האסטרונומיה מאחורי השעון האסטרונומי בפראג, שהחל לפעול היום לפני 605 שנה

היום מלאו 605 לתחילת פעילותו של השעון האסטרונומי בפראג, פלא יצירת המכאניקה של ימי הביניים, שמושך אליו אלפי תיירים בכל יום מסתבר שבכל הקשור לאסטרונומיה, ניתן להתפעל ממנו גם כיום

החלק המרכזי של השעון האסטרונומי של פראג, מראה שלושה סוגים שונים של מדידת זמן. צילום: shutterstock
החלק המרכזי של השעון האסטרונומי בפראג, מראה שלושה סוגים שונים של מדידת זמן. צילום: shutterstock

השעון האסטרונומי בפראג הוא אחד מאתרי התיירות המבוקשים ביותר במרכז ההיסטורי של בירת הפובליקה הצ'כית השעון מותקן על הקיר המערבי של בית העיריה הישן בפראג. למרות שהוא ניזוק מספר פעמים בעבר, הוא תמיד תוקן במטרה לשמר את השלמות הטכנית והאמנותית ככל האפשר.

כיום, זה השעון הימיביניימי השמור ביותר בעולם. כל רכיבי השעון, לרבות מנגנון השעון, מערכת הפעמונים והפסלים מבוקרים עדיין בעיקר על ידי המנגנון המכאני המקורי, שנבנה במקור בשנת 1410 ונפתח לציבור ב-9 באוקטובר. המנגנון המקורי של השעון הותקן על ידי השען מיקולאש מקאדן והפרופסור לאסטרונומיה יאן שינדל מאוניברסיטת קארל. ב-1490 הוסיף הרב-אומן האנוש את לוח השנה והבובות. מאז השיפוץ הגדול שעבר השעון בשנת 1886 תפעולו נעזר גם בכרומנומטר שנבנה על ידי רומואלד בוז'ק. לוח השנה עוטר באמצע המאה ה-19 בציורי טבע של ארבע העונות על ידי יוזף מאנס – צייר מתקופת התחיה הלאומית הצ'כית. בתקופת מלחמת העולם השנייה, נשרף בניין העירייה והשעון ניזוק ולאחריה הוא שופץ ותוקן.

לפי אגדה נפוצה, אנשי מועצת העיר באותו הזמן התלהבו כל כך מעבודתו של האנוש, ומאוחר יותר החלו לחשוש שהוא יבנה שעון דומה בעיר אירופית אחרת. לפיכך הם עיוורו אותו ודאגו לכך שפלא העולם הזה נותר ייחודי לפראג.

בכל שעה יוצאות דמויות מחלונות לצידי השעון ושני חלונות נוספים ובהם נראים 12 שליחים הנעים במעגל המברכים לשלום את תושבי העיר. הדמויות מסמלות טיפוסים שונים: דמות שלד מצלצלת בפעמון המייצגת את המוות, טורקי מנענע את ראשו מסמל את אויב הכנסיה, אדם מנופף בשק מלא כסף (שלפי ההערכה מתואר כיהודי) מתאר את דמות הסוחר הקמצן והדמות האחרונה היא היוהרה האוחזת בידה מראה ומתבוננת בה.

לצידי השעון התחתון מופיעים: ההיסטוריון, המלאך, האסטרונום והפילוסוף. החלונות שמעל לשעון נפתחים ובובות המייצגות את שנים-עשר השליחים נעות במעגל. את מופע הבובות חותם תרנגול זהב מקרקר, שלפי אחת האגדות העממיות, המופע הראשון של הבוקר נועד לגרש מפראג את הרוחות שחדרו אליה בחסות החשכה.

ניתן לדעת מצפיה במחוגי השעון את שעות היום, ואת המועד המדויק בחודש ובשנה. השעון מודד שלושה סוגי זמן שונים: השעון המרכז אירופי, השעון הצ'כי הישן, והשעון הבבלי (הכוכבי) . ניתן גם לראות את מיקומם של גופי שמים שונים וכן איזה מזל שולט כרגע בגלגל המזלות. זהו השעון האסטרונומי האחרון בעולם המספק את המידע האסטרונומי הזה.

השעון האסטרונומי בפראג ושתיים מהדמויות שיוצאות במהלך המופע המתקיים מדי שעה עגולה בין תשע בבוקר לתשע בערב. צילום: shutterstock
חלקו התחתון של השעון האסטרונומי בפראג ושתיים מהדמויות שיוצאות במהלך המופע המתקיים מדי שעה עגולה בין תשע בבוקר לתשע בערב. צילום: shutterstock

הרכיב המרכזי של השעון הוא המחוג האסטרונומי המורכב מאצטרולב (astrolabe ) המכוון לקוטב הצפוני השמימי.
זרוע השמש ביחד עם זרוע הזהב מציינות שלושה סוגי מדידת השעות: השעון המקובל כיום, זמן פראג הישן והזמן הבבלי או הזמן הכוכבי.

הזמן האזרחי המקובל המחלק את היום לשני חלקים של 12 שעות שוות המתחילים בהתאמה ב-12 בצהרים ובחצות.
הזמן הצ'כי (והאיטלקי) העתיק מחולק אף הוא ל-24 שעות שוות באורכן, המתחילות משקיעת השמש. זמן זה מוצג על ידי מחוג המסתובב בטבעת שמסומנים עליה 24 שעות. שעון זה מחובר לטבעת המלקה באצטרולב המעידה על השנה הכוכבית הנמדדת מרגע תחילת האביב (יום השוויון האביבי) בקו האורך המקומי.

הזמן הבבלי או הזמן הפלנטרי, היא יחידת זמן שאינה בשימוש כיום שבה אורך השעה אינו שווה במהלך היום. את הזמן הבבלי מודדים בערך לפי מיקום השמש, או ליתר דיוק המפגש בין זרוע השמש ומישור המלקה. הזמן בין זריחת השמש ושקיעתה מחולקים ל-12 חלקים שווים שאורכם משתנה במהלך השנה.

דמות השמש המוזהבת מצביעה על מיקומה הנוכחי של השמש הן בשמים והן ביחס לגלגל המזלות ולירח. ניתן גם לקרוא את מיקומו של הירח בשמים וביחס לגלגל המזלות, וכן את מיקמו לעומת השמש ומופע הירח באותו היום, המתאר כמובן את החלק הנראה של אור השמש המוקרן מן הירח.

מחוג לוח השנה מבצע סיבוב שלם בשנה. מתקן זהו התווסף לשעון האסטרונומי לראשונה בשנת 1490. המחוג הנוכחי הותקן בשנת 1866. בשולי מחוגי השעה, היום והשנה מופיעים תמונות מחיי הכפר, שצייר במאה ה-19 הצייר יוזף מאנס. המסמלים את החודש המסויים בשנה. הוא גם מתאר את סימני השמש בדרך לא שגרתית. עבודתה של מאנס הוחלפה בהעתק מחשש שהיא תינזק בשל תנאי מזג האוויר.
בצידי השעון שפע של פסלים. הבטנה של האצטרולב היא קרוב לוודאי פרי עבודת אבן של פטר פארלר. עבודות אבן ופסלי קישוט אחרים מקורם בסוף המאה ה-15 והם מעוצבים בסגנון נאו גותי.

מראה כללי של השעון האסטרונומי בפראג. מתוך ויקיפדיה
מראה כללי של השעון האסטרונומי בפראג. מתוך ויקיפדיה

לקריאה נוספת:

עוד בנושא באתר הידען:

* כמובן שבתקופה ההיא אסטרולוגיה נחשבה למדע והמזלות לא נחשבו רק"כתובות" בשמים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. "עבודות אבן ופסלי קישוט אחרים מקורם בסוף המאה ה-15 והם מעוצבים בסגנון נאו גותי."

    סגנון נאו גותי התחיל כ-300 שנה מאוחר יותר.

  2. איזה מזל שנשארנו עם תקן עולמי אחד למדידת זמן. תארו לעצמכם מה היה קורה אם היינו צריכים לבצע המרה בין התקן הקיים לתקן הצרפתי עם 100 שעות ביממה ו-100 דקות בשעה, ולתקן האנגלי עם מספר משונה בתכלית של שעות ביממה ודקות ושניות, ולתקן עם שעות באורך משתנה, ולתקן עם 2 פיי שעות ביממה. ולסתם תקן עשרוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן