האודיסיאה של הומרוס תיעדה ככל הנראה ליקוי חמה עתיק

קבוצה בינלאומית של אסטרונומים חיפשה רמזים אסטרונומיים ביצירה, והגיעה למסקנה שליקוי החמה הנרמז בסיפור שובו של אודיסאוס לביתו כעשור לאחר השתתפותו בקרב נפילת טרויה התרחש ב-16 באפריל 1178 לפני הספירה

ליקוי חמה באנטליה, תורכיה, 29 במרץ 2006. צילום: עמנואל גרינגרד
ליקוי חמה באנטליה, תורכיה, 29 במרץ 2006. צילום: עמנואל גרינגרד

האודיסאה של הומרוס מתארת את מסעו של גנרל יווני בשם אודיסאוס שארך עשר שנים בחזרה הביתה לאחר הקרב שהסתיים בנפילת העיר טרויה. הסיפור המלא בתיאורים עשירים הצית את דמיונם של סופרים ותסריטאים. בשל עתיקותו נדמה שכל מה שניתן ללמוד מהאגדה היפה הזו כבר נלמד, אך כעת ניתוח של אירועים שמימיים המתוארים באודיסיאה מעידים על כך שהומרוס תיעד ליקוי חמה מלא.

אודיסיאוס נלחם בקרב טרויה שמעריכים כי התרחש בערך בשנת 1200 לפני הספירה. לאחר הקרב, הוא חייב למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, ומסעו הביתה הוא מסע הירואי שבו הוא נלכד בידי הנימפה קליפסו, נסחף על דוברה בים, נלחם בקיקלופים, עומד בפיתוייהן של סירנות ובאופן כללי היו לו חיים קשים. בעוד הוא נעדר, אשתו פלופוני חיה בביתו, ו-108 מחזרים מנסים לשכנע אותה להכריז על בעלה כמת ולשאת אחד מהם. סמוך לסוף הסיפור, נביא בשם תיאוקלימנוס צופה את מותם של כל המחזרים ואומר:
"אנשים מסכנים, איזו אימה היא זו המציפה אתכם כל כך? הלילה יאפוף את ראשיכם, פניכם, ועד לברך – בכי אבלים יתפרץ לשמים – הלחיים יזרימו דמעות – החומות והככרות יהיו מלאים בדם. רוחות, הביטו, התקהלו בכניסות, התקהלו בחצר, צעדו למטה לממלכת המוות והאפלה. השמש נמחקת בשמים – הביטו לשם, ערפל קטלני מתפשט על פני כל הארץ." (תרגום חופשי מהציטוט האנגלי. א.ב.)

ההתייחסות לשמש הנמחקת בשמים ביום שובו של אודיסיאוס הביתה כדי לדרוש אותו בחזרה ולטבוח במחזרים נחשב במשך זמן רב כמתייחס לליקוי חמה שהתרחש במציאות, אך הנושא נמצא בויכוח בין אסטרונומים, היסטוריונים וקלאסיקנים עד שהוחלט לבסוף שאין מספיק עדויות בספר כדי להצביע על תאריך ספציפי למאורע.

ניתוח שערכו מארסלו מגנאסקו, ראש המעבדה לפיסיקה מתמטית באוניברסיטת רוקלפלר, וקונסטנטינו ביקוזיס ממצפה פרוייקטו בלה-פלאטה, ארגנטינה, חושפים כי יש מספיק עדויות. אם הפרשנות שלהם לאירוע נכונה, הם ממקמים את ליקוי החמה ל-16 באפריל 1178 לפני הספירה. השניים דיווחו על ממצאיהם בכתב העת PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences).

מסתבר שישנם ארבעה רמזים באודיסאוס, שכל אחד מהם בנפרד מתרחש לעיתים די קרובות, אך שילוב שלהם בפרק זמן קצר הוא נדיר. כשאודיסאוס עושה את דרכו הביתה על דוברה הוא משתמש בקבוצות הכוכבים בשמים כדי לנווט: רועה הדובים (Bootes) והפליאדות, שמופיעים בשמים ביחד רק במארס וספטמבר. הירח חדש כאשר אודיסיאוס חוזר הביתה ובאותו יום זרח נוגה לפני הזריחה, דבר שיכול להתרחש רק בשליש הראשון של החודש הירחי. הרמז החשוב ביותר, הוא שהומרוס מתייחס לאל הרמס הטס מערבה לאי אוגיגיה כחודש קודם לכן. התייחסות זו היא ככל הנראה לכוכב חמה, הנראה נמוך בשמים וחווה תזוזה אחורנית בשמים יחסית לרקע הכוכבים אחת ל-116 ימים.

לדברי מגנאסקו, "לא רק שהדבר מחזק את העדויות כי תאריך זה חייב להיות חשוב, אך אם אנו לוקחים אותו כנתון שמותם של המחזרים אירעה ביום שבו התרחש ליקוי חמה מסוים, אזי כל שאר התיאורים באודיסיאה התרחשו כמתואר.

ביקוזיס ומוגנאסקו ניתחו את כל 1,684 הירחים החדשים בין השנים 1250 ל-1125 לפני הספירה, באמצעות תוכנה אסטרונומית מסחרית ומצאו כי התאריך המתאים לצירוף האירועים האסטרונומים היה 16 באפריל 1178 לפני הספירה. בהנחה שהומרוס התאים את הסיפור לאירועים שהתרחשו במציאות, הדבר יכול לסייע לאסטרונומים לתארך את נפילתה של טרויה ולהראות כי גם שירה גדולה זו עשויה לכלול ולעודד חיבה לאסטרונומיה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. הזביר לי הכתוב כאן את הסיפור הידוע מהכתובים אצלנו של "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושוע פרק י'). גם כאן אפשר לייחס זאת לאיזה שהוא ליקוי חמה ולתעד בצורה מדוייקת את תאריך הקרב עם חמשת מלכי האמורי.

    חכמינו התעסקו רבות בנס הזה שאותו הם הסבירו בעיקר כפשוטו:- השמש נעצרה!. מעניין מה הרב נחמן פרקש, המגיב הראשון, היה אומר על ההסבר של חכמינו לפסוקים הנ"ל כפי שהם מופיעים בהקשר הבא:

    http://www.daat.ac.il/daat/Tanach/melech/10-2.htm

    האם גם אותם הוא היה מגדיר כ "כל הספר הזה הוא יצירת פלסטר של עכו"ם ותמהני על אורכי העתר שנדרשים לספרות נלוזה זו"??,
    כמובן שלא.

    מעניין אם מישהו לקח על עצמו את האתגר לתארך ליקוי חמה אפשרי מעין זה כמו שזה נעשה במאמר כאן.

    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  2. חנן:
    האם היה צריך הוכחה לכך?
    חסמבה מכיל את שמו של ירון לונדון.
    וזה עוד אמיתי ובדוק – לא סתם ספקולציה.
    האם זה אומר משהו?
    האם זה מאפשר לנו לדעת משהו נוסף על העולם?
    כפי שציינתי – אפשר לעשות דבר דומה גם להארי פוטר (ואגב – באמת אפשר להסיק מהארי פוטר מסקנות אמיתיות! למשל זה שיש בני אדם ואפילו שיש ביניהם כאלה שאינם קוסמים!)

  3. אם קראת היטב מה שכתבתי, הרי ציינתי ש: "זה רק מוכיח את כוחן של יצירות מופת בהיסטוריה כמי שעשויות להכיל תיאורים היסטריים ממשיים." – שים לב לטיעון "כמי שעשויות"….

    עניין ההוכחה מתייחס לכוחן של יצירות קדומות, כמי שעשויות לתאר (ולדעתי כן מתארות) אירועים ממשיים במקרים רבים.

  4. חנן:
    עם כל הכבוד זה לא מוכיח דבר.
    כל המחקר למעשה טוען שאם היצירה מתייחסת לאירוע של ליקוי חמה הרי שמדובר בליקוי מסויים אבל אין כאן אפילו שמץ של הוכחה לכך שזה מה שאכן קרה – רק לכך שזה אפשרי.
    אני מניח שאפשר לעשות דבר דומה עם הארי פוטר.

  5. זה רק מוכיח את כוחן של יצירות מופת בהיסטוריה כמי שעשויות להכיל תיאורים היסטריים ממשיים.

    וכנראה שלא רק הומרוס. בכתבים עתיקים רבי הוזכרו מיני מאורעות אסטרונומיים וגשמיים, שרק בימינו מתחילים להבין שאינם המצאה ספרותית, אלא הסבר נאמן לרוח התקופה של תופעות שונות. תיאורים שונים היו גם במהאבהארה, בספרים החיצוניים של התנך, בסקירות היסטוריות עתיקות וכ"ד.

    חנן סבט
    http://WWW.EURA.ORG.IL

  6. כל הספר הזה הוא יצירת פלסטר של עכו"ם ותמהני על אורכי העתר שנדרשים לספרות נלוזה זו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן