יום ההיפוך החורפי – היום הקצר ביותר בשנה

ביום שישי, 22/12/23 בשעה 05:26 לצופים מירושלים תהיה נקודת הזמן שבה אורך היום מתהפך, מסתיים הסתיו ומתחיל החורף בחצי הכדור הצפוני. אורך היום – עשר שעות וארבע דקות

החורף מתחיל ביום ההיפוך החורפי, שחל השנה היום 22 בדצמבר בשעה 05:26 בבוקר לצופים מירושלים. זהו היום בשנה שבו מסלול השמש בשמיים נמצא בנקודה הדרומית ביותר ביחס לקו המשווה. ביום זה מסלול השמש הוא הקצר ביותר, מה שגורם ליום הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר בשנה.

השמש תזרח ב-22/12/2023 בשעה 06:35 ותשקע בשעה 16:39 כלומר אורך היום הוא עשר שעות וארבע דקות וחצי 10:04:29).

בימים שלפני יום ההיפוך החורפי הימים הולכים ומתקצרים, ואז בערב יום ההיפוך מתחיל החורף האסטרונומי. מנקודה זו הימים מתארכים עד הגיענו ליום ההיפוך הקיצי והיום הארוך ביותר בשנה.

הסיבה לשינויים העונתיים היא נטיית ציר כדור הארץ, שעומדת על כ-23 מעלות. בזכות נטייה זו, אזורים שונים על פני כדור הארץ מקבלים כמויות שונות של אור שמש במהלך השנה. בלי הנטייה הזאת, לא היו לנו עונות כלל.

בזמן יום ההיפוך החורפי, הקוטב הצפוני מוטה כ-23.4 מעלות הרחק מהשמש, כך שקרני השמש נעות לכיוון דרום מקו המשווה. זה גורם ליום הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר בחצי הכדור הצפוני.

כידוע ישנם שני ימי היפוך חורפיים בכל שנה – אחד בחצי הכדור הצפוני ואחד בחצי הכדור הדרומי. בזמן שאנחנו חווים את יום היפוך החורפי, ב-21/22 בדצמבר, המתגוררים בחצי הכדור הדרומי נמצאים ביום ההיפוך הקיצי שלהם.

יום ההיפוך החורפי ויום ההיפוך הקיצי מנוגדים לחלוטין זה לזה. אם אחד מהימים מסמל את הקיצור באורך היום, השני מסמל את התארכותו. אם אחד מהימים מסמן את הנקודה שבה הציר של כדור הארץ מוטה הכי הרחק מהשמש, השני מסמן את הנקודה שבה הציר מוטה כמה שיותר קרוב אל השמש.

ליום ההיפוך החורפי יש משמעות עמוקה במיתולוגיה ופולקלור של תרבויות רבות לאורך ההיסטוריה. זה סימל זמן של לידה מחדש, מאחר שסימל את התארכות הימים אחרי החושך של החורף. יש חגיגות ופסטיבלים רבים הקשורים ליום זה. לנו כמובן מוכר חג החנוכה – חג האור שמתרחש פחות או יותר סביב יום ההיפוך החורפי.

הנצרות הקדומה אימצה את תאריך 25 בדצמבר כיום הולדתו של ישו, כדי להחליש חגיגות פגאניות שהתקיימו סביב יום ההיפוך החורפי. שרידים של המסורות הפגאניות האלה נותרו בחגיגות המודרניות של חג המולד. 

סיפורי אגדות רבים עוסקים בגניבת השמש או מותה ולידתה מחדש סביב יום ההיפוך החורפי. אבל ככל שהבנתנו את מערכת השמש התפתחה, האמונות הטפלות סביב יום זה דעכו. עדיין המסורת של חגיגה משפחתית וקהילתית ביום זה נשמרה.

כדי להבין את היפוכי החורף והקיץ אנו נדרשים להבין עובדה בסיסית – ציר הסיבוב של כדור הארץ נטוי 23.5 מעלות לערך לעומת מישור הקפתו את השמש. משמעות הדבר היא שמסלול כדור הארץ מתנודד כאשר הוא מקיף את השמש במהלך השנה. במצב זה חצאי הכדור השונים חשופים לכמות משתנה של אור שמש, כאשר נטייה זו גורמת לאור השמש לפגוע בפני השטח של כדור הארץ בזוויות שונות בתקופות שונות של השנה.

בקיץ אנו רואים את השמש לתקופות ארוכות יותר והיא נראית גבוהה בשמים. קרני השמש יותר ישירות ואנרגית החום נפוצה יותר. בחורף, כאשר השמש נמוכה בשמים ונראית במשך מספר שעות קטן יותר, פחות אנרגיה מגיעה אל הקרקע ולפיכך השמש מחממת פחות ביעילות.

המתגוררים ליד קו המשווה לא יבחינו כמעט בהבדל בכמות אור השמש שהם מקבלים במהלך השנה. ההבדל הגדול ביותר הוא בקטבים, כאשר כל היפוך מביא לקיצוניות את מספר שעות היום. בקיץ השמש לעולם אינה שוקעת במשך שבועות, ובחורף היא לעולם לא זורחת ויוצרת כמה מהסביבות הלא נוחות על כדור הארץ.

עוד בנושא באתר הידען:

• 21 בדצמבר: היום הראשון של החורף – היום הקצר בשנה
• מדוע מתחלפות עונות השנה בכדור הארץ?