הפוסט דוקטורנטית הישראלית החוקרת עם חתן פרס נובל לכימיה  2015  פרופסור עזיז סנג'ר

ד"ר שירה אדר, פוסט דוקטורנטית במעבדתו של סנג'ר, ולשעבר ממכון ויצמן היתה שותפה במיפוי מנגנון ה-Nucleotide Excision Repair אותו גילה סנג'ר ועליו זכה בפרס נובל

ד"ר שירה אדר עם חתן פרס נובל לכימיה פרופסור עזיז סנג'ר. (צלמת: Max Englund, UNC Health Care)
ד"ר שירה אדר עם חתן פרס נובל לכימיה פרופסור עזיז סנג'ר. (צלמת: Max Englund, UNC Health Care)

 

כזכור לפני כשבועיים הוכרז כי פרס נובל לכימיה מוענק השנה לשלושה מדענים – תומס לינדהל , פול מודריך ועזיז סנג'ר – על תרומתם לגילוי מנגנונים שונים של תיקון ד.נ.א.

תאים הנמצאים במהלך שכפול הד.נ.א. (שלב של התחלקות) רגישים במיוחד לנזקים אלו. לאור העובדה שתאים סרטניים מתחלקים בתדירות גבוהה יחסית לתאים בריאים, נזק לד.נ.א משמש מנגנון מרכזי בתרופות כימותרפיות (כגון ציספלאטין). על מנת להתמודד עם הפגיעה הזו, תאי הסרטן נעזרים במנגנון תיקון ד.נ.א.. כך למעשה, הן התאים הבריאים והן התאים הסרטניים זקוקים למנגנון התיקון כדי לשרוד. האתגר בטיפול במחלות סרטניות הוא לפגוע בתא הסרטני וביכולת החלוקה שלו מבלי לפגוע בתאים הבריאים.

בשיקולי ועדת הפרס נכתב כי פרופ' עזיז סנג'ר זכה על תרומתו לגילוי והבנת המנגנון של Nucleotide Excision Repair. במנגנון זה, פיסת הד.נ.א. שמכילה את הנזק נחתכת מהגנום, וד.נ.א. חדש ותקין מיוצר על מנת להחליפה. כתוצאה מכך, השלמות של הגנום נשמרת. התהליך הזה מתווך על ידי עשרות חלבונים. עבודתו של פרופ' סנג'ר הצליחה לפענח את דרך הפעולה שלהם. בשנים האחרונות הצליחו חוקרים ממעבדתו לבודד את פיסת הד.נ.א. הפגומה. בסדרה של ניסויים חשפו החוקרים תאי עור לקרינת UV ובאמצעות שיטות חדישות לריצוף של ד.נ.א. הצליחו למפות את המיקום המדויק של מליוני ארועי תיקון המתקיימם בגנום.

המאמר, שמתאר את העבודה הזו, פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Genes and Development.

את המחקר הובילה בוגרת מעבדתו של פרופ צבי ליבנה במכון ויצמן, ד"ר שירה אדר, יחד עם ד״ר ג׳ינצ׳ואן הו. המחקר נעשה בשיתוף עם פרופ׳ ג׳ייסון ליב מאוניברסיטת שיקגו. "העבודה שלנו מהווה פריצת דרך משום שהיא מהווה את המפה הראשונה של תיקון ד.נ.א. לאורך כל הגנום האנושי" מסבירה ד"ר אדר.

ממצא מענין העולה מהמחקר מצביע על כך שהאזורים בגנום שמכילים גנים הם אלו שזוכים לקדימות בהליך התיקון (בגנום קיימים גם אזורים שאינם מכילים גנים וככל הנראה פגיעה באיזורים הללו אינה ראשונה במעלה מבחינת מנגנוני התיקון). אזורים נוספים אשר זוכים לקדימות בהליך התיקון הינם אזורים שמעורבים בבקרת הביטוי של הגנים. "המשמעות היא שאזורים שחשובים לפעילות תקינה של התא מקבלים עדיפות, דבר המסייע לתא "לעלות על המסלול" ולחזור לתפקוד תקין" מוסיפה ד"ר אדר.

מעבדתו של פרופ' סנג'ר ממשיכה בחקר המנגנון של תיקון הד.נ.א. ובחקר התגובות של תאים לטיפול בכימותרפיה. ד"ר אדר מקוה להמשיך את המחקר כחוקרת עצמאית מתוך מטרה להעמיק את ההבנה שיש לנו על ההשפעות של נזקי ד.נ.א., ובעתיד לפתח גישות שיאפשרו להגביר את הרגישות של תאי סרטן לתרופות כימותרפיות.

למאמר המלא

ד"ר מיכל ארד, המחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית, אוניברסיטת מרילנד. מנהלת בהתנדבות פעילות רשתות חברתיות בעמותת ביואברוד

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן