סיקור מקיף

נקודת היפוך הקיץ – היום בו השמש נמצאת בנקודה הצפונית ביותר

כמה עובדות אסטרונומיות על היום הארוך בשנה, שבה מגיע כדור הארץ לנקודת היפוך הקיץ. הקרבה בינו לבין הגעת כדור הארץ לנקודה הרחוקה מהשמש ועל אתר סטונהנג’ 

שקיעה באתר העתיק סטונהנג' באנגליה. צילום: shutterstock
שקיעה באתר העתיק סטונהנג’ באנגליה. צילום: shutterstock

נקודת ההיפוך של הקיץ, מבשרת את תחילת הקיץ בחצי הכדור הצפוני. רגע ההיפוך הוא כאשר השמש מגיעה (מנקודת ראותם של צופים על כדור הארץ) לנקודה הצפונית ביותר שלה מקו המשווה (כלומר חצי הכדור הצפוני נמצא בנטייה מרבית לכיוון השמש). בשנת 2015 יחל הקיץ ברגע ההיפוך, ב-21 ביוני בשעה 19:38 שעון גריניץ’.

המונח האנגלי לנקודת ההיפוך, solstice מגיע מהמילה הלטינית solstitium – sol (השמש) ו – stitium (לעצור), ביטוי המשקף את התצפית לפיה השמש עוצרת באותו הזמן (וכך גם ביום ההיפוך של החורף). בקווי רוחב נמוכים נמצאת השמש גבוה בשמים במהלך היום, וקרניה פוגעות בכדור הארץ בזוית כמעט ישרה. בשל הגברת קרינת השמש, האוויר מתחמם ואנו קוראים לתקופה זו קיץ. ביום ההיפוך של החורף המצב הפוך: השמש נמצאת בנקודה הדרומית ביותר ולפיכך היא נמוכה בשמים. קרניה פוגעים בחצי הכדור הצפוני בזווית חדה. במדינות צפוניות במיוחד, התופעה הזו גורמת לאור השמש להיות חלש יותר.

בימים אלה נמצא כדור הארץ בקרבת הנקודה הרחוקה ביותר במסלולו סביב השמש (אפהליון). למעשה כדור הארץ יגיע לאפהליון שבועיים לאחר היום הארוך בשנה, ב-6 ביולי 2015, בשעה 16:41 לפי שעון גריניץ’. בנקודה זו מרחקו מהשמש 152,097,700 קילומטרים בנקודה הקרובה ביותר לשמש (הפריהליון) הוא היה השנה ב-4 בינואר, 14 ימים לאחר יום ההיפוך החורפי של 2014. מרחקו בנקודה זו הוא 148,098,070 קילומטרים מהשמש.

הסיבה לכך שכדור הארץ מגיע לפהירליון זמן קצר לאחר יום ההיפוך החורפי במאות האחרונות נובע מהדרך שבה הלוח הגרגוריני מתאים את ימי ההיפוך. בעוד ימי ההיפוך לא משתנים כל כך (סביב ה-21 בדצמבר וביוני) התאריך שבו כדור הארץ נמצא בנקודה הקרובה או הרחוקה ביותר מהשמש משתנה בטווח רחב בהרבה. בפעם האחרונה שיום ההיפוך של דצמבר התרחש בדיוק כאשר כדור הארץ היה בפריהליון היה בשנת 1246.

מועדי הגעת כדור הארץ לנקודות הפריהליון והאפהליון במסלולו סביב השמש אינם קבועים בשל השונות באקסצנטריות (מידת האליפטיות) של מסלול כדור הארץ. למעשה המועד שבו כדור הארץ מגיע לפריהליון או האפהליון במסלולו משתנה ביום אחד כל 58 שנים. מתמטיקאים ואסטרונומים חישוב כי בשנת 6430, בעוד כמעט 4,000 שנה, עיתוי הפריהליון ויום השוויון של מארס ישתוו.

אחד מהמקומות המזוהים ביותר עם חגיגות בימי ההיפוך ובימי השוויון הוא אתר סטונהנג’, אתר פרהיסטורי עתיק באנגליה המכיל שרידים של מבנה רב עמודים ששימש מעין לוח אסטרונומי חקלאי שבאמצעותו חישבו תושבי המקום לפני כ-4,000 שנה ויותר את העונות. לטענת האתר הרשמי, שימש סטונהנג’ מאז העת העתיקה כאתר לטקסים ואירועים דתיים.

במהלך הימים שסביב יום ההיפוך הקיצי פותחת הנהלת האתר (אגודת English Heritage) את המקום ליחידים וקבוצות המבקשים לקיים טקסים וחגיגות כרצונם (למעט כמובן איסורים כלליים).

נקודת היפוך – ויקיפדיה

עוד בנושא באתר הידען

9 תגובות

  1. אין ספק שבגלל החום היום הופך לארוך בהרבה יותר ממקומות אחרים ששם היום עצמו ארוך יותר כמו בפריז לדוגמא.

  2. יגאל אנא שלח מקור לזה: “ידוע שלפני המכבים והמרד שלהם היה ליהודים חג אור שנחגג סביב ליום ההיפוך החורפי ורק אחריהם הוקדש החג לסיפור החשמונאי”

  3. למעשה ידוע שדווקא יום ההיפוך החורפי הוא היום שבו כמעט כל התרבויות והדתות בחצי הכדור הצפוני – חגגו חג אור. הרעיון שעומד מאחורי החג הזה הוא: השמש – שהייתה ידועה כאל חשוב וראשי או כמקור החיים – נעלמת מוקדם כלומר מי שהוא רוצה להעלים אותה ולכן האדם בפולחניו גורם לכך שהיא אכן תחזור. במזרח התיכון ובאירופה הקדומים היו חגים כאלה שהדיהם אפשר למצוא בכריסטמס (אצל הנוצרים) ובחנוכה אצל היהודים (ידוע שלפני המכבים והמרד שלהם היה ליהודים חג אור שנחגג סביב ליום ההיפוך החורפי ורק אחריהם הוקדש החג לסיפור החשמונאי).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.