומה לאנרגיית המנהור בין אתרים שכנים. למאמר זה היתה השפעה עצומה, ועד מהרה לווה במימוש ניסיוני של מעבר פאזה קוונטי זה מנוזל-על למבודד מוט. מאז קמה קהילה בינתחומית חדשה שלמה החוקרת בעיות חומר מעובה אחרות, כגון מוליכות-על, מגנטיות קוונטית, אפקטי הול קוונטיים, ולוקליזציית אנדרסון. אין ספק שלמדמים קוונטיים אלה המשתמשים באטומים קרים, תהיה, וכבר יש השפעה עצומה על התחומים של פיסיקת הקוונטים, פיזיקת חומר מעובה ומדעי החומר."
מתמטיקה

פרופסור ג'ורג' ד. מוסטו (George d.Mostow), יליד 1923, ארה"ב:
"תרם תרומה מהותית וחלוצית לגיאומטריה ולתיאוריית חבורת לי. הישגו המפורסם ביותר בתחום זה הוא הגילוי של תופעת הנוקשות החדשה לחלוטין בגיאומטריה: משפטי הקשיחות החזקה. משפטים אלה הם חלק מההישגים הגדולים ביותר במתמטיקה במחצית השנייה של המאה ה-20. הדבר יצר חיבור עמוק בין חבורות רציפות ובדידות, או באופן שקול, חיבור יוצא דופן בין טופולוגיה וגיאומטריה. שיטות וטכניקות הקשיחות של מוסטו הובילו לשפע של חקירות ותוצאות בתחומים נלווים רבים של המתמטיקה. הדגש של מוסטו על "פעולה באינסוף" פותח על ידי מתמטיקאים רבים במגוון כיוונים. היתה לכך השפעה עצומה על תורת החבורות הגיאומטריות, על המחקר של קבוצות קלייניאניות, ועל הטופולוגיה של מספר ממדים קטן, בעבודה המחברת את התורה הארגודית עם חבורות לי. תרומתו של מוסטו למתמטיקה אינה מוגבלת למשפטי הקשיחות החזקה. עבודתו על חבורות לי ותת-החבורות הבדידות שלהן שבוצעה במהלך השנים 1948-1965 הייתה בעלת השפעה עצומה. עבודתו של מוסטו על דוגמאות של סריגים שאינם אריתמטיים במרחבים היפרבוליים מורכבים בשניים ושלושה ממדים (בשיתוף פעולה חלקי עם פ. דליניה) היא מבריקה, והובילה להתפתחויות רבות וחשובות במתמטיקה. עבודתו של מוסטו כוללת מגוון מסחרר של תחומים מתמטיים. מתמטיקאים מעטים יכולים להתחרות עם רוחב היריעה, העומק והמקוריות של עבודותיו."

פרופסור מייקל ארטין (Michael Artin), מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ארה"ב (יליד 1934, גרמניה):
"הוא האחד האדריכלים העיקריים של הגיאומטריה האלגברית המודרנית. תרומותיו היסודיות מקיפות מספר מדהים של תחומים במדע זה. ראשית, התיאוריה של קוהומולוגיית אטל הוצגה על ידי מישל ארטין במשותף עם אלכסנדר גרותנדיק. החזון שלהם הביא ליצירתו של אחד מהכלים החיוניים של הגיאומטריה האלגברית המודרנית. באמצעות קוהומולוגיית אטל הראה ארטין כי הסופיות של קבוצת בראוור של משטח הבנוי מעקומות זהה להשערת בירץ' וסווינרטון-דייר לגבי היעקוביאן של סיב כללי. במאמר מקורי מאוד הוכיחו ארטין וסווינרטון-דייר את ההנחה של משטח K3 אליפטי.
הוא גם שיתף פעולה עם בארי מזור בהגדרת הומוטופיית אטל – כלי חשוב נוסף בגיאומטריה אלגברית – ובאופן כללי יותר ביישום רעיונות הגיאומטריה האלגברית בחקר דיפאומורפיזמים של יריעה קומפקטית.
אנו חבים למייקל ארטין במידה רבה גם את הגילוי של מרחבים אלגבריים וערמות אלגבריות. אובייקטים אלה הם הקטגוריה המתאימה למרבית המבנים האלגבריים-גיאומטריים, וקטגוריה זו מופיעה בכל מקום בתיאוריית המודולים ובתיאוריית הצומת המודרנית. ארטין גילה סדרה פשוטה של תנאים לייצוג פונקטור במרחב אלגברי. "משפט הקירוב" ו"משפט הקיום" הם נקודות המוצא של המחקר המודרני על בעיות מודולים. התרומות של ארטין לתיאוריה של נקודות שטח סינגולריות הן בעלות חשיבות עליונה. בתיאוריה זו הוא הציג מספר מושגים שהפכו באופן מיידי למכוננים בתחום, כגון מושגים של סינגולריות רציונלית ומחזור יסודי.
בדוגמה נוספת לחשיבתו המקורית הרבה הרחיב ארטין את תחום עיסוקו כדי להניח יסודות איתנים לתורת העיוותים. זהו אחד מהכלים העיקריים של הגיאומטריה האלגברית הקלאסית, אשר מהווה את הבסיס לתיאוריה המקומית של מודולים של זנים אלגבריים.
לבסוף, תרומתו לאלגברה שאינה קומוטטיבית הייתה עצומה. כל התחום השתנה לאחר שארטין הציג שיטות אלגבריות-גיאומטריות בענף מדעי זה. אפיון אלגבראות אזומיה על ידיו במונחים של זהויות פולינומיות, המהווה את תוכנו של משפט ארטין-פרוצזי, הוא אחד מאבני היסוד באלגברה שאינה קומוטטיבית. משפט ארטין-סטאפורד, הקובע כי כל עקום פרוייקטיבי אינטגרלי הוא קומוטטיבי, הוא אחד ההישגים החשובים ביותר בגיאומטריה אלגברית שאינה קומוטטיבית. ההישגים המתמטיים של ארטין מדהימים בעומקם ובהיקפם. הוא אחד מהמומחים הגדולים במאה ה- 20 בגיאומטריה."
כימיה
פרופסור רוברט לאנגר, (Robert S. Langer), מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ארה"ב (יליד 1948, ארה"ב):
"אחראי בעיקר על חידושים בכימיה פולימרית שיש להם השפעה עמוקה ברפואה, במיוחד בתחומים של שחרור תרופות והנדסת רקמות.
ב-40 השנים האחרונות חלה עלייה מהירה בזמינות של תרופות מאקרו-מולקולריות מתוחכמות, כגון אוליגופפטידים, חלבונים, רב-סוכרים וחומצות גרעין, עם עוצמה גבוהה אך יציבות מוגבלת, ששורדות לעתים קרובות במשך דקות ספורות בלבד בתנאים פיסיולוגיים. ההבטחה הטמונה בחומרים אלה, הן למחקר ביולוגי והן ליישומים רפואיים – החל מחיסון לריפוי גנטי ועד לטיפול בסרטן המוח וסכיזופרניה – הייתה מוגבלת כתוצאה מהקושי של אספקתם בשלמות לרקמות שבהן הם היו נחוצים, בקצב הראוי, ובמשך פרק הזמן הנדרש, שאמור להמשך חודשים רבים.
לאנגר היה משוכנע שאפשר יהיה לתכנן פולימרים מתכלים חדשים לחלוטין שיוכלו לעמוד באתגרים הבו-הזמניים המטרידים של הגנה על תרופה רגישה עד שיהיה בה צורך, שליחתה לרקמת המטרה, ושחרורה באיטיות ובהתמדה לאורך זמן ממושך. מובן שהיה חיוני כי הן פולימרים חדשים אלו והן מוצרי התפרקותם יהיו בעלי התאמה ביולוגית.
לאחר מחזורים ארוכים של תכנון וניסויים בסיסיים עלה בידיו של לאנגר להשיג מטרה זו על ידי פיתוח פולימרים חדשים עם זיקה נמוכה ביותר למים, שהתחברו באמצעות קשרים שניתן לבקע באמצעות מים, אך לא על ידי אנזימים שפעילותם משתנה ממטופל למטופל וכן לא במשך הזמן באותו מטופל. זיקת מים נמוכה משמשת הן כדי להגן על המטען המאקרו-מולקולרי מפני פירוק, והן כדי להבטיח שחיקת פני שטח של החלקיק בקצב שניתן לתכנות, לפי מידת זיקתו למים ולפי צורתו. הוא הצליח ביצירת סוג חדש של פוליאנהידרידים עם ראשים ארומטיים וזנבות אליפאטיים, בפיתוח ההליכים הראשוניים לצורך סינתזה של פולימרים אלו, ובעיצוב מצרפי תרופה פולימרית כדי להשיג שחרור טיפולי מתאים. לדוגמה, לופרון דיפו מוזרק כתרחיף של חלקיקים זעירים כדי להשיג אספקה קבועה של הורמונים במשך תקופה של עד ארבעה חודשים בטיפול בסרטן הערמונית ואנדומטריוזיס, בעוד דיסקיות גליאדל מושתלות בניתוח באזור של גידול במוח לצורך שחרור במשך פרק זמן ארוך ולטווח קצר של תרופה רעילה ביותר."
לאנגר הסתמך על הצלחה זו כדי לתכנן וליישם מערכות אספקת תרופות פולימריות המשפיעות על שחרור תרופה מבוקר בתגובה לגירויים מגנטיים, על-קוליים, או ביולוגיים.
בנוסף לעבודתו החלוצית בתכנון פולימרים לאספקת תרופות, היה לנגר מוביל בתכנון פולימרים נספגים ביולוגית, שישמשו כפיגומים להחזקת תאי יונקים במקומם במהלך של שיקום רקמות. עבודה זו הובילה לפיתוח העור המלאכותי הראשון המבוסס על פולימרים סינתטיים שאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי."
חקלאות
אדריכלות
לאדוארדו סוטו דה מורה (יליד 1952, פורטוגל):
"על פיתוח וקידום משמעותי של הידע האדריכלי ועל יכולותיו היוצאות מן הכלל כמעצב. בעבודתו הבינלאומית רבת-הפנים, הן בגודל והן בצורה, אדוארדו סוטו דה מורה מראה כיצד בניינים יכולים פילוסופית, מושגית וחוויתית לנהל דיאלוג מעמיק וייחודי עם העולם הטבעי בר הקיימא."

שר החינוך ויו"ר קרן וולף גדעון סער, הודיע על בחירת הזוכים ובירך: "ההכרזה על זוכי פרס וולף לשנת 2013 היא יום חג לקהילת המדעים והאומנויות בישראל ובעולם. הזוכים היום מצטרפים לשורה מכובדת של טובי המדענים והאמנים שזכו בפרס יוקרתי זה. פעילותה של קרן וולף ומעמדה הבינלאומי מבטאים את מקומה של ישראל כמובילה במדע ובמחקר מתקדם. בקדנציה הנוכחית אנו משקיעים בקידום המצוינות המחקרית מתוך נחישות לשמור ואף לחזק את מעמדנו בחזית המחקר העולמי, דבר החיוני לעתיד ישראל. מדינת ישראל תורמת לאורך השנים ותורמת תרומה משמעותית למצוינות המדעית והאינטלקטואלית".
פרס וולף מוענק מדי שנה על ידי קרן וולף בחמישה תחומים. ארבעה בתחומי המדעים ואחד בתחום האמנויות על-פי רוטציה קבועה. הפרס ניתן לאנשי מדע ולאמנים נודעים "על תרומה ייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדלי אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית". עד היום נבחרו 282 מקבלי פרס מ- 23 מדינות.

פרס וולף זוכה למוניטין בין-לאומי יוקרתי מאד. בתחומי המדעים המדויקים הוא נחשב לשני בחשיבותו בעולם אחרי פרס נובל. בתחום האומנויות נחשב הפרס לחשוב ביותר. למעלה מ- 33 אחוז מזוכי פרס וולף הוכתרו בהמשך כחתני פרס נובל בתחום המדעים המדויקים, החופפים לשני הפרסים (רפואה, פיזיקה וכימיה). עם זוכי פרס וולף בתחום המדעים המדויקים נמנים פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' עדה יונת ופרופ' דן שכטמן, שמונה לאחרונה כמ"מ יו"ר קרן וולף. בין זוכי פרס וולף בתחום האומנויות: מאסטרו פלאסידו דומינגו, זובין מהטה, המנצח איזיק שטרן, דניאל ברנבוים וריקרדו מוטי.

2 תגובות

  1. אחד הספרים הטובים שקראתי. מסביר למה (ויש הרבה סיבות אובייקטיביות) אירופה וסין כבשו את אמריקה אסיה אפריקה ואוסטרליה ולא ההיפך. (אף אחת מהסיבות לא קשורות כמובן לאיזה עם ישב איפה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן