גנטיקה

פרופ' וירגיניוס שיקשיניס, אוניברסיטת וילנה, ממגלי ה-CRISPR/CAS9. צילום יח"צ אוניברסיטת וילנה

"חקרנו כיצד החיידק של היוגורט מגן על עצמו מפני וירוסים, לא תכננו מראש לפתח מערכת לעריכת גנים"

  • 4 תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

הטיפול בסרטן מקבל תפנית בזכות הרפואה הגנומית

רפואת הסרטן עוברת לטיפול מותאם אישית: חולים יקבלו טיפול המתאים ספציפית לגידול שלהם
מקטעים מרוצפים מותאמים לגנום האנושי המלא הידוע. חפיפות רבות נוצרות (ויקיפדיה)

גוגל ואוניברסיטת סטנפורד ישתפו פעולה במטרה להאיץ את ניתוח וריצוף הגנום

  • 10 תגובות
כוויה ממים רותחים. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב ובהרווארד פיתחו טכנולוגיה חדשה העשויה למנוע הצטלקות מכוויות

  • אין תגובות
התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

  • 2 תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

  • אין תגובות
הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

מחקר: שיבוטים לא מתים צעירים

  • תגובה אחת
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

  • אין תגובות
תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

  • תגובה אחת
מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

  • תגובה אחת

זהירות: סריקת גֶנים טרום־לידתית

  • אין תגובות

דע את עצמך

  • 2 תגובות
פרופ' מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד בכנס Science in the age of experience' המתקיים בבוסטון, 23.5.16 צילום: אבי בליזובסקי

חתן פרס נובל מרטין קרפלוס: גילוי תרופות מותאמות אישית יתאפשר רק באמצעות סימולציה

  • אין תגובות
ריפוי סרטן. המחשה: shutterstock

בדיקה לסריקת גנום תאי הגידול והתאמת תרופה אישית תיחשף בכנס IATI BIOMED

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

  • אין תגובות
"מסלולי-על" במאגר המידע מקוון PathCards: מפת המסלולים הביולוגיים האנושיים – כל קודקוד מסמל מסלול ביולוגי, וכל קו מחבר מסמל קשר בין מסלולים. הצבעים מסמלים את המקורות מהם לקוחים המסלולים. כל קבוצה מקושרת מהווה מסלול-על, שמקבץ יחד מספר מסלולים קרובים, ומאפשר מחקר יעיל יותר של מסלולים ביולוגיים ממספר מקורות שונים. איור: פרופ' דורון לנצט

גם לגנים יש רשתות חברתיות

  • תגובה אחת
ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

  • אין תגובות
חלבון. הדמייה: shutterstock

חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים

  • אין תגובות
צֶבֶר המורכב מחלבון "תמיכה" (אפור) וממולקולת די-אן-אי. מבנה הסליל הבודד של הדי-אן-אי (בירוק), אותו ניבא המודל, תואם את מבנה הסליל שהתגלה בניסוי (כתום). מקור: מכון ויצמן למדע.

חיזוקים חיוביים

  • אין תגובות
DNA מינימאלי. אילוסטרציה: shutterstock

גנים שאי אפשר בלעדיהם

  • 6 תגובות
אפיגנטיקה - המחשה: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חשפו חוקים שמכתיבים הורשה אפיגנטית שלא דרך ה-DNA

  • 2 תגובות
ספקטרומטר מסות. צילום: shutterstock

חלבון קטן

  • אין תגובות
נפחת (אמפיזמה). איור: shutterstock

נשימה עמוקה

  • 2 תגובות

על תולעי מעיים ופיתוח תרופות

  • אין תגובות
פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

  • אין תגובות
אינטגרין הוא חלבון חוצה-קרומית הרגיש לאותות המתקבלים הן מתוך התא והן מסביבתו החיצונית. בחלקו החיצוני הוא כולל אתר קישור המורכב מרצף של שלוש חומצות אמינו מוגדרות. בחלקו הפנימי הוא כולל אתר קישור לחומר בשם טאלין. באופן זה, החלבון מתקשר בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית. איור: מתוך ויקיפדיה

צברי אינטגרין הם היחידות האוניברסאליות להיצמדות תאים

  • אין תגובות
פרופ' בני דקל במעבדה. צילום: המרכז הרפואי שיבא

פרופסור בנימין דקל – זוכה פרס משפחת יודעים למצוינות בחקר הסרטן לשנת 2015

  • אין תגובות
מבנה מרחבי פתור של שרשרת אוביקוויטין עם החלבון AIRAPL (צהוב). אפשר לראות כי משטח האינטראקציה UIM2 של AIRAPL מאפשר קישור ספציפי לקונפורמציה LYS48 של שרשרת אוביקוויטין ומאפשר לאוביקוויטין האחרון בשרשרת מרחב קישור זמין נוסף. צילום : דוברות הטכניון

שרשרת האוביקוויטין מתפענחת

  • אין תגובות
פוחלץ הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

שַׁבֵּט לי כִּבשׂה – 20 שנה להולדת הכבשה דולי

  • 2 תגובות
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]

שיטה חדשנית להחדרת גנים לתוך תאים

  • 2 תגובות
בידוד הגן לרביה אל מינית בצמחים. אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לבודד גן שהפעיל מנגנון רבייה אל-מינית בצמחים

  • 3 תגובות
פרופ' טרודי מקיי, אוניברסיטת צפון קרוליינה. כלת פרס וולף לחקלאות 2016

חלוצת הארכיטקטורה הגנטית של תכונות מורכבות, פרופ' טרודי מקיי מארה"ב זכתה בפרס וולף לחקלאות

  • אין תגובות
עין כחולה ועין ירוקה. ההבדלים בין המצולמות אינו רק בגוון אלא גם בגנום. מתוך ויקיפדיה

לכל בעלי העיניים הכחולות יש אב משותף

  • 12 תגובות
האתר הקוטבי (החלק הצהוב) מהווה גלאי, מעבד ומנוע, כולם יחדיו, כלומר - אמצעי רב-תפקודי השולט בצמיחתו ובתנועתו של התא היחיד. [באדיבות ETH Zurich]

כיצד התאים בגופנו חשים את סביבתם?

  • תגובה אחת
פרופ' אלכסנדר ברשדסקי. שלד התא

על הצד הטוב ביותר

  • אין תגובות
גרורות מלנומה. משמאל: הגן RASA2מתבטא מעט או כלל לא. תוחלת החיים נמוכה מהרגיל בכ- 35 אחוז מהחולים. מימין: ביטוי גבוה של הגן RASA2. תוחלת החיים גבוהה מהרגיל.

גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים

  • 3 תגובות
המבנה של האנזים Diacylglycerol kinase כפי שנקבע במאיץ החלקיקים באוניברסיטת סטנפורד. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

מדענים חשפו את המבנה המפורט של האנזים diacylglycerol kinase

  • תגובה אחת
תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

  • אין תגובות
רצפי DNA. המחשה: shutterstock

מערכת לגילוי רצפי דנ״א ברגישות גבוהה המאיצה את האיבחון הרפואי

  • תגובה אחת
תצלום המראה דוגמאות לתאים קוצבי לב פרטניים [באדיבות: Vasanth Vedantham]

תאי גזע לפיתוח קוצבי לב ביולוגיים

  • אין תגובות
ד"ר עופר גרליץ. צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים גילו מוטציה חדשה אותה ניתן יהיה לזהות בבדיקות הגנטיות

  • תגובה אחת
במסגרת 'המודל הסיבובי', ליגנדה הנקשרת לחלק החוץ-תאי של הקולטן גורמת לסיבוב חלקו הפנימי של הקולטן בתוך קרומית התא, ובכך, מווסתת בעצם את הפעילות בתוככי התא. בתהליך, גם הגמישות המבנית של הקולטנים משתנה. [באדיבות 'המכון למדעים וטכנולוגיה של אוקינאווה', OIST]

מנגנון חדש לשפעול קולטנים

  • אין תגובות
כך משפיעה השינה על נדידת תאי גזע בהקשר של תרומת מוח עצם. אילוסטרציה: דימה אבלסקי

מחקר חדש מצביע על חיוניות השינה להצלחתן של השתלות מוח עצם

  • אין תגובות
ד"ר שירה אדר עם חתן פרס נובל לכימיה פרופסור עזיז סנג'ר. (צלמת: Max Englund, UNC Health Care)

הפוסט דוקטורנטית הישראלית החוקרת עם חתן פרס נובל לכימיה  2015  פרופסור עזיז סנג'ר

  • אין תגובות
קוד הדנ"א. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2015 – חלק 3: מודריץ גילה את מנגנוני התיקון של ה-DNA

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

נובל לכימיה 2015 – חלק 2: "ביוכימיה היא הרופא המטפל של החיים"

  • 2 תגובות
חיתוך ותיקון של בסיס פגום. איור: אתר פרס נובל

תומאס לינדהל, אחד מזוכי פרס נובל לכימיה 2015: "החיים מתקיימים – ולכן הדנ"א חייב להיות בר-תיקון" (חלק 1)

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש