סיקור מקיף

נמצאו העדויות הקדומות ביותר ל”סעודות מוות” שנערכו לפני 12 אלף שנה

הממצאים התגלו במערת חילזון שבגליל המערבי

אתר החפירות
אתר החפירות

ארכאולוגית מהאוניברסיטה העברית חשפה במערת חילזון שבגליל המערבי עדויות לסעודות שערכו בני התרבות הנטופית לרגל קבורה במקום לפני 12,000 שנה. שאריות הסעודה, שנטמנו בבור מיוחד, הן העדות הראשונה שנמצאה אי פעם לסעודות המוניות שנערכו בהקשר של קבורה.

בשנה שעברה חשפה המשלחת הארכאולוגית בראשות ד”ר ליאור גרוסמן מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית שלד בן 12 אלף שנה של אישה שעסקה כנראה בשאמאניזם (פעילות רוחנית) במערת חילזון תחתית. השנה חשפה משלחת החפירה בראשותה בור ששימש פח אשפה של שאריות המזון של סעודת בשר שנערכה במקום, כנראה כחלק ממסע ההלוויה.

במאמר שהתפרסם באוגוסט בכתב העת היוקרתי למדע Proceeding of the National Academy of Sciences מתארות החוקרות, ד”ר נטלי מונרו וד”ר ליאור גרוסמן, את ניתוח הממצאים שנמצאו בבור ובהם עצמות בקר של לפחות 3 פרות. בגג הבור, שדופנותיו נתמכו באבנים ובסלע, נטמן שלד אישה שמעליו הניחו הנטופים אבן קבורה. ריבוי העצמות של שלדי הפרות שנמצאו בבור מלמד שמדובר בכמות בשר של לפחות 300 קילו, כמות שהספיקה לסעודה רבת משתתפים אחת.

”הנטופים למעשה השאירו את פח הזבל המיוחד שלהם, ועוד עשו זאת באזור של קברים”, מציינת ד”ר גרוסמן. לדבריה, שרידי הארוחה שנמצאו במערת החילזון שרדו אלפי שנים בזכות הבור שחצבו בני התרבות הנטופית באדמה במיוחד לשם הטמנתם.

נוסף על שאריות המזון שנמצאו בבור, נמצאו בחפירה גם 71 שריונים ובטנות של צבים בקבר השאמאנית. ניתוח שערכו החוקרות לשאריות העלה כי הצבים פוצחו בבטנם, גוף הצב נשלף ושריונו שימש כקערה שבתוכה נצלה הצב. סימני השריפה על שריונות הצבים מצביעים על שהצבים ניצלו יחד עם השריון ומכאן ששימשו גם למאכל. להערכת החוקרות, הצבים הספיקו לארוחה לפחות ל-35 איש.

התרבות הנטופית התקיימה בין 15,000 ל-11,500 לפני זמננו, בתקופה שבה החברה האנושית החלה את המעבר ליישוב קבע ולקראת ייצור מזון וחקלאות. שינוי כלכלי זה והעלייה בגודל האוכלוסייה הצריכו ארגון חברתי חדש שהוביל למהפכה תרבותית. מעבר זה הביא גם להתפתחותם של מנגנונים חברתיים חדשים שמטרתם להפיג לחצים ומתחים בין חברי הקבוצה על ידי יצירת מסורות וטקסים משותפים. בהקשר זה, טוענות החוקרות, הסעודה היא חלק מאקט פולחני שהתרחש סביב אירוע הקבורה. ”בתקופה זו החלו למסד את היחסים בין פרטים בחברות גדולות, מעבר לתאים משפחתיים ולמטרה זו נערכו האירועים המיוחדים כמו סעודות הקבורה”, מסבירה ד”ר גרוסמן.

במהלך החפירות במערה, שנמשכות מאז 1995, נמצאו קברים של 28 אנשים בני התרבות הנטופית. 26 מהם נקברו בשלושה בורות משותפים, בקבר נפרד נקברה השאמאנית ובקבר הנוסף נמצא השלד ומתחתיו שאריות הארוחה. המיקום של המערה על גבי מצוק ובלב אזור קיומה של התרבות הנטופית מעיד על חשיבות האתר ועל חשיבות הקבורה.

3 תגובות

  1. מה חדש? ממש כמו ההילולות שמקיימים היום בגליל. (יכול להיות שהנפטר מת שנים רבות קודם?)

  2. מעניין איך הם פוסלים את האפשרות שאותם בני אדם פשוט נפטרו מפסולת באותו מקום בו טמנו את מתיהם. יש באזור גם אתר אשפה נפרד? מאין ההנחה שכל השאריות מאותו מקור, מארוחה אחת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.