לפני כמאתיים אלף שנים הופיע על במת הטבע הטורף החזק ביותר – אנחנו. ללא שיניים גדולות או צפרניים חדות, ללא זרועות צייד ארוכות וללא נשיכה רעילה, התפתח צייד מיומן שמיומנותו נובעת מ”חכמתו” ומכושרו לפתח כלים ונשק
טורפים משוטטים על פני כדור הארץ כ-500 מיליוני שנים. הטורפים הקדומים ביותר היו כנראה יצורים ימיים – תולעים שטוחות או רכיכות. מאוחר הרבה יותר הופיעו הדינוזאורים הטורפים שהמוכר בהם הוא הטי-רקס. אחריהם היו חתולי שן-החרב מטילים חיתתם על סביבתם והיום עושים זאת זאבים, נמרים, אריות, כרישים, לוויתני אורקה ואחרים.
מתוך משפחת קופי האדם (Apes) התפתח סוג שאחד המינים בו “כובש” את העולם. לפני כמאתיים אלף שנים הופיע על במת הטבע הטורף החזק ביותר – אנחנו. ללא שיניים גדולות או צפרניים חדות, ללא זרועות צייד ארוכות וללא נשיכה רעילה, התפתח צייד מיומן שמיומנותו נובעת מ”חכמתו” ומכושרו לפתח כלים ונשק. ככל שכישורי הצייד שלנו התפתחו הרחבנו את מגוון, גודל וכמות החיות הניצודות. השמדנו (בצפון אמריקה) את היונה הנודדת ואת עדרי התאואים, העלמנו את הדודו, הבאנו את אוכלוסיית הלווייתנים לסף הכחדה. צי אניות הדייג גורם להשמדת אוכלוסיות דגים בגלל דייג שאינו בר-קיימא. בצפון אמריקה הורגים יותר יונקים גדולים מאשר כל הסיבות יחד
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1469-1795.2011.00458.x/abstract
צריכת או טריפת עולם החי העולמי ע”י האוכלוסיה האנושית מציבה בפני חוקרים בעיה מעניינת:
בדרך כלל טורף ונטרף נמצאים במירוץ “חימוש” אבולוציוני, כאשר הטורף מפתח ריצה מהירה מפתח הנטרף “תרגילי התחמקות”. כאשר לטורף שיניים חדות, מפתח הנטרף קרניים להגנה. מול טורפים שצדים בחבורה, מתארגנים הנטרפים בעדרים להגנה.
אלא שמסתבר כי חיות לא פיתחו הגנה כנגדנו. הכיצד? האם בגלל שלחיות לא היה מספיק זמן לפתח הגנה או אולי בגלל חוסר שונות גנטית שתאפשר פיתוח הגנה? האם זה בגלל הצורה או השיטה בה אנו צדים? שאלות שאקולוגים רבים שואלים. מי שמנסה לתת תשובה לשאלות הוא פרופ’ וורמיProfessor Geerat Vermeij מאוניברסיטת קליפורניה (בדוויס) שמפרסם את מסקנותיו ב :Evolution
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1558-5646.2012.01592.x/abstract
אחרי שלמד את השפעת הטורפים על האבולוציה במשך יותר משלושים שנים כותב הפרופ’: “בדרך כלל כאשר מופיע טורף בשטח, מתאימים עצמם המינים הקיימים ומפתחים הגנה באמצעים שונים, אלא שנראה כי אפשרות כזאת אינה מתקיימת כאשר לנטרפים יש צורך להגיב להתפתחות האדם כטורף-על”.
תחילה בוחן הפרופסור את התאמת חיות לטורפים (לא אנשים) ומראה כי נטרפים מפתחים
שיטות הגנה בעקביות ובהצלחה: אחת השיטות המוצלחות היא להיות גדול, אם יכול הנטרף לגדול דיו, ככל שגדל הטרף קשה יותר לטורף להכניע אותו. אפילו טורפים בלהקה מסתכנים בפציעה או מוות
כאשר הם תוקפים חיה גדולה. מדידות הראו כי אוכלי עשב (יבשתיים) שוקלים עד פי עשר מהטורף הטיפוסי שלהם.
הטורף אינו מפתח פה גדול מספיק להתמודד עם טרפו, מה שמסביר מדוע אריות, זאבים או לוויתני אורקה אינם תוקפים תאו בריא וחזק, אייל זכר גדול, לוויתן בוגר (בהתאמה), אלא תוקפים את הצעירים הקטנים והחלשים.
מינים שאינם “יכולים” לפתח ממדים גדולים מפתחים שיטות הגנה אחרות: כמו שיריון (הצדפות), רעילות או זריזות. אחת הדוגמאות היא קבוצת הרכיכות כמו הדיונונים ותמנונים שבתחילה היו מוגנים בתוך קונכייה ואחר כך יצאו ופיתחו רעילות,זריזות וכישורי הסוואה.
אלא שאז הופיעו בני האדם. תפוצת האוכלוסייה האנושית יצרה שינויים אקולוגיים ואבולוציוניים מהגדולים בהיסטוריה של החיים. בתחילה צדנו ואספנו ביבשה אבל מהר מאוד החל ניצול שטחי גאות ושפל. איסוף רכיכות ודגים מאזורים אלה היווה מקור מזון חשוב לאוכלוסיות האדם הפרהיסטוריות שחיו באזורים נרחבים כמו דרום אפריקה, דרום אמריקה, וחופי האוקיינוס השקט.
השלב הבא היה צייד חיות גדולות. הגודל שעבור טורפים אחרים היווה הרתעה, משך את הציידים האנושיים שכן הגודל פירושו יותר בשר עסיסי עבור הצייד האנושי, וכך הפכו שוורי הבר, התאואים, הממותות והלוויתנים למקור משיכה ולצייד מועדף.
שיטות וכלי הגנה אחרים איבדו את יעילותם והפכו למקור משיכה: פילים ניצודים כדי להשיג את חטי השנהב, סרטנים בעלי צבתות ענק ניצודו כדי לאכול את הבשר שבצבתות. חרקים, זוחלים, דו-חיים, דגים וקבוצות אחרות שפיתחו צבעים בוהקים כאזהרה בפני רעל נאספים ומוצגים כעיטורים וקישוטים. כלומר אמצעי הגנה הפכו מקור משיכה בעולם שבו שולט האדם.
לא רק שצדנו מינים גדולים, אנחנו צדים ודגים את הפרטים הגדולים באוכלוסיות של מינים קטנים, שיטות דייג וצייד שגורמות לפגיעה באוכלוסיות רבות.
פרופסור וורמי בדק את השפעת הדייג ואיסוף רכיכות וקווצי עור (קיפודים וכוכבי-ים) ומצא כי מבין 40 מינים נבחרו ונאספו הפרטים הגדולים. כלומר הגודל שתמיד היווה הגנה מול טורפים אינו מהווה הגנה מול צייד-העל. צדפות שדבוקות לסלע מוסרות בעזרת גרזינים ושוב ההגנה הטבעית אינה מגינה. קיני סנוניות במערות נידחות נאספים בכמויות מסחריות, גורים של דובי-ים שהומלטו במקומות מסתור נקטלים בהמוניהם.
נטרפים פיתחו רעילות ואכן מספר יצורים ימיים רעילים לאדם אלא שהאדם מצא דרכים לעקוף את הרעילות, שכן בדרך כלל הרעל מרוכז באיברים מסוימים. האדם למד להסיר את האיברים הרעילים וכך גם היצורים הרעילים נאכלים. שוב ושוב שיטות ואמצעי הגנה שמינים פיתחו במשך מיליוני שנים מהווים חיסרון כאשר צייד-העל נכנס לתמונה. כלומר: הצורה בה האדם צד מהווה את הגורם העיקרי שמונע מחיות את האפשרות לפתח התאמה והגנה מפני צייד-העל.
ובכל זאת חיות מגיבות ללחצים סביבתיים גם בזמן קצר ואכן יש מינים שהגיבו לצייד-העל. כאשר “הוצאו מהמשוואה” טורפי-על תפסו את מקומם טורפי “משנה”. כאשר במאה ה-20 קרסה אוכלוסיית זאב-הים בגלל דייג פראי מילאו את מקומם חסילונים וסרטנים אשר אכלו קונכיות וצדפות. כתוצאה מכך פיתחו הצדפות קונכיות עבות יותר, אלא שאנחנו אוספים את הקונכיות.
יותר שועלים נפוצים ביותר שטחים מיושבים בגלל הוצאת זאבים, גם במחוזותינו. בעקבות ההתנכלות לזאבים גדלות אוכלוסיות התנים. יש גם מינים שצייד-העל אינו מצליח לפגוע בהם והם הופכים ל”מזיקים” כמו התיקנים או עכברים וחולדות. מינים טפיליים וטפיליים למחצה תופסים בתי גידול חדשים וגורמים לפגיעה חמורה בסביבה הטבעית ובתושביה האנושיים.
לדברי פרופ’ וורמי : “אנחנו ממשיכים לצוד בקנה מידה “תנ”כי”, בעזרת תושייה ויוזמה אנחנו צדים יותר חיות ומכוונים לחיות גדולות יותר”.
“הופעת האדם והתפתחותו הטכנולוגית גורמת לשינוי עצום באבולוציה של מינים רבים על פני האדמה. במושגים אבולוציוניים אנחנו מובילים את טרפינו בדרך ללא מוצא בה אין להם אמצעי הגנה ואין אפשרות תגובה, והתוצאה מובילה לאסון למינים רבים על פני הארץ, אסון שאת משמעותו אנחנו רק מתחילים להבין”.
מחקרים קודמים כבר הראו כי “הקוף” שהפך לצייד-על גורם להכחדת מינים במהירות שעולה על כל ההכחדות בהיסטורית כדור הארץ. מהירות גבוהה פי אלף מהכחדת הדינוזאורים. בניגוד להכחדות קודמות שקרו בגלל אירועים טבעיים שגרמו לשינויים קיצוניים בתנאי המחיה, ההכחדה המתרחשת בימינו נגרמת ע”י צייד-על, יצור “חכם” שרואה עצמו שליט עליון. הכחדה כזו פוגעת גם במכחיד ולכן ראוי כי אותו “חכם” יעצור וינטרל את מנגנון ההשמדה העצמית. מנגנון שפותח ע”י צייד-על “חכם” ניתן לפרוק ולניטרול בעזרת אותה חכמה.
הצעד הראשון והנכון לעצירת ההכחדה יהיה כאשר במקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.
57 תגובות
אני חוזר לרעיון המקורי של המאמר, והמסקנה העצובה שלי היא שהמנגנון שיספק השרדות בפני הקוף טורף העל הוא השעמום – מה שלא יעניין אותנו, לטוב או לרע, ישרוד.
חן.
הדבר היחידי שכתבתי הוא: “אני מאמין קטן מאוד ברוחות, שדים ודיבוקים. אך תסכימו איתי אולי ש30 נפשות בגוף אחד, בנים ובנות, לפעמים חיות, כל אחד בעל אישיות אחרת, חלקם מדברים בשפות זרות במבטאים שונים – מצריך תחכום על אפילו במונחי אבולוציה ממוחשבת.”
אז בטוח שיש הסבר רציונלי, ולו אנו ממתינים — אבל זה נראה כמו תבונה טפילה.
ישראל
חיפשתי את ״הכמה דברים״( תמיד מסקרן לדעת איך אתה נראה בפניי אנשים).
בכל זאת צדקת בטווח ( לא חשבתי על עניין השמות, אף על פי שזה מיידי).
בכל מקרה ההגדרה שלך לפיצול אישיות לא תואמת את ההגדרה כפי שאריה הציג.
כמובן שיכולים להיות רבדים נוספים, ולכן אינני שולל שום דבר ( כמו בכל נושא, בערך).
מסכים שצריך לחכות לכתבה מעמיקה בנושא ( למרות שאני ממש מתנגד לעניין האישיות נוספת שהצגת).
אבלל שדים ורוחות??!? בחייאת שפירא!
יש!
ישראל,
יש להבחין בין פגיעה ובין ביקורת. אם אתה מפרש כל ביקורת שלי כפגיעה, הרי ערוצי התקשורת בינינו נחסמים. רוצה התנצלות? אין לי בעיה לשלוף כאלה בשפע מן השרוול. אך משחק כזה אינו נכלל במה שנחשב בעיניי ספורט טוב. יש לי הרבה ביקורת כלפי האופן בו אתה מנהל את השיח כאן (צרות אופקים, מחד והתעלמות מתגובות, מאידך), ומובן מאליו שקשה להפריד בינה לבין ביקורת אישית. בשעתו הענקתי לך פטור מתגובות. מרגע זה ואילך אני פוטר את עצמי מלהגיב לך.
ר.ח.
“אני מסכים עם חן. האבולוציה לא פועלת מייד.” וגם איתי. זו בדיוק הטענה שלי נגד האבולוציה: הסחבת. שמה שכל מתכנת מחשבים מסוגל לעשות בדקה – לוקח לבטלנית אלפי שנים.
אני מאמין קטן מאוד ברוחות, שדים ודיבוקים. אך תסכימו איתי אולי ש30 נפשות בגוף אחד, בנים ובנות, לפעמים חיות, כל אחד בעל אישיות אחרת, חלקם מדברים בשפות זרות במבטאים שונים – מצריך תחכום על אפילו במונחי אבולוציה ממוחשבת.
אך מכיוון שאין לי רקע בנושא, נראה לי שנאלץ להמתין לכתבה של אריה.
חן.
אינני מתעלם מדבריך. אני מבין היטב על מה אתה מדבר. אך מכיוון שמה שכתבת לא ממש ענה על מה ששאלתי – אפשרות תאורטית למציאותה של תבונה נוספת בתוכנו – בחרתי לחדד את הנושא עיי דוגמה אישית.
אחרי תגובתו של אריה, האם אתה מאמין עדיין שהנושא כל כך פשוט וכדבריך “אין שום אישיות נוספת, ומה שאתה מתאר אין לו קשר לפיצול אישיות.”?
נראה לי שכולנו צריכים לשמוע ממישהו שמבין קצת יותר לפני שנגבש דעה.
ובקשר לצעירותך – כמה דברים, אך בעיקר לפי השם.
בני דורי (אני כמעט 55 ) נקראים יעקב, יהודה, משה. חן נשמע יותר 20-30.
אגב, האם צדקתי?
מכיר את השיר של טהרלב “מחזור הבנות בטבע” על שמות הבנות המתחלפים עם הדור?
יובל.
הרי נוסח האמנה שהובאה לפניך לחתימה לפני שבוע:
“אני מתחייב בזאת לא לפגוע אישית במתכוון במגיבים, אלא כתגובה על פגיעה אישית בי מכוונת עיי מגיב. במידה ופגעתי בשוגג, והמגיב קרא אותי לסדר, אתנצל ולא אחזור על טעותי.
ועל כן באתי על החתום:
—————————————- ”
והנה תגובתך:
“אל! אל! ישראל! חתום חתמתי”
1. לא הייתה שום פגיעה אישית מכוונת בך מצידי.
2. אתה הכנסת נימה אישית בוטה ומכוונת עיי שכתבת “שוב אתה מגלה צרות אופקים מעצבנת.”
3. נקראת לסדר.
4. לא התנצלת.
5. אתה ממשיך.
האם עלי להסיק שאתה חוזר בך ומושך את חתימתך מן האמנה? כי אם לא, אני דורש מימוש מיידי של הסעיפים הדנים בהתנצלות והפסקת המניירות האישיות.
ישראל,
אני מסכים עם חן. האבולוציה לא פועלת מייד. עד לא מזמן, כ 7000 שנה אחורה חיינו כציידים לקטים ומי שאכל הכי הרבה שומן הוא זה ששרד. היום הדברים משתנים, ייתכן שכיום מתחוללת למעשה סלקציה לטובת אלה שמעדיפים אוכל בריא והאובסים ילכו וייעלמו (למרות שב LA שלך זה ודאי נראה אחרת).
סלקציה לא עובדת ברמת הפרט ולא תמיד הצלחה של מין מצביעה על הצלחה ברמת הפרט. קח למשל את הפרות. האדם עשה סלקציה לפרות שמנות וכתוצאה מכך התרבה זן הפרות להיות אחד היונקים הנפוצים והמוצלחים ביותר מבחינה אבולוציונית בכדור הארץ, אבל איזה חיים יש להם ברמת הפרט?
דוגמא מאלפת נוספת שמראה אותה יובל נח הררי בספרו המצויין והמומלץ מאד “קיצור תולדות האנושות”
http://www.text.org.il/index.php?book=1105062
היא שעם המהפכה החקלאית והמעבר כתוצאה ממנה ליישובי קבע האנושות עברה פיצוץ אוכלוסין והתרבות עצומה, אולם, איכות החיים ירדה בצורה דרסטית. מאנשים שרצו כל היום, אכלו מגוון עצום של פירות, ירקות, זרעים ובשר ועבדו פחות או יותר יום בשבוע בלבד בציד וכל שאר הזמן התפננו הפכנו לחקלאים ובנאים כפופים עם בעיות גו שאוכלים תפריט מצומצם ומוגבל שעובדים 24-7 כדי להאכיל את בעלי ההון הפיאודלים.
ישראל
אני מרגיש קצת שאתה בוחר להתעלם מדבריי, ודוגמאות שמתאימות לכל ילד לא יעזרו.
אין שום אישיות נוספת, ומה שאתה מתאר אין לו קשר לפיצול אישיות.
הכל נובע מחשיבה רגשית של המוח.
אלו היבטים פסיכולוגים שמשתנים מאדם לאדם. אף אחד לא אוהב לקבל דחייה ובטח שלא ממישהו שהוא מרגיש אליו משהו ״אמיתי״.
מה אם היא תדחה אותי?
מה אם לא אוכל לספק אותה?
מה אם אני ילדותי בשבילה?
ראית את החבר הקודם שלה? מה אני בהשוואה אליו?
אין לי מספיק כסף
מה אם, מה אם, ומה אם.
אתה יודע שיש לך הזדמנות אחת ( טוב לא תמיד), אז אולי צריך לחכות קצת, להיות יותר בחברתה, נכיר יותר, ורק אז נעשה את המהלך ?
לי יש עם עצמי ויכוחים סוערים, ואני גם מדבר בקול, ככה שאם היית שומע אותי מהצד ( אני דואג שלא יהיו) היית חושב שאני משוגע וסובל מפיצול אישיות.
אבל אני לא.
וסתם אני מסוקרן, מהיכן הסקת שאני צעיר? מיכולות הניסוח שלי?
הרחבה בנושא פיצול אישיות. זהו חלק מכתבה מעודכנת שלי בנושא. הכתבה מופיעה גם באתר זה, אך היא לא מעודכנת.
מספר הזהויות השונות יכול להגיע לעשרות. כל זהות צצה ומופיעה מדי פעם והיא בעלת שם (שניתן לה על ידי החולה עצמו), מגדר, גיל, תכונות, התנהגות ומבטא שונים, טעם שונה בלבוש, ידע, כישורים וזכרונות שונים והחשוב מכל – האישיות הבסיסית לא מכירה את האחרות ואינה מודעת להן.
זה נשמע ממש דמיוני, אך הפרעה זו היא אמיתית. מסתבר שהלוקים בה סבלו בילדותם מטראומה חמורה ומתמשכת – בעיקר התעללות מינית בלתי פוסקת ובמקרים רבים – בתוך המשפחה.
הפרעה זו נחשבה בעבר כנדירה אך הסיבה לכך היא שחולים רבים בהפרעה זו לא אובחנו כראוי. בעבר, היו פסיכיאטרים רבים שכפרו בעצם קיום ההפרעה וייחסו את ההיסטוריה הטראומטית לזכרונות כוזבים שהושתלו בחולים על ידי המטפלים. כיום ידוע שהפרעה זו נפוצה במידה רבה יותר ממה שחשבו פעם ואין חילוקי דעות לגבי עצם קיומה, אך גם כיום קורה שהלוקים בה מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעה אחרת.
הפרעה זו נקראת הפרעת זהות דיסוציאטיבית (Dissociative Identity Disorder ובראשי תיבות – DID). בעבר היא נקראה ריבוי אישיות (Multiple Personality Disorder ובראשי תיבות – MPD). בלשון עממית מכונה הפרעה זו פיצול אישיות.
הפרעת זהות דיסוציאטיבית היא הפרעה מדהימה ומעניינת וקשה לתפוס ולהבין אותה. רבים, כולל גורמים טיפוליים, אינם מודעים לה ומאידך היא זכתה לפרסומים שונים במדיה.
חווה – בסרט שלוש פנים לחווה
סיביל – בספר בשם זה; תורגם לעברית והופק גם סרט לפיו
בילי מיליגן – בספר 24 הפנים של בילי מיליגן; תורגם לעברית
שרה – בספר אהבה זה לא סכין; יצא לאור במקור בישראל
יובל שטרית – בסרט הנערה בעלת שלושים הזהויות; בתוכנית פנים אמיתיות בערוץ 10
ישראל,
אתה יכול לנזוף בי כמה שתרצה, אבל העובדה היא שאתה מתחמק כהרגלך מלהתייחס לדברים שלא מתאימים לאג’נדה שלך. אתה מתעקש על כך שאינך דיסלקטי. לו יהי כן. אבל האם גם להגיד שאתה די-סלקטיבי יחשב בעיניך ירידה לפסים אישיים?
יובל.
שוב אתה נכנס לפסים אישיים ואינך לוקח אחריות. ללב מתגנב החשד שמה שאתה מכנה “צרות אופקים מעצבנת” איננו אלא התקף דיסלקסיה, ואינני מתכוון אצלי.
ראה עצמך כקרוא לסדר. עליך להתנצל ( כפי שהתחייבת) ולהמתין 3 תורות לפני שתגיב חזרה.
חן.
גם אני נוטה לקראת אפשרות 1. אבל כדי שתבין למה אני מתכוון באפשרות 2, אתן לך דוגמה שאולי, כבחור צעיר, (כך נראה לי), תוכל להזדהות עימה.
נגיד שאתה מעוניין להתחיל עם מישהי. לך אין ספק שזה מה שאתה רוצה, אבל משהו בך עוצר אותך, גורם לך להסמיק, להחנק, להתבלבל, ולעשות את כל מה שאינך רוצה לעשות.
יתכן שאותו “משהו” בך יודע משהו שנסתר ממך, וכוונתו להציל אותך מהנורא מכל. אבל דחיל רבקום: מי הבוס פה? אתה הרי יודע שהחלטת שאתה מעוניין בה, ויודע גם שאלת האהבה אינה נוטת חסד להססנים. אז למי יש זכות, בתוך גופך או נפשך, לפעול כנגד מה שהכרתך החליטה שהיא רוצה?
חשוב על זה בפעם הבאה כשאתה נתקל בסיטואציה כזו. יתכן שתגלה שהדרך היחידה לנצח במצבים כאלו היא להתעלם מאותם רגשות שליליים, ולהתייחס אליהם כאל תבונה טפילה בלתי מוזמנת הפועלת לרעתך.
2 בבוקר בלוס אנג’לס – לילה טוב.
ישראל,
שוב אתה מגלה צרות אופקים מעצבנת. הפרט האנושי אינו אלא “מרכבה” אחת מיני מיליארדים הנושאת את הגנום האנושי. ממילא איננו חיים למעלה מעשרות שנים ספורות. מה שטוב או רע לכל אחד ואחד מאיתנו בכלל לא מהווה שיקול.
אם*********
ואני מסכים עם יובל,
המון אפשרויות שמשיקות אחת לשניה, זה מה שניסיתי להסביר בתגובה הראשונה.
בזדון, יובל, בזדון.
זה לא משנה את העקרון: יתכן שבאמת הרואין או וודקה הם בדיוק מה שהמסומם או השיכור זקוקים לו, ורק התת מודע החכם יודע זאת. עדיין: אם ההחלטה המודעת של שיכורינו היא להימנע מאלכוהול, למי בתוך גופו הפרטי יש זכות לאלץ אותו לפעול בניגוד להחלטתו? מי הבוס?
לי אין ספק שהתשובה היא בבסיסה אופציה מספר 1.
סה״כ כולנו חיות של הטבע, רוב חיינו חיפשנו אוכל ודאגנו להמשיך את דורנו ( אצל רוב האנשים זה נמשך עד היום, לצערי).
אז לא מספיק שכל החיים שלך אתה במרדף אחרי אוכל, תחשוב שייצרתי בשבילך את הארוחה האולטמטיבית ( במקרה שלנו זה דאנקין דונאטס).
היצר שליווה אותך כל השנים + בעיות גנטיקה = איש גדול.
אבל למה אתה הולך רחוק, אין לך שום דרך לדעת עם פטרייה היא רעילה או לא עד שלא ניסית, אז למה האבולוציה לא דאגה לנו לזה?.
האבולוציה לא דאגה לנו להרבה דברים.
האבולציה תדאג לך שתשרוד ( לפחות תנסה), ופחות לאיך שאתה נראה ( תלוי אם הברירה הטבעית באוכלוסיה מסויימת תלויה בזיווג שפועל על פי מראה – טווס).
יכול להיות שאם היית בררני באוכל, לא היית פה.
ישראל,
אתה רואה רק שתי אפשרויות סבירות ומתעלם (אם לא בזדון, אז כנראה בתת מודע) מאפשרויות סבירות נוספות. הדוגמה שהבאת אינה טובה. בהחלט יתכן שנבטים ועוף דל שומן עדיפים על דברים אחרים, אך הגוף זקוק לחומרים נוספים שנמצאים דווקא, לא עלינו, בג’אנק פוד.
חן.
עדיין המכנה המשותף לכל התופעות האלו הוא שכולן פועלות נגד הגוף, או הנפש, המארחים אותם, וזאת בניגוד לרצונו והחלטתו.
אם יש לך נטיה להשמנה אתה אינך רוצה לאכול עוגה. ההחלטה המודעת שלך היא לאכול נבטים ועוף דל שומן. זה הדבר הטוב ביותר בשבילך, ואם תעשה זאת, תראה תוצאות טובות ומהירות.
אז למה רוב השמנים לא עושים זאת? למה לא פיתחה האבולוציה תיאבון לאוכל טוב ובריא? להתעמלות? מדוע עלינו להפעיל כוח רצון כדי לעשות את מה שברור לגמרי שהוא טוב עבורינו?
אני רואה שתי אפשרויות סבירות:
1. האבולוציה איטית מדי. היא עדיין תקועה 20,000 שנים בעבר.
2. יש בנו ישות נוספת שעושה מה בראש שלה, ולא דופקת לנו חשבון.
פיצול אישיות מצביע לכיוון אפשרות 2, אבל באמת שזה נשמע קצת הזוי. לכן רציתי שאולי מישהו שמכיר קצת את הנושא ירחיב.
אוקאם לא היה פסיכיאטר, או רופא, למרות שהוא אוחז סכין מנתחים חדה ביד. ראה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%9D
ישראל,
בעניין פיצול אישיות צריך להיזהר.
ברשותך אני יצטט מויקיפדיה:
״עם זאת, האבחנה ושכיחות התופעה הם נושאים שנויים במחלוקת בקרב פסיכיאטרים ומטפלים בבריאות הנפש, ואף יש הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת ואבחנתה היא חסרת תוקף רפואי.״
למקרה אמיתי של פיצול אישיות נחשפתי פעם ראשונה ( אם לא נתייחס לסרט ״זהות״ 😉 ) בתוכנית שומר מסך בערוץ 2, שמסופר על אחת שקיימות אצלה 30 דמויות שונות.
בסיומה של התוכנית, החלטתי שאין מה לעשות ופשוט צריך להכיר בבעיה ( למקרה שמישהו מפקפק).
אך אחי הסב את תשומת ליבי לקטע הזוי, שבה רואים את דנה ( זאת שסובלת מפיצול אישיות ) נפרדת מחברותיה כי היא מרגישה שדמות אחרת משתלטת עליה, ואיך אומרים ״ פה חשדתי״.
זה הרגיש לי כאילו יש לה דחף להתחלף במודע, ועוד יותר שהיא התחלפה לדמות מאד קיצונית ( תינוק).
מה שאני רוצה להגיד, שאני חושב שפסכיאטרים אין להם באמת את הידע להבין את מקור הבעיה.
פה נכנסים אנשי מדע של המוח, שינסו לראות באמצעות מיפויים שונים ( MRI אולי) מה מתחולל במוח במעבר של דמויות… אולי כבר עשו את זה.
אוקאם היה פסכיאטר?
לסיכום אולי פיצול אישיות זה משהו הרבה פחות מורכב ממה שעושים את זה..
תראה כל התופעות האלה בולימיה, דכאון זה עסק מאד מורכב שמקורו בסביבה, בחוויות ( הכוונה לסוג של טראומה, ולזה חלק מרכזי!!). אם תעמיד בשורה 30 ילדים תגלה שלכל אחד יש שמחת חיים במידה מסויימת. בטוח שיש ילד עם שמחת חיים מועטה יחסית משאר הילדים.. הכוונה לגנטיקה( סתם זרקתי לגבי שמחת חיים, לא בטוח שיש לזה קשר לדיכאון).
שילוב של כל הגורמים לרוב יצרו את אותם התופעות.
בולימיה זה משהו שלדעתי התפתח בתקופה מאד מאוחרת, עם כל עניין הדוגמנות, והתקשורת, רוב הנשים הבולימיות הם חלמו על לדגמן ורובם אף דגמנו.
אנחנו פשוט דוחקים את המוח שלנו לקצה, מתפרשים על תחומים מאד נרחבים ושונים ( רובם סתם באנליים) , שם תבחר תאנשים הקיצוניים ביותר, וקיבלת מחלת נפש חדשה 🙂
בעניין פיצול אישיות צריך להיזהר.
ברשותך אני יצטט מויקיפדיה:
״עם זאת, האבחנה ושכיחות התופעה הם נושאים שנויים במחלוקת בקרב פסיכיאטרים ומטפלים בבריאות הנפש, ואף יש הטוענים שהפרעת הזהות אינה קיימת ואבחנתה היא חסרת תוקף רפואי.״
למקרה אמיתי של פיצול אישיות נחשפתי פעם ראשונה ( אם לא נתייחס לסרט ״זהות״ 😉 ) בתוכנית שומר מסך בערוץ 2, שמסופר על אחת שקיימות אצלה 30 דמויות שונות.
בסיומה של התוכנית, החלטתי שאין מה לעשות ופשוט צריך להכיר בבעיה ( למקרה שמישהו מפקפק).
אך אחי הסב את תשומת ליבי לקטע הזוי, שבה רואים את דנה ( זאת שסובלת מפיצול אישיות ) נפרדת מחברותיה כי היא מרגישה שדמות אחרת משתלטת עליה, ואיך אומרים ״ פה חשדתי״.
זה הרגיש לי כאילו יש לה דחף להתחלף במודע, ועוד יותר שהיא התחלפה לדמות מאד קיצונית ( תינוק).
מה שאני רוצה להגיד, שאני חושב שפסכיאטרים אין להם באמת את הידע להבין את מקור הבעיה.
פה נכנסים אנשי מדע של המוח, שינסו לראות באמצעות מיפויים שונים ( MRI אולי) מה מתחולל במוח במעבר של דמויות… אולי כבר עשו את זה.
אוקאם היה פסכיאטר?
לסיכום אולי פיצול אישיות זה משהו הרבה פחות מורכב ממה שעושים את זה..
תראה כל התופעות האלה בולימיה, דכאון זה עסק מאד מורכב שמקורו בסביבה, בחוויות ( הכוונה לסוג של טראומה, ולזה חלק מרכזי!!). אם תעמיד בשורה 30 ילדים תגלה שלכל אחד יש שמחת חיים במידה מסויימת. בטוח שיש ילד עם שמחת חיים מועטה יחסית משאר הילדים.. הכוונה לגנטיקה( סתם זרקתי לגבי שמחת חיים, לא בטוח שיש לזה קשר לדיכאון).
שילוב של כל הגורמים לרוב יצרו את אותם התופעות.
בולימיה זה משהו שלדעתי התפתח בתקופה מאד מאוחרת, עם כל עניין הדוגמנות, והתקשורת, רוב הנשים הבולימיות הם חלמו על לדגמן ורובם אף דגמנו.
אנחנו פשוט דוחקים את המוח שלנו לקצה, מתפרשים על תחומים מאד נרחבים ושונים ( רובם סתם באנליים) , שם תבחר תאנשים הקיצוניים ביותר, וקיבלת מחלת נפש חדשה 🙂
חן
האם תגובתך האחרונה כוונה אלי?
בוא נתרכז רגע בפיצול אישיות. בספר והסרט “סיביל” שמבוסס על מקרה אמיתי, מסופר על נערה שמתגוררות בה לא פחות מ16 דמויות שונות, כולל 2 נערים. אף דמות אינה מודעת לגמרי לאחרת.
אבולוציה? מחלה? מה שלא יהיה, זה מצריך תחכום עצום כדי ליצור מנגנון כה משוכלל.
אוקאם גורס: פשוט מאוד, אלו נפשות זרות, “תבונות טפילות” שמצאו בסיביל קרקע נוחה לקינון.
מכאן להגיע להשלכות על בולימיה או דיכאון, הדרך קצרה מאוד.
אבל זו רק ספקולציה פראית. באמת אין לי מושג איך זה עובד.
לפי דעתי המענה לשאלות שלך מקורם בחקר המוח.
כולנו יודעים שהמוח מחולק לאיזורים, שמגורים בתנאים מסויימים וכך אנחנו חשים את השפעותיהם.
תחשוב על הרגשת השמחה, האפוריה, שהמוח יודע להפיק, אם הייתי אומר לך שאני יכול לגרות אצלך את אותם האיזורים, כך שתרגיש את אותם התחושות הללו? ( באמצעות משקה או סם)
כל הדברים האלה שפותחו, כמו הימורים הם לפי דעתי רק דרך להפעיל את אותם האיזורים במוח שגרומים לנו להרגיש טוב ( ״ להרגיש טוב״ בניסוח מאד רשלני).
בנוגע לחלק השני ששאלת זה דווקא מרגיש הגיוני.
כל הפעילויות הללו אולי תורמים לטווח הארוך, אך באותו הרגע הגוף שלך מאבד נוזלים, אנרגיה, השרירים מתעייפים, הלב פועם בחוזקה..
שים לב לכל החיות בטבע, הם מפעילות את גופם רק כשאר הם מחפשות מזון, רבים, או שהם קטנים סתם משחקים.
לנו יש את כל הדברים הללו בלי לזוז מהכורסא, אז למה אני כן צריך לעשות פעילות גופנית?
פה עניין האינטילגנציה נכנס.
מחלות נפש לפי דעתי נובעות ממרכבותו של המוח, אני סבור שאצל כלבים יש פחות בעיות נפש ( אף על פי שבהחלט יש).
אולי קצת סטיתי מהרעיון שכיוונת אליו מלכתחילה ( עבר עליי יום עמוס).
הכל פה בצורה כללית, אם צריך אני מוכן להיכנס יותר לפרטים הקטנים, זה מאתגר את החשיבה 😉
אני לא מבין למה אנשים מדברים פה על הניאנדרטלים כאילו רצחנו אותם.
כבר לפני מספר שנים הוכח שאצל כל בני האדם מחוץ לאפריקה יש גנים שמקורם בניאנדרטלים (אמנם עד 6%, אבל עדיין בהתחשב בעובדה שב-30,000 השנים האחרונות לא היו ניאנדרטלים בעולם, העובדה שנשמר אחוז כזה היא מדהימה).
יותר הגיוני שהניאנדרטלים התערבבו בבני האדם (מכיוון שחיו בסביבה קשה יותר, כנראה שאוכלוסייתם היתה גם קטנה יותר מההומו-ספיאנס שהגיח מהאזורים החמים יותר בעולם) ונעלמו כמין נפרד.
המוני המהגרים שהגיחו מאפריקה במהלך עשרות אלפי השנים דאגו לכך שרוב בני האדם באותה תקופה היו ההומו-ספיאנס.
חמש אצבעות – קראתי על זה משהו בדוקינס, או סיכוי טוב יותר אצל גולד; עד כמה שאני זוכר זה מקרי באב אבותינו ומאז זה נשאר כך. כמו כן אני זוכר משם שהייתה איזה דוחי או זוחל קדמוני שהיו לו דווקא שבע.
ישראל שפירא,
היות שאינך מכאל, הראש שלך לא עובד כמו שלו. גם אני לא שונא אותם, אבל סבור שאמונות טפלות מבזבזות זמן, שזה מן המשאבים היותר יקרים שעומדים לרשותנו.
זוכר גם זוכר את ה”מקצוע”. זה מה שמחזיק ומחזק אותי עד היום בימים הקשים של התקפות דיסלקסיה וכשלונות בלימודים.
ר.ח,
נו! בוודאי! כרגיל, אתה מציל את המצב. איך לא חשבתי על זה בעצמי? כנראה כי אצלנו בסקוטלנד אין כאלה
ר.ח רפאי.ם,
אתה צודק שככה הדברים מתפתחים כבר אצל העובר. לא חשבתי מאד לעומק על גורם. המספר הזה לא ממש “קדוש”, כי יש חיות שמסתדרות עם פחות (כשהשאר קיימות אך מנוונות) ואני מכיר חיה אחת, דב הפנדה, שיש לו מעין אצבע שישית שמתפקדת כבוהן. עלה בדעתי הרעיון שיתכן וזה משהו שרירותי. כלומר היה יצור בעל חמש אצבעות שבמקרה שרד בגלל סיבה אחרת. אבל בסוף השבוע שעבר ביקרתי במוזיאון טבע וראיתי שם שלדים מאובנים של דינוזאורים ימיים ויבשתיים. ספרתי חמש אצבעות בכל רגל ובכל סנפיר. אילו זה היה מקרי, זה לא היה בהכרח שורד כל כך הרבה עשרות מיליוני שנים. כלומר, כנראה יש יתרון שרידתי למספר חמש: הוא יותר יעיל ממספרים קטנים ופחות מסורבל ממספרים גדולים, אבל לא עליתי על רעיון מדויק…
יובל
חשבתי שהתכוונת לסיפור הזה. גם פה באתר, יש כמה נודניקים שמתפקדים מצויין עד גבול מסויים, וכשהעומס גדל הם מתחילים להתפרע. בסיפור המקורי הפיתרון היה לירות ברובוט. נראה לך שזה יכול לעבוד גם פה?
למרות שאינני דתי, אין לי שום דבר נגד דת ודתיים. הדתיים שאני מכיר הם אנשים נחמדים ומאוזנים ואני לפעמים די מקנא בהם על שאין לי אמונה פשוטה ותמימה כמוהם.
ואגב אסימוב, זוכר את הסיפור “מקצוע” והמכון לרפי שכל?
מה זאת אומרת למה 5 אצבעות?
אחרת איך היינו מכניסים את הרגל ל- VFF?
http://www.runningnut.com/vibram-five-fingers-review/
יובל
אולי זה קשור לגאומטריה שבה מתפתחות המולקולות של העובר? מה הרעיון שאתה חשבת עליו?
גם אצל התרנגלת והפרה זה חמש. אפילו אצל הסוס, למרות שרואים רק פרסה אחת. מה שלא רואים, פשוט התנוון במהלך העידנים.
והסיפור המדובר של אסימוב הוא Robot AL-76 Goes Astray. הרובוט שבסיפור מתוכנן להפעיל ששה רובוטים, אבל מצליח רק עם חמישה.
כשקראתי את “מארחת”, האסוציאציה המיידית שלי הייתה האמונה הטפילה, קריא – הדת. אצלך במחשבה זה לא חלף אפילו ביעף?
יובל
לכתוב בגלילאו? האשתגע? כתיבת כתבות היא עסק כה יגע.
ואם אכתוב, מישהו יקרא? את התגובות שלי בידען בקושי קוראים.
ואם יקראו. זה יעזור? בטח לא לי. אם קראת את מה שכתבתי בעבר, ראה מה עלה בגורלם של גיבורי סיפורי. פואנקרה העלים את בולצמן. ניוטון העלים את לייבניץ. גדל, כהן הלוגיקה המודרנית, מושא הערצתו של איינשטיין, העלים את עצמו. (שלושתם אגב, העלימו את עצמם).
ובוא לא נלך רחוק: ראה מה עושים לך על שהעזת לכתוב כמה מילים מחוץ לקונצנזוס.
(ברור, שאם תוכיח את התאוריה שלך, תיהפך לקונסנזוס בעצמך. זה לא עזר לבולצמן, קאנטור, ואפילו דקארט המיתולוגי. התבונה הטפילה אכלה אותם מבפנים עד העצם).
חוץ מזה שאף אחד לא ידפיס את השטויות שלי.
למה חמש? אין לי מושג. לא נראה לי שהוא קדוש בכלל. נראה לי שזה שונה אצל תרנגולת (שאוכלת סולת), ואצל פרה (שמעלה גירה). אולי פשוט יצא וזהו?
חן.
אני זורם איתך. מה לפי דעתך הסיבה שאנחנו ( אולי אתה לא, אנשים אחרים) בוחרים במזון שאנחנו יודעים בהחלט שהוא רע עבורנו? אלכוהול? סמים? סיגריות? הימורים?
מדוע אנחנו מעדיפים לשבת מול הטלוויזיה ולאכול פיסטוקים במקום לרוץ או לשחות? מה הסיבה לכל מחלות הנפש? או סתם לבטלנות?
זרום.
ישראל
לא פעם העלתה את הנקודה הזאת.
קצת קשה לי להסביר, אבל תחושתי שקיבעת את עצמך על תפיסת הדרך האבולוציונית יותר מידי.
פה נכנסים לא מעט גורמים אחרים, הקשורים במרכיבים השונים, בתמציות הטעם השונות, ואופן פיזורם בטבע.
סה״כ כולם חומרים של הטבע, ויכול להיות שההשפעה שלהם מבחינה בריאותית לא משחקת תפקיד כזה מרכזי באופן השרדותו של האדם.
כמו שהעכביש נהרג בסוף על ידי האלמנה השחורה, איזה היתרון אבולוציוני יש לזה ( אולי יש?).
איך הוא לא פיתח מנגנון הגנה כלשהו בפנייה, בטוח היו כמה ששרדו.. איכשהו..
ישראל,
למה הפסקת לכתוב בגלילאו?
על התת-מודע נכתבו ועוד ייכתבו מאמרים רבים.
פיזיולוגית, האבולוציה מעדיפה גוף כפול, סימטרי. זה מתבטא כבר בפרוקי רגליים אם לא קודם. יש לנו שני מוחות בתוך גלגולת אחת, וכל אחד הינו אוטונומי כמעט לחלוטין. מה שמחצית מוח אחת “יודעת” שהוא נכון אינו משקף בהכרח את תפיסת עולמה של המחצית השניה.
אבל אותי מעניין משהו אחר לגמרי. אולי אתה יודע מהיכן נובע יחודו של המספר חמש? חמש האצבעות בכל גף של כל בעלי החוליות (אם תספור את ציפורניו של כלאבי תראה רק ארבע, אבל במעלה הרגל שלו תמצא עוד אחת מנוונת). אמנם לסימפסונים יש ארבע, אבל לסיינפלד יש חמש. זה לא מהיום. כבר לדינוזאורים היו כלים לספור עד חמש. וזה לא ייחודי רק לחולייתנים; לסרטנים יש חמש רגליים בכל צד. אתה זוכר סיפור של אסימוב שמתייחס למשהו כזה?
התגובה ממתינה לאישור בגלל מילה אחת שהוחלפה כאן.
ישראל,
למה הפסקת לכתוב בגלילאו?
על התת-מודע נכתבו ועוד ייכתבו מאמרים רבים.
פיזיולוגית, האבולוציה מעדיפה גוף כפול, סימטרי. זה מתבטא כבר בפרוקי רגליים אם לא קודם. יש לנו שני מוחות בתוך גלגולת אחת, וכל אחד הינו אוטונומי כמעט לחלוטין. מה שמחצית מוח אחת “יודעת” שהוא נכון אינו משקף בהכרח את תפיסת עולמה של המחצית השניה.
אבל אותי מעניין משהו אחר לגמרי. אולי אתה יודע מהיכן נובעת “קדושתו” של המספר חמש? חמש האצבעות בכל גף של כל בעלי החוליות (אם תספור את ציפורניו של כלאבי תראה רק ארבע, אבל במעלה הרגל שלו תמצא עוד אחת מנוונת). אמנם לסימפסונים יש ארבע, אבל לסיינפלד יש חמש. זה לא מהיום. כבר לדינוזאורים היו כלים לספור עד חמש. וזה לא ייחודי רק לחולייתנים; לסרטנים יש חמש רגליים בכל צד. אתה זוכר סיפור של אסימוב שמתייחס למשהו כזה?
יובל
בסיפור המקורי אסימוב השתמש בביטוי “תבונה טפילה”. לא ידעתי שהוא התכוון לדת.
השאלה שלי היא פשוטה: מדוע אנחנו רוצים דברים שאנו יודעים שהם רעים עבורינו? קוקאין? סטייק? עוגיה?
מי הבוס פה? הרי התודעה שלנו בפירוש בוחרת רק בדברים שטובים עבורינו. מה יש שם שגורם לנו בכלל להפעיל כוח רצון, מדוע שלא פשוט נרצה את הנבטים, החסה והגזר וזהו?
האמנם רק שארים אבולוציוניים? נטיה למזונות עתירי אנרגיה, לאדורפינים?
או שאולי יש פה משהו שונה, ומה שנראה כמו איזו נפש נוספת שנמצאת בנו וגורמת לנו להתנהג בצורה שנוגדת את האינטרסים האישיים שלנו, הוא אכן כזה: תבונה טפילה.
וירוסי המחשב הראשונים היו תכנות נסתרות שמדי פעם היו קופצות ומבקשות COOKIE. כדי שאפשר יהיה להמשיך ולעבוד עם המחשב, היה על המפעיל להדפיס COOKIE כדי לרצות את הוירוס ולהמשיך בעבודה. אולי זה מה שמסביר גם את הנטיה שלנו לעוגיות ולא לחסה?
אך חסרה לו האכזריות שלנו
מעניין מאד לדעת איך האדם הנאנדרטאלי נכחד, הוא הגיע לשלב שהוא פיתח כלים יחסית מתקדמים.. היה להם את החנית לא?
אריאל,
שאלתך, יחד עם אזכור האדם הניאנדרטלי, מעלה הרהורים עגומים. מעבר להכחדת תרבות יפהפיה בידי אבות אבותינו עולה ההכרה כי לא אנחנו היננו השולטים אלא הגנום הוא זה שמפעיל אותנו. הביטוי “הגן האנוכי”, שטבע הספר הנושא אותו שם, ממחיש כי הגנום אינו עושה חשבונות של אסתטיקה או של ערכים נשגבים אלא של הישרדות בלבד.
עולה השאלה כיצד, ב־ “מירוץ החימוש האבולוציוני” הזה, אף לא נטרף אחד “פיתח” את התכונה המתבקשת אשר מסוגלת להתמודד עם טורף־העל? את התבונה?
יש את האדם הנאנדרטאלי אשר נכחד/הוטמע.
האם הוא היה הנטרף שלנו? או שמא אנו היינו הנטרפים שלו?
לא רציתי למשוך אש, ולכן לא קראתי לטפיל בשמו. בסיפור הזה, אסימוב רומז בבירור לכיוון הדת.
ישראל
בשבטים מסויימים היו גם מקרים שבהם אכלו את ״המכשפות״.. למה לבזבז בשר טוב?
בדקתי את עניין הממים בוויקי. כן, זה פחות או יותר הרעיון. אבל לא מוסבר שם אם לממים של דוקינס יש אג’נדה משלהם, הנוגדת את זו של הנפש המארחת אותם, כפי שיש לחיידקים ווירוסים.
חשבתי יותר בכיוון של הסיפור “מארחת” של אסימוב.
ישראל,
מ. רוטשילד שלנו מקדם ומייחצן את הממים של ריצ’רד דוקינס. כפי שיש גנים שמקודדים מחלות (או נושאי מחלות) כך יש ממים שמקודדים, בין היתר, מחלות נפש.
וכפי שיש יצורים סימביונטים (ר.ח, תודה), כך גם חלק מתוצרי הממים מתקיימים לצד האינטלקט האנושי ומחוללים מדי פעם ויכוחים בסגנון “מדינה רדופה שדים”.
ומה עם היתוש? בעל החיים, בעיקר הנקבות שניזונות מדם של יונקים, הורג בעזרת המחלות שהוא מעביר מעל ל-3 מליון איש בשנה (ולא דיברנו על כמות החיות האחרות שמתות בעקבות מחלות אלו). מדובר בטורף הקטלני ביותר לאדם.
ר.ח.
כשפרצה המגפה השחורה, הסיבות לה היו גלויות וברורות לכל מי שעיניו בראשו:
1. חטאנו לאל.
2. היהודים הרעילו את הבארות.
3. המכשפות, בהן ניתן לתלות את האשמה, ואותן לתלות. ( או לשרוף או להטביע).
זה לקח קצת זמן לקבל את הרעיון שאלו בעצם חיות קטנות ולא נראות שעושות את כל הבלגן.
השאלה שלי היא אם אין איזה ממצא שאותו דבר קביל לגבי הנפש. ונא לא לפנות לישראל בהגדרת נפש או מחלת נפש – לפנות לויקיפדיה. לא נראה לי שסכיזופרניה היא מחלה של המעי העיוור.
ישראל,
מה זה נפש? להשקפתי נפש היא פנוטיפ שיוצא לפועל מאינטראקציות של תאים כמו צבע עור, מהירות תנועה, יכולת תעופה או כל תכונה אחרת. אני לא חושב שהיא שונה במהותה מכל דבר אחר שהגוף מציג למעט העובדה שהיא נובעת ממורכבות עצומה ותהליכים כיאוטיים.
אני לא רואה הבדל בין מה שמכונה מחלות נפש למחלות אוטואימוניות שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, לסרטן שבו תאים של הגוף יותאים משליטה, או מחלות מטאבוליות בהן מערכות הגוף לא מתפקדות טוב.
דרך אגב כולם יכולים להיגרם באופן ראשוני ע”י הסביבה, קרי וירוסים, חומרים רעילים או חיידקים.
יגאל ג.
אני לא חושב שניתן לקבוע בצורה גורפת שחיידקים או וירוסים הם טורפים. קח למשל את וירוס האבולה עד היום לא ידוע מי המאכסן שלו שבו הוא חי ללא הפרעה. חדירה שלו לאדם מביאה בתוך ימים ספורים למות האדם ומייד לאחר מכן להשמדת הוירוס (אם לא הצליח להדביק הלאה) כך שמבחינת האבולה, חדירה לאדם היא בעצם “תאונת עבודה”.
לעומתו נגיף השפעת, אינפלואנזה, תוקף, גורם לצינון קשה שיעולים והתעטשויות שמפיצים אותו לכל עבר אולם בד”כ הוא לא הורג את המאכסן. האם היית קורא לו טורף?
אכן לשעתה, כי מעניין שלמרות שתי מלחמות עולם ומגיפות שקטלו מיליונים, זו המאה שבה גדלה אוכלוסית האדם גם באחוזים ובוודאי נומינלית מאשר כל מאה אחרת עד כה.
לא נכון אבי, המלחמה הגדולה ומגפת השפעת שאחריה לא דיללו את אוכלוסיית הקוף טורף-העל די הצורך, ורק מלחמת העולם השניה השלימה את החסר (לשעתה).
הם כן התפתחו, וגם פיתחו הגנות.
כמו החתולים שגם הם איבדו את יכולת הציד, והפכו להיות יותר חברתיים
וגם והווים מקור לחידק שגורם לנשים להאכיל אותם.
בגדול האבולוציה כן משתנה, אבל לכיוונים אחרים.
200 אלף שנה זה כלום, זו תקופת מעבר
אבל לפני זה תהיה קריסה של 99% מהמינים
גם האדם עצמו יעבור פיצול למינים חדשים, דרך התערבות בגנטיקה.
שאלה ל ר.ח.
מה דעתך על האפשרות הזו: כמו שמחלות נגרמות עיי חיידקים ווירוסים שהם טפילים חיצוניים לגוף, כך מחלות הנפש הן בעצם מעין טפילות של הנפש? ולא רק מחלות. אפילו סתם תכונות בנו שאיננו מעוניינים בהן, כמו נטיה לרוגז, התמכרויות, וכו. כמו וירוסי מחשב שהם בעצם תכנות חיצוניות הפועלות נגד המחשב, כך גם כל מה שפועל בנו נגד עצמנו, בניגודד לרצוננו, הוא בעצם איזה רעיון שנשתל במוחינו ואין לנו את האפשרות להפטר ממנו?
אם זה הגוף שלנו, והנפש שלנו, אז מי פה הבוס?
ליגאל
1 – נראה לך נכון ,
2 – שים לב שיש התיחסות לזמן בו הופיע האדם כטורף-על , עד לפני כ 200אלף שנים
הוא לא היה טורף-על.
3 – השימוש במושג (“טרמינולוגיה”) פיתחו מקובל ונפוץ כאשר לכל כותב וקורא ברור
כי “לאבולוציה אין כיוון מוחלט ורצוני”, מי שיתלה בצורת ניסוח כדי לפסול עובדה…..
שיבושם לו ,
4 – פשוט לא נכון …. על “מרוץ חימוש” בטבע שמעת ?
5 – מסתבר שבמקרה של טורף-העל הנטרפים אינם מספיק זריזים .
6 – הבעיה הגדולה ביותר של סביבתנו הטבעית היא שהאדם מנתק עצמו מהטבע
מתוך בורות או כל ייצר שלילי אחר שתבחר , ניתוק שמתקדם לקראת הכחדה .
ר.ח.
חיידקים וגם וירוסים שמשתמשים בחומרי הקורבן כאבני בנין להתרבות שלהם הם טורפים לכל דבר וענין. הרווח שלהם הוא בשימוש שהם עושים בגוף הקורבן כפלטפורמה להתרבותם ולהתפשטותם. ההבדל בינם לבין טפילים הוא שהם מנצלים את חומרי הגוף של הקורבן וזאת עדהשמדתו.
כמה השגות והסתיגויות:
1. נראה לי שטורפים מתקיימים על פני כדור הארץ יותר מ-500 מיליון שנים. בין המשכפלות הראשונות היו כאלה שניצלו מולקולות משכפלות אחרות כחומרי בנין והשתכפלות – כלומר, טרפו אותן, שלא לדבר על חד תאיים וצמחים טורפים שהופיעו בשלב מוקדם אף הם.
2. גם מינים קדומים יותר של האדם צדו , לעתים קרובות בצורה מוצלחת ביותר. הבעיה שקשורה אלינו היא ההתפשטות וההתרבות שלנו שגורמת לצריכת ציד גדולה.
3. השימוש בטרמינולוגיה שכוללת מילים כמו “מפתחים” (תכונות) פסול בעיני, מאחר שנוצר כך רושם כאילו שבמסגרת האבולוציה אורגניזמים מייצרים תכונות באופן פעיל ומכוון, ולא היא. מי שתאוריית האבולוציה היא פחות מההסבר הטוב ביותר הקיים להופעת החיים והתפתחותם, עלול לפרש את הביטויים לא נכון.
4. ברוב רובם של המקרים לא מתפתחת אצל הנטרפים או אצל הטורפים תכונה שעונה על התפתחות של “שיפור” אצל היריב (כלומר הטורף לא מתגבר על שיפור אצל הנטרף ולהיפך). כתוצאה הם נאלצים לשנות משהו (לנדוד לסביבת חיים אחרת,לשנות את התפריט שלהם וכיו”ב) כדי לשרוד או שהם נכחדים. הסיבה לכך שלא מתפתחת תכונה מתאימה, היא משום שאין כל התחלה של תכונה בארסנל המוטציות של המין שיכולה להתפתח לתכונה חדשה מתאימה בדרך של ברירה טבעית.
5. אבולוציה פועלת לעתים במהירות מפתיעה ולא תמיד יש צורך במיליוני שנים כדי שיתפתחו תכונות מתאימות לתנאים חדשים.
6. האדם לא מנותק מהטבע, אלא הוא חלק ממנו על כל מגרעותיו והתוצרים המלאכותיים שלו. ייתכן שהשפעת הגומלין בין האדם לגורמים אחרים בטבע תביא להכחדתו ו/או להכחדת בעלי חיים וצמחים נוספים, אבל גם פעילותו של האדם נעשית במסגרת הטבע וחוקיו. האדם יכול “להתחשב” בסביבה שלו, או לא להתחשב והתוצאות יהיו בהתאם. בכך הוא נבדל מיצורים אחרים – יש ביכולתו להחליט על כך.
7. למען הסר ספק, אינני בעד הציד ההמוני או ההרס של בתי הגידול, אולם אני חושב שיש לדייק בעת שדנים בנושא כזה (ובכל נושא שנוי במחלוקת) על מנת לא לתת למתנגדים פתחון פה להסיט את הנושא לכיוונים לא רצויים בגלל אי דיוקים.
אבי,
לגבי וירוסים ובעיקר חיידקים ההגדרות הן לא כל כך פשוטות.
טורף – יצור אחד מרוויח והנטרף מושמד
טפיל – אחד מרוויח והנשא מפסיד
סימביונט – שני היצורים מרוויחים מהקשר
חיידקים גורמי מחלות לא נופלים בדיוק באף הגדרה. בכלל לא ברור שחיידק סטרפטוקוק A (טורף) שהורג את את הנשא שלו במהירות “מרוויח” מכך. כנ”ל וירוס האבולה או האבעבועות השחורות.
לא נכון יובל, במגיפת השפעת של 1918, מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה מתו יותר אנשים מאשר במלחמה עצמה. כמובן שטורף יכול להיות יותר קטן מפי 10 מהנטרף, וירוסים וחיידקים קטנים בהרבה אבל קטלניים לא פחות.
ובאין טורף מעלינו, אנו טורפים גם את עצמנו. כשהמלחמות רועמות המגיפות שותקות…
לפעמים מחפשים דווקא את היצורים הרעילים כדי להשתמש ברעל שלהם. כלומר הרעל דווקא משמש חסרון לנטרפים
יום טוב
סבדרמיש יהודה