היד הביולוגית הראשונה שמיוצרת במעבדה

תקווה לקטועי ידיים: מדענים מארה"ב הצליחו לגדל במעבדה גפיים קדמיות של יונקים מתאי גזע עצמיים, כך שנחסכה בעיית ההתאמה.

"יד" של עכבר שגודלה במעבדה. צילום: Bernhard Jank, MD, Ott Laboratory, Massachusetts General Hospital Center for Regenerative Medicine
"יד" של עכבר שגודלה במעבדה. צילום: Bernhard Jank, MD, Ott Laboratory, Massachusetts General Hospital Center for Regenerative Medicine

מדענים הצליחו לייצר במעבדה את היד הביולוגית הראשונה!
מדענים מארה"ב ובהם חוקרים מבתי חולים מובילים במסצ'וסטס ומביה"ס לרפואה באוניברסיטת הארווארד, הצליחו לייצר במעבדה גף קדמית של חולדה ובהמשך גם יד של קוף. במחקר פורץ דרך גברו החוקרים על מכשולים טכניים רבים בדרכם לייצור של אב טיפוס ראשוני של יד ביולוגית המיוצרת בתנאי מעבדה. זו בשורה חשובה בתחום של השתלות גפיים. אומנם יש בשנים האחרונות התקדמות מדהימה עם פרוטזות משוכללות שניתן להפעילן בכוח המחשבה אך עדיין לא מדובר בגפיים שמתפקדות ונראות כמו הדבר האמיתי. השתלה של גפיים מאנשים אחרים גם היא דבר שנעשה כבר אך יש סיבוכים וקשיים רבים הקשורים בדחיית רקמות זרות.

במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בשיטה שמשמשת כבר ליצירה של איברים פשוטים יחסית כמו לב, ריאה וכליות. הרעיון הוא לקחת בשלב הראשון איבר או רקמה מבעל חיים מת, לנקות אותה מכל הרקמות הרכות ולהשאיר רק את השלד הקולגני, מבנה בסיסי קשיח של הרקמה. במקרה של הזרוע מדובר בסיבי קולגן שבונים את העצם, השרירים וכלי הדם. בשלב השני מתחילים לבנות את הרקמה מחדש ע"י השתלה של תאים חיים מבעל החיים שבו תושתל הרקמה.

מאחר והתאים באים מהמושתל הרי שלא צפויה תגובה חיסונית של דחיית רקמות שזו היא אחת הבעיות הגדולות ביותר בהשתלת רקמות. הבנייה של הזרוע היא מורכבת מאד ונעשתה בשלבים כאשר בתחילה השתילו תאי אנדותל שבונים את השכבות הפנימיות של כלי הדם ואחר כך שתלו תאים שמתמיינים לתאי שריר, ובסוף מוסיפים תאים שמתמיינים לתאי עור. בתום התהליך המדענים הראו שלשרירים החדשים יש יכולת כיווץ. בהמשך הצליחו המדענים תוך שימוש בפרוטוקול דומה לבנות מחדש יד של קוף.

חשוב להבין, מדובר בצעד ראשוני בהחלט והדרך ליצירה של גפיים מתפקדות שניתן יהיה להשתילן באנשים קטועי גפיים עוד ארוכה מאד. המכשול העיקרי הוא לבנות יד או רגל שמתפקדים מבחינת זרימת הדם ומבחינה עצבית. על כל פנים, זהו כיוון מחקר שמעניק תקווה לקטועי גפיים שיבוא יום וניתן יהיה לשחזר ולהחיות את גפיהם החסרות.
המאמר המדעי המלא

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. נשמע שזה רחוק מאוד מלהיות פריצת דרך.
    החוכמה האמיתית היא להשתמש במנגנונים הטיבעיים לצורך התמיינות ומבנה.
    רמת המורכבות והתפקוד שאפשר להשיג עם בניה "ידנית" של איברים, היא מוגבלת מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן