540 שנה להולדתו של ניקולאוס קופרניקוס: “השוטה רוצה להפוך על-פיה את כל דעת האסטרונומיה!”

הציטוט הוא של מרטין לותר, אבי הכנסיה הפרוטסטנטית, שהתכוון בסך הכל להגן על המדע. בגלל החשש מביקורות כאלה, חיכה קופרניקוס לימיו האחרונים כדי לפרסם את ספרו מעורר המחלוקת בו הוא שוטח את השיטה ההליוצנטרית

ב-19 בפברואר 1473 נולד ילד לסוחר העשיר ניקלאס קופרניגק בעיר ההנזה טורן. אביו קורא לו בזמן טבילתו בשם ניקולאוס.

כאשר מלאו לניקולאוס עשר שנים, מת עליו אביו. היתום הצעיר נלקח לביתו של דודו, הדוקטור לוקאס ואצנרודה, שהיה לימים הבישוף של קולם.

ניקולאוס קופרניגק הצעיר, שנקרא אחר כך בשם קופרניקוס, (Nicolaus Copernicus) למד בבית הספר בקולם. בהיותו בן 18 עבר לקרקוב, בה נרשם בחורף 1491 לאוניברסיטה היאגלונית המפורסמת וסיים את המחלקות למדעים הומניים ולמתמטיקה.

קופרניקוס למד מתמטיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת קרקוב. בזכות השפעתו של דודו מונה קופרניקוס לקנון (פקיד כנסייתי) של הכנסייה הקתולית. הוא השתמש בהכנסות מהתפקיד כדי לעזור לשלם עבור לימודיו.

בגיל 24 עבר קופרניקוס ללמוד משפטים ורפואה באוניברסיטאות של בולוניה, פדובה ופרארה באיטליה. כשלמד באוניברסיטת בולוניה, החלה גוברת ההתעניינות שלו באסטרונומיה. הוא התגורר בביתו של הפרופסור למתמטיקה דומיניקו מריה דה נובארה, שעודד את העניין של קופרניקוס בגיאוגרפיה ובאסטרונומיה ובעקיפין השפיע עליו להטיל ספק באמונות המקובלות באסטרונומיה.

קופרניקוס חזר לפולין בשנת 1503. במשך שבע השנים הבאות עבד כמזכירו הפרטי של דודו ששימש באותה עת הבישוף של חבל ארם. בעודו מבצע את חובות הכנסייה ועבודה ברפואה מעשית הוא גם למד אסטרונומיה. בימיו של קופרניקוס רוב האסטרונומים האמינו בתאוריה שפיתח האסטרונום היווני תלמי למעלה מ-1,000 שנים קודם לכן. תלמי טען שכדור הארץ היה במרכז היקום ולא זז. הוא האמין כי כל הגופים השמימיים האחרים הקיפו במסלולים מורכבים את כדור הארץ.

קופרניקוס הרגיש שהתאוריה של תלמי הייתה שגויה. במועד בלתי ידוע בין 1507 ל-1515, הוא הפיץ לראשונה את עקרונות האסטרונומיה ההליוצנטרית, לפיהם השמש נמצאת במרכז ולא כדור הארץ. התצפיות של קופרניקוס על השמים נעשו בעין בלתי מזוינת. הוא נפטר יותר מחמישים שנה לפני שגלילאו הפך לאדם הראשון שחקר את השמים באמצעות טלסקופ.

מתצפיותיו, הגיע קופרניקוס למסקנה כי כל כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ, סובבים סביב השמש. הוא גם קבע כי כדור הארץ מסתובב כל יום סביב צירו וכי תנועתו של כדור הארץ השפיעה על מה שאנשים ראו בשמים.

בינתיים מת הבישוף לוקאס ורצנרודה. אחרי מותו של נסיך כנסייתי זה פקדו את קופרניקוס הרבה טרדות וצרות. כאיש הכנסייה בפרוינברוג היה עליו למלא תפקידים מנהלתיים שונים. בשלב מסוים הוא נאלץ לעזוב את מקום מגוריו ולעבור לאלנשטיין.

כאשר חזר קופרניקוס לפרוינבורג בתום שליחותו, פרצה מלחמה בין פולין לבין אבירי המסדר והוא נאלץ לעזוב שנית את מולדתו. בסתיו 1521 כאשר חזר סוף סוף לפרוינבורג, הוא מצא את ביתו, שעמד מחוץ לחומות – הרוס. הוא קנה בית בתוך החומות. בית זה היה מגדל המגורים אשר בקצה הצפון-מערבי של הקמפוס והייתה בו מרפסת שנזדקרה מחוץ לחומה.

בעת שהותו שם, בשל במוחו הרעיון של מערכת עולם חדשה. רעיון פשוט ועצום, כנוף הנרחב שנשקף לעיניו מחלון חדרו שבמגדל. כאן ניתן לו להתמכר באין מפריע למחקרי האסטרונומיה שלו.

כאמור, עוד בשהותו באיטליה כבר ניקרו בליבו ספקות לגבי דמות העולם של תלמי. לבסוף הניעו אותו דרשתו של הבישוף פאוול ממילדבורג, וכן הקריאות לתיקון הלוח, להתחיל בעריכת תצפיות משלו על הירח וכוכבי הלכת, ואת המכשירים הדרושים לכך התקין במו ידיו.

בראשונה הצליח להוכיח, כי מרחקו של הירח משתנה פחות מכפי שדרשה תורתו של תלמי וככל שהתקדם בעבודתו, כן התברר לו כי בניין העולם של בן אלכסנדריה הדגול אינו מתאים למציאות. לא הארץ היא העומדת במרכז עולמם של כוכבי הלכת אלא השמש. בשנת 1541 סיים את מפעלו הגדול ואלו הנחותיו:

1. מרכזה של הארץ אינו מרכז העולם אלא מרכזו של מסלול הירח בלבד.
2. כל כוכבי הלכת מקיפים את השמש, הנמצאת כמעט במרכזם, לפיכך נמצא מרכז העולם בקרבת השמש.
3. התנועה היומית של כיפת הרקיע היא תוצאה של סיבוב כדור הארץ על צירו. כדור הארץ מסתובב פעם ביום על צירו ואילו כיפת הרקיע נשארת במקומה.
4. התנועה לכאורה של השמש היא תוצאה של תנועת הארץ סביב השמש. באותה דרך מקיפים שאר כוכבי הלכת את השמש.

קופרניקוס כינה את מפעל חייו De Revolutinibus orbiun nundi “על סיבובם של העולמות” אולם שם הספר שונה בלי ידיעתו ורצונו של קופרניקוס על ידי המוציא לאור אוסיאנדר שכינה אותו De Revolutinibus orbiun coelestium (על הסיבובים של העולמות השמימיים).

קופרניקוס היסס זמן מה להוציא מרשותו את כתב היד. הוא ידע כמה קשה יהיה לשחות נגד הזרם ו’לירוק נגד הרוח’. הוא ידע כי רק ענק יהיה מסוגל להכניע את גליית הבלתי מנוצח של דעת הקהל, והוא לא הוסיף עוד להרגיש בקרבו את הכוח למלחמה. לפי דרישת ידידו, הבישוף טידמן גיזה, בחודש מאי 1542 הוא החליט לשלוח את כתב היד לנירנברג על מנת להדפיסו שם, לאחר שהקדיש את יצירתו לאפיפיור פאול השלישי. בית הדפוס עסק במשך שנה בהדפסת הספר.
קופרניקוס חלה בשנת 1538. נראה כי הלחצים שהיו כרוכים בהוצאת ספריו עירערו את בריאותו הלקויה. הוא גם היה מודע לכך שהספר מהפכני וקורא תיגר.

למרבה האירוניה ההיסטורית, ספרו הגיע לפרוינבורג ב-24 במאי, שעה שהמלומד הישיש נטה למות. הספר המודפס, ספר חייו, הובא אל ערש מותו. מספרים כי הוא הניח עליו את יד ימינו, כמו ביקש לברכו. כעבור רגעים מספר עצם עיניו לנצח.

אין פלא שרעיונותיו של קופרניקוס נתקלו באותו זמן בהתנגדות חריפה. ייתכן כי בצורה המפורשת ביותר ביטא זאת מרטין לותר, כאשר קרא: “השוטה רוצה להפוך על פניה את כל דעת האסטרונומיה”. מוסדות מדע חשובים, כגון אוניברסיטאות לייפציג, יינה ופאריס ואף אוקספורד נקטו עמדה נגד התורה החדשה.

לא נעדרו גם התפרצויות זעם סוערות אשר הוקיעו ללא רחמים את מכוננה של דמות העולם ההליוצנטרית. כך הרשה לעצמו המתמטיקאי מאורוליקו בהקדמה לחיבורו (ונציה 1575) לפרסם הערה זו: “ימח שמו של קופרניקוס, המניח לשמש לעמוד במקומה ולסובב את האדמה כסביבון. הוא ראוי למלקות.”

בכתיבת מאמר זה נעזרתי בפרק על קופרניקוס “בספר האדם והיקום – מסע מלא הפתעות בחלל, על פני הכוכבים וכדור הארץ, התקדמות המדע והאטום”. תרגום וערך יוסף פרוסט, הוצאת הדר – ת”א תשכ”ד (1964).