גנטיקה

DNA מינימאלי. אילוסטרציה: shutterstock

גנים שאי אפשר בלעדיהם

  • 6 תגובות
אפיגנטיקה - המחשה: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חשפו חוקים שמכתיבים הורשה אפיגנטית שלא דרך ה-DNA

  • 2 תגובות
ספקטרומטר מסות. צילום: shutterstock

חלבון קטן

  • אין תגובות
נפחת (אמפיזמה). איור: shutterstock

נשימה עמוקה

  • 2 תגובות

על תולעי מעיים ופיתוח תרופות

  • אין תגובות
פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

  • אין תגובות
אינטגרין הוא חלבון חוצה-קרומית הרגיש לאותות המתקבלים הן מתוך התא והן מסביבתו החיצונית. בחלקו החיצוני הוא כולל אתר קישור המורכב מרצף של שלוש חומצות אמינו מוגדרות. בחלקו הפנימי הוא כולל אתר קישור לחומר בשם טאלין. באופן זה, החלבון מתקשר בין פנים התא לבין סביבתו החיצונית. איור: מתוך ויקיפדיה

צברי אינטגרין הם היחידות האוניברסאליות להיצמדות תאים

  • אין תגובות
פרופ' בני דקל במעבדה. צילום: המרכז הרפואי שיבא

פרופסור בנימין דקל – זוכה פרס משפחת יודעים למצוינות בחקר הסרטן לשנת 2015

  • אין תגובות
מבנה מרחבי פתור של שרשרת אוביקוויטין עם החלבון AIRAPL (צהוב). אפשר לראות כי משטח האינטראקציה UIM2 של AIRAPL מאפשר קישור ספציפי לקונפורמציה LYS48 של שרשרת אוביקוויטין ומאפשר לאוביקוויטין האחרון בשרשרת מרחב קישור זמין נוסף. צילום : דוברות הטכניון

שרשרת האוביקוויטין מתפענחת

  • אין תגובות
פוחלץ הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

שַׁבֵּט לי כִּבשׂה – 20 שנה להולדת הכבשה דולי

  • 2 תגובות
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
איור המתאר את ההתנהגות של טיפת מים בשמן בתוך שדה חשמלי. [באדיבות: COPYRIGHT (C) 2015 TOYOHASHI UNIVERSITY OF TECHNOLOGY. ALL RIGHTS RESERVED]

שיטה חדשנית להחדרת גנים לתוך תאים

  • 2 תגובות
בידוד הגן לרביה אל מינית בצמחים. אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לבודד גן שהפעיל מנגנון רבייה אל-מינית בצמחים

  • 3 תגובות
פרופ' טרודי מקיי, אוניברסיטת צפון קרוליינה. כלת פרס וולף לחקלאות 2016

חלוצת הארכיטקטורה הגנטית של תכונות מורכבות, פרופ' טרודי מקיי מארה"ב זכתה בפרס וולף לחקלאות

  • אין תגובות
עין כחולה ועין ירוקה. ההבדלים בין המצולמות אינו רק בגוון אלא גם בגנום. מתוך ויקיפדיה

לכל בעלי העיניים הכחולות יש אב משותף

  • 12 תגובות
האתר הקוטבי (החלק הצהוב) מהווה גלאי, מעבד ומנוע, כולם יחדיו, כלומר - אמצעי רב-תפקודי השולט בצמיחתו ובתנועתו של התא היחיד. [באדיבות ETH Zurich]

כיצד התאים בגופנו חשים את סביבתם?

  • תגובה אחת
פרופ' אלכסנדר ברשדסקי. שלד התא

על הצד הטוב ביותר

  • אין תגובות
גרורות מלנומה. משמאל: הגן RASA2מתבטא מעט או כלל לא. תוחלת החיים נמוכה מהרגיל בכ- 35 אחוז מהחולים. מימין: ביטוי גבוה של הגן RASA2. תוחלת החיים גבוהה מהרגיל.

גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים

  • 3 תגובות
המבנה של האנזים Diacylglycerol kinase כפי שנקבע במאיץ החלקיקים באוניברסיטת סטנפורד. [באדיבות: The Biodesign Institute at Arizona State University]

מדענים חשפו את המבנה המפורט של האנזים diacylglycerol kinase

  • תגובה אחת
תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

  • אין תגובות
רצפי DNA. המחשה: shutterstock

מערכת לגילוי רצפי דנ״א ברגישות גבוהה המאיצה את האיבחון הרפואי

  • תגובה אחת
תצלום המראה דוגמאות לתאים קוצבי לב פרטניים [באדיבות: Vasanth Vedantham]

תאי גזע לפיתוח קוצבי לב ביולוגיים

  • אין תגובות
ד"ר עופר גרליץ. צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים גילו מוטציה חדשה אותה ניתן יהיה לזהות בבדיקות הגנטיות

  • תגובה אחת
במסגרת 'המודל הסיבובי', ליגנדה הנקשרת לחלק החוץ-תאי של הקולטן גורמת לסיבוב חלקו הפנימי של הקולטן בתוך קרומית התא, ובכך, מווסתת בעצם את הפעילות בתוככי התא. בתהליך, גם הגמישות המבנית של הקולטנים משתנה. [באדיבות 'המכון למדעים וטכנולוגיה של אוקינאווה', OIST]

מנגנון חדש לשפעול קולטנים

  • אין תגובות
כך משפיעה השינה על נדידת תאי גזע בהקשר של תרומת מוח עצם. אילוסטרציה: דימה אבלסקי

מחקר חדש מצביע על חיוניות השינה להצלחתן של השתלות מוח עצם

  • אין תגובות
ד"ר שירה אדר עם חתן פרס נובל לכימיה פרופסור עזיז סנג'ר. (צלמת: Max Englund, UNC Health Care)

הפוסט דוקטורנטית הישראלית החוקרת עם חתן פרס נובל לכימיה  2015  פרופסור עזיז סנג'ר

  • אין תגובות
קוד הדנ"א. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2015 – חלק 3: מודריץ גילה את מנגנוני התיקון של ה-DNA

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

נובל לכימיה 2015 – חלק 2: "ביוכימיה היא הרופא המטפל של החיים"

  • 2 תגובות
חיתוך ותיקון של בסיס פגום. איור: אתר פרס נובל

תומאס לינדהל, אחד מזוכי פרס נובל לכימיה 2015: "החיים מתקיימים – ולכן הדנ"א חייב להיות בר-תיקון" (חלק 1)

  • אין תגובות
תהליך התיקון באמצעות כריתת נוקלאוטיד שזיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה לשנת 2015. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לכימיה למגלי מנגנוני תיקון ה-DNA

  • אין תגובות
אילוסטרציה של DNA המועבר דרך חריר ננו-מטרי. באדיבות פרופ' עמית מלר, הטכניון

מעבר לרצף

  • 4 תגובות
חלבונים בתוך התא. איור: Courtesy Nicolle Rager and National Science Foundation

מספריים לסילוק חלבונים

  • תגובה אחת
Ivanov Gleb/Shutterstock

להציל את הפיל

  • 5 תגובות
תרופה לעצירת ההזדקנות. איור: iQoncept/Shutterstock

מדעי הבריאות – האם נוכל לעצור את ההזדקנות? / קארן ויינטראוב

  • אין תגובות

תן למדע להוביל אותך

  • 2 תגובות
המבנה של תא מבעל חיים רב תאי. צילום: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון פיתחו שיטת חיתוך דק ייחודית המאפשרת בחינה מדויקת של חלקי התא

  • 4 תגובות
תאים אנושיים. איור: shutterstock

תכנות מחדש של תאים / ריאן ברדלי

  • תגובה אחת
"יד" של עכבר שגודלה במעבדה. צילום: Bernhard Jank, MD, Ott Laboratory, Massachusetts General Hospital Center for Regenerative Medicine

היד הביולוגית הראשונה שמיוצרת במעבדה

  • 2 תגובות
נרדמים ומתעוררים. נגיפי VZV (צבועים ירוק) בתוך סיבים של תאי עצב. צילום באדיבות פרופ' רון גולדשטיין, אונ' בר-אילן

לעקור את השלבקת מהגזע

  • 5 תגובות
הנדסה גנטית. איור: shutterstock

מנורת קסמים לתיקון גנים / מרגרט נוקס

  • 11 תגובות
הפיכת תאי דם לתאי עצב. איור: Jong-Hee Lee ועמיתיו, כתב העת CELL

שיטה חדשה להפיכת תאי דם לתאי עצב עשויה לאפשר זמינות תאים לריפוי מחלות כגון אלצהיימר

רצף גנום מ-225 אתיופים ומצרים הוביל לכך שהיציאה מאפריקה נעשתה דרך מצרים ומשם התפשטו בני האדם לכל איראסיה. איור: לוקה פגאני.

גנום של אתיופים ומצרים מסייע למפות את נתיבי ההגירה של האנושות מחוץ לאפריקה

  • 8 תגובות
צנטריול כפי שצולם במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: © Pierre Gönczy/EPF

מעֵבר לגנים: האם הצנטריולים נושאים מידע ביולוגי?

  • 4 תגובות
משפחת ממותות צמריות בשלג, בתקופת הקרח האחרונה. איור: shutterstock

מופה הגנום המלא של הממותה הצמרית – עשוי לספק הסבר להכחדתה ולסייע בהשבתה

  • 2 תגובות
דפדפן גנים. צילום מסך, אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז

טכנולוגיה חדשה להרצפת גנים

  • 2 תגובות
הזדקנות - המחשה: shutterstock

מעיין הנעורים? חוקרים גילו סוג חדש של תרופות המעכבות הזדקנות ומאריכות את החיים הפעילים בעכברים

  • 8 תגובות
צמיחה לגובה. איור: shutterstock

ההבדל בגובה בין בני אדם נובע בעיקר מהסביבה – לא מגנטיקה

  • 12 תגובות
חלבונים מחפשים בני זוג. צילום: אוניברסיטת קופנהגן

כיצד חלבונים מתקשרים זה עם זה?

  • 2 תגובות
האנזיםI-DmoI (סגול) מתאים באופן מוגדר לסליל כפול של דנ"א (צהוב וירוק) [באדיבות CNIO]

התבוננות ראשונה אי-פעם בהתפרקותו של סליל דנ"א דו-גדילי

  • 2 תגובות

"מזל רע" של מוטציות אקראיות משחק תפקיד חשוב במרבית סוגי הסרטן, למעט אלו הנגרמים מעישון וחשיפה לשמש

  • 26 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש