פרופ דקל הינו מהמובילים בעולם בתחום חקר תאי הגזע הרקמתיים tissue stem cells בדגש על כליות וסרטן כליות. קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה בבית החולים שיבא משתמשת במגוון שיטות חדשניות על מנת ללמוד את הקשר בין התפתחות, רגנרציה והתפתחות סרטן ברמת תא הגזע ובמקביל מפתחת מודלים פרה-קליניים בחיות מעבדה למען תרגום הממצאים ליישומים קליניים.
פרופ’ בנימין דקל, מנהל המכון לחקר תאי אב בילדים ומנהל היחידה לנפרולוגיה ילדים בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא, זכה בפרס היוקרתי של משפחת יודעים למצוינות בחקר הסרטן לשנת 2015. הפרס הוענק לפרופ’ דקל בשבוע שעבר במסגרת הכינוס המדעי לציון הפרס בבית חולים רמב”ם.
פרופסור דקל הינו בעל הכשרה רפואית ומדעית. לאחר שהשלים את לימודי הרפואה בהצטיינות בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, התמחה ברפואת ילדים ובנפרולוגיה ילדים במרכז הרפואי שיבא ובביה”ח שניידר לילדים, וכן השלים תואר PhD בהצטיינות ופוסט דוקטורט במכון וייצמן למדע. פרופסור דקל מכהן כפרופסור חבר בחוג לרפואת ילדים וכחבר סגל נלווה במחלקה לגנטיקה מולקולארית בביה”ס לרפואה על שם סקלר, אוניברסיטת תל אביב. הוא כיהן כפרופסור אורח במכון לתאי גזע ורפואה רגנרטיבית באוניברסיטת סטנפורד ומכהן כחבר ב-American Society of Clinical Investigation (החברה האמריקאית למחקר קליני).
פרופ דקל הינו מהמובילים בעולם בתחום חקר תאי הגזע הרקמתיים tissue stem cells בדגש על כליות וסרטן כליות. קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה בבית החולים שיבא משתמשת במגוון שיטות חדשניות על מנת ללמוד את הקשר בין התפתחות, רגנרציה והתפתחות סרטן ברמת תא הגזע ובמקביל מפתחת מודלים פרה-קליניים בחיות מעבדה למען תרגום הממצאים ליישומים קליניים.
פרופ’ דקל וצוותו היו הראשונים שהצליחו לזהות ולבודד את תאי הגזע הרקמתיים מכליות עובריות אנושיות. תאי גזע “טובים” אלו מסוגלים להצמיח רקמת כליה תקינה. יתרה מכך, כשקבוצת המחקר סרקה גידולי כליה בילדים (גידול ע”ש ווילמס) היא זיהתה בתוך הגידולים תאי גזע שהיו בעלי דמיון ניכר לאילו הנמצאים בכליות העובריות. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות של מיון תאים, הצליחו פרופ’ דקל וצוותו לבודד את תאי הגזע הסרטניים ולהראות שלמרות הזהות כמעט מוחלטת עם תאי הגזע “הטובים”, הם אינם יוצרים איבר אלא יוצרים את הגידול על כל מרכיביו. דהיינו, בעוד שתאי הגזע הטובים מתחדשים כל הזמן ואחראים לצמיחת האיבר בחיים העובריים, תאי הגזע הסרטניים גם הם בעלי יכולת התחדשות עצמית ואחראים לצמיחת הגידול הסרטני על כל מרכיביו ושגשוגו.
פרופ’ דקל הבין את הפוטנציאל הטיפולי הטמון בתגלית זו; תקיפה של אותם תאי גזע סרטניים המתדלקים את הגידול תוביל להכחדתו. ואכן, אפיון מעמיק של תאי הגזע הסרטניים הוביל למציאת סמנים ספציפיים של אותם תאים. כנגד אחד הסמנים שהתגלו כוון נוגדן אליו הוצמדה כימותרפיה. טיפול זה הוביל להיעלמות גידולים אנושיים שנלקחו מחולים והושתלו בעכברים. בנוסף הראו החוקרים שבמעבר בין החיים העובריים לחיים הבוגרים, תאי הגזע הרקמתיים משנים את תכונותיהם ויכולתם כך שאותו סמן בו הם נעזרו לשם תקיפת תאי הגזע הסרטניים בגידול כלל אינו מופיע בבוגר אלא רק בעובר, ועל כן מאפשר טיפול בסרטן בחולים ללא פגיעה בתאים הבוגרים. שיטת טיפול זו שהוביל פרופ’ דקל בסרטן ילדים בניסויים בסיסיים ופרה-קליניים נמצאת כעת בניסויים קליניים בארה”ב (פאזה שנייה) ומדגימה כיצד תגלית במעבדה יש ביכולתה להגיע למיטת החולה במהרה. על סמך תוצאות אלו נבדקים במעבדתו טיפולים חדשניים נוספים בשורה של גידולים אגרסיביים.
על הגילויים פורצי הדרך של מנגנוני התפתחות סרטן כלייתי בילדים ושיטות חדישות לטיפול בו ומכלול עבודתו, החליטה וועדת הפרס לזכות את פרופ’ דקל בפרס יודעים למצוינות בחקר הסרטן.
